הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית שוב ב-0.75% בישיבתו ביום רביעי (2 בנובמבר), אך על רקע סימני החולשה בצריכה הפרטית ובהשקעה גוברים הסיכויים שהבנק יאותת על האטת קצב ההעלאות בהחלטות הבאות אם האינפלציה תרד בהתאם לתחזיות. כך מעריכים כלכלני הראל פיננסים.

לדבריהם, התוצר בארה"ב צמח ברבעון השלישי ב-2.6%. הרכב הצמיחה היה "מעניין" כאשר הצריכה הפרטית צמחה ב-1.4%  בלבד (לעומת 2% ברבעון השני), ההשקעות במשק המשיכו להתכווץ והיבוא ירד בחדות (ירידה ביבוא היא לא דבר חיובי אך חשבונאית היא תורמת חיובית לצמיחה המקומית). יצוא הסחורות הפתיע לחיוב עם עוד רבעון של צמיחה דו-ספרתית עם תרומה של 2.8% לצמיחה (למרות הדולר החזק).

באשר לאירופה, אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית כצפוי בפעם השנייה ב-0.75% ל–1.5% (2% ריבית ההלוואות), הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. למרות הירידה הצפויה במחירי החשמל באירופה וההפנמה שהכלכלה באירופה הולכת לכיוון מיתון, מעריכים בהראל כי שוק העבודה החזק והאינפלציה הגבוהה (9.9%) יובילו את הבנק המרכזי בגוש האירו בהסתברות גבוהה להעלות את הריבית גם בהחלטה של דצמבר ב-0.5% עד 0.75% (הנגידה רמזה בנאום שייתכן שהקצב יואט).

בישראל, על רקע העלאות הריבית בעולם, בנק ישראל צפוי להתלבט בשאלה האם להעלות את הריבית שוב ב-0.75% או להסתפק בעלייה של 0.5% בהחלטה הבאה (יש לו זמן עד 21  בנובמבר), כאשר להודעת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב השבוע לצד ההחלטה האחרונה של הבנק האירופאי להעלות ב-0.75% ולכוונה שלהם קדימה תהיה השפעה גדולה.

מצד אחד, הצפי להמשך התמתנות איטית של האינפלציה והחלשות הצמיחה בצריכה הפרטית תומכים בעלייה של 0.5% ומנגד, שוק העבודה ההדוק וההערכה שהאינפלציה בישראל אומנם נמוכה יותר אך "דביקה" יותר ביחס לארה"ב בשל שוק עבודה יותר מאוגד, היעדר ממשלה שמנע תוספות שכר בסקטור הציבורי שעוד תגענה, צרכן שנפגע עד כה פחות, סביבת תחרות נמוכה יותר, הדמוגרפיה הישראלית שחיובית מהעולמית, והעליות בשכר הדירה שעדיין לא הגיעו למיצוי, תומכים עדיין בעליית ריבית גבוהה יותר.