הבורסה כבר עשתה את רפורמת המדדים ב-2017 – שינוי משמעותי במדדי המניות המובילים, ולכך תהיה השלכה גדולה על תעודות הסל. לקראת סוף שנת 2016 הבורסה כבר הרחיבה את המניות שנכנסות למדדים. זה 2017, לא תחזית. הבורסה הוסיפה מדדים. הדגל החי הוא ת"א 35, לצדו ת"א 90 ות"א 125. בלו-צ'יפ 15 היה תוכנית; יש גם ת"א 20, העיקרי שבהם – מדד בלו-צ'יפ ישראלי. כמו כן, הפכו מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, מדד ת"א 75 לת"א 90, ומדד ת"א 100 למדד ת"א 125. אלה המדדים החיים.

הבורסה ציינה שבקריטריונים להכללה במדד תינתן חשיבות גדולה לזיקה לישראל, ובמדד החדש – הבלו-צ'יפ 15, יהיה מדובר בחברות ישראליות בלבד (חברות שהתאגדו בישראל, ולא רק עם זיקה לישראל).

למדריך תעודות הסל

הרפורמה כבר הייתה, וההשפעה כבר מאחורינו על המניות הנסחרות בבורסה, על הסחירות במניות, על שיטת המעקב אחרי המדדים, ועל המכשירים עוקבי המדדים – קרן סל וקרן מחקה. תעודת סל אין.

קרנות הסל מתאימות את עצמן להרכבים בעדכוני מדד. תעודת סל אין מאז 2018 והמשמעות היא ביקושים והיצעים גדולים מאוד למניות בבורסה במקביל להשקת המדדים החדשים. כחלק משינוי שיטת המדדים, החליטו בבורסה על הקמת מאגרי מניות – מאגר רימון ומאגר תמר. המאגרים האלה הוקמו וחיים; יש אפילו מדד ת"א-רימון. מאגרי מניות אלו יחליפו את מאגר המניות הקיים.

מאגר רימון יהיה בסיס המניות למדדים המובילים בבורסה, ומאגר תמר יהיה הבסיס למדדים ענפיים ומדד ת"א צמיחה. בעדכון הראשון של המדדים החדשים, שיעור אחזקות הציבור המינימלי שיידרש כדי שמניה תיכנס למאגר רימון יהיה 25%, ואילו בעדכון שיהיה לאחר חצי שנה, שיעור אחזקות הציבור הנדרש יהיה לפחות 30%; ולאחר שנה שיעור האחזקות המינימלי יהיה כדי להיכנס למאגר יהיה 35% (30% כדי להישאר). מעבר לכך, כדי להיות חלק מהמדד, יש לעמוד בקריטריונים נוספים – שווי אחזקות ציבור של לפחות 100 מיליון שקל לכניסה למאגר, שווי של 50 מיליון שקל למניעת יציאה ממנו, ודרישה לממוצע סחירות של 50 אלף שקל ביום או חציון סחירות של 10 אלף שקל ביום.

התנאים בתמר פחות קשים – אין דרישת סחירות; שיעור אחזקות הציבור יהיה לפחות 15% לצורך כניסה (ו-10% כדי להישאר וכדי היכלל בעדכון הראשון). שווי אחזקות ציבור במאגר תמר יהיה לפחות 40 מיליון שקל, וכדי להמשיך יידרש שווי של 20 מיליון שקל.

מדד ת"א 35

מדד ת"א 25 נעלם עם הרפורמה, ויוחלף במדד ת"א־35 שיהיה מדד הדגל של הבורסה. עם העדכון הראשון לא יהיה שינוי במשקולת המקסימלית של כל מניה במדד, אך בהמשך – בכל חודש, המשקולת המקסימלית של כל מניה במדד ת"א 35 תקטן בהדרגה עד שתגיע ל-7%.

מדד ת"א 90 החדש שיחליף את ת"א 75 יורכב ממניות מאגר רימון אשר לא נכללות במדד ת"א 35. המשקל המקסימלי למניה במדד ת"א־90 יהיה עד 2% ומיד עם העדכון הראשון.

מדד ת"א 125 יכיל את המניות בשני המדדים – ת"א 35 ות"א 90 כאשר עם יישום הרפורמה המשקולת המקסימלית במדד תהיה 10% ותרד בהדרגה ל-4%.

לאורך כל הדרך, מהעדכון העיקרי (יישום הרפורמה) ועד להתאמת שיעור המניות במדדים, קרנות הסל עורכות התאמות באחזקות בעדכון מדד. תעודה אין. פעם בחודש יעשה עדכון של הפרמטרים שלפיהם נקבע משקל המניה במדד – כמות המניות הרשומה, אחזקות הציבור, והתאמת פקטור משקל מקסימלי. ומכאן, שקרנות הסל עורכות התאמות בנכסים בעדכון מדד. תעודה אין.

איך צריכים להיערך המחזיקים בקרן סל. תעודת סל אין?

האם יש משמעות למהלך הרפורמה במדדים על מחזיקי תעודות הסל, הם הרי מחזיקים בתעודות על מדדים שלא יהיו קיימים. ובכן, בהנחה שאתם רוצים עדיין להחזיק בתעודה על מדד המניות המסוים, הרי שעקרונית זה המכשיר המתאים לכם, כלומר – אם החזקתם אז בתעודה על מדד ת"א 25, הרי שהיא הוחלפה למעקב אחרי מדד ת"א 35, בקרן סל לא בתעודה, עדיין אתם מחזיקים בתעודה על המדד המוביל בבורסה; אם החזקתם אז בתעודה על מדד ת"א 75, אז הוא יוחלף למדד ת"א 90, ואתם עדיין מחזיקים בתעודה על מדד מוביל (אבל לא המובילות ביותר – ה-35)

בהנחה שאתם עדיין מעוניינים להחזיק במדדים כאלו, אין לכם צורך לעשות שינויים, מי שעושה את השינויים הוא מנהל קרן הסל שכאמור ירחיב את מס' המניות שהוא מנהל במסגרת הנכסים וישנה את שיעורי האחזקה של כל הניירות.

הסבר מורחב: מה המשמעות של שינויי מדדים למחזיקי קרנות סל

קרן סל עוקבת אחרי מדד, ולכן כל שינוי בהרכב המדד מחייב אותה לקנות את המניות שנכנסות ולמכור את אלה שיוצאות. הפעולות האלה מתבצעות סביב מועד העדכון, וכשהרבה קרנות פועלות באותו כיוון באותו זמן, הן עלולות להשפיע על מחירי המניות. למשקיע הפרטי המשמעות היא שכדאי להבין אחרי איזה מדד הקרן עוקבת, כמה מניות יש בו ומה המשקל של כל מניה. מדד רחב יותר מפזר את הסיכון בין יותר חברות, ומדד מצומצם יותר מרוכז בחברות הגדולות. גם דמי הניהול ופער המעקב משפיעים על התשואה לאורך זמן.

דוגמה להמחשה: נניח שמשקיע מחזיק קרן סל על מדד מסוים בסכום של 50,000 שקל. אם מניה מסוימת מהווה 10% מהמדד, כ-5,000 שקל מההשקעה שלו חשופים לאותה מניה. אם המניה יוצאת מהמדד, הקרן תמכור אותה ותקנה במקומה מניה אחרת, בלי שהמשקיע יעשה דבר. המספרים להמחשה בלבד.

האם צריך לפעול כשהמדד מתעדכן?

בדרך כלל לא. הקרן מתאימה את עצמה אוטומטית, והמשקיע צריך רק לוודא שהמדד עדיין מתאים לו.

מה זה פער מעקב?

ההפרש בין התשואה של הקרן לתשואת המדד, שנובע בעיקר מעלויות ומדמי ניהול.

איך בוחרים בין קרנות על אותו מדד?

משווים דמי ניהול, פער מעקב והיקף נכסים.

צעדים מעשיים

• בדקו אחרי איזה מדד הקרן שלכם עוקבת.
• עיינו ברשימת המניות ובמשקלן במדד.
• השוו דמי ניהול בין קרנות על אותו מדד.
• בחנו פעם בשנה אם המדד עדיין מתאים לפיזור שאתם רוצים.

כדאי לזכור: עדכוני מדדים הם חלק קבוע מהשוק, והשפעתם על משקיע לטווח ארוך קטנה בהרבה מהשפעת דמי הניהול.

להרחבה באתר: מחשבון דמי ניהול בקרן סל כמה זה עולה בע, קרנות נאמנות או תעודות סל?