אמון הצרכנים ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז סיום האינתיפאדה ■ התוצר ברבעון השני היה נמוך ב-7.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד – בשל הסגרים ואי הוודאות לגבי המשך הפעילות
כלכלני בנק הפועלים מתייחסים בסקירתם השבועית לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על התכווצות התוצר ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי של 28.7%. על פי נתונים אלה, התוצר ברבעון השני היה נמוך ב-7.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
הירידה החדה בפעילות משקפת את הסגרים ואת החששות של הציבור שלא אפשרו פעילות כלכלית סדירה. ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון זה בשיעור שנתי חד של כ-25%, נתון שמיתן מעט את התכווצות התוצר. החל מחודש מאי המשק עבר לשגרה כלכלית של חיים בצל הקורונה. לכן התחזית היא שברבעון השלישי יהיה זינוק חד בצמיחה, ובעיקר בצריכה הפרטית. במסגרת השגרה החדשה שמסתמנת, רמת הפעילות הכלכלית לא שבה לזו של טרם הקורונה, הציפייה היא שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%.
על פי סקר הלמ"ס, מדד אמון הצרכנים ירד בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2003, עם סיום תקופת האינתיפאדה והיציאה מהמיתון. העלייה בכמות הנדבקים והמגבלות על הפעילות הכלכלית פגעו באמון הצרכנים בעוצמה גבוהה יותר מאשר בתקופת הסגר בחודשים מרץ ואפריל. הפסימיות משתקפת בתשובות לכל שאלות הסקר, ובייחוד באלה הנוגעות לשוק העבודה.
הצריכה הפרטית התאוששה ביחס לחודשי הסגר, אך היא עדיין נמוכה ביחס לתחילת השנה: ההוצאות בכרטיסי אשראי לדוגמה נמוכות בשבועיים האחרונים של יולי בכ-12% לעומת הרמה שבה הייתה לפני הקורונה. סגירת השמים, ממתנת מעט את הפגיעה בצריכה המקומית ורואים תפוסה גבוהה במלונות ובצריכת מזון. בנוסף, חלק מהמשיבים סברו שתקופה זו טובה דווקא לרכישת דירות או רכבים.
על פי הדיווחים בתקשורת מסתמנת הסכמה בקואליציה שתדחה את אישור התקציב לשנה זו עד לנובמבר, ומשמעות הדבר היא ירידה בסיכויים לבחירות בתקופה הקרובה. עובדה זו בשילוב הסכם השלום שנחתם עם האמירויות מקטינים את הסיכון להפחתה בדירוג האשראי של ישראל. ההסכם עם האמירויות משפר את מעמדה המדיני והאסטרטגי של ישראל באזור, ויכולות להיות לו גם השפעות כלכליות חיוביות. כך לדוגמה, לאיחוד האמירויות "קרן עושר" שנאמדת ב-800 מיליארד דולר, וייתכן שבעתיד הם יחליטו להשקיע גם בישראל.
חברות הדירוג אינן ממהרות להפחית את החוב של מדינות מפותחות בתקופה הזו, כל עוד לא מדובר בהרעה ייחודית לאותה מדינה. המשבר בישראל דומה מאוד במאפייניו לאלו של מדינות מפותחות אחרות, ואולי אפילו קל יותר, בשל רמת החוב הנמוכה של הממשלה. אם יהיו הפחתות דירוג, הן יידחו כנראה לשנה הבאה.
מדד המחירים לחודש יולי עלה בשיעור של 0.2%. הירידה בקצב האינפלציה השנתית בחודשים האחרונים הושפעה מסעיפים כמו דיור, הלבשה והנעלה, הארחה, נופש וטיולים ונסיעות לחו"ל. מחירי שכר-הדירה נמצאים במגמת התמתנות מתחילת השנה, ועל פי הערכת כלכלני הפועלים, סעיף זה ימשיך לרדת. בחלק מהסעיפים הציפייה היא לתיקון כלפי מעלה. לדוגמה, מחירי הנסיעות לחו"ל צפויים לעלות כשהלמ"ס תשוב למדוד אותם. מחירי הארחה נופש וטיולים החלו לעלות ביולי, וצפויים לעלות גם באוגוסט. השפעת סעיפים אלו על האינפלציה בחודשי הקורונה נאמדת בכ–0.7%. כלכלני פועלים צופים עליית מדד של 0.6% ב–12 החודשים הקרובים.
בשבועות האחרונים ניכרת מגמה של עלייה קלה בציפיות לאינפלציה בעולם וגם בישראל. האינפלציה הגלומה בישראל עדיין נמוכה באופן ניכר מזו שבארצות הברית. בישראל האינפלציה לחמש שנים עומדת על כאחוז, בעוד שבארה"ב הנתון עומד כעת על כ-1.5%. הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לאינפלציה בעתיד הקרוב. כלומר ככל הנראה לפנינו תקופה ממושכת מאוד של ריביות ריאליות שליליות, שיסייעו לממשלות למחזר את החובות ולדאוג שאלו לא יעלו במונחים ריאליים. בנק ישראל צפוי למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח, בעיקר באמצעות רכישות איגרות חוב ממשלתיות.
אירופה: חזרה למגבלות תפגע בהתאוששות
הגל השני של התחלואה בקורונה מתפשט בעולם ומכה כעת גם באירופה. מדינות רבות ובהן אוסטרליה וספרד כבר החזירו חלק מהמגבלות וככל הנראה לא יהיה מנוס מחזרה לסגר חלקי במדינות ובאזורים המועדים לפורענות. החזרת ההגבלות צפויה לפגוע במגמת ההתאוששות שנרשמה בשבועות האחרונים. בשבוע האחרון נרשמו עליות במרבית שוקי המניות בעולם – למרות העלייה בתחלואה וחזרת ההגבלות. שער החליפין של הדולר נותר השבוע יציב יחסית לסל המטבעות, ואילו מחירי הזהב והכסף רשמו ירידה של כ-4.0% בשבוע האחרון, לאחר תקופה ממושכת של עליות.
בגוש האירו חל שיפור חד במדדי הסנטימנט הכלכלי. עלייה חדה נרשמה במדד ה-ZEW הצופה את הפעילות הכלכלית. השיפור מתייחס לציפיות לגבי הפעילות בעתיד. אומדן שני לנתוני התוצר בגוש האירו ברבעון השני הצביעו על ירידה של 40.3% ברמה שנתית, ירידה חדה המשקפת את המיתון החריף של מדינות אירופה ברבעון האחרון.
בבריטניה נרשמה ירידה של 60% בתוצר במונחים שנתיים, בין היתר בגלל הסגר במדינה שהיה ארוך בהשוואה למדינות אחרות ביבשת. הנתונים האחרונים לחודש יוני כבר מצביעים על התאוששות בשירותים ובייצור, כך שבמידה והחזרת המגבלות תישאר מתונה יחסית, צפוי זינוק חד בצמיחה ברבעון השלישי.
בארצות הברית נמשך השיפור בפעילות הכלכלית ובנתוני שוק העבודה. לראשונה מאז תחילת המשבר מספר דורשי העבודה החדשים ירד אל מתחת למיליון (ל-963 אלף איש). מספר דורשי דמי אבטלה ירד אף הוא ועומד כעת על 15.5 מיליון איש. אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוגוסט הצביע על עליה קלה בלבד של 0.3 נקודות, ורמתו עדיין קרובה לרמת השפל של המשבר הנוכחי. חבילת הסיוע החדשה עדיין לא נקבעה ומסתמן שהמשך הדיונים יידחה לאמצע ספטמבר.
לאומי: "התוצר העסקי צפוי להתכווץ בשיעור דו-ספרתי"
האוצר: הגירעון עלול להגיע ל-4% מהתוצר