בישראל נדונים מדי שנה מאות תיקים בבית הדים לעבודה שנושאם הוא הלנת שכר. על פי חוק הגנת השכר, על המעסיק להעביר לעובד את שכרו החודשי בתום החודש. מצב שבו תשעה ימים לאחר סוף החודש לא מועבר מלוא התשלום המגיע לעובד נקרא "הלנת שכר". כלומר, המעסיק רשאי לשלם את השכר בכל יום מה-1 בחודש ועד ל-9 בחודש.
כבר במקרא, בספר ויקרא, קיימת התייחסות לנושא: "לא תלין פעולת שכיר אתך עד הבוקר" כלומר, לא תשהה למשך הלילה. בספר דברים כתוב: "ביומו תתן שכרו".
הלנת שכר מתרחשת לא רק כאשר מתעכב תשלום כל שכרו של העובד בחודש מסויים אלא גם כשמתעכב תשלום חלק מהשכר.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך תובעים פיצוי עבור הלנת שכר?
עובד ששכרו או מלוא שכרו לא שולם עד ל-9 לחודש רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בתוך 60 יום מהיום שבו התקבל השכר המולן. זאת אומרת, שתשלום השכר המולן לאחר תשעה ימים לא פוטרת את המעסיק מתשלום פיצוי על הלנת השכר. על שכר שלא שולם כלל, ניתן להגיש תביעה בתוך שנה מהיום שבו החלה הלנת השכר. לדוגמא: אם שכר יולי היה אמור להיות משולם עד ל-9 באוגוסט אך שולם ב-9 באוקטובר, ניתן להגיש את התביעה בבית הדין לעבודה עד ליום 1 בדצמבר. ניתן לבקש מבית הדין לעבודה ארכה של 30 יום נוספים להשת התביעה. חשוב לציין, גם אם המעסיק מעביר בדרך כלל את השכר ב-9 לחודש או בכל יום אחר עד ה-9, הלנת השכר מתחילה להיספר החל מהיום הראשון של החודש.
חשוב לדעת, הלנת שכר היא עבירה פלילית ובית הדין לעבודה יכול להטיל בגינה קנס של עד 35 אלף שקל בנוסף לפיצוי המגיע לעובד.
אם השכר לא שולם כלל, ניתן להגיש את התביעה עד לשנה מיום תחילת הלנת השכר זאת אומרת מיום ה-1 בשנה שאחרי.
למעשה, משך ההתיישנות על מקרה שבו השכר לא שולם כלל היא 7 שנים אבל ניתן יהיה להגיש תביעה על הלנת שכר של שנה אחת בלבד.
אם הלנת השכר חוזרת על עצמה והמעסיק ממשיך ומלין את שכר העובד 3 פעמים במשך תקופה של 12 חודשים בתוך תקופה של שלש שנים רצופות שלאחר יום התשלום לגביו הוגשה תביעה, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים.
במקרים בהם בית הדין לעבודה מגיע למסקנה כי הלנת השכר נעשתה בשל טעות שבתום לב או בגלל נסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן, הוא יכול לבטל או להפחית את הפיצוי המגיע לעובד.
על מנת לספק הגנה לעובדים החלשים ביותר, נקבע, כי במקרים של הלנת שכר מינימום יכול בית הדין לפסוק פיצויים מוגדלים.
על איזה חלק מהשכר שהולן מגיע פיצוי?
לצורך חישוב הפיצוי המגיע לעובד, בית הדין לא מתחשב בתשלומים נלווים והחזרי הוצאות כמו החזרי נסיעות וכדומה. הוא כן כולל בתוכו, מלבד השכר הרגיל ברוטו, גם שכר עבור שעות נוספות, עבודה בחגים ושבתות, עמלות מכירה וכדומה. זאת אומרת, תשלומים המגיעים על עבודה ממש.
איך מחשבים את הפיצוי?
החוק קובע כי גובה הפיצויים להם זכאי עובד בגין הלנת שכרו הוא הגבוה מבין שתי דרכי החישוב:
- 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון של האיחור ו10% נוספים מהשכר המולן בעבור כל שבוע איחור נוסף או חלקו (!).
בשיטה זו פיצויי הלנת השכר שתקבלו יתווספו רק לשכר המולן ולא לסכום שכולל את פיצויי ההלנה
- בשיטה השנייה יחושבו פיצויי הלנת השכר שלכם על ידי חישוב הפרשי הצמדה על תקופת ההלנה ועוד 20% על הסכום הכולל (השכר המולן + הפרשי ההצמדה).
בכל מיקרה, מדובר בפיצוי מאד גבוה האמור לא רק קלפצות את העובד אלא גם לייצר הרתעה כלפי המעסיק.
לדוגמא: השכר הוא 10,000 והוא מולן למשך חודש. עבור השבוע הראשון יקבל העובד פיצוי בסך של 5% שהם 500 שקל. עבור שלשת השבועות הנותרים יקבל 10% שהם 3000 שקל. בעבור עוד יומיים-שלשה נוספים, שכן יש יותר מ-4 שבועות בחודש, יקבל עוד 10% ובסה"כ יקבל העובד 14,500 שקל.
ומה אם המעסיק לא משלם פיצויי פיטורין בזמן?
גם עיכוב בתשלום פיצויי פיטורין נכנס תחת המטרייה של הלנת שכר. אולם, פיצויי פיטורין יחשבו כמולנים במידה והמעסיק לא העביר אותם לעובד בתוך 15 ימים מהמועד שהיה אמור לשלמם.
איחור של בין 16 ימים ועד 30 ימים מ"המועד לתשלום", יזכה את העובד בפצוי בגובה הפרשי הצמדה לתקופה של 30 יום.
אם האיחור גדול מ-30 יום מ"המועד לתשלום", העובד זכאי לפיצוי בגובה הפרשי הצמדה בתוספת של 20% בעבור כל חודש איחור בתשלום הפיצויים. כלומר, ה-20% מחושב כריבית דריבית על הפיצוי ועל ההצמדה.
לדוגמה: עובד שפוטר ב-31.8 ופיצויי הפיטורין בסך 100,000 שקל משולמים לו רק לאחר ארבעה חודשים. לצורך העניין המדד עלה בתקופה הזאת ב2%.
השלב הראשון הוא להוסיף את ההצמדה. כלומר 2,000 שקל מתווספים לפיצוי של 100 אלף שקל ובסה"כ 102 אלף שקל.
בעבור כל חודש איחור אמור לקבל העובד 20% פיצוי ובסך הכל 80% פיצוי מהסכום כולל ההצמדה זאת אומרת 183,600 שקל.
אם הפיצויים אמורים להיות משולמים מקופת פיצויים שהמעביד הפריש לה הפרשות כדין, העובד יהיה זכאי לפיצויים אם המעביד לא הודיע לחברת הביטוח, בתוך 15 יום, שהוא משחרר את קופת הפיצויים לטובת העובד או שהמעביד לא העביר לחברת הביטוח טופס 161 של מס הכנסה בתוך 15 יום.
ימי מחלה – האם מגיע לכם תשלום? וכמה?