מסתבר, שבדיוני הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, אשר התכנסה בתחילת החודש כדי להחליט על גובה הריבית, תמכו שני חברים מתוך השישה בהצעה להעלותה ל-0.25%. כך עולה מדיווח על הדיונים המוניטריים שפירסם בנק ישראל.

בדיון הקודם שנערך בספטמבר תמך חבר אחד בלבד בהעלאת הריבית.

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל.

בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. ארבעה חברים תמכו בהצעה להותיר את הריבית בעינה, ושני חברים תמכו בהצעה להעלותה ל-0.25%.

ארבעה מתוך שישה חברי ועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית וגם הם העריכו שייתכן שבחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל להעלות את הריבית, אך שתוואי העלאת הריבית יהיה מתון, כדי שלא לערער את התבססות האינפלציה ביעד.

שני החברים אשר תמכו בהעלאת הריבית סברו כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הם אמרו כי קיימת הסכמה בוועדה על פיה האינפלציה הנמוכה בישראל לא שיקפה חולשה בביקושים. בנוסף, ציינו שלאחר שהאינפלציה נמצאת זה זמן מה במגמת עלייה, רמתה הנמוכה של הריבית המוניטרית אינה מתאימה לפרמטרים של המשק.

ככלל, נמסר מבנק ישראל, חברי הוועדה נבדלו ביניהם בהערכות לגבי המועד בו ניתן יהיה להתחיל להעלות את הריבית, אך הסכימו שכשהריבית תתחיל לעלות, ההעלאות יתבצעו באופן הדרגתי וזהיר. הוועדה הדגישה כי תחילת ההעלאה מותנית באינדיקטורים הכלכליים שיתווספו ובמידה בה הם יתמכו בהערכה שסביבת האינפלציה התבססה בתחום היעד. משכך, הוועדה מעריכה שבכל אחת מהחלטות הריבית הבאות ניתן יהיה להעלות את הריבית בהתאם לנתונים ולאופן שבו חברי הוועדה ינתחו אותם.

עיקרי הנקודות שעלו בדיון

מבנק ישראל נמסר כי הדיון התמקד בכמה סוגיות: (1) הפעילות הריאלית במשק; (2) סביבת האינפלציה; (3) הסביבה העולמית ושער החליפין; (4) שוק הדיור.

בדיון על הפעילות הכלכלית אמרה הוועדה כי האינדיקטורים הראשונים לפעילות ברבעון השלישי מצביעים על המשך ההתרחבות, וחבריה העריכו כי ההאטה ברבעון השני נבעה מגורמים זמניים, ובפרט התנודות ביבוא כלי הרכב.. אשר להרכב הצמיחה, חברי הוועדה אמרו כי נתוני הקצה של יצוא הסחורות והשירותים מצביעים על חולשה מסוימת; כמו כן הם ניסו להעריך אם ברבעון השלישי הרכב הצמיחה  שב להיות מאוזן, אך ציינו כי בשלב זה קשה עדיין להעריך זאת. הוועדה התייחסה גם לשוק העבודה וציינה שהנתונים ממנו מעידים כי הוא מוסיף להיות "הדוק": שיעורי התעסוקה וההשתתפות גבוהים, שיעור האבטלה נמוך, והשכר מוסיף לעלות בקצב נאה.

הוועדה העריכה כי מאז החלטת הריבית האחרונה לא חל שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה. חבריה אמרו כי בשלושת החודשים האחרונים האינפלציה השנתית מצויה בתחום היעד וכי פרט לסעיף התקשורת, כל סעיפי המדד תרמו תרומה חיובית. הם ציינו כי אמנם מדדי יולי ואוגוסט היו נמוכים מהצפוי, אך העריכו שסביר יותר להניח שמדובר בסטייה זמנית ממגמת האינפלציה ולא בירידה של המגמה. צוין, כי בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית עשויה לרדת זמנית אל מתחת לגבול התחתון של היעד, אולם הציפיות מהמקורות השונים לשנה נותרו באותה סביבה שבה היו בהחלטת הריבית הקודמת, והציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מבוססות בתחום היעד. הוועדה העריכה כי הכוחות התומכים בעליית האינפלציה ממשיכים לפעול; אלה כוללים בין היתר את עליית השכר במשק, הצריכה הפרטית העֵרה, האינפלציה בחו"ל והמדיניות הפיסקלית המרחיבה. חברי הוועדה הסכימו כי הסיכון העיקרי להמשך ההתבססות נשקף מהאפשרות שייסוף השקל יתחדש.

הוועדה הסכימה שהכלכלה העולמית ממשיכה להציג מגמה חיובית, בהובלת המשק האמריקאי. עם זאת חבריה העריכו כי הסיכונים עלו: קצב הגידול של הסחר העולמי מתמתן על רקע "מלחמת הסחר" המתפתחת וככל הנראה גם על רקע שינוי במבנה הכלכלה הסינית; נוסף לכך קיימת תנודתיות בשווקים הפיננסיים של המשקים המתעוררים על רקע עליית התשואות בארה"ב ו"מלחמת הסחר". חברי הוועדה העריכו כי המדיניות המוניטרית באירופה וביפן צפויה להיוותר מרחיבה; מנגד, בארה"ב צפוי להימשך הצמצום המוניטרי על רקע נתוני הפעילות והתבססות האינפלציה ביעדה.

בנוגע לשער החליפין אמרו חברי הוועדה כי השער הנומינלי האפקטיבי שומר על יציבות יחסית כבר למעלה משנה, אך זאת סביב רמה מיוספת מנקודת מבט היסטורית. חברי הוועדה העריכו כי הכוחות לייסוף נחלשו על רקע עליית מרווחי הריביות בין ישראל לעולם והצטמצמות העודף בחשבון השוטף.

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בשוק הדיור, ובנתונים שהתקבלו לגבי מחירי הדירות. הם ציינו בין היתר את הרמה הנמוכה של ההשקעה בבנייה למגורים (על אף העלייה בהתחלות הבנייה ברבעון השני). כמו כן נידונה העלייה בהיקף המשכנתאות החדשות, שנמשכה על אף העובדה שהריבית על המשכנתאות נותרה יציבה בחודשים האחרונים.

כאמור, ארבעה מתוך שישה חברי ועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. הם הסבירו כי אף שבשלושת החודשים האחרונים האינפלציה השנתית נמצאת בתחום היעד, טרם ניתן לקבוע שסביבת האינפלציה מבוססת דיה, ועל כן יש להותיר את הריבית המוניטרית על כנה. הם ציינו את אי-הוודאות לגבי התפתחות האינפלציה בחודשים הקרובים, בעיקר על רקע ההערכה שבתקופה זו האינפלציה השנתית עשויה לרדת זמנית אל מתחת לגבול התחתון של היעד, והדבר עשוי להשפיע על הציפיות. הם העריכו שייתכן שבחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל להעלות את הריבית, אך שתוואי העלאת הריבית יהיה מתון, כדי שלא לערער את התבססות האינפלציה ביעד. שני חברי ועדה סברו כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הם אמרו כי קיימת הסכמה בוועדה על פיה האינפלציה הנמוכה בישראל לא שיקפה חולשה בביקושים. בנוסף, ציינו שלאחר שהאינפלציה נמצאת זה זמן מה במגמת עלייה, רמתה הנמוכה של הריבית המוניטרית אינה מתאימה לפרמטרים של המשק. הם ציינו כי להותרת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן יש השפעות שליליות בטווח הארוך וכי בהחלטה על גובה הריבית על הוועדה לתת משקל רב יותר להשפעות אלו. שני החברים טענו כי העלאת הריבית המוניטרית ב-0.15 נקודות אחוז תותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה ולהערכתם היא עקבית עם ההכוונה לעתיד של הוועדה.