רוב הסיכויים הם שהבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית בחדות פעם נוספת בישיבתו ב-27 באוקטובר, בשיעור של 0.75 נקודת אחוז. המשך המגמה האגרסיבית בהעלאות הריבית גם באירופה וגם בארה"ב עשויה להשפיע על בנק ישראל להמשיך בקו האגרסיבי שלו עצמו. ,כל מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.
לדבריהם, סנטימנט החברות בגוש האירו המשיך להידרדר כאשר מדד מנהלי הרכש ירד ל-47.1 נקודות (על פי האומדן הראשוני), הנתון החלש ביותר מזה כשנתיים ואיתות לכך שהכלכלה החלה להתכווץ בתחילת הרבעון הנוכחי. 'בשבועיים האחרונים מחירי הגז ירדו בשיעורים חריגים של יותר מ-50% נוכח החורף שמאחר להגיע והמשך העלייה במלאי הגז. במידה והדבר יישמר נראה בחודש הבא ירידה משמעותית במחירים ליצרן ובשיעור מתון יותר גם במחירים לצרכן. למרות הירידה הצפויה במחירי החשמל וההפנמה שהכלכלה באירופה הולכת לכיוון מיתון, שוק העבודה החזק והאינפלציה הגבוהה (9.9% באוקטובר) יובילו כאמור את הבנק המרכזי בגוש האירו בהסתברות גבוהה להעלאת ריבית אגרסיבית נוספת.
הבריטים שילמו, שאר הממשלות ילמדו את הלקח?
עוד באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי הניסיון הכושל של ממשלת בריטניה להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית ולהוריד מיסים במקביל הוביל לזינוק בתשואות, בעלויות הגיוס, ולפיחות חד בפאונד. הדבר הוביל להתפטרות ראשת הממשלה ומהווה לקח חשוב שימנע ממשלות אחרות לנסות זאת (האומנם?). הזינוק בעלויות הגיוס והחשש מפגיעה משמעותית בפנסיות ומקיפאון במתן הלוואות (במיוחד משכנתאות) הוביל את הבנק המרכזי להתערב ולרכוש אג"ח ארוכות והוא הודיע שבמסגרת צמצום המאזן ימכור בינתיים רק אג"ח קצרות. ההפנמה שראש הממשלה החדש לא יוכל כרגע להציג תקציב גירעוני משמעותי תרמה להיפוך המגמה, אך הכיוון הוא להמשך היחלשות של הכלכלה במיוחד לאור הצפי לצמיחה שלילית יותר בבריטניה אפילו יחסית לאירופה.
בסין ממשלה חדשה אבל תחת אותה הנהלה
בסופ"ש האחרון הסתיים הקונגרס של המפלגה הקומיניסטית בסין שמתקיים אחת ל-5 שנים, וכצפוי נשיא המדינה מונה לכהונה שלישית, הראשון שעושה זאת מזה כ-50 שנה, עם סיכויים גבוהים שיקבל את המינוי גם בכנס הבא. נאומו היה מאוד ניצי; הוא הדגיש את מחויבותו לאחד את המדינה (קריצה לטאיוואן), מקומה החשוב של סין בעולם (עימות עם ארה"ב) ושמדיניות הקורונה המחמירה הכרחית.
בעקבות זאת צופים בהראל שסין לא תעמוד ביעד הצמיחה גם בשנה הבאה והריבית תמשיך לרדת. המתיחות עם ארה"ב תישאר והממשל יגיב לצעדי ארה"ב לאסור מכירת שבבים מתקדמים לסין כנראה ע"י הידוק והרעת התנאים לחברות אמריקאיות הפועלות בסין. בנוסף, קטנו עוד יותר הסיכויים שהמכסים שהטיל טראמפ על יבוא מסין יוסרו.
האינדיקאטורים הכלכליים שהיו אמורים להתפרסם בזמן הכנס נדחו ופורסמו רק בסיומו, ייתכן בשל העובדה שהם היו יחסית לא מחמיאים. הכלכלה צמחה ב-3.9% ברבעון השלישי (מול רבעון מקביל בשנה שעברה), נתון המגיע לאחר התכווצות חריגה ברבעון הקודם. מדיניות הקורונה ממשיכה לפגוע בצריכה הפרטית, כך קצב הגידול של המכירות הקמעונאיות ירד ל-2.5% בלבד ב-12 החודשים האחרונים עד לספטמבר. נתוני סחר החוץ היו סבירים כאשר היצוא גדל יותר מהצפי בתמיכת הפיחות במטבע המקומי.
בארץ – הצריכה הפרטית תמשיך להתמתן
באשר לתמונת המצב בארץ אומרים כלכלני הראל כי קצב הגידול של הצריכה הפרטית בישראל מתמתן, כך על פי נתוני המגמה בחודשים האחרונים במדדי הרכישות בכרטיסי אשראי ובפדיון ענפי המשק לאוגוסט. חשוב לציין שזוהי ירידה מהקצבים הגבוהים שראינו בשנתיים האחרונות. במבט קדימה צופים בהראל המשך התמתנות במיוחד בשנה הבאה לאור עליית הריבית המהירה של בנק ישראל שעוד לא הסתיימה.
לדבריהם, הריבית הממוצעת למשכנתאות בישראל המשיכה לעלות בספטמבר (4.8% קל"צ ל-25 שנה ומעלה) בעקבות העלייה בריבית בנק ישראל (שעוד לא הסתיימה) לצד הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות. תהליך זה לצד ההאטה בצמיחה ממתנים את הביקושים בשוק הדיור למגורים. כך סך מכירות הדירות החדשות באוגוסט היה נמוך משמעותית בהשוואה לאוגוסט בשנה שעברה. תנועת המספריים של הקטנת הביקוש מצד אחד והגדלת ההיצע (שיא של עשורים בהתחלות ואישורי בנייה) מהצד השני יביאו להערכתנו לבלימת העלייה במחירי הנדל"ן למגורים.
התמתנות הפעילות בנדל"ן היא תופעה גלובלית (בדומה לעלייה במחירים בשנתיים האחרונות) אך עוצמת הירידה תלוייה במאפיינים השונים של כל מדינה, בעומק ההאטה ובחשיפה של משקי הבית להלוואות בריבית משתנה (ראו גרף בסקירה), דבר שתרם בחודשים האחרונים לירידת מחירי הנדל"ן באוסטרליה, קנדה ושבדיה. במדינות בהם שיעור גבוה של הלוואות בריבית משתנה צפויים יותר לחצים ירידת מחירים ולהאטה משמעותית יותר בצריכה הפרטית. גם בארה"ב, החלה ירידה במחירי הבתים בחודשיים האחרונים. הריבית למשכנתאות (30 שנה בריבית קבועה) חצתה את קו ה-7%, דבר התומך בהמשך ירידה במחיר. הסנטימנט בענף המשיך להידרדר כאשר מדד אמון הקבלנים ירד בספטמבר ל-38 נקודות (מתחת ל-50 מעיד על התכווצות) הרמה הנמוכה ביותר מזה כעשור (ללא הסגר הראשון), בעיקר לאור הירידה החדה בביקושים.