מדריכים לחינוך פיננסי - שת"פ עם Ynet    

חינוך פיננסי – פרק 2: איך חברה נכנסת לבורסה? מה זאת הנפקה לציבור? ומה קורה למחיר המניה אחרי ההנפקה?

חינוך פיננסי – איך חברה מחליטה ויכולה להיכנס לבורסה? מה זאת הנפקה לציבור? ואיך נקבע מחיר המניה לאחר ההנפקה? 

הכתבה פורסמה ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי בנושא שוק ההון

חברה פרטית שמניותיה מוחזקות על ידי מספר אנשים פרטיים, מתממנת לרוב דרך ההון העצמי של המשקיעים ודרך מימון בנקאי. לפעמים הבעלים רוצים ויכולים לגייס גם מהציבור.

ברגע שהחברה עומדת בתנאים (היקף פעילות מסוים, הון עצמי מעל רף מסוים ועוד) שקבעה הבורסה, החברה יכולה לצאת להנפקה לציבור. הנפקה דורשת הכנת תשקיף שבו החברה בעצם הופכת לעירומה/ שקופה בעיני הציבור – היא מספרת בתשקיף, מה היא בדיוק עושה, באיזה תחומים היא פועלת, מה המוצרים העיקריים שלה, מי המתחרות הגדולות שלה, מי הלקוחות שלה, מיהם הספקים הגדולים שלה. היא גם מדגישה את גורמי הסיכון לרבות, תלות בעובדים, תלות בחומרי גלם, תלות בלקוחות, השפעה כתוצאה ממצב בטחוני/ פוליטי ועוד. מדובר בספר עב כרס של מאות רבות של עמודים שבו גם מספקת החברה מידע פיננסי ארוך טווח על תוצאותיה העסקיות.

המידע הזה אמור לשמש משקיעים פוטנציאלים שבוחנים את כדאיות רכישת ניירות הערך של החברה. הנפקה כזו יכולה להיות הנפקת הון – כלומר הקצאת מניות חדשות לציבור, או הנפקת חוב – גיוס דרך אגרות חוב (על אגרות חוב בפרקים הבאים).

רוב החברות הפרטיות שהופכות לציבוריות עושות זאת כדי לקבל כספים מהציבור לצורך הרחבת העסק כשבמקביל יש יתרונות נוספים לחברה נסחרת – יש לה מדי יום ערך (המניות נסחרות באופן שוטף בבורסה) וניתן למכור מניות בשוק ולהיפגש עם מזומנים.

ונמחיש בעזרת הדוגמה מהפרק הקודם. תזכורת מהירה – שני שותפים מחזיקים כל אחד ב-50 אלף מניות (כל אחד 50% ) מרשת בתי קפה. נניח שרשת בתי הקפה יוצאת להנפקה בבורסה ומנפיקה 50 אלף מניות חדשות כאשר כל מניה מוערכת ב-100 שקל. בסה"כ מדובר בגיוס של 5 מיליון שקל (50 אלף מניות כפול מחיר של 100). הסכום הזה יזרום לקופת החברה, כשבמקביל רגע אחרי ההנפקה לחברה יש 150 אלף מניות, ושוויה (שווי שוק של החברה בבורסה) הוא 15 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול מחיר של 100 שקל). ככה למעשה מחושב שווי החברה כל יום, בהתאם למחיר המניה בשוק.

מניות החברה אחרי ההנפקה נסחרות בבורסה והן משתנות באופן שוטף. המניות יכולות לרדת כי כל השוק יורד, או לחילופין עם החברה מדווחת כי לקוחות גדולים עזבו את החברה; המניות יכולות לעלות עם הדוחות של החברה יהיו טובים או אם לדוגמה החברה מדווחת על עסקה גדולה.

ברגע שהמניה סחירה היא נתונה לשינויים שתלויים בה ובפעילותה וגם לשינוים שתלויים בשוק ההון בכללותו. והמשמעות היא שבכל רגע עשוי להיקבע שווי שוק שונה לחברה. אם נניח שהחברה פרסמה דוחות טובים והמניה עלתה ל-120 שקל, אזי שווי החברה הוא 18 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול 120 שקל למניה).

והנה דוגמה פרקטית מהזמן האחרון – הנפקת עליבאבא הסינית בבורסה האמריקאית. עליבאבא הנפיקה 320 מיליון מניות חדשות ולאחר ההנפקה קיימות לחברה 2.5 מיליארד מניות. בהנפקה עמד המחיר על כ-68 דולר, כך שהגיוס הסתכם בקרוב ל-22 מיליארד דולר, ושוויה היה 170 מיליארד דולר. מאז המניה עלתה ל-120 דולר, וחזרה ל-87 דולר, מחיר המבטא שווי חברה של 215 מיליארד דולר.

בפרק הבא – איפה נסחרים ניירות הערך? ומי אחראי על המסחר?  

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון ופורסם גם ב-Ynet