אחרי שמתחילת 2023 עלה הדולר בחדות מול השקל, מתחילת יוני נרשם בו פיחות ניכר, כך שהשקל למעשה מחק את כל ההתחזקות מתחילת השנה. אם ב-3 ביוני עוד שייט המטבע האמריקאי ברמות של 3.75 שקלים, בתוך כשבוע הוא איבד גובה עד 3.56 שקלים. ממה נובע ייסוף השקל, האם הוא יימשך ואיך הוא ישפיע על החלטת הריבית של בנק ישראל? (איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות).

בבית ההשקעות פסגות מסבירים כי "התחזקות השקל בימים האחרונים נובעת כנראה משילוב של עליות בשוקי המניות בחו"ל ורגיעה מסוימת בגזרה הפוליטית המקומית". לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות, "למרות הרעש התקשורתי של הייסוף האחרון, כדאי לשים דברים בפרופורציה ולזכור שסך הכל חזרנו לשער החליפין מול הדולר מתחילת אפריל ושביחס לתחילת השנה הפיחות בשקל עדיין משמעותי. עם זאת, אין ספק שהייסוף של הימים האחרונים מוריד לחץ מבנק ישראל בכל הנוגע להעלאת ריבית נוספת בעוד כחודש, אך לא בטוח שזה יספיק.

"נתוני האינפלציה בארה"ב צפויים להצביע על ירידה חדה. עם זאת, הירידה הצפויה באינפלציה נובעת רובה ככולה מירידת מחירי האנרגיה כך שאינפלציית הליבה צפויה לרדת בשיעור קל בלבד לרמה של 5.1%. נתוני התעסוקה בארה"ב עדיין חזקים ומשבוע לשבוע מתבהר לנו שמצבו של הצרכן טוב מהצפוי, כנראה בשל חסכונות הענק מתקופת הקורונה. לכן, בהחלטת הריבית של הפד ביום רביעי יתכן בהחלט שהיו"ר פאואל יאותת לשווקים שלמרות הרמזים הקודמים שלו, תהליך העלאות הריבית עדיין לא הסתיים. מה שנקרא – הבטיח אבל לא הבטיח לקיים. גם הבנקים המרכזיים של אוסטרליה וקנדה שכבר עצרו את העלאות הריבית הבינו בשבוע שעבר שהמלחמה באינפלציה לא הסתיימה וחזרו להעלות את הריבית".

עוד לדברי גרינפלד, "הוועדה המוניטארית של בנק ישראל שתתכנס בעוד כחודש תיקח בחשבון את המדיניות של הבנקים המרכזיים האחרים בעולם ובעיקר את זו של הפד. בנוסף, מדד המחירים של מאי צפוי להיות גבוה ולעמוד על 0.6%, מה שיותיר את האינפלציה במשק ברמה של 5%. גל ההתייקרויות במשק עדיין לא הסתיים וגם המדדים הקרובים ימשיכו כנראה להיות גבוהים, אפילו אם שער החליפין יוותר ברמתו הנוכחית. לכן, ההסתברות שבנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת אמנם ירדה בעקבות המהלך האחרון בשוק המט"ח אך היא עדיין לא נמוכה מספיק כדי להעריך שהריבית בישראל הגיעה לשיאה במחזור הנוכחי".

בבנק ההשקעות השוויצרי לומברד אודייר אומרים כי "ההתאוששות האחרונה במניות הטכנולוגיה עשויה לספק פוטנציאל תיקון כלפי מטה עבור שער החליפין של יחס הדולר שקל. במילים אחרות, השקל עשוי להתחזק ככל שמניות הטכנולוגיה ממשיכות לצבור מומנטום". עם זאת, בבנק נשארים זהירים ומצפים שהמטבע ייחלש בטווח הארוך יותר. לדבריהם, "מודל השווי ההוגן שלנו, הכולל מניעים מאקרו-כלכליים ארוכי טווח כמו הפריון של המדינה, החוב הממשלתי, הפרשי ריבית ריאלית, צמיחה יחסית ויתרות חיצוניות, צופה שהשווי ההוגן של יחס הדולר שקל יעלה לכיוון 3.80. בעוד שהאיזונים החיצוניים של ישראל חזקים במונחים אבסולוטיים, הם עשויים להתרכך במקצת קדימה, שכן אי הוודאות הפוליטית האחרונה, בין היתר על רקע הרפורמה המשפטית – אם היא מתמשכת ומתערבבת עם תיקון במגזר הטכנולוגי, צפויה להביא לקיטון בהשקעות הזרות הישירות. היצוא לארצות הברית גדול למדי ומתרכז במגזר הטכנולוגי, ועומד על 7% מהתמ"ג של ישראל. מכאן שההאטה הסופית בארה"ב בחלק השני 2023 של  עשויה להכביד במידה מסוימת על היצוא הישראלי".