רכב ותחבורה    

הסוף למצלמות המהירות? צוות שרים יבחן חלופות

FREEPIK
מעודכן ל-07/2020

הפעלת המצלמות צפויה להסתיים בשנת 2023, ולכן מונה צוות בין משרדי לבחון ולהכריע מה יהיה אמצעי האכיפה שיחליף אותן

ועדה בין משרדית המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, המשפטים והמשרד לביטחון פנים צפויה להתחיל בשנה הבאה בבחינת חלופות למצלמות המהירות הפרושות ברחבי המדינה, שהפעלתן צפויה להסתיים בשנת 2023.

הצוות שמונה אמור לקבוע את המאפיינים של אמצעי האכיפה הבא, המדיניות שלפיה ייאכפו עבירות המהירות בישראל וגם את האתגרים המשפטיים אשר צפויים לנבוע מהפעלתו העתידית של אמצעי אכיפה כה יקר ומורכב. הקמת הוועדה מסמנת את תחילת הסוף להפעלתן של 193 מצלמות המהירות אשר פרוסות ברחבי הארץ.

בטיוטת חוק ההסדרים הופיעה התייחסות ראשונה לנושא הפסקת הפעלתן של מצלמות המהירות ברחבי הארץ. על פי אותה טיוטה, הפעלת המצלמות צפויה להסתיים "בקרוב", אך בפועל הפעלת המצלמות תסתיים בשנת 2023, והמדינה בוחנת את המשך האכיפה.

פריסת מצלמות המהירות מסוג א/3 החלה בשנת 2011. היעד המקורי שהציב בזמנו המשרד לביטחון פנים, היה שמספרן של המצלמות יגיע ל-300 תוך כעשור. בפועל, לפי נתוני משטרת ישראל, פזורות כיום בכבישי המדינה 193 מצלמות.

המצלמות אשר מופעלות על ידי מלם תים פועלות בשיטה פרימיטיבית למדי: שני פסי מתכת מוטמנים בכביש, הרכב חולף על פניהם, פרק הזמן שנדרש לו לחלוף על פני המצלמות מחושב וכך מופק נתון המהירות – וכאשר המהירות גבוהה, הרכב מצולם על ידי מצלמה ואז מופק דוח מהירות ונשלח לביתו של הנהג. בעשרות צמתים בישראל מותקנות כיום מצלמות בסגנון דומה, אשר מתפקדות הן כמצלמת מהירות והן לצורך צילום רכב שנכנס לצומת באור אדום.

כאמור מדובר בשיטה מיושנת הניתנת לגילוי באמצעות רוב התוכנות הסלולאריות דוגמת WAZE – ובכל זאת לא מעט נהגים נתפסו בעין המצלמות. במרוצת חמש השנים האחרונות נרשמו לנהגים לא פחות מ- 5,283,659 דוחות תנועה שהונפקו באמצעים דיגיטליים. הסכום המצרפי נותר חסוי, אך ניתן להעריך כי מדובר במיליארדים רבים של שקלים. בין מחוללי הדוחות היעילים ביותר, ניתן לכלול גם את פרויקט א/3 – פריסת מאות מצלמות מהירות ורמזור אדום נייחות שהניבו לקופת המדינה למעלה מ-600 מיליון שקלים. אלא שלאור הבעיות הקשות שהתעוררו סביב חוקיות המערך, הוצפו בתי המשפט בבקשות להישפט, שסתמו את המערכת שגם קודם לכן תפקדה בתת תקצוב ותנאים הולמים.

עוברים לשפיטה דיגיטלית

בשנת 2016 התפרסם דוח נוקב מאוד של מבקר המדינה, שבו נמתחה ביקורת קשה נגד המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, על כך שלא הגיעו להסכמות בעניין תקינת ומספר שופטי התעבורה. על כן נפגעה ההיערכות להגדלה הצפויה של מספר הדוחות בעקבות פריסת מערך מצלמות התעבורה.

כפועל יוצא, הוקמה עוד ועדה שמצאה פתרון יצירתי לבעיה – נכון להיום, עבירות רבות מוגדרות כברירת משפט, כלומר דוחות שניתן לשלם את הסכום שנקוב בהם ולייתר את הצורך להגיע לדיון בפני שופט. אולם בטיוטת חוק ההסדרים הכניסו פרק שבו מוצע להפוך את אותן עבירות לעבירות מנהליות, שלא יידונו בפני שופט תוך הימצאות פיזית של הצדדים בבית המשפט ושלא תוגדרנה עוד כעבירות פליליות. מדובר בהליך שפיטה דיגיטלי ולרשות הנהג תעמוד האפשרות להגיש ערעור לבית דין מנהלי לתעבורה. מציעי התיקון כתבו כי האכיפה המנהלית "עשויה לתת מענה טוב יותר שיאפשר הן הגברת האכיפה של עבירות התעבורה, והן מתן שירות טוב יותר לציבור".

נושא אמצעי האכיפה אשר מיועד להחליף את מצלמות המהירות עודנו פתוח. במדינות אירופה שבהן הוחלפו מצלמות המהירות הישנות, הותקנו במקומן במקרים רבים מצלמות מהירות ממוצעת, כלומר מצלמות המחשבות את מהירותו של רכב על פני קטע דרך.

ממשרד האוצר נמסר: "כחלק מאישור תקציב המדינה מקודמת החלטה במסגרתה יוקם צוות בין-משרדי לבחינה של אכיפת עבירות תעבורה באופן אוטומטי. הצוות יבחן את מדיניות האכיפה, באילו אמצעים תתבצע האכיפה, התמודדות עם קשיים שעלולים לצוץ ועוד".

מצלמות מהירות לא אמינות: הנהג יקבל 250 שקל

מכמונות המהירות אינן תקפות, האם בשנתיים הבאות לא תקבלו דוחות?