המגזר העסקי התרחב בשנת 2019 בקצב מעט נמוך מקצב ההתרחבות בשנה הקודמת. כך עולה מסקר החברות של בנק ישראל.

כמו כן התרחבה פעילות המגזר העסקי גם ברבעון האחרון של 2019. מאזן הנטו בסך המגזר העסקי התייצב ברבעון האחרון, אך נותר נמוך ממאזן הנטו שאפיין את השנתיים הקודמות.    מאזן הנטו שווה להפרש בין שיעור החברות והעסקים שדיווחו על עלייה בפעילות לבין שיעורם של אלה שדיווחו על ירידה, לאחר שקלול המתאים לכל ענף.

הממצאים מסקר החברות לרבעון האחרון של 2019 מבוססים על תשובותיהם של 303 עסקים וחברות מענפי המשק השונים. החברות והעסקים מתבקשים לדווח על כיווני השינוי של המשתנים השונים (עלייה, ירידה או יציבות) ולציין את עוצמתו (רב או מועט).  בדרך כלל נמצא כי הנתונים מסקר החברות מתואמים עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק, ויתרונם נעוץ בכך שהם זמינים ומספקים מידע במהירות יחסית למקורות הנתונים האחרים.

לפי ענפים מאזן הנטו של התפוקה בתעשייה ברבעון האחרון מוסיף להיות שלילי אך בלתי מובהק, ומשקף הערכה לגבי ירידה במכירות ובשיעור הניצול של המכונות והציוד. על יסוד ההזמנות לרבעון הבא צופים בענף שהמכירות יתייצבו. לעומת זאת, מאזן הנטו של הפדיון בענף השירותים מוסיף להיות חיובי ומובהק, והוא מעיד על גידול במכירת השירותים ועל גידול במספר העובדים. בענף צופים כי ברבעון הבא תתרחב הפעילות ויגדלו ההזמנות מחו"ל.

מאזן הנטו של המכירות ברבעון האחרון בענף המסחר חיובי אך בלתי מובהק. בענף צופים כי ברבעון הבא יתייצבו המכירות.

בענף השירותים והמסחר חסרים יותר עובדים מקצועיים

בשאר הענפים מספר התשובות קטן מכדי להעניק לממצאים תוקף סטטיסטי ברמת הענף. כאשר בוחנים את מגבלות הביקוש וההיצע, מוצאים כי עוצמת המחסור בעובדים מקצועיים עלתה בשנה האחרונה בענפי השירותים והמסחר וירדה בענף התעשייה. כמו כן, במגבלת הביקוש מחו"ל הסתמנה בשנה האחרונה הקלה בענף התעשייה והחמרה בענף השירותים. כאשר בוחנים את המגבלה שמציבים קשיי המימון, מוצאים כי רמתה נמוכה כבר שנים אחדות; בשנה האחרונה  היא התייצבה תוך החמרה בקרב החברות הבינוניות.

ברבעון האחרון של 2019 הוסיף לרדת (ל-1.4%) ממוצע הציפיות של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים; כן ירד (ל-73%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה תימצא בתחום היעד, ועלה (ל-23%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תימצא מתחת לתחום היעד. הצפי לגבי שער הדולר ברבעון הבא וב-12 החודשים הבאים ירד לרמה של 3.53 ו-3.58 שקלים לדולר, בהתאמה.

נציין כי ברביעון הראשון של 2019 היה גידול משמעותי בתמ"ג המוסבר על יד הקדמת רכישת מכוניות, על רקע יישום התקנות במיסוי הירוק. מנגד, נצפתה האטה של שיעור הצמיחה ברבעון השני עקב ההקדמה של רכישות אלה לרביע הראשון. מאחר שסקר החברות מבוסס על התשובות של הפירמות,בבנק ישראל  מעריכים כי גורם זה לא נתפס  באופן ממצה.

החוב של המגזר העסקי גדל ב-20 מיליארד שקל

הראל פיננסים: ";הציבור לא מפנים את סיכון הריבית כמו המגזר העסקי";