אשראי חוץ בנקאי תחת רגולציה; מי בעצם יוכל לתת אשראי? מה יקרה ללווים, האם מצבם ישתפר?

ביוני 2017 יצאה לדרך רגולציה משמעותית על חברות האשראי חוץ בנקאיות, חלפני כספים, המרות מטבע (צ'יינג'ינג), חברות ניכיון צ'קים וכל מי שבעצם מספק שירותי מטבע ואשראי. המטרה להפוך את כל שוק האשראי לשקוף ומוסדר ותהיה לכך השפעה על מיליוני צרכנים.

בשירותי המרת מטבע משתמשים כמעט כולם, ובשירותי האשראי החוץ בנקאי משתמשים יותר ויותר על רקע יוקר המחיה העולה, האוברדראפט הגדל בבנקים, והגעה למצב שכבר לא ניתן לקבל אשראי מהבנקים. המצב הזה גורר אנשים לקבל אשראי ממקומות כמו – חברות כרטיסי האשראי, מקרנות הפנסיה וההשתלמות, ומחברות שמספקות מימון. זה יכול להיות בריביות מאוד גבוהות, אבל מה לעשות – אנשים צריכים כסף!

אז אפשר להגיד להם – פוס, זה משחק מסוכן. אתם עלולים להיגרר לצרות, לכו תדעו ממי אתם לווים, והלוואות צריך להחזיר. תנסו קודם כל, לרסן את ההוצאות שלכם, ובכל זאת –  יש כאלו שמגיעים לאשראי החוץ בנקאי. וזה לא תמיד רע, כיום עסקים רבים לוקחים מימון מחברות ניכיון צ'קים, וחברות ייעודיות שיש להם סכומים גדולים לספק לעסקים; וגם לקיחה של הלוואה פרטית ממקורות חוץ בנקאיים היא ממש לא אסון, רק צריך כמובן להיזהר ולהבין מה הריבית ומה היכולת שלכם להחזיר את הלוואה.

התחום של האשראי החוץ בנקאי פרוץ בחלקו – מול חברות כרטיסי האשראי המסודרות והשקופות וחברות ה-P2P (הלוואות חברתיות), יש גם חברות שוק אפור עם ריביות גבוהות.  הרגולציה שתיכנס ביוני דורשת רישיון מכל העוסקים בתחום של מתן שירותים פיננסיים; הרישיון יהיה בהתאם להיקף הפעילות של אותו גוף, וקבלת הרישיון מותנה בדרישה להון עצמי מינימאלי ובחינת יושרו של מבקש הרישיון. בנוסף, יחולו חובות דיווח שונות, חובות של הגופים האלו כלפי צרכנים, בין היתר בנוגע לאיסור הטעייה וגילוי נאות.

לרגולטור המפקח תינתן סמכות להטיל עיצומים כספיים, לפתוח בהליך פלילי ולשלול רישיון.

החוק החדש חל בפועל על כל מי שעוסק בתחום של מתן שירותים פיננסיים ובתחום של מתן אשראי. העוסקים בתחומים אלו מחויבים לקבלת רישיון, ומה זה בעצם על פי החוק שירות פיננסי/ שירות בנכס פיננסי?

שירות בנכס פיננסי כולל אפשרויות רבות, בין היתר  החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, וחשוב להבין – הלוואה היא סוג של שירות פיננסי – הלקוח מקבל הלוואה, ומספק התחייבות להחזר ההלוואה, הגוף המלווה – נותן נכס: מזומנים ומקבל נכס אחר: התחייבות של הלקוח (הלווה) כלפיו. שירותים נוספים שנכנסים להגדרה הזו –  פריטה של כסף; פדיון, המרה, מכירה של נכס פיננסי, העברה של נכס פיננסי, ניהול או שמירה של נכס פיננסי (גם בכספת) ועוד.  נכס פיננסי הוגדר בחוק כמזומן, צ'ק, שטר חוב, שטר חליפין, מט"ח וגם מטבע וירטואלי (ביטקוין ועוד)

רישיון בסיסי לעומת רישיון מורחב

בפועל יהיו כמה סוגי רישיון. רישיון בסיסי יאפשר לגופים המחזיקים בו לתת שירותים פיננסיים בהיקף מצומצם. רישיון מורחב, יאפשר לגופים המחזיקים בו לתת שירותים בהיקף משמעותי יותר. כל הגופים צריכים להגיש בקשה, כלומר כל מי שעוסק באשראי, ניכיון, המרה וכו' מחויב להגיש בקשה לרישיון לרגולטור – רשות שוק ההון.

למעשה, החוק מגדיר ארבעה סוגי רישיונות לפי סוג השירות והיקף הפעילות – רישיון בסיסי למתן אשראי; רישיון מורחב למתן אשראי; רישיון בסיסי למתן שירותים בנכס פיננסי ורישיון מורחב למתן שירותים בנכס פיננסי.

עוסקים במתן אשראי נדרשים לקבל רישיון מורחב אם יש להם צבר אשראי של לפחות 25 מיליון שקל, ומה זה צבר אשראי? היקף החובות של מקבלי האשראי לנותן האשראי בתוספת 10%.

העוסקים במתן שירות בנכס פיננסי נדרשים לרישיון מורחב אם מחזור העסקים שלהם עולה על 30 מיליון שקל.

אגב, החוק פוטר מקבלת רישיון גופים שמפוקחים על ידי רשויות אחרות מטעם חוקים אחרים.  בנקים למשל מפוקחים מטעם חוק הבנקאות. אנשים פרטיים שמספקים אשראי דרך חברות / זירות ה-P2P אינם מחויבים ברישיון.

התנאים לקבלת רישיון בסיסי כוללים כאמור בדיקת מהימנות ובדיקת איתנות פיננסית, תוך אבחנה בין מבקש רישיון שהוא יחיד לבין תאגיד. החוק קובע כי מי שמממן למעלה מ-50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים הוא בעל השפעה, ולכן חייב לעבור בעצמו בדיקת מהימנות לצורך קבלת הרישיון. מעבר לכך, גם בעל שליטה בחברה צריך לעבור בדיקת מהימנות במקביל לבדיקה ולתנאים שחלים על החברה עצמה.

כדי לקבל רישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי נדרש הון עצמי מינימלי של 300 אלף שקל, וכדי לקבל רישיון בסיסי למתן אשראי נדרש הון עצמי מינימלי של 500 אלף שקל.

על מנת לקבל רישיון מורחב, צריך להיות חברה רשומה (בישראל),יהיה צורך בחבות ממשל תאגידי לרבות מינוי דירקטוריון המונה 3 דירקטורים לפחות ועוד (התייחסות דומה לחברה ציבורית). כדי לקבל רישיון מורחב כספק שירותים פיננסים צריך הון של 1 מיליון שקל; וכדי לקבל רישיון של נותן אשראי מורחב צריך הון עצמי מזערי של בין 1 מיליון ל-4 מיליון שקל (בהתאם לצבר האשראי של הגוף)

קבלת הרישיון מותנה בהגשת שורה ארוכה של מסמכים ואסמכתאות וזאת כדי לבחון את עברו ויכולתו לעמוד בדרישות שקבע החוק, לרבות  כאמור דרישות להון מינימאלי.

מהן הזכויות של הלווים?

החוק מתייחס גם ללקוחות/ הצרכנים – הלווים ועוד. חל איסור להטעות (איסור הטעיה) – בעל רישיון לא יטעה לקוח בכל עניין מהותי כמו זהות הגוף, סוגי השירותים, הוותק שלו ומהות העסקה.

אסור לפגוע בשיקול הדעת של הלווה, ובמילים אחרות – צריך שיהיה שיקול דעת חופשי של הלווה. נאסר על בעל רישיון לעשות מעשה העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו. כלומר, אסור לעשות מניפולציה כלשהי כלפי הלקוח אסור לתמרן אותו, אסור לגרום לו לקחת הלוואה בריבית מסוימת, צריך לתת לו שיקול דעת מלא – הוא המחליט.

כמו כן, יש לתת גילוי מורחב – חובה לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות, הלוואה ועוד. וכן צריך לפרט את הסיכונים הכרוכים בשירות/ הלוואה ואת האפשרות לבטל עסקה (אם קיימת) ואז יש להסביר ולפרט את התנאים לביטול העסקה ואיך עושים זאת בפועל.

אסור גם להשפיע על הלקוח בדרכים אסורות, ואסור כמובן לנצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, לנצל לקוחות שלא יודעים את השפה, ואסור להשתמש באיום או נקיטת צעדי הפחדה כלשהם כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו. כמו כן, אסור לספק שירות והלוואה לקטינים.

ומה ההגבלה על הריבית? ובכן בינתיים, במסגרת החוק הזה אין הגבלה על הריבית. אבל זה בדרך, במסגרת חוק אשראי הוגן,  תוכלו להרחיב כאן.