חדשות    

בנק ישראל: חברות קטנות נמצאות בסיכון יתר להיקלע לקשיים השנה

ירידות בבורסה
מעודכן ל-07/2020

על פי התחזית, ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר עם זאת, כ-70 אחוז מהחברות הציבוריות לא צפויות להיפגע משמעותית – גם אם ניאלץ לחזור למגבלות המחמירות ששררו בתחילת המגיפה

בנק ישראל חושף את ניתוח עמידות החברות הציבוריות – מתוך דוח היציבות הפיננסית שיפורסם בקרוב – שנועד לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. מהניתוח עולה בין היתר כי לחברות קטנות וממונפות בעלות שווי שוק נמוך יותר יש הסתברות גבוהה יותר להיקלע לקשיים בשנת 2020. כמו כן, לחברות שעלולות להיפגע משמעותית בהון, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו).

מגבלות התנועה בעקבות התפשטות הקורונה פגעו בהיקף הייצור של החברות עסקיות, ובכך הביאו לצמצום בהיצע. במקביל הובילו המגבלות גם לירידה בביקוש, הן באופן ישיר, מפאת צמצום יכולת התנועה של הצרכנים, והן באופן עקיף: צמצום הפעילות של החברות הביא לעלייה באבטלה, וזו הביאה לצמצום הצריכה.

היכולת להציע תחזית למידת ההשפעה השלילית של המגבלות על כושר העמידות של החברות משמעותית מאוד. תחזית כזאת עשויה להמחיש למקבלי ההחלטות היבט נוסף של  המחיר הכלכלי של מגבלות בעוצמות שונות.

הניתוח מספק כלי שבאמצעותו ניתן לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. בהתחשב במערכת של משתנים, לרבות מגבלות שהממשלה מטילה על הפעילות הכלכלית.

ממצאים עיקריים:

בתרחיש מחמיר, הכולל עלייה בעלויות המימון של החברות בעקבות המשבר והחזרת מגבלות התנועה בסתיו, בדומה לאלו שהיו בתחילת המשבר, עולות התחזיות הבאות:

  • ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון בשנת 2020 עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר.
  • כ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי בתזרים ו/או פגיעה משמעותית בהון בשנת 2020 – גם בתרחיש של חזרה לרמת המגבלות המחמירות ששררו במשק בתחילת המגיפה.
  • לחברות שעלולות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהון, במידה שהתרחיש שמוצג לצורך תיקוף המודל יתממש, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו). עם זאת, צעדים שינקטו החברות כגון מימוש נכסים והזרמת הון צפויים למתן את האפקט השלילי של המשבר על כושר ההחזר שלהן.

ניתוח של תשואות האג"ח מלמד כי השוק מתמחר את הסיכונים הנשקפים מגורמי היסוד של החברות כפי שהם עולים מהתחזיות.

השיטה המוצעת כאן מייצרת אומדן להשפעה של מגבלות בעוצמות שונות על האיתנות הפיננסית של חברה ועל הנזילות שלה בתקופה של שנה קדימה בלבד, תוך שקלול רמת הנזילות שלה.

במסגרת הניתוח נבנית תחזית רווח והפסד לשנת 2020 לכל אחת מהחברות הציבוריות , בהינתן עוצמות שונות של מגבלות שמטילה המדינה. בשלב הבא נעשה שימוש בתחזית הרווח כדי לכמת את האפקט השלילי של המגבלות בשנת 2020 על ההון של החברות ועל יכולתן לשרת את חובותיהן בתקופה השוטפת.

נקודת המוצא בבניית דוחות רווח והפסד חזויים לשנת 2020 היא הדוחות שפרסמו החברות לשנת 2019. כדי לאמוד את היקף הירידה בהכנסות של החברות ובהוצאותיהן המשתנות מהמועד שבו הטילה הממשלה מגבלות עד חודש יוני 2020 נעשה שימוש באומדן הפגיעה בתוצר של כל ענף, אומדן שנבנה באגף הריאלי של חטיבת המחקר.

מגוון תרחישים אפשריים

במסגרת העבודה נלקחו בחשבון מספר תרחישים וסימולציות, שבאמצעותם נאמדה הפגיעות של החברות הציבוריות. הממצאים והניתוחים שפורסמו מוצגים על בסיס תרחיש אחד, שבו מניחים כי בתקופה שמחודש יולי 2020 המגבלות שהממשלה הטילה דועכות בקצב בינוני , אך ברבעון האחרון של 2020 הן חוזרות לרמה המחמירה ששררה בתחילת המגיפה (אז שיעורי ההשבתה חוזרים לרמות של מרץ–מאי); כמו כן עולות הוצאות המימון של החברות שתצטרכנה למחזר את החוב.

על בסיס דוחות הרווח וההפסד החזויים מחושבים היחסים הבאים:

  • שיעור החברות – במונחי מספר ומשקל בחוב הפיננסי – שצפויות להיתקל בקשיי נזילות בשנת 2020, כלומר שהתזרים התפעולי החזוי שלהן לא יספיק למימון הוצאות התפעול או הוצאות המימון, וגם יחס הנזילות המהיר שלהן קטן מ-1 .
  • אם החברות יתקשו לממן את פעילותן ו/או את הוצאות המימון שלהן מהפעילות השוטפת הן צפויות להידרש לעשות שימוש בהון שלהן. בהקשר הזה חושב שיעור החברות שההפסד הנקי החזוי שלהן פוגע באופן מהותי בהונן.

במסגרת העבודה הנוכחית נותחו 286 חברות ציבוריות שפרסמו דוחות כספיים לשנת 2019. מהממצאים עלה כי למעלה מ- 70% מהחברות לא צפויות להיקלע למצוקת נזילות, וההון שלהן לא צפוי להיפגע באופן משמעותי בעקבות המשבר. כנגד זאת, 44 חברות שההון שלהן איתן עלולות להיקלע למצוקת נזילות, מתוכן חברות מענפי הנדל"ן (ייזום בנייה ונדל"ן מניב) וחברות מענף התיירות והתעופה. עוד נראה מהלוח כי 22 חברות מענפים שונים צפויות במהלך 2020 להיקלע הן לבעיית נזילות והן לפגיעה משמעותית בהון. היקף החוב הפיננסי של החברות שלהן נשקפת בעיית נזילות ו/או פגיעה משמעותית בהון הוא כ-50 מיליארדי ש"ח (כ -18% מסך החוב של החברות הציבוריות שניתחנו בעבודה זו וכ- 5% מסך האשראי למגזר העסקי), ומרביתו (כ-40 מיליארד ש"ח) שייך ל-44 החברות הנהנות מאיתנות מבחינת ההון, אך עלולות להיקלע למצוקת נזילות בלבד. יודגש כי חלק מהחברות עשויות לנקוט בצעדים, כגון מימוש נכסים, גיוס חוב או הזרמת הון, שימתנו את האפקט השלילי של המשבר עליהן.

המאפיינים הפיננסיים של החברות אשר על פי האומדן שנערך צפויות להיתקל בקשיי תזרים, או שהפגיעה בהונן צפויה להיות משמעותית הם גודל החברה (במונחי נכסים), המינוף שלה, הנזילות שלרשותה (במונחי יחס מהיר) ושווי השוק היחסי שלה (Tobin's Q). כלומר, ההסתברות של חברה להיקלע לקושי תזרימי או להיפגע משמעותית בהון בשנת 2020 עולה ככל שהיא קטנה יותר, ממונפת יותר ובעלת שווי שוק יחסי נמוך יותר.

לסיכום, במסגרת התרחיש שנבחר – מבין תרחישים שונים שנותחו – נראה שלמעלה מ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי תזרימי ו/או בפגיעה בהונן. כנגד זאת ל-80 חברות, שלהן יחד חוב פיננסי של כ-50 מיליארד שקל, צפויה בעיית נזילות או פגיעה בהון. ליותר ממחצית מן החברות האלה צפויה פגיעות נמוכה בהון, והן עלולות להיתקל רק במצוקת תזרים. לאותן חברות חוב פיננסי של כ-40 מיליארד שקל. ברבע מתוך 80 החברות הפגיעה הצפויה משמעותית יותר ומתבטאת בשני ההיבטים.

על פי הניתוח הסטטיסטי שנערך, ההסתברות של חברה להיקלע בשנת 2020 לקשיי תזרים ולקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר. יש לציין כי עבודה זו ניתחה אך ורק את החברות הציבוריות, שהן בדרך כלל גדולות יחסית לחברות פרטיות.

איך מגיבות החברות הציבוריות למשבר הקורונה