שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בפיוניר ניהול הון, ציין על רקע החלטת הנגיד שלא לשנות את הריבית: "כשהנגיד החדש נכנס לתפקיד הוא לא הפסיק לרמוז על כך שהוא מתכוון לנסות ולנרמל את הריבית. בנוסף, חטיבת המחקר של בנק ישראל מסרה כי היא צופה כי בנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת עד סוף הרבעון השלישי של 2019 ל-0.5% וכי הריבית תעמוד על כ- 1.25% בסוף 2020. למרות זאת, נראה כי הנגיד היסס, התעכב ולא פעל בזמן ולכן חלון ההזדמנויות האחרון להעלאת ריבית נסגר. זאת כאשר נתוני הצמיחה במשק המקומי רק הולכים ומתדרדרים, האינפלציה נעלמה כלא הייתה, ורק בחודש דווח ע"י הלמ"ס כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בחודש יולי 2019 – חודש שבו ירידת מחירים הינה דבר נדיר מאוד.

נכון לעכשיו ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.5%, שיעור נמוך מאוד מיעד בנק ישראל.

לאחר שהשקל לא עצר ורק התחזק אל מול כל המטבעות בעולם ולנוכח צעדי ההקלה הכמותית שיוצאים מבנקים מרכזיים בעולם, יצא הנגיד, אמיר ירון, בהודעה בא בישר כי הוא משנה כיוון וכי ריבית בנק ישראל לא תעלה במשך זמן ממושך, בניסיון לעצור את נסיקת השקל. בהודעת הריבית הנוכחית, הנגיד חזר על אמרה זו פעם נוספת ואף הדגיש כי יינקטו צעדים מוניטרים נוספים. למרות זאת, נראה שזה לא יספיק כדי לעצור את הסחף ולבנק ישראל אין באמת אפשרויות מוניטריות בארגז הכלים. אמנם תמיד אפשר להוריד את הריבית לאפס או לריבית שלילית, אך לכל זה מתווספת העובדה שחלה עלייה משמעותית במחירי הדירות, עוד 0.5% בחודשיים, שמחקה את כל הירידה במחירים – אולי ההישג היחיד ששר האוצר כחלון היה יכול לזקוף לזכותו. לכן, בנק ישראל צריך היה לדעת שיגיעו ימים עם נתונים כלכליים חלשים והיה צריך להגיע מוכן מוניטרית לכך.

אם בנק ישראל יחליט על ריבית שלילית הוא ככל הנראה יגזור על דור שלם לחיות ללא נכס בבעלותו. מכאן, שכל עוד הדולר לא חוזר להתחזק והשקל לא נחלש משמעותית, נגיד בנק ישראל ייאלץ ליישר קו עם המתרחש בארה"ב וברוב העולם, ולא יוכל לנרמל את הריבית ולהחזיר לעצמו ארגז כלים יעיל – ומחירי הדירות ימשיכו לנסוק".

כך או אחרת, מוקדם יותר פרסם בנק ישראל את ההודעה כי הריבית לא תשתנה.

מאז החלטת הריבית הקודמת חלה ירידה בסביבת האינפלציה. מדדי יוני ויולי היו נמוכים באופן משמעותי מהצפוי, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.5%; האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות הסתכמה ב-0.9%. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה מסעיף הפירות והירקות המתאפיין בתנודתיות גבוהה, ומסעיפים שהושפעו מהייסוף ומירידת מחירי האנרגיה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו; הציפיות לשנה נעות סביב הגבול התחתון של היעד, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק ב-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, וב-8.7% מתחילת השנה. במידה והייסוף יתמיד הוא יקשה למשך זמן ממושך יותר על חזרת האינפלציה ליעד.הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי ועד כה מסתמן שהפעילות בישראל אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי. הצריכה הפרטית ללא בני קיימא והצריכה הציבורית הובילו את הצמיחה ברבעון השני, וגם מגמת ההתרחבות שאפיינה את היצוא בשנתיים האחרונות נמשכת, בהובלת יצוא השירותים. נתונים ראשוניים לרבעון השלישי תומכים בהערכה שהצמיחה נמשכת בסביבת הקצב הפוטנציאלי. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית החמירו מאז החלטת הריבית האחרונה, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר". בארה"ב ובמשקים נוספים הופחתה הריבית וצפויות הפחתות נוספות; באירופה צפויים צעדי הרחבה מוניטרית נוספים. 

הוועדה מעריכה שלאור התפנית בסביבת האינפלציה בישראל, ובמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית והמשך הייסוף, הריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יתרה מזאת,  במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית, על מנת  לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

מאז החלטת הריבית הקודמת חלה ירידה בסביבת האינפלציה. לאחר שמרבית המדדים מתחילת השנה הפתיעו כלפי מעלה, מדדי יוני ויולי היו נמוכים באופן משמעותי מהצפוי. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.5%, בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות הסתכמה ב-0.9%. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה מסעיף הפירות והירקות המתאפיין בתנודתיות גבוהה – השפעתו ניכרת באינפלציית המוצרים הבלתי סחירים; ומירידה במחירי הנסיעות לחו"ל ואחזקת רכב פרטי, שככל הנראה הושפעו מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה ומירידת מחירי האנרגיה – אלו הביאו לכך שהאינפלציה במחירי המוצרים הסחירים ירדה לרמה שלילית. על רקע הירידה באינפלציה והייסוף ירדו גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים והבינוניים: בחודשים הקרובים צפויה ירידה נוספת באינפלציה השנתית והציפיות לטווח של שנה מצויות בקרבת הגבול התחתון של היעד, וחלה ירידה בציפיות (פורוורד) לטווח של עד שלוש שנים. הציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד. מאז החלטת הריבית הקודמת שער החליפין היה תנודתי, ובסיכום התקופה השקל התחזק ב-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, וב-8.7% מתחילת השנה. מידה והייסוף יתמיד הוא יקשה למשך זמן ממושך יותר על חזרת האינפלציה ליעד.

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה מסתמן שהפעילות בישראל אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי. עם זאת, אי הוודאות לגבי הצעדים בהם תנקוט הממשלה לאחר הבחירות כדי לצמצם את הגירעון מגדילה את אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית. נתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון השני הושפעו מהתנודתיות ביבוא כלי הרכב : התוצר צמח ב-1%, אולם על פי הערכת חטיבת המחקר קצב הצמיחה בניכוי השפעה זו היה מעל הקצב הפוטנציאלי, בהובלת הצריכה הפרטית ללא בני קיימא והצריכה הציבורית, שצמחו בשיעור של למעלה מ-7%. גם מגמת ההתרחבות שאפיינה את היצוא בשנתיים האחרונות נמשכת, בהובלת יצוא השירותים, וברבעון השני סך היצוא צמח (ללא יהלומים וחברות הזנק) ב-4.6%; מהדיווחים בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס עולה שלא ניכרת הרעה ברווחיות היצוא . בהשקעה בבנייה למגורים מסתמנת התאוששות ב-2019, לאחר שזו התכווצה בשנה שעברה. אינדיקטורים ראשוניים לרבעון השלישי תומכים בהערכה שהצמיחה נמשכת בסביבת הקצב הפוטנציאלי. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק:  שיעור האבטלה הוסיף לרדת ובשיעורי ההשתתפות והתעסוקה נרשמו ירידות קלות בנתוני הקצה, אך הם עדיין גבוהים, ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה.

מדדי המניות בישראל ירדו מאז החלטת הריבית הקודמת על רקע ירידות השערים בעולם. בדומה לתשואות בעולם, תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הבינוניים והארוכים ירדו בחדות, והקלו את התנאים הפיננסיים במשק. לדוגמה, מתחילת השנה התשואה לעשר שנים ירדה ב-1.3 נק' אחוז. במרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות בישראל לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות חלה עלייה קלה, לאחר שאלו ירדו מתחילת השנה.

בחודשים האחרונים מחירי הדירות שבו לעלות במתינות: בשנה האחרונה הם עלו בכ-1.4%, ונמשכת העלייה במחירי השכירות. מספר עסקאות הרכישה גדל, בהובלת רוכשי דירה ראשונה. נמשכת ההתרחבות בהיקף המשכנתאות, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת על רקע הירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית החמירו מאז החלטת הריבית האחרונה, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר". ביולי, עוד לפני ההחרפה ב"מלחמת הסחר", קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את התחזית לצמיחה העולמית ולסחר העולמי ב-2019 . קיפאון בסחר העולמי נמשך. בשווקים הפיננסיים נרשמו ירידות שערים במדדי המניות, ותשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחדות, על רקע השינוי שהתרחש והשינוי שצפוי במדיניות המוניטרית של המשקים השונים. בארה"ב, ה-FED הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, וההערכות בשווקים הן שהריבית תוסיף לרדת השנה. הצמיחה ברבעון השני הייתה נמוכה מאשר ברבעון הראשון אך גבוהה מהצפוי, והאינפלציה מעט נמוכה מהיעד. באירופה חלה האטה בצמיחה והייצור התעשייתי מוסיף להתכווץ, בעיקר בגרמניה ואיטליה, והאינפלציה נותרה נמוכה. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי אך מהודעתו השתמע כי צפויים צעדי הרחבה נוספים. ביפן נרשמה צמיחה גבוהה מהצפוי ברבעון השני, בתמיכת הצריכה המקומית וההשקעות, ועל אף ירידה בייצוא לנוכח ההאטה בפעילות בסין. הצמיחה בסין הוסיפה להתמתן; היצוא התעשייתי צמח בשיעור נמוך מאוד וההאטה נמשכת גם במכירות הקמעונאיות וביצוא. מחיר הנפט ירד מאז החלטת הריבית הקודמת, על רקע המשך החולשה בביקושים.

ריבית פריים – ככה הבנקים עושים עליכם קופה