הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר פרסמה היום טיוטת תקנה הקובעת כי החל מיום 1 בספטמבר 2015 חברות הביטוח לא יוכלו לשווק תכנית ביטוח חיים, לכיסוי מקרה מוות, לתקופה העולה על חמש שנים, בדמי ביטוח קבועים, לרבות תכנית ביטוח לכיסוי מקרה מוות ייעודית להלוואה לדיור – משכנתה.

בדברי ההסבר היא כותבת כי פוליסת ביטוח חיים לכיסוי מקרה מוות מהווה מקור הכנסה ופיצוי עיקרי של משפחות ומוטבים במקרה של פטירת המבוטח. כיסוי למקרה מוות הינו כיסוי הנרכש לתקופות ביטוח ארוכות, אולם בפועל נמצא כי במקרים רבים בוחר המבוטח להקטין או לבטל את הכיסוי לפני תום תקופת הביטוח, בהתאם לצורך הביטוחי שלו ההולך ופוחת לאורך השנים.

כיום משווקות חברות הביטוח תכניות ביטוח לכיסוי מקרה מוות לתקופה העולה על חמש שנים, בדמי ביטוח שאינם משתנים לאורך תקופת הביטוח על פי הסיכון הנגזר מגילו של המבוטח. בפוליסה לכיסוי מקרה מוות בדמי ביטוח קבועים, משלם המבוטח בשנות הביטוח המוקדמות דמי ביטוח הגבוהים מעלות הסיכון הביטוחי שלו באותן שנים. כפועל יוצא מכך, מבוטח הבוחר להקטין או לבטל את הכיסוי לפני תום תקופת הביטוח, מסבסד את יתר המבוטחים בתכנית.