השקל הוא המטבע השני בעולם בהיקף פוזיציות הלונג – התחזקות ומכירה ביתר – של משקיעים וספקולנטים. כך עולה מניתוח של בנק אוף אמריקה מריל לינץ'.
השקל הישראלי הוא (המטבע) השני בהיקף פוזיציות ה'לונג' שיש עליו, והסכנה היא חשיפה מוגברת לתנודות קיצוניות בשער. בנייר שהפיץ הבנק ובו המלצות שבועיות למסחר במט"ח כותבים האנליסטים של הבנק המלצה על פוזיציית שורט בשקל מול לונג בקרונה הצ'כית.
הסיבה שהאנליסטים ממליצים להיפטר מהשקל היא מהלכי "בנק ישראל שנחוש למנוע התחזקות נוספת בשער השקל בעוד שהבנק המרכזי של צ'כיה נוקט בגישה ניצית התומכת בהתחזקות המטבע המקומי". שקל חזק מדי פוגע בעיקר ביצוא, אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של ישראל, ולכן בנק ישראל רוכש כמויות עצומות של דולרים כדי להפחיתו.
השקל נחשב בשנים האחרונות לאחד המטבעות החביבים על סוחרי מט"ח וספקולנטים. על רקע זה נאלץ בנק ישראל להתחיל ולהתערב במסחר במט"ח בניסיון לקזז את השפעתם של של מה שמכנה נגיד בנק ישראל "גורמים פיננסיים קצרי טווח". מאז שהחל להתערב במסחר, ב-25 לנובמבר, רכש בנק ישראל לפחות 4 מיליארד דולר, אולם תוצאות התערבותו אינן מספקות: שער הדולר עומד כיום על כ-3.46 שקל – זהה לשער שהיה בעת תחילת ההתערבות. שער השקל מול האירו נחלש מעט ל-3.857 שקל לאירו לעומת 3.84 שקל בעת תחילת ההתערבות.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר בשבוע שעבר כי "חלק מהייסוף בשקל היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי-טווח". כלכלני בנק פועלים מעריכים מי עומד מאחורי חלק מהייסוף עליו מדבר הנגיד. ההערכה היא שמדובר במוסדיים שמכרו מט"ח בשיעורים גבוהים כאמצעי גידור.