חדשות    

"הביקוש לדירות יישאר גבוה"

 הביקוש לדירות יישאר גבוה – מעריכים כלכלני לאומי, אם כי, להערכתם תהיה שונות בין האזורים

יניב בר מהמחלקה הכלכלית של בנק לאומי מתייחס בשוק הדירות המקומי בסקירה של הבק. להערכתו – "קיימת שונות רבה בביקוש לדירות בין אזורי הארץ השונים והתמתנות מסוימת בסך הביקושים לדירות חדשות מתחילת השנה. הכמות המבוקשת של דירות חדשות (ראה/י הגדרה בתרשים משמאל) הסתכמה בחודש יולי השנה ב-3,584 דירות (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בירידה בהשוואה לנתון החודשי הממוצע במחצית הראשונה של השנה שעמד על כ-4,000 דירות. בסך הכול, על פי נתוני הלמ"ס, מתחילת השנה (ינואר-יולי) חלה ירידה של כ-1,457 דירות בכמות המבוקשת של דירות חדשות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, מלאי הדירות החדשות, שנותרו למכירה בסוף חודש יולי, עלה בכ-2,226 דירות לעומת יולי 2015. דהיינו, בחודשים אלה היקף הבנייה הכולל עלה, תוך צמצום מסוים בביקושים.

"עם זאת, בחינה של הנתונים לפי מחוזות מצביעה על שונות רבה בין האזורים השונים בארץ. באזורי הביקוש המובילים, תל אביב והמרכז, חלה התרחבות בפער שבין הביקוש לבין ההיצע בשוק הדיור, התפתחות אשר מוסיפה לחצים לעליות מחירים. כפי שניתן לראות בתרשים, באזור תל אביב חל גידול של כ-363 דירות בכמות המבוקשת של דירות חדשות (הביקוש גדל), אולם במקביל, חלה ירידה של כ-325 דירות במלאי הדירות באזור זה (ההיצע הצטמצם). כלומר, הפער בין הביקוש להיצע בתל אביב התרחב בכ-688 דירות. באזור המרכז חלה אמנם ירידה בכמות המבוקשת של דירות חדשות, אולם הייתה ירידה חדה יותר במלאי הדירות, שהובילה גם כן להתרחבות הפער, אם כי, מתונה יותר. עם זאת, ביתר האזורים הצטמצם הפער בין הביקוש להיצע, בהובלת האזורים: חיפה והצפון, ככל הנראה על רקע תנופת הבנייה באזורים אלו. בהתחשב בכך שהפער בין ביקוש להיצע משפיע על קצב עליות המחירים, הרי שנדרש טיפול דיפרנציאלי, בכל הקשור בצד ההיצע, בין אזורי הארץ השונים ובעיקר מתן דגש על הגדלת ההיצע באזורי הביקוש המובילים, תל אביב והמרכז, בהם הפער התרחב.

"במבט כולל, אנו מעריכים שהביקוש לדירות יישאר גבוה גם בחודשים הבאים לאור הדמוגרפיה, עם שיעור גידול אוכלוסייה של כ-2% לשנה, ותנאי הרקע המאקרו-כלכליים הנוכחיים, בהם: סביבת ריבית נמוכה, שלא צפויה להשתנות בקרוב; שיעור אבטלה המצוי בנקודת שפל; היעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית; וציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. לכן, בכדי לפעול לשינוי מגמה בתחום מחירי הדיור, יש לפעול לגידול ההיצע גם על פי פילוח אזורי. במקביל, ישנה חשיבות רבה להשבחת התשתיות השונות והשירותים הציבוריים באזורים שאליהם מבקשים להסיט את הביקושים. המטרה היא שאזורים אלו יתנו מענה כולל טוב לכל אשר נדרש על מנת לספק רמת חיים טובה ובכך תהיה בסופו של דבר התאמה טובה יותר בין הביקוש וההיצע, כל זאת לרווחת הציבור הישראלי ותוך בלימת מגמת עליית נטל מחירי הדיור".

הגירעון בתקציב המדינה צפוי להיות נמוך ב-2016 מהיעד הממשלתי

ומעבר לשוק הדירות – בבנק לאומי סוקרים את מצב הכלכלה המקומית – "פעילות הממשלה הסתכמה בחודש אוגוסט השנה בגירעון של כ-2.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של כ-5.2 מיליארד שקל (ראה/י תרשים), בעוד יעד הגירעון לשנת 2016 כולה עומד על כ-35 מיליארד שקל (כ-2.9% תוצר). לפיכך, נראה כי הממשלה תוכל לעמוד ביעד הגירעון שקבעה.

"התרומה העיקרית למצב הפיסקאלי החיובי יחסית מתחילת השנה, מגיעה מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 5.8% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, יש לציין כי אוגוסט הינו החודש הראשון מתחילת השנה בו נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות לעומת החודש המקביל אשתקד. ייתכן כי התפתחות זו מצביעה על התמתנות מסוימת במגמה החיובית שמאפיינת את הכנסות המדינה ממסים בעת האחרונה, אולם עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה של ממש. נציין שהירידה בהכנסות בחודש אוגוסט, חלה כתוצאה מירידה ריאלית של 8.2% בהכנסות ממסים ישירים, זאת על רקע מספר גורמים, וביניהם: ירידה בהכנסות המדינה משוק ההון עקב ירידות שערים בבורסה, בהמשך למגמה מתחילת השנה; ירידה בגביית מס הכנסה מחברות, בעיקר בענף הפיננסים; וירידה בהכנסות ממיסוי מקרקעין, אם כי, יש לציין שאוגוסט אשתקד התאפיין בהכנסות גבוהות באופן חריג, בשל הקדמת רכישות בטרם העלאת שיעור מס הרכישה.

"לסיכום, למרות הירידה בחודש אוגוסט, העודף בגביית המסים מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) נשמר והסתכם ב-4.1 מיליארד שקל בהשוואה לתחזית הגבייה המקורית של משרד האוצר. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-26.3 מיליארד שקל, שהם 2.2% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר), המהווים שיעור נמוך מן היעד לשנה זו. על כן, להערכתנו, הגירעון בתקציב צפוי להסתכם השנה בכ-2.5% תוצר ואולי אף פחות מכך"

כלכלני לאומי מתייחסים לתיירות שהיתה אמורה להיות חזקה בחודש אוגוסט –  "בחודש אוגוסט נמשכה הירידה בכניסות התיירים; הירידה מתחילת השנה בולטת בעיקר בתיירות הנכנסת מאירופה נמשכת הירידה בקצב כניסות התיירים. בחודש אוגוסט השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-197 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות) – הנתון החודשי הנמוך ביותר מאז נובמבר 2014. מדובר בנתון המשקף ירידה של כ-5% לעומת חודש יולי, וירידה של כ-7% לעומת הממוצע החודשי בשבעת החודשים הראשונים של השנה, שעמד על כ-208 אלף תיירים. כמו כן, מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) נרשמה ירידה של כ-0.5% בקצב כניסות התיירים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. דהיינו, הנתונים מצביעים על התגברות הירידה (שהחלה בחודש יוני) בתיירות הנכנסת.

"בחינת נתוני ארצות המוצא של התיירים הנכנסים לישראל, מעלה כי עיקר הירידה בכניסות התיירים מתחילת השנה מקורה בתיירות מיבשת אירופה, המהווה כ-60% מכלל התיירות הנכנסת לישראל בדרך האוויר (ראה/י תרשים). כך, מספר התיירים הנכנסים מיבשת אירופה בחודשים ינואר-אוגוסט השנה היה נמוך בכ-36 אלף תיירים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (נתונים מקוריים). הירידות הבולטות נרשמו בתיירות הנכנסת מרוסיה (ירידה של כ-24 אלף תיירים) ומצרפת (ירידה של כ-12 אלף תיירים), אשר להן נתח נכבד בפעילות הענף, שכן יחד הן מהוות כ-21% מכלל התיירות הנכנסת לישראל בדרך האוויר. הירידה במספר התיירים הנכנסים מיבשת אירופה משקפת את: המשבר הכלכלי ברוסיה והפיחות של הרובל ביחס לשקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; ההתאוששות האיטית במצב הכלכלי באירופה; והתחזקות השקל מול האירו, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים.

"מנגד, העלייה הבולטת ביותר נרשמה בתיירות הנכנסת מסין, שמהווה כ-2% מכלל התיירות הנכנסת לישראל, בעוד שעלייה מתונה יותר נרשמה בתיירות הנכנסת מארה"ב (כ-23% מכלל התיירות הנכנסת). נציין כי בשנים הקרובות צפוי גידול בתיירות מסין, בין היתר, על רקע הסכם מיוחד שנחתם בין סין לישראל באפריל השנה, המאפשר קבלת ויזה לתקופה של עשר שנים; וציפיות לירידת מחירי הטיסות בקו הישיר בין בייג'ין לישראל בעקבות כניסתה של חברת התעופה הסינית, היינאן איירליינס, לפעילות בישראל.

"היקף התיירות הנכנסת עדיין נמוך משמעותית מהרמה שהייתה ערב מבצע "צוק איתן" מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה אמנם עלייה מתונה במספר כניסות התיירים, אולם הרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-22% מרמת השיא שלפני "צוק איתן" (ראה/י תרשים). נתון זה מצביע על קצב התאוששות איטי במספר כניסות התיירים גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים. אם כי, יש להדגיש כי תהליך ההתאוששות הושפע לרעה ממספר גורמים נוספים, ובראשם: המשבר הכלכלי ברוסיה, התאוששות כלכלית איטית באירופה, ההרעה במצב הביטחוני בישראל  והמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון. במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מתהליכים חיצוניים אשר משפיעים על כניסות התיירים מחו"ל לישראל, המהווים כ-40% מכלל פעילות הענף".