האם מתווכים בעסקאות של ניירות ערך נחשבים כמציעים ניירות ערך ועל כן כפופים לחוק ניירות ערך? האם שימוש בנתונים פומביים לצורך שיווק השקעה עשוי להיחשב כהצעה של ניירות ערך?

רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה, נדרשה לשתי הסוגיות האלה אשר עלו במהלך עבודתה השוטפת, במסגרתה מבצעת הרשות ביקורות במיזמים הפונים למשקיעים פוטנציאליים בהצעה להשקעת כספים, אשר לא פנו לקבלת היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך.

על פי סעיף 15, אסור לבצע הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

סוגיה נוספת שעמדה לפתחה של הרשות היתה מתי השקעות בפרויקטי נדל"ן עשויות להיחשב להשקעות בניירות ערך. על כך השיבה הרשות מוקדם יותר החודש (פברואר 2022) כאשר קבעה כי גם רכישת דירה עם רישום בטאבו עשויה להיחשב כנייר ערך.

וכעת לעמדתה בשתי הסוגיות שלעיל:

לדברי הרשות, בחלק מהמיזמים שנבדקו על ידיה נמצא כי בהצעת ומכירת ניירות הערך לציבור אשר מחייבות פרסום תשקיף היו מעורבים גופים שפעלו כמתווכים בלבד בשיווק ההשקעות במיזמים העסקיים, בלי שהיתה להם מעורבות בפעילות המיזמים או בניהולם. מעורבות זו העלתה את השאלה אם יש לראות בהם כמי שמציעים ניירות ערך ועל כן כפופים להוראות סעיף 15 לחוק.

גם מתווכים בעסקאות ני"ע ייחשבו כמציעים

עמדת הרשות בסוגיה זו היא שפעילות "תיווך" מסוג זה אינה מוציאה את הגורם המתווך בין משקיעים מהציבור למיזם העסקי מגדר תחולת סעיף 15 לחוק. לדבריה, סעיף 15 קובע כי כל מי שמציע ניירות ערך לציבור כפוף לתחולת החוק. החוק אינו מכיר במעמד של "מתווך" ככזה המעניק פטור מתחולתו. נהפוך הוא, ככל שגורם כלשהו מבקש להציע לציבור ניירות ערך של תאגיד כלשהו מוטלת עליו, מכוח החוק, החובה לפרסם תשקיף של התאגיד המנפיק עבור אותם משקיעים. היות המציע – המבצע את פעולות השיווק של ניירות הערך בגדר "מתווך" אינה מעלה או מורידה לעניין החובות המוטלות עליו על פי חוק ניירות ערך.

פרסום נתונים כספיים לצורך שיווק נחשב לאסור על פי החוק

 באשר לסוגיה האם שימוש בנתונים פומביים לצורך שיווק השקעה עשוי להיחשב כהצעה של ניירות ערך, אומרת הרשות כי נחשפה לפרקטיקה לפיה מיזמים המבקשים לגייס משקיעים מהציבור מפרסמים בכלי תקשורת ובעיקר במדיה החברתית "פרסום כללי" על ההצעה ופרטיה תוך שהם מבקשים לחסות תחת חריג הפרסום הכללי הקבוע בסעיף 15 לחוק. עם זאת, לדברי הרשות, במסגרת "הפרסום הכללי" לציבור נמסרים על ידם נתונים כספיים המתפרסמים באופן פומבי במקורות שונים. נתונים אלה מתייחסים לאופי ההשקעה המוצעת ומוצגים באופן המרמז על התוצאות הצפויות של ההשקעה במיזם המגייס. לשם המחשה מציינת הרשות את הדוגמאות הבאות:

א. גופים שמפרסמים את שיעור התשואה הממוצע לטענתם על בסיס מקורות פומביים כלשהם מהשקעת נדל"ן בשכונה או בעיר בה מצוי פרויקט נדל"ן המשווק על ידי אותו גוף.

ב. גופים שנתנו סקירה אובייקטיבית לכאורה על שיעורי הריבית הממוצעת להלוואות בנייה או גישור, לצד שיעורי ריבית מהלוואות המשמשות לצרכים אחרים.

ג. גופים שציינו טווח של תשואות פוטנציאליות מפעילות מהסוג המוצע על ידם.

הכללתם של נתונים כספיים מעין אלה העלתה את השאלה אם הם נחשבים בגדר חריג "הפרסום הכללי" הקבוע בסעיף 15 לחוק.

עמדת הרשות בסוגיה זו היא שפרסומים של נתונים כספיים אובייקטיביים לכאורה שמרמזים על התוצאות הכספיות הפוטנציאליות של השקעה משווקת אינם נכללים בחריג "הפרסום הכללי" אף אם מדובר בנתונים חיצוניים לפעילות המיזם.

לדברי הרשות, עמדה זו מבוססת על חריג "הפרסום הכללי" הקבוע בסעיף 15, שאוסר לפרסם נתונים כספיים. איסור מפורש זה מעיד על חשיבותם של נתונים כספיים במסגרת הצעה של ניירות ערך. על כן, פרסומים שמטרתם לעקוף הוראה זו, לא יכולים לחסות תחת פטור הפרסום הכללי.