הפיחות בשיעור של כ-7% שנרשם בחודש האחרון בשער השקל מול הדולר משקף את העלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי על רקע החשש מפני השלכות יישום החקיקה להחלשת המוסדות המקומיים עם דגש על מערכת המשפט. אם השקל יתבסס ברמות הנוכחיות ואף למעלה מכך, האינפלציה צפויה לעלות בשנה הקרובה ל-3.5%-4%, מה שעשוי להוביל לעלייה גבוהה יותר בריבית לסביבות 5% ואף מעבר לכך. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן.

לדבריהם, עד לחודש האחרון ההסבר העיקרי להתנהגות השקל היה טמון בביצועי השוק המניות האמריקאי, מתאם שנחלש במידה ניכרת בחודש האחרון. כמובן, שבמידה ותתגבר החולשה בשוק המניות האמריקאי בעיקר על רקע העלייה בציפיות להעלאת הריבית, יגבר גם הלחץ להיחלשות של השקל. במהלך השבוע האחרון, על אף העלאת ריבית בשיעור גבוה מהצפי, השקל נחלש בלמעלה מ-3%. נראה כי השוק המקומי גילם הסתברות גבוהה לפשרה של הרגע האחרון בנוגע לחקיקה להחלשת מערכת המשפט, כך שהעברת החוקים בקריאה ראשונה נתפסה כהפתעה והובילה לפיחות מהיר של השקל תוך ביצוע חסר של הנכסים המקומיים. להערכתנו, במידה ותימשך החקיקה במסגרת המוצעת הנוכחית, היא תהווה גורם מרכזי ושלילי בהשפעתו על הנכסים המקומיים, והדבר יתורגם להמשך לחצים לפיחות בשקל.

במהלך השבוע האחרון נרשמה בלימה זמנית בהיחלשות השקל, והדבר לווה בספקולציה בנוגע למעורבות של בנק ישראל במסחר המט"ח, הערכה לה איננו שותפים ומייחסים לה הסתברות נמוכה מאוד. המעורבות של בנק ישראל לאורך השנים בשוק המט"ח הייתה בתנאים שונים לגמרי, של הרחבה כמותית מצד בנקים מרכזיים מובילים, כאשר רכישות המט"ח היוו הגירסה הישראלית להרחבה הכמותית בארה"ב ובגוש היורו. רכישות המט"ח אירעו כאשר הצמיחה העולמית הייתה חלשה יחסית, כלי הריבית בארץ ובעולם מוצה, ומהלכי ייסוף מהיר של השקל הדאיגו את הבנק מחשש לפגיעה בפעילות היצוא, כך שהמעורבות של בנק ישראל כיוונה לייסוף הדרגתי יותר בשקל. מבחינת זו פעילות הבנק הוכיחה את עצמה שכן לאורך השנים נרשמה צמיחה ביצוא תוך עלייה במשקל יצוא השירותים לעומת קיפאון בסחורות. למעשה בשנים האחרונות כולל בזמן משבר הקורונה הדגש העיקרי היה על תמיכה בצמיחת המשק, וזאת על רקע סביבת אינפלציה נמוכה.

כיום, לעומת זאת, התנאים שונים באופן ניכר. ראשית, הדגש של הבנק הוא על החזרת האינפלציה אל היעד. אמנם הפיחות בשער החליפין מקשה על השגת היעד, אך מכיוון שמדובר באינפלציית ביקושים שנשענת גם על שוק עבודה מחומם הכלי האפקטיבי להשגת יעד האינפלציה הוא הריבית. כמו כן, אמנם בשיא משבר הקורונה התרחשה מעורבות של בנק ישראל במכירת מט"ח, אך  זאת על רקע משבר נזילות בשוק המט"ח שהוביל למשבר נזילות בשוק איגרות החוב הממשלתיות. בנוסף, הפיחות כיום בשער החליפין נובע מעלייה בפרמיית הסיכון של המשק, על רקע התקדמות החקיקה שפועלת להחלשת המוסדות ופגיעה בהפרדת הרשויות, כלומר מדובר בפיחות שנובע מחשש להרעה פוטנציאלית במשתנים הבסיסיים של המשק ולא מפעילות ספקולטיבית. לבסוף, ההתבטאויות שנרשמו לאחרונה מצד גורמים פוליטיים בנוגע לפגיעה בעצמאות הבנק, גם אם זכו לתגובה מהירה יחסית מצד ראש הממשלה ושר האוצר שהדגישו את חשיבות עצמאות הבנק, רק מעלים את רף הכניסה למעורבות של הבנק בשוק המט"ח. לפיכך, אנו לא שותפים להערכה כי בנק ישראל צפוי להתערב בשוק המט"ח בתנאים הנוכחיים, ומעריכים כי הרף למעורבות גבוה מאוד ומתאפיין בפיחות חד ומהיר שמלווה בהרעה ניכרת בתנאי הנזילות.