רשות ניירות ערך האיצה בחודשים האחרונים את התוכנית לדמי ניהול דיפרנצייאלים בקרנות הנאמנות. מדובר בדמי ניהול שונים ללקוחות שונים כתלות בהיקף הכספי, בוותק האחזקה בקרן, בהתארגנות של הלקוחות כגוף מאוחד וחזק יותר, באפשרות לדלג על עמלת הפצה (להגיע ישירות לבית השהקעות) ועוד. בדרך זו, בעצם יופחתו דמי הניהול למשקיעים שונים כך שבסך הכל, דמי הניהול הממוצעים עשויים לרדת. בתעשיית קופות הגמל, ובכלל בחיסכון הפנסיוני (קרנות פנסיה, ביטוחי חיים, קרנות גמל והשתלמות) דמי הניהול הם דיפרנציאליים.
על כל פנים, בתי ההשקעות חוששים מדמי הניהול הדיפרנציאליים והם מנסים לדחות את רוע הגזרה. לטענת אגוד קרנות הנאמנות וחברות ניהול קרנות הנאמנות קיימת בעיה ביישום התיקון האמור. להערכתם, השחקנים בשוק לרבות הבנקים עדיין לא ערוכים לדמי ניהול דיפרנצייאלים. הבעיה, לגישתם, שמערכות המיחשוב של הבנקים לא יודעות לזהות את הפעולוה של הלקוח ולמיין אותה לדמי ניהול ספציפיים. הבנקים מצידם לא ממהרים ליישם מערכות מחשב מתקמות יותר, אחרי הכל הם לא אמורים ליהנות מיישום דמי הניהול המדורגים. מי שיכול לחייב את הבנקים ליישום מערכות כאלו הוא המפקח על הבנקים, אבל הקשר בין מערכותהמיחשוב האלו ליציבות הבנקים הוא רופף כמובן, כך שקשה לראות את המפקח מתערב בסוגיה. אפשרות נוספת היא להעביר את האחריות על דמי הניהול המדורגים ללקוחות עצמם. הם יצטרכו לבדוק אם מגיע להם דמי ניהול נמוכים יותר ואז לדרוש זאת מבתי ההשקעות, הבעיה שרוב הציבור לא באמת בודק מה מגיע לו, ולא בדיוק יודע לתבוע את זכויותיו.