מוצרי מזון    

הצגת מחירים על מוצרים – למה זה טוב, ואיך זה עוזר לכם?

pexels

 מסומנים בלבד – הצגת מחירים על גבי מוצרים – למה זה נחוץ, מה קורה לעסק שלא פועל כך ומדוע שוקלת הרשות להגנת הצרכן לבטל את חובת הסימון?

תכלית הצגת מחיר על גבי המוצר או לגבי שירות היא להביא לידיעת הצרכן את עלות העסקה לפני ביצועה.

חשיבות הצגת המחירים

הצגת המחיר מאפשרת לצרכן להשוות בין מחירי מוצרים/שירותים מאותו סוג. המחיר הוא מידע מהותי וחיוני שחייב להימצא בידי הקונה, כדי לאפשר לו החלטה מושכלת לגבי העסקה שהוא מתכוון לבצע.

הצגת המחיר מאפשרת לצרכן לוודא כי התשלום הנגבה ממנו בקופה זהה לזה המוצג על גבי המוצר/שירות ולעמוד על זכותו במקרה של אי התאמה במחיר (בין מחיר מדף למחיר קופה).

מה אומר החוק

  • חובת הצגת מחיר חלה על כל מוצר בבית העסק, לרבות מוצרים המוצגים לראווה. במקרה זה יש חובה להציג מחיר על גבי המוצר או אריזתו.
  • בשירותי מספרה, מכבסה, בית אוכל ועינוג (הצגות תיאטרון, קולנוע קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ספורט וכיוצא בזה) ישנה חובת הצגת מחיר של השירות. במקרה זה יש חובה להציג מחיר בבית העסק במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
  • במקרה של מכירת מוצר או שירות כאמור לעיל, יחולו כללים של הצגת מחיר כפי שמפורט להלן:
  • חוק הגנת הצרכן דורש הצגת מחיר כולל בלבד של מוצר או של שירות. המחיר כולל את כל התשלומים החלים על הצרכן בגין העסקה, שנגבים על ידי העוסק – וכמו כן, שאין לצרכן אפשרות לוותר עליהם. למשל: מע"מ, אגרות, תשלומי חובה, הובלה (אם העוסק מחייב את הצרכן להשתמש בהובלה שלו בלבד) וכדומה. ככל שיש אגרות או תשלומי חובה הנגבים ישירות על ידי רשויות המדינה ולא על ידי העוסק (למשל אגרת רישוי לרכב, מס רכישה), הם אינם חייבים להיכלל במחיר העסקה.
  • המחיר הכולל חייב להיות במטבע ישראלי בלבד.

החוק מאפשר ברשימה סגורה של מקרים להציג את המחיר הכולל במטבע זר (סעיף 17ז לחוק ), כגון נכס שמיועד להימכר מחוץ לישראל או שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל. בעניין זה יש להפנות להוראות חלק ב של התוספת הראשונה לחוק המונה רשימה של מוצרים ושירותים שניתן להציג מחירם במטבע זר ובלבד ששער ההמרה יהיה כפי שקבוע בחוק. למשל: בכרטיסי טיסה ובשירותי חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, בדיוטי פרי לפי השער היציג שפורסם לפני עשיית העסקה וכדומה.

  • פרט לחובת הצגת מחיר כאמור לעיל, עולה מהחוק כי במקרה של פרסום של נכס או שירות בעיתון, מידע, שלטי חוצות וכולי – אין חובה על עוסק לפרסם במחיר. אם בחר העוסק בכל זאת לפרסם או לנקוב בעלות העסקה או המוצר, חלה עליו חובה לעשות כן במחיר כולל בלבד ובמטבע ישראלי (למעט בפטורים כפי שפורטו לעיל).
  • שימו לב: המחיר המחייב של המוצר הוא המחיר שהוצג עליו גם אם מחירו בקופה גבוה יותר.

במקרה שעמד הצרכן על זכותו וביקש לקבל את המחיר שמופיע על גבי המוצר, על אף שמחירו בקופה היה גבוה יותר, והעוסק סירב לאפשר לו תשלום של המופיע על גבי המוצר, קיימת לצרכן גם זכות לפיצוי לדוגמה, שאותה ניתן לממש במסגרת תביעה אזרחית.

תביעה לפיצוי לדוגמה

תביעה לפיצוי לדוגמה הינה כלי שנועד להעצים את הצרכן ולאפשר לו אכיפה עצמית במקרים הקבועים בחוק. במקרים אלה הצרכן רשאי לפנות לבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 10,000 שקל.

הרשות להגנת הצרכן בוחנת: האם לבטל את הסימון?

לאחרונה, פרסמה הרשות להגנת הצרכן קול קורא ובו ביקשה לבדוק את עמדת הציבור לשינוי הסימון הקיים זה למעלה מ-20 שנה, בדומה לנהוג במדינות רבות בעולם – במקום הצגת מחיר על גבי כל מוצר באמצעות "אקדח מחירים", תיבחן האפשרות להצגת המחיר על גבי צג אלקטרוני שיוצב על המדף בסמוך למוצרים.

האם ביטול חובת סימון המחירים במדבקת מחיר על גבי המוצרים היא בבחינת הרעה עם הצרכנים? על פניו התשובה היא כן, אבל במחשבה לעומק – ייתכן שיש לכך גם יתרונות. מה שחשוב הוא לבנות את האמון בין הצרכנים ובין העוסקים בשיטה של תמחור חכם – שלא ינסו להערים על הצרכן.

משמעות השינוי עבור החנויות היא חיסכון בעלויות של מדבקות, אקדחי מחירים ועובדים שזהו תפקידם. העלות למעבר לצג מחיר דיגיטלי תכלול הכנה של תשתיות חכמות וקריאות לטובת הצרכן וסנכרון השלטים עם קופת החנות. בכך יקיץ הקץ על הבדלים במחיר בין מה שמסומן על גבי המוצר ובין המחיר בקופה.

נקודת התורפה עבור הצרכנים, בעיקר למי שפחות מתחבר לעולמות הדיגיטליים, היא הקושי לזכור את המחיר של המוצר שמונח בעגלה במהלך הקנייה (ולהשוות למוצר חלופי שבו נתקלים בדרך ועד הקופה).

הנושא הזה נבחן כמה וכמה פעמים, והוא מעולם לא הבשיל לכדי מעשה, למרות שהרשתות ניסו לאורך השנים להוביל לשינוי הזה. למעשה, חובת סימון המחירים עוגנה בחוק ב-1998, וכעת גורסים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כי הם בודקים אפשרות ל"אסדרה חליפית לעסקים שיקבלו על עצמם סט כללים רגולטורים, מותאמים להתפתחות הטכנולוגית".

המניעים למהלך, על פי הצהרת הרשות, הם: "התפתחויות טכנולוגיות וחקיקתיות מהשנים האחרונות, והבנה כי שינוי זה עשוי לשפר את חווית הקנייה ולחסוך לצרכן זמן משמעותי, וכמו כן, לחסוך עלויות לעוסקים ולצרכנים, בכפוף ומבלי לפגוע בשמירת ההגנה על הצרכן".

 

לעשות קניות בסופר דרך האינטרנט – כמה עולה? ואיפה זול?

איך לחסוך בקניות בסופר? כמה טיפים שיעזרו לכם לחסוך מאות שקלים בחודש (ויותר)