תראו כמה עשירים אנחנו –  ברבעון השני של שנת 2016 עלה שוויו של תיק הנכסים בכ-26 מיליארד שקל (לעומת סוף הרבעון הראשון של 2016) ועמד בסופו על כ- 3.34 טריליוני שקל – כך עולה מנתוני בנק ישראל.  מדובר בסכום אדיר שאם תחלקו אותו במספר האזרחים תקבלו שבממוצע יש לכל אזרח כ-420 אלף שקל! וזה בנכסים פיננסים, חוץ מזה יש גם דירה, רכב , כך שלכאורה ההון של משפחה ממוצעת על פי הנתונים האלו הוא סדר גודל של 1.5-2 מיליון שקל, ועם דירה, מכונית (ומנגד, משכנתא והלוואות), זה יוצא כמה מיליונים טובים.

אז לפני שאתם צוחקים – כן, זאת האמת, זה הממוצע, רק שיש שונות גדולה – יש כאלו שיש להם עשרות דירות ברחבי הארץ ונכסים פיננסיים במיליונים, ויש כאלו שלא גורמים את החודש. נראה שהשונות בין שכבות האוכלוסייה אף פעם לא היתה גדולה יותר.

אם אתם רוצים לדעת מה ההון שלכם – תבדקו במחשבון הון עצמי, ואם אתם רוציןם לדעת למה אתם לא גומרים את החודש או איך להתנהל טוב יותר – הנה כלי עזר: מחשבון תקציב חודשי

כך או אחרת, בבנק ישראל מנתחים את תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ומסבירים כי  העלייה בשווי התיק ברבעון השני נבעה מהעלייה ביתרת המזומן והפיקדונות ובאג"ח הממשלתיות, אשר קוזזה בחלקה ע"י הירידה בשווי המניות בארץ ובמק"מ.

שווי יתרת התיק המנוהל ע"י המשקיעים המוסדיים עלה ברבעון השני של שנת 2016 בכ-2.2% (30 מיליארדי שקל), ועמד בסוף בסופו על כ-1.4 טריליון שקל. העלייה נרשמה במרבית הרכיבים, בעיקר בשווי האג"ח הממשלתיות ובהשקעות בחו"ל אשר קוזזה בחלקה ע"י ירידה בשווי המק"מ.

סך תיק הנכסים

מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברבעון השני של שנת 2016 עלה שוויו של תיק הנכסים בכ- 26 מיליארדי שקל (0.8%) ועמד בסופו על כ- 3.34 טריליוני שקל.

העלייה ברבעון זה, נבעה בעיקר מעלייה ביתרת המזומן והפיקדונות (כ-21.4 מיליארדי שקל, 1.9%) ובאג"ח הממשלתי (11.7 מיליארדי שקל, 1.6%), אשר קוזזה בחלקה ע"י הירידה בשווי המניות בארץ (כ- 18 מיליארדי שקל, 3.7%) ובמק"מ (כ-5.6 מיליארדי שקל, 9.4%).

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד מעט (0.3- נקודות אחוז) במהלך הרבעון  ועמד בסוף יוני 2016 על כ-281.7% (תרשים 2 ו-3) זאת לאחר ירידה מצטברת של כ- 15.2 נקודות האחוז בארבעת הרבעונים הקודמים. ירידה זו נבעה מקצב עלייה נמוך יותר של תיק הנכסים מאשר קצב עליית התמ"ג.

הרכב תיק הנכסים – מתחילת שנת 2016 חלה ירידה של כ- 1.5 נקודות האחוז במשקל הנכסים הסחירים, זאת בעיקר על רקע ירידות השערים בבורסות בארץ ובעולם, בהמשך למגמה אשר החלה ברבעון השני של שנת 2015. הירידה בשווי הנכסים הסחירים בתקופה זו הסתכמה בכ- 132 מיליארדי שקל (7.4%-) ובכ-4.1 נקודות האחוז במשקלם בסך התיק.

כמו כן, חלה ירידה של כ- 0.8 נקודות האחוז במשקל הנכסים בסיכון. משקלם של הנכסים במט"ח והנכסים הזרים ירד בכ-0.4 ו-0.5 נקודות האחוז בממוצע, כתוצאה ממימושים נטו בחו"ל שקוזזו חלקית ע"י פיחות השקל מול הדולר.

התפלגות תיק ניירות הערך לפי מכשירים עיקריים

 מניות בארץ:

ברבעון השני של שנת 2016 ירדה יתרת המניות בארץ בתיק הנכסים בכ- 18 מיליארדי שקל (3.7%-) ועמדה בסוף חודש יוני על כ-463.1 מיליארדים. זאת בהמשך לירידה מצטברת של כ- 68.3 מיליארדים ביתרת המניות בשלושת הרבעונים הקודמים. הירידה ברבעון הנוכחי היא כתוצאה מירידת המחירים בבורסה בת"א שקוזזה בחלקה ע"י השקעות נטו.

אג"ח:

ברבעון השני של שנת 2016 עלה שווי תיק אג"ח החברות הסחיר בארץ בכ- 4 מיליארדי שקל (1.4%)  ועמד בסוף יוני על כ-285.4 מיליארדים. העלייה נבעה בעיקר מעליית מחירים.

ביתרת תיק האג"ח הממשלתיות חלה עלייה של כ- 11.7 מיליארדי שקל (1.6%) ומנגד חלה ירידה של כ- 5.6 מיליארדי שקל (9.4%-) בשווי יתרות המק"מ.

מזומן ופיקדונות

יתרת רכיבי המזומן והפיקדונות עלתה ברבעון השני בכ- 21.4 מיליארדי שקל (1.9%), זאת בהמשך למגמת העלייה בשנים האחרונות. עיקר העלייה, במהלך הרבעון, נבעה מהגדלת יתרות המזומן והעו"ש.

תיק הנכסים בחו"ל

ברבעון השני של שנת 2016 עלה שווי התיק המוחזק בחו"ל בכ-6.7 מיליארדי שקל (1.5%) ועמד בסוף יוני על כ-449.3 מיליארדים – המהווים כ-13.7% מסך תיק הנכסים. העלייה בשווי התיק נבעה בעיקר מפיחות השקל מול הדולר (2.1%), אשר העלה את השווי השקלי של התיק,  וקוזזה בחלקה ע"י מימושים נטו בתיק בחו"ל.

שווי תיק האג"ח הסחיר בחו"ל עלה בכ-6.2 מיליארדים (3.6%) ועמד ביוני על כ-180.5 מיליארדי שקל. כמו כן שווי המניות בחו"ל עלה בכ-1.7 מיליארדים (0.7%) ועמד בסוף יוני על כ-255.4 מיליארדי שקל. מנגד, שווי הפיקדונות בבנקים בחו"ל ירד בכ- 1.2 מיליארדים (5.5%-).

התיק המנוהל באמצעות המשקיעים המוסדיים

שווי יתרת התיק המנוהל ע"י המשקיעים המוסדיים עלה ברבעון השני של שנת 2016 בכ-2.2% (30 מיליארדי שקל), ועמד בסוף בסופו על כ-1.4 טריליון שקל. העלייה נרשמה במרבית הרכיבים, בעיקר בשווי האג"ח הממשלתיות (14.5 מיליארדים, 2.5%) ובהשקעות בחו"ל (6.9 מיליארדים, 2.6%), והיא קוזזה בחלקה ע"י ירידה בשווי המק"מ (2.6 מיליארדי שקל, 8.8%).

משקלו של התיק המנוהל ע"י המוסדיים מסך תיק הנכסים של הציבור עלה במהלך הרבעון בכ-0.6 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני על כ-41.9%. בהמשך למגמת העלייה ארוכת הטווח שהחלה בשנת 2008.

חשיפת  התיק המנוהל ע"י הגופים המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח – ברבעון השני של שנת 2016 שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר כמעט ללא שינוי ועמד בסוף הרבעון על כ- 24.2% מהתיק. השינוי המשמעותי ביותר, במהלך הרבעון השני של השנה, התרכז בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה החדשות שהקטינו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-0.6 נקודות אחוז בממוצע כל אחת עד לרמה של כ-34% ו- 29.4% בהתאמה. מנגד, שיעור החשיפה לזרים של קופות הגמל וההשתלמות עלה בכ- 0.4 נקודות האחוז.

שיעור החשיפה למט"ח, הנמדד ע"י משקל הנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) מסך כל הנכסים של המשקיעים המוסדיים, ירד מעט ועמד בסופו על כ- 14.2%;

מנתוני האומדנים לתנועות נטו בנכסי מט"ח עולה כי במהלך הרבעון השני  נרשם מימוש נטו בהיקף קטן בנכסי המט"ח של המשקיעים המוסדיים; מימשו כ-0.1 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח ובמקביל מכרו מט"ח נטו באמצעות מכשירים נגזרים בהיקף של כ-0.3 מיליארדי דולרים; כלומר הגדלת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות ישראליות עמד בסוף יוני 2016 על כ-214.7 מיליארדי שקל, כ-6.4% מסך תיק הנכסים של הציבור.

ברבעון השני של השנה, נמשכה מגמת הפדיונות נטו (עודף פדיונות על הנפקות, בניכוי דיבידנד) בהיקף של כ- 4.5 מיליארדי שקל –  המשך למגמת הירידה מאז הרבעון השני של שנת 2014. כתוצאה מהפדיונות נטו שקוזזו בחלקן ע"י עלייה במחירי הנכסים, ברבעון השני, ירדו שווי יתרות קרנות הנאמנות בכ-2.5 מיליארדי שקל. מהתפלגות הקרנות לפי התמחויות עולה כי הפדיונות נטו ברבעון זה, התרכזו בנכסי האג"ח השקליות בארץ (2.4 מיליארדים, 8.7%-), בקרנות הכספיות (2.3 מיליארדי שקל, 9.4%-), ובאג"ח מדינה (0.8 מיליארדים, 2.1%-). מנגד חלו השקעות נטו בקרנות המתמחות באג"ח חברות בארץ (1.4 מיליארדים, 4.8%).