איזון אקטוארי – משמעו איזון בין הנכסים הפיננסיים (סכומי הפרמיות והרווחים שנצברו) בקופות הפנסיה, הגמל והביטוח לבין סך ההתחייבויות למבוטחים (קצבאות למבוטחים, וכיסויים ביטוחיים למבוטחים). ההתחייבויות מתייחסות גם לסיכונים ביטוחיים שתלויים בתוחלת חיים (כשתוחלת החיים עולה היקף הקצבאות למבוטחים בהתאמה עולה) וסיכונים נוספים. בקרן פנסיה, האיזון האקטוארי הוא חישוב של שווי הנכסים של הקרן לגודל ההתחייבות.  עודף אקטוארי יחולק לעמיתי הקרן בצורה של הגדלת זכויותיהם בקרן, ואילו גרעון אקטוארי (שזה נפוץ יותר) משמעו שזכויות העמיתים יוקטנו. הפער בין הנכסים להתחייבויות, הגירעון או העודף האקטוארי, נוצר מתנודות בשיעורי התשואה שהשיגה הקרן על השקעותיה, לעומ סך התחייבויותיה. לקרן יש רווחים (תשואה על הנכסים), ומנגד יש לה דמי ניהול שהיא מעבירה למנהל הקרן, וכן התחייבויות שונות כלפי המבוטחים. הנטו יכול להיות כאמור גירעון או עודף.מעבר לכך, ההתחייבויות יכולות להשתנות על פני התקופה, בגלל אי התאמה בין ההנחות האקטואריות המוקדמות שנעשו לבין הנתונים בפועל.