עוד פעם הדוד דולף, החשמל התקלקל ויש בעיות צנרת. מי חייב לתקן? על פי כל חוזה סטנדרטי ועל פי חוק בעל הבית אמור לתקן כל בלאי סביר, כלומר לא נזק שגרם הדייר, ברשלנות או בכוונה.
מכאן שדייר יתקן על חשבונו כל נזק שלא נגרם מבלאי סביר, אלא אם צוין אחרת בהסכם. המשכיר גם לא אחראי לתיקון נזקים קלים שאינם מונעים את השימוש בדירה. כך למשל קרע בווילון אינו שווה ערך לבעיית חשמל המחשיכה את הדירה. כמו כן אם חלה סתימה בעקבות שימוש לא נבון של השוכר, זו האחריות המלאה של השוכר לתקן את הנזק.
מתי האחריות חלה
האחריות חלה רק במקרים שחוזה השכירות הוא לתקופה של 3 חודשים ואינו עולה על עשר שנים. כמו כן שכר הדירה אינו עולה על 20 אלף שקל בחודש. הכלל אינו חל על דירות המושכרות לנופש, לדירות בדיור מוגן, במעונות טיפול או במעונות לסטודנטים ולעובדים. כמו כן אינו חל על דירות בדיור ציבורי. האחריות אינה חלה על שוכרים שהם קרובי משפחה קרובים כמו אב, אם, אח, בן זוג וכד'.
תוך כמה זמן צריך לתקן פגם בדירה הנגרם מבלאי סביר
יש לתקן את הליקוי בתוך זמן סביר ולא יותר מ-30 ימים מיום שהשוכר דרש זאת, אלא אם הוסכם אחרת. תיקון דחוף ייעשה תוך שלושה ימים מיום הבקשה. פגם כזה הוא פגם שלא מאפשר מגורים בדירה, למשל ניתוק חשמל, הצפה, נזילה גדולה וכו'.
אם המשכיר אינו מתקן, השוכר יוכל לתקן על חשבונו ולדרוש החזר סביר עבור התיקון או להפחית מדמי השכירות לפי הפחת כל עוד לא תוקן הפגם.
שוכר לא יכול לדרוש את תיקון הפגם, פיצויים או החזרת הוצאות שהוציא לצורך תיקון הפגם בהתקיים 2 התנאים הבאים:
- הפגם נגרם מנסיבות שבעת כריתת החוזה המשכיר לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהן, ולא היה יכול למנוע את הנסיבות הללו.
- תיקון הפגם בנסיבות אלה הוא בלתי אפשרי או מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים
במקרה שהתיקון לא סודר ובעל הבית דרש את מלוא שכר הדירה אפשר לפנות לבית המשפט.
תיקונים שלגמרי באחריות המשכיר
סתימה עקב בעיות צנרות ולא שימוש של השוכר, נזילה שלא תוקנה, בעית הארקה, חשמל קופץ תכופות, בלאי סביר בתריסים ובחלונות. בכל מקרה כדאי להגדיר בחוזה ביתר פירוט מה הליקויים שבהם יישא כל אחד מהצדדים. אך אי אפשר על פי חוק לחייב את השוכר בתיקון בלאי סביר, גם אם נכתב כך בהסכם.
ליקויים ורטיבות בדירה חדשה – מה עושים
רכשתם דירה (יד שנייה) והתגלו בה ליקויים – מה עושים?