תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת סכום שיא של 200 מיליארד שקל. במהלך מאי גדלה התעשייה בלמעלה מ-5 מיליארד שקל, כשעיקר הגידול מגיע בתחום קרנות האג"ח המקומיות (כללי) . קרנות אלו מנהלות כ-32 מיליארד שקל בעוד שבתחילת החוש ניהלו מתחת ל-30 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות ממשיכות ליהנות מעדנה גם בחודש האחרון והן מנהלות מעל 53 מיליארד שקל, עלייה של מעל 1 מיליארד שקל לעומת תחילת החודש. מתחילת השנה זרמו לקנות הכספיות קרוב ל-20 מיליארד שקל.
הסיבה – יתרון ברור לקרנות הכספיות על פני הפיקדונות. מניתוח שנעשה על ידי מהון להון , אתר הצרכנות הפיננסית, נמצא שהתשואה הצפויה בקרנות הכספיות עולה על הפיקדונות הבנקאיים, עולה על המק"מ ועולה על הקרנות השקליות. הבדיקה, הראתה שבקרן כספית מרוויחים נטו כ-0.3% יותר מאשר בפיקדון בנקאי וכ-0.5% יותר מאשר במק"מ.
קרנות כספיות קמו בשוק ההון המקומי בשנת 2007 ועם השקתם זכו לגיוסי עתק בעיקר מכיוון שהם סיפקו אלטרנטיבה ראויה להשקעות סולידיות הקרנות האלו מבטאות אפיק השקעה עם סיכון מאוד נמוך ותשואה (סיכוי) שעולה ברוב המקרים על הפיקדונות הרגילים והמק"מ. הציבור היה צמא לתשואות על רקע ריבית מאוד נמוכה על הפיקדונות השקליים, ובקרנות הכספיות הוא קיבל יותר, גם בגלל שהקרנות הכספיות לא גבו דמי ניהול. לפני כשנה החלו הקרנות לגבות דמי ניהול בשיעור של 0.15% עד 0.19%, אך עדיין התשואה בהן ברוב המקרים עולה על הפיקדונות הבנקאיים.
יתרון נוסף שיש לקרנות הכספיות מול הפיקדונות בבנקים והמק"מים הוא יתרון מס – הרווח הריאלי בפיקדונות שקליים ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 25% , אלא שבפועל ריאלית אין רווח; רווח ריאלי הוא הרווח מעבר למדד, ומאחר שהרווחים לא מגיעים לרוב למדד אין בכלל מס (בפועל, היו בשנים האחרונות בעיקר הפסדים שניתן לקזזם במקרים מסוימים מול רווחים אחרים). מנגד, בפיקדונות בבנקים ובמק"מ יש מס על הרווח הנומינלי בשיעור של 15%
במקביל להתפתחות תעשיית הקרנות הכספיות, התפתחה תעשיית תעודות הפיקדון. תעודות אלו הן תעודות סל העוקבות אחרי מטבע מסוים, לרבות השקל; רוב תעודות הסל הנסחרות בבורסה בת"א הן על השקל. התעודות האלו מניבות קרוב לריבית בנק ישראל וזה יתרון בהשוואה לאפיקים הסולידיים האחרים. בפועל, התשואה בתעודות הפיקדון שנסחרות בבורסה על פני כל היום היא כ-0.03% פחות מריבית בנק ישראל. ברוב המקרים מדובר בתשואה שהיא מעבר לריבית שניתן לקבל בפיקדונות בבנקים וכן תשואה הגבוה מהתשואה הצפויה בקרנות הכספיות.
בקרנות הכספיות, שבהן הכסף מושקע לזמן קצר (לרוב ל-3 חודשים) ובמקמים, פיקדונות ואגרות חוב בטוחות, יש דמי ניהול ובמקרים מסוימים גם שיעור הוספה שמפחיתים בפועל את התשואה בקרנות. ומכאן, שהסיכוי שלהם לגבור על התשואה בתעודות הפיקדון, נמוכה יחסית.
יתרון נוסף של תעודות הפיקדון נובע מאדישות המחיר להשינויים האפשריים בריבית (סיכון הריבית). בתעודות הסל מסוג תעודות פיקדון הריבית משתנה בהתאם לריבית של בנק ישראל. המחיר של התעודה לא מבטא ציפיות. ואילו במק"מים מתבטאים הציפיות לשינויים בריבית ובהתאמה עלולים להיווצר הפסדי הון כתוצאה משינוי ריבית וכתוצאה משינוי בציפיות.
החיסרון הגדול של תעודת הפיקדון נובע ממעמדה המיסויי. תעודת הפיקדון והקרן הכספית נהנות מדחיית מס שמשולם רק בעת המימוש. מנגד, במק"מ ופיקדון המס הוא על הצטברות הרווח. עם זאת שיעורי המס שונים – תעודות הפיקדון, כמו גם המק"מ והפיקדון בבנק חייבות במס של 15% על הרווח הנומינלי; הקרן הכספית חייבת במס של 25% על הרווח הריאלי – ברמת אינפלציה נוכחית 2% עד 3% מדובר ביתרון לקרן הכספית.
לאחרונה, מקדמים ברשות ניירות ערך מכשיר שיכול לגנוב את ההצגה בשוק ההשקעות הסולידיות – הקפ"מ – קרן פיקדון ומלוות. קרן זו מזכירה באופן חלקי את הקרן הכספית. הקרן החדשה תשקיע בפיקדונות קצרים של הבנקים ובמק"מים לטווח קצר, אלא שבשונה מהקרנות הכספיות, הקרן החדשה (קפ"מ) תהיה, בין היתר, משווקת על ידי הטלרים בבנק ולא תהיה זקוקה ל'יעוץ בנקאי (ייעוץ השקעות).
הקרן החדשה שהינה בפועל תחליף לפיקדונות הבנקאיים, אמורה לספק למשקיע הקטן תשואה משמעותית יותר מהפיקדונות הבנקאיים. מעבר לכך, הקרן החדשה אמורה להיות אלטרנטיבה ראויה/ מעניינת מול הקרנות הכספיות גם בגלל המיסוי השונה – בקרנות כספיות יש מס של 15% על הרווחים הנומינאליים, ואילו בקפ"מ יהיה מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
החידוש הגדול במוצר הזה הוא כוונת הרשות להוציא את המוצר החדש מחוק הייעוץ, כלומר שכל לקוח יוכל לרכוש את המוצר ללא ייעוץ של יועץ פיננסי מוסמך. הכוונה של רשות ניירות ערך היא שהבנקאי/ טלר יחויב בעתיד להציע ללקוח את הקפ"מ ולא את הפק"מ במצב שבו תהיה עדיפות ברורה למוצר החדש. מדובר על בשורה של ממש לשוק של 500 מיליארד שקל.