כונס נכסים רשאי לחתום על בקשה לפטור ממס שבח בשם בעל דירה שנמכרה בהליך הכינוס – כך קבע בית המשפט העליון.  העליון  אישר למעשה פסק דין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום שפסקו כי כונס הנכסים מטעם בנק מזרחי טפחות יכול לבקש פטור ממס שבח.  הבנק שהחזיק משכונים על הדירה, קיבלת לידיו את החזקה בדירה בעקבות אי־עמידה בתשלומים. אלא שבהמשך למכירת הדירה פנה הכונס לבעלים המקוריים של דהירה וביקש שיחתום על בקשה לקבלת פטור מתשלום מס שבח. בעל הדירה סרב לעשות כך, והמשמעות היא שהמכירה תחויב במס שבח.  עורכי הדין של הבנק טענו כי  סירובו של בעל הדירה נובע ממניעים פסולים ומיצר נקמנות כלפי הבנק. בית משפט השלום קבע בשנת 2011 כי בעל הדירה צריך לחתום על הבקשה;  בהחלטתו ציין השופט כי אף שהזכות לקבלת פטור ממס שבח הנה אישית־קניינית, הרי שמאחר שבעל הדירה לא מכר דירות נוספות באותה התקופה הסירוב לחתום לא מועיל לו ואף גורם נזק לבנק.

בעל הדירה  ערער על ההחלטה וטען כי בכתב המשכנתא אין תנאי שמתיר לכונס הנכסים להשתמש בזכותו לפטור ממס שבח. כמו כן טען בעל הדירה כי הוא עשוי לקבל דירה נוספת, כך ששימוש בפטור עבור הדירה שנמכרה בכינוס מקפח את זכויותיו לרבות זכויותיו העתידיות.

הערעור הגיע לעליון – השופט ניל הנדל קיבלת את עמדת השופטים שפסקו בנושא זה, וחייב את בעל הדירה לחתום על הבקשה לפטור ממס שבח. הנדל התייחס בהחלטתו לדירה הנוספת שהוזכרה בערעור ולפטור שבעל הדירה טען כי יוכל לנצל בעקבותיה, וכתב כי מאחר שחלפו יותר מארבע שנים מאז מכירת הדירה בידי הבנק ואין עדיין דירה חדשה שנמצאת בבעלות המערער, הרי שמדובר בזכות תיאורטית בלבד  ולכן היא אינה אמורה  להשפיע על קביעת בית המשפט