על השכונה

שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב.  השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות. שם השכונה מסמל את התקווה של התושבים לאחר הקרב עם תושבי הכספר סלמה הערבים ובעקבות העברת התושבים למעברות

גבולות השכונה

גבולותיה הם דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום

היסטוריה

שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתם ובמימונם של יהושע ליכטר, שמעון מליחי (מליחי היה המוכתר של שכונת התקווה) וגרשון שץ. ליכטר, מליחי ושץ – שהיו שותפים ביחד בחברת "שמשון" – קנו שבעה דונמים של פרדסים מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, והעמידו אותם לחכירה. למרות המחיר הנמוך (3 לירות ארץ ישראליות למגרש) לא היו קופצים רבים. הראשון לרכוש מגרש בשכונה היה נדב זכריה שהתיישב בפאתי השכונה ובנה בה במו ידיו דירת שני חדרים. כאשר פרצו מאורעות 1936, הגיעו לשכונה משפחות נוספות, בעיקר משכונת "כרם התימנים".

במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר הערבים לבין תל אביב. בתחילת המלחמה נערכה מכיוון הכפר סלמה התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה, שנהדפה תוך אבידות כבדות לתוקפים.

לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח. עד קום המדינה סירבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה.

סגנון בנייה

רוב הבנייה בשכונה היא של בתים פרטיים ובניינים בני 2 קומות, כאשר רחובות השכונה צרים ואינטימיים

אוכלוסייה

אף שהשכונה הוקמה על ידי יוצאי ארצות המזרח, ובמשך שנים יושבה על ידי עולים ממדינות אסיה ואפריקה, משנות התשעים בעקבות העלייה מברית המועצות לשעעבר – השכונה הטרוגנית יותר. בשנים האחרונות כמו בעוד שכונות בדרום תל אביב עברו לגור בה פליטים ומהגרי עבודה מאפריקה. לשכונה גם נכנסת אוכלוסייה חדשה של משפחות וכן לעתים סטודנטים. בשנים האחרונות נכנסים לשכונהגם  משקיעים ואלו מביאים בתורם אוכלוסייה למגוריים מחוץ לשכונה.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצע 9,800,000 שקל. לאחרונה חלה ירידת מחירים. 22,260 למ"ר. חצי מהדירות בשכירות, בתשואה גבוהה של  3.85%

חינוך

אין כיום בית ספר יסודי בשכונה. הילדים לומדים ביד אליהו השכנה, בעיקר בבית ספר רוקח. יש כמה גנים פרטיים וגן עירוני. לילדים הדתיים מודיעים מד ברחוב יגאל אלון מחוץ לשכונה. שניהם מדורגים גבוה במדד מדלן, הן ביחס לעיר והן ביחס לארץ

שטחי מסחר וציבור

בשכונה שוק התקוווה, שוק גדול וותיק המשמש את רוב תושבי השכונה והאזור לקניות. ברחוב הראשי – האצ"ל – חנויות ומסעדות רבות. עוד נמצא בשכונה בית דני – מרכז לפעילות חברתית, אומנותית, ספורטיבית, תרבותית והשכלתית. הבית מספק שירותים רבים לתושבי שכונת התקווה ודרום תל אביב. בשכונה גם מרכז דוהל – לכנסים ולמופעים. ויש בה מרכז צעירים חדש

כן בשכונה אצטדיון התקווה – אצטדיונה של קבוצת בני יהודה תל אביב.

גנים ופארקים

בשכונה גן התקווה – פארק גדול במזרח השכונה

תחבורה

נוחה לרכבים פרטיים, אין בעיות חניה, קרובה למחלף ההגנה. מבחינת תחבורה ציבורית  קווי אוטובוס רבים בשכונה, והשכונה במרחק הליכה  מרכבת ההגנה.

שכנים מספרים

השכנים מרוצים מאפשרוית הקניות, מהשקט, מהנגישות למרכז ולמקומות אחרים. השכנים אינם מרוצים מהביטחון האישי, מהתחזוקה, מהתשתיות ומהנגישות למוסדות חינוך.

תוכניות בנייה

על כ-80% מהבתים באזור מרחף צו הריסה. על השכונה חלה תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה בשנים האחרונות  ותוכנית בניין עיר (תב"ע) לרישום קרקעות משותפות בשכונה (אדמת מושע), חלוקתן למגרשים ושיוכן בטאבו. הבניינים רשומים בשיטת בעלות משותפת על קרקעות, כך שכמה בעלים רשומים על חלקה.

מתוקף התוכניות החדשות, מתאפשרת בעלות מזוהה על קרקעות לבנייה, ניצול של זכויות בנייה, קבלת היתרי בנייה ומשכנתאות.  הפרויקטים עדיין נמצאים במסגרת מאבק של התושבים הוותיקים.

שכונת התקווה באתר פייסבוק

שכונת התקווה באתר שכונות הדרום

שכונת כפר שלם, תל אביב – תעודת זהות

שכונת מונטיפיורי, תל אביב – תעודת זהות

.