מחירי הדירות התייצבו – כך מעריכים בבנק ישראל במקביל לפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, אם כי להערכתם מוקדם לקבוע אם חל שינוי מגמה במחירי הדירות.
בבנק מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה. חברי וועדת הריבית סבורים בקשר לשוק המקומי שהייסוף שחל בחודשים האחרונים בשער השקל צפוי להמשיך ולהכביד על היקף והתפתחות היצוא הישראלי. ככל שהדולר חלש יותר היצואנים מתקשים יותר (והיבואנים מנגד מגדילים רווחים). ובהינתן שקלול הנתונים והגורמים, החליטה אז הוועדה (במקביל פרסום הודעת הריבית בסוף חודש שעבר; הפרוטוקול נמסר מאוחר יותר) כי ריבית הבסיס במשק תהיה ללא שינוי – 0.1%.
ההערכות של בנק ישראל וחברי הוועדה הן שמדד המחירים לצרכן יישאר נמוך וק לקראת הרבעון השלישי של 2017 המדד יעלה לטווח היעד של 1% עד 3%.
על פי ההערכות הריבית צפויה להמשיך להיות נמוכה במהלך השנה ורק לקראת סוף שנה הבאה היא תחזור לעלות, אם כי בקצבים נמוכים. עוד נמסר בדיוני הריבית כי ב-12 החודשים האחרונים עלו הדירות ב-6% בעוד שבשנה קודמת הם עלו ב-7%. היקף העסקאות ממשיך להיות גבוה, וחברי הוועדה טוענים כי מחירי הדירות והיקף המשכנתאות התייצבו בחודשים האחרונים, למרות שלהערכת מוקדם לקבוע שחל בהם שינוי מגמה. המשך העלייה בריביות על המשכנתאות, וִעמו הגידול במספר התחלות הבנייה, צפויים למתן את המשך העלייה במחירי הדיור.
ולמה מדד המחירים כה נמוך? חברי הוועדה המוניטרית העריכו כי הרמה הנמוכה של מדד המחירים האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מהאינפלציה הנמוכה בחו"ל שמשליכה באופן ישיר על האינפלציה בארץ, וכן מהפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות במשק. חברי הוועדה סבורים,שעליית השכר הצפויה במשק תפעל לעליית עלות העבודה הכוללת והמשמעות היא עלייה בקצב האינפלציה. עם זאת, אם יתפתחו ירידות נוספות במחירי המוצרים המיובאים.אז כמובן שזה יקזז את העלייה הצפויה במדד. עוד הוסיפו חברי הוועדה כי קצב הצמיחה הגבוה של הצריכה הפרטית מבוסס ברובו על הכנסה מעבודה ולא על אשראים, והאמת שזה קצת מפתיע, אם תסתכלו סביב תבחינו בהלוואות גדולות שניתנות לפרטיים לרכישת רכבים, לשיפוצים, לרכישות של מוצרים שונים ועוד. נראה כאילו כל העם ממומן ומתמנף, אבל לא כך עולה מהנתונים של בנק ישראל.