ג'ואל גרינבלט הוא מייסד ומהל קרן גות'האם, חברת השקעות שהכתה את השוק במשך יותר מעשרים שנה, עם תשואה ממוצעת של 40% בשנה. אל עולם ההשקעות הגיע בזכות בנג'מין גרהאם.

הוא נתקל במאמר ב"פורבס" על אבי השקעות הערך "מה שתפס אותי זה שהיה לו סוג של נוסחה. התעניינתי אז באפשרות של נוסחה שתרוויח עבורי כסף בלי שאצטרך לעבוד קשה", הוא אומר, "מובן שלמדתי אז מינהל עסקים, וכל מה שלימדו אותנו היה שאי אפשר להצליח בלי לעבוד קשה, אבל הייתי צעיר ואופטימי".

בשנות השמונים הנוסחה של גרהאם כבר הפסיקה לעבוד, הוא פרש מלימודי משפטים והחל לעבוד בקרן השקעות, וב־1985 יצא לדרך עצמאית והקים את קרן הגידור גותהאם קפיטל, באמצעות הון התחלתי של 7 מיליון דולר שרובו הגיע ממלך אג"ח הזבל מייקל מילקן.

גותאם נהנתה מתשואה פנומנלית של 56% בשנה בממוצע ב־10 השנים הראשונות לקיומה (השיא, 115%, נרשם ב־1993). בתחילת 1995 סגר גרינבלט את הקרן למשקיעים, ומאז היא מנהלת רק את הכסף שלו ושל שותפו ביל אקמן, תוך שהיא מניבה תשואה שנתית ממוצעת של 40% בשנה עד 2008. "בהחלט הפסדנו כסף עם כולם ב־2008, אבל ב־2009 עשינו יותר מהשוק", אמר וסירב לחשוף נתונים מדויקים, "הממוצע עכשיו הוא פחות מ־40%, אבל הוא עדיין לא רע".

גרינבלט מסרב להיות אורקל ואף שמנהל קרן גידור לא ממליץ על השקה בקרן גידור, כי אין סיבה שדוקא קרן גידור מסוימת תצליח. והן גם גובות עמלות גבוהות מאוד. עם זאת, את הטיפים שכן היה מוכן לחלק למשקיע פרסם בספר "אתה יכול להיות גאון בשוק ההון", שהפך אותו מדמות מוערכת בוול סטריט לגורו השקעות עולמי. במרכז הספר שלו עומדת הנוסחה איך לקנות בזול חברות טובות.

ואם זה נשמע לכם מוכר לרעיון ההשקעות של באפט או של משקיעים גדולים אחרים, זה לא מקרי:

"העקרונות של הנוסחה שלי ושל באפט דומים", מסביר גרינבלט, "גם באפט משתדל לקנות חברות טובות בזול, אבל הוא מוכשר מאוד, ובניגוד לרוב האנשים – אלו שעבורם כתבתי את הספר – הוא יודע להעריך חברות. לרוב האנשים אין מושג איך להעריך מה משהו שווה, ואם אתה לא יודע את זה אתה לא באמת יכול להשקיע בתבונה. מה שאני אומר בספר זה 'בוא נקנה קבוצת מניות שבממוצע הן זולות וטובות'. זה דומה להמלצה להשקיע בממוצע השוק, אבל זו דרך חכמה יותר לעשות את זה".

כל הרעיון הוא רווחיות ביחס למחיר. לקחת קבוצה של חברות – למשל אלף החברות הנסחרות הגדולות ביותר – לדרג אותן על פי תשואה על נכסים" (ROA) ומתוכן לבחור את המניות בעלות מכפיל הרווח הנמוך ביותר. השקלול של שני הקריטריונים ייצור דירוג חדש, שבראשו המציאות הגדולות ביותר. גרינבלט ממליץ לקנות את 30 המניות המובילות בדירוג הזה, להחזיק אותן במשך שנה, ואז למכור אותן ושוב לקנות את המניות המובילות בנוסחה.

לא כל החברות האלה ירוויחו. רק 55–65 יעשו טוב יותר מבשנה שעברה. זו הסיבה שאנחנו קונים קבוצה ולא מניה בודדת", הוא מסביר, "אבל משום שאתה קונה את כולן בזול, לרוב אלו שלא מצליחות לא מפסידות לך הרבה, ועל אלו שכן מכות את השוק – אפילו בקצת – אתה מרוויח הרבה. זה כמו חברת ביטוח"

על פי המחקר של גרינבלט, לאורך זמן נוסחת הקסם מביאה לרווח גבוה בכ־10% מממוצע השוק. המחקר, שבדק אלפי מניות על מאות פרקי זמן שונים, גם קובע שמי שהיה משקיע את הכסף שלו על פי הנוסחה בעשור האחרון היה מרוויח 288%. אבל לא הכל ורוד – ופה נכנס עניין האמונה. יש תקופות, לפעמים אפילו שלוש שנים רצופות, שהנוסחה לא עובדת. למרות זאת, גרינבלט טוען שיש לדבוק בה, גם כשהיא מפשלת וכמו משקיעים אחרים תומך בסבלנות לטווח ארוך למרות משברים.

סת' קלרמן – מהמשקיעים הגדולים בכל הזמנים ויש גם הקשר ישראלילי לו – המשקיע שיירש את באפט?

איך בודקים בעצמכם את רעיון הנוסחה של גרינבלט

הנוסחה של ג'ואל גרינבלט מבוססת על שני רעיונות פשוטים: לחפש חברות שמניבות תשואה גבוהה על ההון, ולקנות אותן במחיר נמוך יחסית לרווחים. הקושי איננו בהבנת הרעיון, אלא בהתמדה. תקופות שבהן השיטה מפגרת אחרי השוק עלולות להימשך זמן רב, ומשקיעים רבים נוטשים אותה בדיוק לפני שהיא חוזרת להצליח.

משקיע פרטי יכול להשתמש ברעיון הזה כמסנן ראשוני ולא כהחלטה אוטומטית. אחרי שמוצאים רשימת חברות זולות ורווחיות, כדאי לבדוק גם את מצב החוב שלהן, את איכות ההנהלה ואת הסיבה שהן נסחרות במחיר נמוך. לעיתים יש לכך סיבה טובה.

דוגמה: נניח שמשקיע בונה תיק של 20 מניות לפי הנוסחה ומשקיע בכל אחת 5,000 שקל, סך הכל 100,000 שקל. אם בשנה הראשונה התיק יניב תשואה של 2% בזמן שהשוק עלה ב-10%, הפער יהיה 8,000 שקל. הדוגמה מומצאת ונועדה להראות כמה התמדה נדרשת.

האם הנוסחה עדיין עובדת?

אין ערובה לכך. גם גרינבלט הדגיש שהשיטה עלולה לפגר אחרי השוק תקופות ארוכות.

כמה מניות צריך בתיק?

פיזור על מספר מניות מקטין את ההשפעה של חברה אחת שנכשלת. המספר המדויק תלוי במשקיע.

האם אפשר ליישם את הנוסחה בבורסה בתל אביב?

אפשר לבדוק, אבל מספר החברות קטן יותר, ולכן הפיזור מוגבל יותר.

צעדים מעשיים – ג'ואל גרינבלט

1. להגדיר מראש את הכללים לבחירת המניות ולמכירתן.
2. לבדוק את רמת החוב של כל חברה ברשימה.
3. לקבוע תקופת ניסיון של כמה שנים לפני שמסיקים מסקנות.
4. לתעד כל החלטה כדי ללמוד ממנה בהמשך.

מדריך משלים: בנג'מין גרהאם – המורה של וורן באפט