אמיר כהנוביץ, הכלכלן ראשי של בית ההשקעות "אקסלנס" בסקירה היומית שלו מוסר כי הלמ"ס דיווחה אתמול על עליה קלה בשיעור האבטלה מ-4.9% ל5.1%, עדיין נמוך מהרמה הממוצעת ברבעון השלישי. מצד שני היקף החל"ת במשק אף שירד מרמה של 13.3% בשיא הסגר השני בתחילת אוק' ל-7.4% בתחילת נוב', עדיין גבוה מזה הממוצע ברבעון השלישי, כ-5%, מה שמעלה סבירות לכך שכלכלת ישראל תתכווץ ברבעון הרביעי.

מצד שני, סקר המגמות בעסקים של למ"ס מתאר דווקא תמונה של התרחבות עד כה ברבעון הרביעי ברוב ענפי המשק, עם עליה בייצור ובמכירות בענפי התעשייה, הבינוי והשירותים, כולל צפי חיובי לדצמבר. התכווצות דווחה רק בענפי המסחר והמלונאות הסגורים, אך לא בטוח שאלה יצליחו לגרור את הרבעון הרביעי כולו להתכווצות, בטח לא משמעותית, מה שמותיר אותנו עם תחזית אופטימית יחסית להתכווצות של 3%-4% בשנת 2020.

הירידה המהירה בשיעור החל"ת יחד עם ההתאוששות המהירה במצב החברות ייתר להערכתינו את הצורך בסיוע ממשלתי משמעותי בשנת 2021 ובנוסף אנו מעריכים שלאחר ההתחשבנות של המדינה לגבי 2020 כספים רבים יוחזרו אליה. תרחיש כזה יוביל לצורך נמוך מאד בגיוסי אג"ח ב-2021. מצד שני בנק ישראל כן צפוי להמשיך לקנות אג"ח בהיקפים גדולים.

בנק ישראל פירסם אתמול בין היתר כי עד נובמבר רכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של רק 41.6 מיליארד שקל, מתוך המסגרת שאליה התחייב עד כה של 85 מיליארד, ובמיוחד כשבהחלטת הריבית בשבוע שעבר רמז כי הוא מתכוון למרות ההתאוששות להמשיך ולהרחיב עוד את התוכניות: "הוועדה תמשיך… להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים".

עוד בלטו אתמול בפרסום של בנק ישראל המשך רכישות אג"ח קונצרניות, בהיקף של 400 מיליון שקל, שזה פחות מהקצב החודשי הממוצע של 775 מיליון מאז החל לרכוש אותן ביולי, ושהתכנית החדשה לאשראי לבנקים בריבית שלילית (תחת קריטריונים) תתחיל רק ב-24/12, יש למה לצפות.

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), המשמש למעשה כבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, העריך אתמול כי למרות השיפור בתנאים העסקיים ובהתפתחות החיסון, התמחור בשווקים נראה מדאיג ביחס לסיכוי, בהתחשב באי הוודאות אותה הוא עדיין מתאר כגבוהה. בנוסף הוא טוען שצריך לקחת בחשבון שבמקרה של זעזוע עתידי האג"ח הממשלתיות יתקשו לאזן את הנזק, גם בשל ירידת המתאם ההפוך בניהם, מה שהופך את הסיכון המערכתי לגדול יותר. כלומר, הארגון ממשיך להצדיק תמיכה של המדיניות המוניטרית וזאת עשויה אפילו להפתיע לטובה:

התשואה ל-10 שנים בארה"ב מחכה כבר כמה ימים לפרוץ את רמת ה-1%, ונראה שהשאלה היחידה היא לא אם אלא מתי, לפני או אחרי שהביטקוין יחצה את רמת ה-20 אלף דולר. גולדמן חוזים שתעלה בשנה הבאה ל -1.3%, ג'יי-פי ל-1.25%, מורגן סטנלי ל-1.45% ובנק אוף אמריקה ל- 1.5%. ועדיין, עליית התשואות כזאת לא בהכרח תעבור בהסכמה מצד הפד שממשיך לנסות למנוע אותן, ללא הרבה הצלחה, באמצעות רכישות אג"ח. לאחרונה החלו שוב לעלות הערכות כי במידה ורכישות האג"ח לא יצליחו למנוע את עליית התשואות הפד עשוי להכריז על השתלטות על עקום התשואות (YCC), מדיניות שכזכור כבר נידונה השנה והוכנסה בינתיים למגירה לטובת המשך רכישות אג"ח. אז מה יכול להוות טריגר לעליית מדרגה כזאת מבחינת הפד, האם רמת תשואות של 1%? האם סיוע פיסקלי חלש? או זעזוע משמעותי בשוק?

בישראל נראה שלתשואות יהיה קשה יותר לעלות, כשהעלאות הריבית שבכלל לא נראות באופק ממשיכות להתרחק אפילו יותר, כשהשקל ממשיך להתחזק בחדות מול סל המטבעות וכשכלי רכישות המט"ח של בנק ישראל מתגלה שוב ושוב כלא אפקטיבי. אתמול בנק ישראל פרסם כי גם רכישות המט"ח בנובמבר בהיקף של 2 מיליארד דולר בנובמבר לא עזרו.

כלכלני גולדמן זאקס העריכו אתמול כי שוק המניות בארה"ב מסוכן יותר בשל רגישות גבוהה יותר לעליית תשואות בהשוואה לעולם ולכן מעדיף להגדיל חשיפה בין היתר לאירופה.

אתמול היה נראה לרגע שאולי הולכים להכריז בארה"ב על חבילת סיוע פיסקלית בהיקף של 900 מיליארד דולר בעקבות דיווח שגוי, מה שגרר פרץ התלהבות שהתבטא במניות, בנפט ובשוק האג"ח, אך כשהתבדה חלק מהמהלכים התקפלו.

ברקע, התפשטות הקורונה בעולם נמשכת וגוררת הגבלות נוספות. בישראל הוכרז אתמול על סגר לילי. התפתחויות אלה מכבידות רק מעט על השוק, כשהוא כבר לוקח את השפעתן בפרופורציה, וכשהחיסונים מעבר לפינה.

סקירת נפט שבועית- הנפט בשיא וצפויה עוד עליה קטנה

השווקים לאן? הסקירה השבועית של מומחי בנק לאומי