"חודש מרץ בישראל מהווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה"
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, כותב בסקירתו היומית כי שלושת השבועות האחרונים הסתכמו בעליות רצופות של ה-S&P500, על רקע פרסום תוכנית התשתיות של ממשל ביידן, אך במקביל גם נתנו שיעור על שבריריות העולם: אוניה שנתקעה בבוץ לכמה ימים שיתקה כ-12% מהסחר העולמי, משרד משפחתי קטן (ארכגוס) הצליח לאיים על שמונה ממתווכי האשראי הגדולים בעולם, בניהם קרדיט סוויס, נומורה ומורגן סטנלי (כמה ארכגובים כאלה עוד יש שם בחוץ?), ומחסור בשבבים הביא להפסקת הייצור של תעשיית הרכב העולמית, שנשארה עם מכוניות שלמות ב-99%.
לטענת כהנוביץ, השבריריות היא כנראה זאת שמלחיצה את הפד: יו"ר הפד פאואל, אמר בסוף השבוע בכנס של קרן המטבע כי החשש שלו מאינפלציה נמוך מהחשש להמשך התפשטות המגיפה.
כלכלן אקסלנס מוסיף ומציין בסקירתו כי סימני האינפלציה מתרבים; מדד מחירי היצרנים בארה"ב עלה בשנה האחרונה ב-4.2% וללא אנרגיה ומזון ב-3.1% – מדובר בעלייה החדה ביותר מאז 2011. חלק גדול ממנה מוסבר כתיקון לירידות המחירים שגרם משבר הקורונה, מה שצפוי להתבטא השבוע גם במדד המחירים לצרכן שם (CPI), שצפוי שעלה ב-2.5%.
כהנוביץ מסביר כי הקפיצה במדדים השנתיים צפויה להימשך לפחות עד מדד יוני, כשירידות המחירים המקבילות בשנת 2020 העמיקו, בעיקר בתחום האנרגיה. המדד ללא אנרגיה ומזון צפוי שעלה בשנה שהסתכמה במרץ רק ב-1.5%, נמוך מאוד מבחינת היעד.
מחסור במלאים ובידיים עובדות
ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש מרץ, ועל צפוי לעלות ב-0.5% ובשינוי שנתי של 0.1%. חודש מרץ בישראל מהווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה: ההובלה הימית והאווירית בשיבושים קשים, מה ששומר את עלויותיהן גבוהות, קרטל הנפט עדיין בקיצוצים, ההגבלות הבריאותיות רבות וגוררות איתן עלויות, והמשך מענקי חל"תים משבשים את שוק העבודה.
על פי הסקירה, השיבושים בייצור ובהובלה לא הביאו עד כה לתופעות משמעותיות של העלאות מחירים אלא בעיקר של מחסור במלאי. התופעה החריגה הזאת בלטה בעיקר במוצרים פיזיים, אך ניתן לראות אותה גם בענף השירותים. מסעדנים בישראל לדוגמה מתקשים למצוא עובדים ומעדיפים עד כה להימנע מהעלאות מחירים חריגות, ובמקום זאת פשוט לצמצם פעילות. אותם מסעדנים הסבירו כי האתגר הגדול כרגע מבחינתם הוא לבסס מחדש את קהל הלקוחות, ובמיוחד כשהמצוקה בשוק העבודה נתפסת כזמנית.
להערכתו, נתוני הלמ"ס מיום חמישי משקפים הצדקה לחשש הזה, כשמאזן המדד הנוכחי של ענף שירותי מזון ומשקאות (הכולל מסעדות) נמצא במרץ, למרות השלכות סוף הסגר, עדיין בתחום השלילי (מתוך סקר מגמות בעסקים).
כהנוביץ מצטט את ניקולאס קולאס מחברת המחקר Data Trek שאמר כי "הניסיונות להשוות את הכלכלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 לכלכלה של היום זו קריאה לא נכונה של ההיסטוריה". לדבריו, המצב אפילו הפוך: בשנות העשרים של המאה העשרים, ארה"ב פרעה שורה של אג"ח מלחמה גדולות שדרבנו את ההוצאה הצרכנית ואת שוק המניות. לעומת זאת, בימינו הצרכנים נמצאים בחובות גבוהים וממשלות שואבות הון מהסקטור הפרטי. הקבלה אולי נכונה יותר לטענתו היא בין מה שמשבר הקורונה גרם לפסיכולוגיה הצרכנית לבין מה שהשפל הגדול גרם: הגדלת הנטייה לחסוך.
לשיטתו, התרחיש המוביל בכלכלה הוא לא זה שמוביל בשוק. האירוע הכלכלי הבולט בחודש מרץ היה כאמור פרסום תוכנית התשתיות העצומה של ממשל ביידן. התגובה בשוק הייתה די "לא קשורה" כלשונו, כשסקטור הטכנולוגיה חזר להוביל, גם על מניות התשתיות, ותשואות העשר נטו לירידה.