fbpx
חדשות

נגיד בנק ישראל: "העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק,"

יברסיטתפרופ' אמיר ירון. צילום: אונ' פנסילבניה

על רקע הותרת הריבית על 0.2% כתב הנגיד דוד ירון לעיתונאים כי ההחלטה לא הייתה קלה, והיא לא התקבלה פה אחד. עוד כתב, "כשנפרסם בעוד שבועיים את סיכום הדיון תוכלו ללמוד גם על השיקולים שהיו בעד הפחתת הריבית בהחלטה זו.  התמונה הכלכלית, הנוכחית והעתידית, אשר הוצגה לוועדה במהלך הדיונים הנה מורכבת. ניסינו להעריך את המשמעות של הירידה שראינו בחודשים האחרונים באינפלציה, ובאיזו מידה היא צפויה להתמיד. ניתחנו את ההתפתחויות בכלכלה הריאלית, ואת היכולת של המשק להמשיך לצמוח בקצב הפוטנציאלי על אף אי הוודאות השוררת בישראל והרוחות המנשבות מהכלכלה העולמית: בחנו באיזו מידה ההאטה העולמית, מלחמת הסחר והתפנית במדיניות המוניטרית במשקים העיקריים עשויות להצריך תגובת מדיניות גם בישראל; ועסקנו כמובן גם בהתפתחויות בשער החליפין, בהשפעתו על המגזר הסחיר וכמובן על האינפלציה, ובמדיניות הנדרשת. אפרט כעת את ההתפתחויות והאופן בו הוועדה רואה אותן בכל אחד מהתחומים."

"בחודשים האחרונים חלה  ירידה מסויימת בסביבת האינפלציה, לאחר שהאינפלציה ירדה תוך חודשיים מרמה של 1.5% ל-0.5%, (ועלתה לאחר מכן ל-0.6%). מרבית הירידה באינפלציה הייתה תוצאה של גורמים בעלי אופי תנודתי – הירידה במחירי הפירות והירקות ומחירי האנרגיה, אם כי יתכן  שגם הייסוף המצטבר בשער החליפין, לאחר הפיחות שחל ב-2018, השפיע על האינפלציה. האינפלציה בניכוי השפעת האנרגיה והפירות והירקות הייתה יותר יציבה: לאחר העלייה המתונה והמתמשכת במדד זה, הוא התייצב מתחילת השנה בטווח צר קרוב ל-1%, והסעיפים הכלולים בו לא הציגו את הירידה שראינו באינפלציה בחודשים האחרונים. בחודשים הקרובים צפויה ירידת נוספת באינפלציה השנתית, אולם בטווח של שנה הציפיות ממרבית המקורות הן שהאינפלציה תתכנס לסביבת הגבול התחתון של היעד, ולאחר מכן תמשיך לעלות במתינות. יש מספר כוחות שעשויים למתן את האינפלציה בהסתכלות קדימה: קשה להעריך את התמסורת משער החליפין אל המחירים והיא כנראה משתנה לאורך הזמן, אולם סביר שהייסוף שהתרחש מתחילת השנה ישפיע על האינפלציה, ובפרט אם יתמיד; וככל שההאטה העולמית תחריף גם היא עשויה להשפיע על סביבת האינפלציה. עליית השכר במשק צפויה להמשיך לתמוך בעליית האינפלציה, אם כי קצב עליית השכר התמתן לאחרונה. ככל שלאחר שתקום הממשלה היא תחליט על העלאת מיסים עקיפים כחלק מההתמודדות עם האתגר התקציבי, הדבר יביא לעלייה חד פעמית במחירים, אבל לא אמור להשפיע על קצב האינפלציה הבסיסי".

"האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה הוא יחסית חסין להאטה העולמית ולאי הוודאות שנוצרה בישראל. בפרט, כל הנתונים משוק העבודה ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק, וגם אם יש התמתנות מסוימת בחלק מהנתונים, כגון קצב עליית השכר או שיעור המשרות הפנויות, הרי שההתמתנות היא מרמה יחסית גבוהה. ביצועי היצוא משביעי רצון, בייחוד לאור הקיפאון המוחלט בסחר העולמי והייסוף בשער החליפין. תהליך השינוי המבני שעבר היצוא, במסגרתו עלה משקל יצוא השירותים וירד משקל יצוא הסחורות, הופך את היצוא לפחות פגיע להתפתחויות אלו. עם זאת, חל גידול מסוים בשיעור היצואנים המדווחים על שחיקה ברווחיות היצוא, וניתן להעריך שבמידה וההאטה העולמית תגיע אל ענפי הטכנולוגיה היא תשפיע גם על ההיי-טק הישראלי. חוסר הבהירות הפוליטי לא משפיע עד כה  לרעה על הפעילות הריאלית או על השווקים הפיננסיים בישראל. ענפי המשק ממשיכים לצמוח, וגם בענף הבניה, שבו למדיניות הממשלתית יש השפעה משמעותית, לא ניכרת האטה. עם זאת, העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק, עליהן הצביע בנק ישראל בדוח המיוחד בנושא הפריון; והוא דוחה את נקיטת הצעדים הדחופים הנדרשים כדי להחזיר את הגירעון ואת יחס החוב תוצר לתוואי בר קיימא. אי הוודאות לגבי העוצמה ולגבי התפריט של הצעדים בהם הממשלה תנקוט מקשה עלינו להעריך בשלב הזה איזו השפעה תהיה להם על ההתפתחויות בשנה הקרובה".

"סנטימנט השלילי בכלכלה העולמית נמשך, ותחזיות הצמיחה הופחתו למרבית הגושים. הסחר הבינלאומי הפסיק לצמוח, וההשפעות של מלחמת הסחר עלולות עוד להחמיר. אי הוודאות לגבי הברקזיט מלווה אותנו מזה מספר שנים, אולם האומדנים האחרונים שפורסמו לגבי ההשפעה האפשרית של היעדר הסדר על הצמיחה בבריטניה ובאירופה הם משמעותיים למדי. עד כה, כפי שציינתי, ההאטה העולמית אינה מחלחלת לפעילות הכלכלית בישראל, אולם דבר זה עלול להשתנות  יחסית במהירות אם ההאטה תגיע אל שווקי ההון וענף הטכנולוגיה. האינפלציה במרבית המשקים עדיין נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים, וחלקם, ובפרט ה-Fed וה-ECB,  הפנו את כיוון המדיניות המוניטרית בחזרה לתוואי של הרחבה. בשלב זה לא ברור אם ינקטו צעדי הרחבה נוספים. השקל התחזק מתחילת השנה ב9.1% במונחי השער האפקטיבי. חלק מהייסוף הינו תוצאה של המצב הטוב יחסית של המשק הישראלי ושל העודף בחשבון השוטף, אך גם לשינוי במערך הריביות ולהתפתחויות פיננסיות נוספות הייתה השפעה. עד כה, כידוע, בנק ישראל לא התערב בצורה משמעותית בשוק המט"ח. יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הגורמים וכל המשתנים במשק. במידה ושער החליפין יסטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בנק ישראל יתערב בשוק.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת ופירסמה אותה לציבור. החטיבה מעריכה שבשנת 2019 התוצר יצמח בקצב של 3.1%, בדומה לתחזית הקודמת, בעוד התחזית לצמיחה ב-2020 הופחתה ל-3%, לעומת 3.5% בתחזית הקודמת, על רקע השפעה צפויה של ההאטה בכלכלה העולמית על היצוא, וההנחה שהממשלה תנקוט בצעדים כדי לצמצם את הגירעון. האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1.2% בשנת 2020. לאור ההתפתחויות באינפלציה, בשער החליפין ובכלכלה העולמית, החטיבה מעריכה  שהריבית תיוותר ללא שינוי, או תרד במהלך  שנת 2020.

"תום הדיונים היום העריכה הוועדה, שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. מעבר להחלטת הריבית אנצל הזדמנות זאת לשוב ולהדגיש את החשיבות בכך שהממשלה שתקום תתמודד עם האתגר התקציבי בנחישות, תתווה ותיישם תכניות שיתנו מענה לאתגרים ארוכי הטווח של המשק הישראלי."

חשוב לגוון את תיק ההשקעות – רוצים לקבל הצעות השקעה בשוק הגרמני (בתחום המחסנים הלוגיסטיים) עם תשואה גבוהה וסיכון יחסית נמוך? השאירו פרטים ונציג חברה ישראלית עם 15 שנות ניסיון ואלפי משקיעים, יציע לכם רעיונות השקעה  

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות