אומנם רוב ההונאות מתרחשות כיום באינטרנט, אך זה לא אומר שהנוכלים יוותרו על שיטות ישנות יותר כמו טלפון, בעיקר כיוון שלאלו חשופים המבוגרים יותר, שהם קורבן קל יותר להונאות מעין אלו. כמו כן אלו דורשות פחות ידע טכני. הונאות בטלפון נקראות וישינג על משקל פישינג. הבנק לא יבקש סיסמה, קוד חד-פעמי או העברה ל«חשבון בטוח».

גם אחוזי הצלחה של הדיגיטל פחותים משל הונאות טלפוניות ישירות. באמצעות "הנדסה חברתית" – שימוש בכלים פסיכולוגיים, שבה נדרש שיתוף פעולה פעיל של הלקוח, התוצאות טובות יותר. הנוכל מתקשר ללקוח, מתחזה לנציג הבנק עם הצעה שיווקית או התראה על תקלה בחשבון, ובמהלך השיחה מבקש מהלקוח את הסיסמה לחשבון שלו. ברגע שיש לנוכל את מספר תעודת הזהות וכן את הטלפון, הדרך לחשבון הבנק ולסיסמה קצרה.

במקרה זה אפשר להעביר בנקאית לחשבון של הנוכל, אך אז יזהו אותו. אפשרות פשוטה יותר, שכמעט לא מותירה עקבות, היא הוצאת כסף במזומן מהכספומט. השיפורים הטכנולוגיים מאפשרים היום הוצאת כספים מהכספומט ללא שימוש פיזי בכרטיס האשראי, אלא בעזרת קוד ושחזורו. כך אנשים ששכחו את הקוד או את הכרטיס בבית יכולים למשוך ללא בעיה.

תהליך זה כרוך בשליחת הודעת SMS ללקוח. הנוכל חייב לדעת מהו הקוד שנשלח ולכן מספר לקורבן שנשלח לו קוד כדי לזהותו, ומבקש ממנו שיקריא את הקוד. הלקוח שאכן קיבל SMS מוסר את הקוד, וכך הנוכל נכנס בקלות לחשבון, אלא שהשם והסיסמה אינם מספיקים כדי למשוך את הכסף מהכספומט.

כאמצעי ביטחון הדוק הבנק מאפשר את משיכת הכסף רק לאחר שנשלחה סיסמה אחרת אל המכשיר הנייד. כדי לעבור את המכשול. כאן הנוכלים ממשיכים להונות את הלקוח ואומרים לו: "שלחתי לך סיסמה לנייד על מנת לוודא שזה אתה, אנא אמור לי מהי". הלקוח אכן קיבל את הסיסמה, ובהנחה שמסר אותה בטלפון, בזאת הסתיימה ההונאה – הנוכלים יכולים באותו הרגע למשוך את הכסף מהכספומט.

זכרו, הבנק לעולם לא יבקש שם משתמש או סיסמה בטלפון ולעולם אל תמסרו פרטים מעין אלו בטלפון, במסרון או במייל. בקשה של אחד מהנתונים האלה היא סימן אזהרה לכך שמדובר בהונאה. עוד סימן הוא אם למשל: נכתב "הסיסמה לצורך משיכת כסף היא…" סימן ששיחת הטלפון היא הונאה. הנוכלים לא מתחזים רק לבנקים אלא גם לחברות אשראי וגופי הלוואה, לכן לעולם אל תיתנו להם את הפרטים בטלפון, גם לא פרטי אשראי. לאחרונה בארצות הברית נפוצה גם הונאת ביטוח לאומי. בכל מקרה, אתם יכולים להתקין אפליקציות כמו טרוקולר או מי המזהות את המתקשרים ומזהירות מפני הונאה.

הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן?

משקיעים פרטיים מאשימים את חברת הנדל";ן ברוקלנד אפריל – אפריל לשעבר – בהונאה

הסבר מורחב: איך מתנהגים בשיחה חשודה

נוכלים בטלפון מתחזים לבנק, לחברת אשראי, לרשות ממשלתית או לחברת משלוחים. הם יוצרים תחושת דחיפות: "החשבון שלך נפרץ" או "יש לך חוב". הם מבקשים קוד, פרטי כרטיס או התקנת אפליקציה. התגובה הנכונה היא לנתק ולהתקשר בעצמכם למספר הרשמי. גוף אמיתי לא ייפגע אם תבדקו.

דוגמה להמחשה: נניח שמתקשר "נציג בנק" ומבקש קוד שנשלח ב-SMS כדי "לחסום עסקה". אם תמסרו את הקוד, הוא יכול לאשר בעזרתו פעולה בחשבון. אם תנתקו ותתקשרו לבנק, תגלו שלא הייתה עסקה.

מה אם המספר נראה אמיתי?

אפשר לזייף את המספר שמופיע. לכן מתקשרים חזרה בעצמכם.

האם להתקין אפליקציה שמבקשים?

לא. אפליקציה לשליטה מרחוק נותנת גישה למכשיר.

איך מגנים על הורים מבוגרים?

מסבירים מראש את הכלל: לא מוסרים קודים בטלפון.

איפה מדווחים?

לבנק ולמשטרה.

מה השורה התחתונה?

הכלל המרכזי פשוט: אף גוף אמיתי לא יכעס אם תנתקו ותתקשרו אליו בעצמכם. לחץ זמן, בקשה לקוד ובקשה להתקין אפליקציה הם שלושה סימנים שמחייבים לעצור מיד. כדאי לשמור בטלפון את המספרים הרשמיים של הבנק וחברת האשראי, כדי שיהיה קל להתקשר אליהם בזמן אמת.

צעדים מעשיים

• נתקו כשמבקשים קוד או פרטי כרטיס
• התקשרו בעצמכם למספר הרשמי
• אל תתקינו אפליקציה לבקשת מתקשר
• הסבירו את הכללים לבני משפחה מבוגרים
• דווחו לבנק על כל ניסיון

להרחבה: הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן? | ניהול חשבון בנק – איך לנהל אותו נכון