"הבנקים הגדולים מחסלים את התחרות בענף ה-P2P" כך טוען אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא במסגרת הדיון שיזמה ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות.

עזריה כינסה דיון אודות שורה של מהלכים שיזמו הבנקים כדי לחסום את התחרות בשוק ההלוואות, בהמשך לטענות חברות ה-P2P כי הבנקים הגדולים בישראל מונעים את התחרות בשוק ההלוואות על ידי הטלת מגבלות והגבלות על הפלטפורמות במטרה לדחוק אותן מהשוק. בדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, חברות P2P, משרד המשפטים, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר כמו גם אלה של רשות ניירות ערך.

אייל אלחיאני, מנכ"ל חברת ה-P2P טריא סיפר במסגרת הדיון על המאבק של החברה בראשה הוא עומד לתחרות הוגנת בענף ההלוואות: "הבנקים הגדולים פוחדים מאוד מהתחרות החדשה שנושפת בעורפם. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שאנחנו מציעים מהפכה אדירה מצד אחד עבור מיליוני חוסכים בישראל ומהעבר השני אלטרנטיבה ללווים שיכולים להוזיל את עלויות האשראי שלהם. לבנקים הגדולים אין פתרון טוב יותר לתחרות החדשה אז הם החליטו פשוט לחסום אותנו".

בין העדויות שעלו בוועדה ניתן למנות עיכובים בהעברות כספים, חסימה אקראית של חשבונות נאמנות, הכפשות מטען הבנקים הגדולים בישראל את ענף ה-P2P ועוד. אם לא די בכך, במישור העסקי הבנקים לרגל כניסת חוק ה-P2P לתוקף החליטו להעלות בצורה דרמטית את העמלות לפלטפורמות ההלוואות החברתיות כדי לפגוע במודל העסקי שלהם.

נדב מנסדורף, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת ה-P2P טריא אמר כי "הבנקים פועלים בשיטת מצליח שבו יורים בכח הכלים כדי לפגוע בנו בתקווה שמשהו יצליח. אנחנו שמחים שועדת הרפורמות אינה משחקת לידי הבנקים ופועלת כדי למנוע את נסיונות הבנקים לפגיעה בתחרות".

"ההתעמרות של המערכת הבנקאית והבריונות כלפי פלטפורמות ה-P2P מבהילים. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים כדי לסכל את התחרות", מסביר מנסדורף.

עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד ב- BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בדיון ועדת הרפורמות שהתקיים בנושא: יישום חוק ההלוואות החברתיות:

"הישג לפלטפורמות: בעקבות גרירת רגליים מצד בנק ישראל ותשובות לא ראויות, הורתה חברת הכנסת רחל עזריה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה של הליך חקיקה שייאלץ בנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות וכן יקבע פיקוח על תעריפים.  ראוי שהבנקים יפנימו את פירות רפורמת שטרום. יש לזכור שאנו מקבלים כספים בהעברה בנקאית אך ורק מלקוחות ישראלים שיש להם חשבונות בבנקים ישראלים. לכן, יש לפוגג את המושג הלבנת הון או מימון טרור מפי הבנקים, דבר המעיד על חולשת טענותיהם והפחד שלהם מתחרות אמיתית.

הפלטפורמות פה להישאר ולהוות תחרות ראויה והוגנת לבנקים הן בשוק האשראי והן בשוק החיסכון והפיקדונות שלא זוכים אצלם לריבית".

עוד הוסיף עו"ד תורג'מן כי, "בנק ישראל בדיון החליט לחזור בו מהכנת מסמך ההבנות שאמור היה להסדיר עבור הבנקים את העבודה מול הפלטפורמות ה- P2P, כתוצאה מכך עלה זעמה של חה"כ עזריה שהורתה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה להליך חקיקה שיאלץ את הבנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות ולהעניק להם את ההנחות המגיעות להם במסגרת זו".

לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)

מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה)  (למדריך המלא)

בתוך כך, ועדת הרפורמות, קיימה דיון בכדי לבדוק את היערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות P2P, אשר אושר בוועדה במושב הכנסת הקודם. על פי החוק, רשות שוק ההון היא הרגולטור לפלטפורמות אלה, אך הן מתנהלות דרך חשבונות בנק, והבנקים מפוקחים ע"י בנק ישראל.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "הגיעו לוועדה פניות ממספר פלטפורמות של הלוואות על קשיים, ובעת בירור הדברים מול בנק ישראל והבנקים עצמם ניסינו להבין אם מדובר באירועים נקודתיים, כחלק מבלי לידה טבעיים של שינוי משמעותי, וגילינו כי מדובר בתופעה ונרצה להבין בדיון הזה כיצד ניתן לקדם את הדברים".

בחלקו הראשון של הדיון ניתנה במה לנציגי הפלטפורמות השונות לספר על הקשיים שהם חווים. בין החברות הרבות שררה הסכמה כי הבנקים מונעים את פעילותם, אם דרך אי פתיחת חשבונות בנק או דרך מניעת העברות בנקאיות שהיא רוב רובה של הפעילות, וגם אלו אשר מאפשרים את הפעילות, עושים זאת תוך הערמת קשיים, כגון עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים.

עפר כרמל ממיטב דש הלוואות, אמר: "בשל העובדה שבנקים אחרים לא מוכנים בכלל לעבוד אתנו, בנק לאומי היום הוא מונופול ואנחנו לקוח שבוי, אז אין להתפלא שהוא מעלה מחירים, ואני משלם לו 8% מההכנסות שלי כריבית, שזה ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ בנקאי ותחרות לבנקים, ואם לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני מבין שבנק ישראל יגנו על הבנקים בכל דרך, זה בד.נ.א שלהם, אז אני פונה פה לאוצר ולחברי הוועדה – אם לא יעזרו לנו, אנחנו ניסגר". עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, הגיב: יש לנו פה סקופ – הבנקים סוף סוף מגלים עניין בעסקים הקטנים, ועדיין אנו משלמים, בלי שום סיבה, פי 4 ריבית מעסק גדול. אין ברירה, התשתית של הפלטפורמות היא בבנקים, ולכן העמלות שלהם יגררו את כל התעשייה. מיטב דש הוא לא עסק פילנטרופי, אז אם גובים ממנו 8% עמלה, לאן היא תגולגל? שר האוצר יכול לעשות מעשה פה, ולקבוע עמלה אחידה, בדיוק כמו שעשה מהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים חשוב שהוועדה תמשיך ללחות כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".

עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים: "אני מתנגדת לטענה הפופוליסטית כאילו הבנקים פועלים באופן שהם פועלים בשל דאגה מתחרות, למרות שהיא נראית טוב בעיתונים. לבנקים יש מתחרים יותר גדולים מכם! מה שבאמת מטריד את הבנקים, ולא נפתר בחקיקה בשום דרך, זה איסור הלבנת ההון. אם החוזר הסופי של בנק ישראל והצו של רשות שוק ההון יורידו מהבנקים את האחריות הכבדה, כמו בדיקת הנהנים בהעברות בין בנקים, נשמח לקיים דיון על גובה עמלות, אופי השירות וכו'".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "המדיניות צריכה להשתנות. יש פה שני רגולטורים – הפלטפורמה והמפקח על הבנקים. לא הגיוני שאנחנו כמחוקקים מעבירים חוקים והרגולטור על הבנקים 'תוקע' אותם. שינויים לוקחים זמן וכוח וכדי שהציבור ירוויח מהחקיקה, צריך שהרגולטור על הבנקים ישתף פעולה ולא יעשה את הפעולה ההפוכה".

חלקו השני של הדיון היה התייחסות משרדי הממשלה לדברים, ובראשם לטענות בדבר אי ההתקדמות בהסדרת השוק. אמש, זמן רב לאחר קביעת מועד הדיון בוועדה, פרסם הפיקוח על הבנקטים טיוטת הנחיות, להערות הבנקים והציבור, אשר אמורות להסדיר את פעילות הבנקים אל מול הפלטפורמות עד לכניסת החוק לתוקף. ביקורת רבה נשמע מהחברות השונות על כך שהטיוטה עוסקת קודם כל בחשיבות ניהול הסיכונים מצד הבנקים – ההסבר שלהם לקשיים אשר חוות החברות מולם – ורק בהמשך מדברת על חשיבותה של התחרות. בהמשך הדיון, הסתבר, כי הדבר נעשה ללא כל תיאום בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון.

סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן, וכל הסיכון כרגע הוא על הבנקים אשר כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון דרקונית מאוד. אנחנו רוצים לעודד תחרות, אבל אני מופתעת שאתם מופתעים, שאנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם. אנו כן מופתעים מהתהליך, שכן בדיון פה יש חברות שכלל לא ידעתי שהן פלטפורמות, ואת הטענות שלהן לא קיבלתי מהן או מרשות שוק ההון כדי לטפל, אלא קראתי כליהן בכתבות בעיתונים. לא ניתן להאשים אותנו בחסור שיתוף פעולה אם לא נעודכן בתקלות בזמן אמת".

עו"ד ברוך לוברט, רשות שוק ההון: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו אשר יסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, ופנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות לגבי פעילות הבנקים, כמו התחייבנו במזכר ההבנות שחתמנו עליו בעת שלבי חקיקת החוק. אמנם הסמכות אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש חובת היוועצות, שלא התרחשה, בטרם הפיץ בנק ישראל את החוזר שלו אתמול. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד כמו שצריך".

שפיצר השיבה: "זה תהליך העבודה שלנו – ועדות מייעצות נקבעות שנה מראש, והתקיים דיון פנימי ביום חמישי, והפצת הטיוטה פותחת את הליך הדיון הציבורי. אנחנו מתכוונים ליישם את מזכר ההבנות, אבל אנו חייבים להיות מעודכנים בבעיות בזמן אמת"

יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: "הלבנת ההון הייתה טיעון משכנע, אם זה היה טיעון נקודתי, ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון עש ששחקה אותו. נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל, שהטיוטה שהפיץ אתמול ממש לא נותנת מענה לצורך בתחרות".

"אני פונה לפיקוח על הבנקים ליישם את מזכר ההבנות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון על הנוסח הסופי של החוזר. אמירה, או דרך פעולה, כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבוש הנוסח הסופי חוטאת לכל מה שעשינו בתהליך החקיקה. הרי הסכמנו פה כולנו ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו מתעלמים מהסכמות אלה".

"הוועדה מבקשת כי החוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל לגבי תיקון חקיקה שיסדיר את הדברים במקביל. אם העבודה המשותפת תיעשה כמו שצרי, והלוואי שכך יהיה, החקיקה תתייתר, אבל לאורך לוחות הזמנים עד כה, הדברים חייבים להיעשות בינתיים במקביל".

"הנחת העובדה שלנו כמחוקקים הייתה שהפלטפורמות האלה חשובות לשוק ולתחרות. הדיון הזה, יותר מכל, מצער אותי, כאזרחית, שהעבודה שאנו עושים פה, כמחוקקים, צריכה כזה ליווי  כדי שגורמי הממשלה יוציאו את הדברים לפעול"

לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)

מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה)  (למדריך המלא)