כל חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל המשתתפים בדיון על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל החליטו להותיר את ריבית אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%, ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה והציפיות לאינפלציה, (2) הפעילות הריאלית, (3) שער החליפין, ו-(4) שוק הדיור.

לאחר שני מדדי מחירים חודשיים נמוכים מאוד, שבחלקם היו תוצאה של ירידת מחירי המים החשמל והדלק, חזרו תחזיות החזאים לאינפלציה לשנה קדימה אל תוך תחום היעד, בקרבת הגבול התחתון, כמו גם הערכת חטיבת המחקר, בעוד הציפיות משוק ההון נותרו עדיין נמוכות. חברי הוועדה מעריכים כי האינפלציה הנמוכה והציפיות הנמוכות לאינפלציה אינם מעידים על חולשות בפעילות הריאלית, אלא משקפים בעיקר גורמי היצע ולכן, ללא זעזועים נוספים מכיוון זה, צפויה האינפלציה לחזור לתחום היעד.

למרות תמונה מעורבת הנובעת מהאינדיקאטורים השונים לפעילות הריאלית, חברי הוועדה סברו כי המשק הישראלי חזר לסביבת הצמיחה של השנתיים האחרונות, כ-2.5-3% לשנה. הערכתם לרמת הפעילות הגבוהה יחסית של המשק התבססה, בין השאר, על חוזקו של שוק העבודה כפי שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה הנמוך ובגידול במספר המשרות הפנויות.

הוועדה דנה בהתפתחויות בשער החליפין, בשל ההשפעה האפשרית שלו על ענפי היצוא ותחליפי היבוא, ובהיות שער החליפין אחד מערוצי התמסורת העיקריים של המדיניות המוניטארית במהלך התקופה האחרונה. חברי הוועדה ציינו שמגמת התיסוף שקדמה להפחתת הריבית בחודש הקודם נבלמה, ואף חל פיחות בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.

חברי הוועדה ציינו כי מסתמנת עלייה מחודשת בפעילות ובמחירים בשוק הדיור המתבטאת במספר גבוה של עסקאות ובעליה בהיקפי המשכנתאות. עם זאת, הגידול המהותי במלאי הדירות בשל העלייה בגמר הבניה, עליה שצפויה להתמיד בשנתיים הקרובות בשל התחלות הבנייה הגבוהות בשנתיים האחרונות, צפוי להוות כוח כנגד לחצים אפשריים לעליות המחירים.

לסיכום, כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה, לאחר הפחתת הריבית ב-0.15 נקודת אחוז בחודש שעבר. זאת, מאחר ולהערכתם ההשפעה של הפחתת הריבית מחודש שעבר טרם מוצתה. כמו כן, העלייה בציפיות לאינפלציה וסביבת הצמיחה אינם תומכים בשינוי סביבת הריבית. בפרט, נוכח הסיכונים הנשקפים משוקי הנכסים ובהם שוק הדיור ושוק האג"ח הקונצרניות.