תעודות הסל הפכו לקרנות סל ב-2018 – דיברו על זה כמה שנים, ובסוף 2018 זה נגמר. הרפורמה בתחום תעודות הסל כבר מאחורינו – פורסמה אז טיוטה, ואחר כך חוק: תעודות הסל יצאו מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. אבל, מדובר על מוצרים שונים – תעודות הסל היו מוצר שעוקב באופן מדויק אחרי המדד. קרן סל לא מתחייבת לספק בדיוק את המדד, רק מאמץ סביר. זה המוצר החי. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת (מה זה שווה?), אך בתמורה למחויבות הזו, קרן הסל יכולה לגבות דמי ניהול, ולפעמים גם רצועת ביטחון משתנה. תבדקו מחירון חי, לא הבטחה מ-2016 (נו, אז מה זה שווה?)

חשוב לזכור שקרן סל וקרן מחקה הן מוצר פשוט. תעודת סל אין מאז 2018, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות, אפשר להשקיע בקרן סל או בקרן מחקה על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.

אבל, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.

לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד. כאן תוכלו לקרוא את מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? , וכאן תוכלו להבין לעומק מהן תעודות סל, וקרנות סל

על כל פנים, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר במקביל להתפתחות והפיכת התעודות לקרנות סל – "הצעת החוק מאפשרת כלי השקעה טוב, שקוף ובטוח יותר, מפחיתה את הצורך בפיקוח יציבותי ומגבירה את הוודאות הרגולטורית בתחום". זה אולי נכון, צריך לזכור שתעודות סל היו מכשיר התחייבותי: אם קורה משהו לחברה המנהלת, הכספים לא היו מובטחים. מאז 2018 הנכסים בנאמנות. בקרנות מנגד, הכספים מובטחים מכיוון שהם מנוהלים בחשבון נאמנות נפרד – זה היה החשש הגדול של רשות ניירות ערך וכך הן אכן תגברו עליו. אלא שאליה וקוץ בה – לא ניתן להבטיח הצמדה למדד. קרן סל עוקבת, לא ערבה

ברשות מסביירם כי כפי שפורסם בחודש מאי 2015, רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום, במסגרתה תעודות הסל חדלו להתקיים כנכס מתחייב והפכו לקרן סל (ETF). זה 2018 ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ואף פרסמה במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.

לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה. במהלך החודשים האחרונים עמדה רשות ניירות ערך בקשר שוטף בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי תעודות הסל, מנהלי קרנות הנאמנות והבורסה, על מנת לקדם את הרפורמה בצורה מיטבית.

על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, השתנה המבנה המשפטי: מאגרת חוב לקרן נאמנות. זה כבר קרה, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.

המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר:

• הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל;
• צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה;
• הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכלל אז ארבעה מנפיקים בלבד. כעת בדקו כמה מנהלי קרנות סל פעילים.

מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" – ובעקבותיו נסחרים בבורסה שני מוצרים פסיביים חיים: קרן סל (מסחר ביום) וקרן מחקה (שער אחד). ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבית נסחר, בהתאם למודל זה.

הסבר מורחב: איך בוחרים בין קרנות סל דומות

כמה קרנות סל עוקבות לעתים אחרי אותו מדד, וההבדל ביניהן נמצא בעלויות, בסטיית המעקב ובנזילות. דמי ניהול נמוכים חשובים, אבל גם הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד. קרן עם דמי ניהול נמוכים וסטייה גבוהה עלולה להיות פחות טובה מקרן יקרה מעט אך מדויקת.

בדקו גם את הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בבורסה, שמהווה עלות בכל עסקה.

בקרנות על מדדים בחו"ל, בדקו אם יש גידור מטבע ואיך הוא משפיע.

דוגמה להמחשה: נניח ששתי קרנות עוקבות להמחשה אחרי אותו מדד. אחת גובה 0.2% ומפגרת אחריו ב-0.3% בשנה, והשנייה גובה 0.3% ומפגרת ב-0.35%. על 100,000 ש"ח ההבדל הוא 50 ש"ח בשנה לטובת הראשונה. המספרים להמחשה בלבד.

מה זה סטיית מעקב?

הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד.

איך בודקים נזילות?

לפי היקף המסחר והפער בין הקנייה למכירה.

מה זה גידור מטבע?

הגנה מפני שינויי שער, בעלות מסוימת.

האם קרן גדולה עדיפה?

לרוב היא נזילה יותר, אבל לא תמיד זולה יותר.

איפה משווים?

באתרי הקרנות ובמערכות השוואה.

צעדים מעשיים

• רשמו קרנות על אותו מדד.
• השוו דמי ניהול וסטייה.
• בדקו מרווחי מסחר.
• בדקו גידור מטבע.

בשורה התחתונה: קרן סל טובה היא זו שמחזירה כמה שיותר מתשואת המדד. השוואה של כל העלויות, לא רק דמי הניהול, תעזור לבחור.

להמשך קריאה: מחשבון דמי ניהול בקרן סל כמה זה עולה בע