שוק ההון    

פייבר נכנסת למסחר בשווי 650 מיליון דולר

 פייבר תשלים  גיוס של 110 מיליון דולר, לפי מחיר מניה של 21 דולר – יותר מהטווח אליו כיוונה, 18-20 דולר

מניית פייבר נכנסת למסחר בשווי של 650 מיליון דולר, גבוה מהשווי שאליו כיוונה החברה כשהודיעה על כניסתה למסחר. החברה הודיעה כי ההנפקה הראשונית לציבור תבוצע לפי מחיר של 21 דולר למניה. ככל הנראה  לאחר שיחות עם משקיעים  החליטה להעלות את מחיר המניה מ-18-20 דולר, ששיקף שווי של בין 560 ל-620 מיליון דולר.

החברה מנפיקה 5.3 מיליון מניות, כך שהגיוס הוא 110 מיליון דולר. לחתמים יש  להנפיק כ-750 אלף מניות נוספות, אם ההנפקה תהיה מוצלחת. לאחר ההנפקה יהיו לה 31 מיליון מניות, כך שהחברה מנפיקה 17% מהחברה. סכום הגיוס נוסף ל-170 מיליון דולר שהחברה גייסה עד היום בשוק הפרטי.

בעלי המניות המרכזיים בחברה לפני ההנפקה היו בסמר שמחזיקה 12.4% בשווי של כ-80 מיליון דולר, מייסדי החברה מיכה קאופמן ושי וינינגר שמחזיקים 7.7% ו-5.7% בהתאמה בשווי של 50 ו-37 מיליון דולר אקסל מחזיקה 10% בשווי של 65 מיליון דולר, סקוור פג מחזיקה 9% בשווי של 61 מיליון דולר וקומרה שמחזיקה 5.8% בשווי של 38 מיליון דולר

האנג'לים ג'ונתן קולבר וגיא גיזמו מחזיקים מניות בשווי של 86 ו- 28 מיליון דולר בהתאמה.

ג'ייפי מורגן וסיטי היו החתמים המובילים בהנפקה. החברה מיוצגת על ידי עורכי הדין ד"ר שחר הדר, איתי פרישמן, מירי שליט ואלעד זיו ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ועל ידי עורכי הדין מארק ג'פה, ג'ושוע קירנן, איאן סוכמן ואדם ג'לרדי ממשרד עורכי הדין האמריקאי Latham & Watkins.

מהתשקיף עולה כי החברה צומחת ביותר מ-40%. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו הכנסות החברה ב-24 מיליון דולר, עלייה של 42% לעומת הרבעון המקביל. בשנה שעברה צמחו הכנסות החברה ב-45% והן הסתכמו ב-75.5 מיליון דולר.

 

למרות הצמיחה כמו חברות רבות החברה לא רווחית – ב-2018 הפסידה החברה 36 מיליון דולר, כמעט פי שניים לעומת ההפסד ב-2017. ברבעון הראשון של 2019 היה ה-EBITDA המתואם של פייבר שלילי, ועמד על מינוס 5.4 מיליון דולר. בשנה שעברה הוא עמד על מינוס 21 מיליון דולר (EBITDA מתואם – במקרה של פייבר, מדובר ברווח לפני הוצאות ריבית, מיסוי, פחת, הפחתות, תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות לרכישות).

פייבר פיתחה זירת מסחר שמאפשרת לפרילנסרים להציע שירותים ביותר מ-200 קטגוריות במסגרת Gig Economy, שמכונה בעברית "כלכלת החלטורה". בין הקטגוריות יש עיצוב גרפי, שיווק ופרסום, קריינות, כתיבה, תרגום, קופירייטינג ופיתוח תוכנה.