ישראל קפצה 45 מקומות למקום ה-35 במדד קלות עשיית העסקי.ם את המדד עורך הבנק העולמי. בשנה שעברה דורגה במקום 49 ולפני שנתיים במקום ה-54.

עם זאת, עסקים בישראל אומרים שלא נראה שיפור בשטח ובטח שלא בקפיצה שכזו. יש אפילו מי שטוען שנעשתה מניפולציה של הנתונים. בהודעה של משרד המשפטים לפני פרסום הנתונים נכתב כי  "במהלך השנתיים האחרונות פועל החשב הכללי בשיתוף עם משרד המשפטים ועם רשות המיסים, שהינם אחראים על מרבית התהליכים הנמדדים במסגרת המדד ומקדמים כל אחד בתחומו רפורמות ושינויים לצמצום הבירוקרטיה ושיפור הסביבה העסקית, לתכלול הנושא מול משרדי הממשלה, המגזר העסקי ונציגי הבנק העולמי. זאת במטרה להציג בפני הבנק העולמי, בין היתר, את הרפורמות, השינויים והשיפורים שבוצעו בתחומים השונים על ידי משרדי הממשלה לצורך צמצום הבירוקרטיה והקלה על עשיית העסקים בישראל, ועל מנת שאלו יקבלו ביטוי במסגרת המדד. בעקבות זאת, כבר בשנה הקודמת חל לראשונה היפוך במגמה ומדינת ישראל עלתה ב-5 מקומות, ממקום 54 למקום ה-49".

עלו הרבה מקומות, לא בניקוד

כשבוחנים את  הניקוד, הניקוד הכללי של ישראל עלה ב-1.7% בלבד, מ-75 ל-76.7 נקודות. גם בעניין היתרי הבנייה אין התקדמות.ישראל שיפרה את ניקודה מ-76.6 ל-76.7 נקודות בלבד, ניקוד מקרי לחלוטין.

השיפור הניכר ביותר הוא בתחום המסים מהמקום ה-90 למקום ה-13. הסיבה לשיפור היא בעיקר תהליכי דיגיטציה, אלא שבענף ראיית החשבון מסבירים שהסיבה לקפיצה המטאורית היא שהדירוג בעבר היה מוגזם כלפי מטה. השיפור הניכר ביותר הוא בהחזרי מ"ס ומע"מ.

שיפורים גדולים יותר חלו דווקא במקומות הנמוכים, כמו רישום נכסים, שם למשל חל שיפור של 0.4 נקודות – מ-66.7 ל-67.1 נקודות ל-75 נקודות. בהיבטזה ישראל במקום 75,

בענף המדדים אומרים שבמקום שבישראל יתאימו את עצמם לעסקים, הם מתאימים את עצמם למה שהמדד מודד ומשפרים נתונים שם במקום לשפר את העסקים.

מדד קלות עשיית עסקים הוא מדד שפותח על ידי שמעון דג'נקוב מהבנק העולמי. המחקר האקדמי של הדו"ח נעשה בשיתוף עם הפרופסורים אוליבר הארט ואנדריי שלייפר. הדירוג הגבוה ביותר (ערך מספרי נמוך) מצביע על נהלים טובים יותר לעסקים, בדרך כלל פשוטים יותר, והגנות חזקות יותר של זכויות קניין. מחקרים אמפיריים הממומנים על ידי הבנק העולמי מראים כי לשיפור נהלים החלים על עסקים יש שפעה חזקה על הצמיחה הכלכלית.

מטרת המדד כפי שהוגדר על ידי מפתחיו, היה לפתח אינדיקטור שיאפשר קיום מחקרים אמפיריים שיגדירו את הרמה האופטימלית של הרגולציה העסקית. האינדיקטורים שנאספו במסגרת פרויקט "קלות עשיית עסקים" מאפשרים מחקר כזה. מאז תחילת הפרויקט בנובמבר 2001, יותר מ -3,000 מאמרים אקדמיים השתמשו באחד או יותר מהאינדיקטורים שנבנו בפרויקט.

במכון לדמוקרטיה אומרים שהמצב טעון שיפור

הגובת דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שמובילה את פרויקט הקטנת הרגולציה במכון מציינת כי:

"הסביבה העסקית בישראל סובלת מזה שנים רבות מבירוקרטיה מכבידה ומסורבלת ומעודף רגולציה, הפוגעות בין היתר בנכונות משקיעים זרים ומקומיים לבצע בישראל השקעות, להקים מפעלים ולעשות עסקים. סביבה עסקית זו מהווה חסם משמעותי לצמיחת המשק ופוגעת בפריון העבודה.

על אף הזינוק בדרוג, ולמרות שבשנים האחרונות נעשה נסיון רציני מצד הממשלה להקל את הנטל על בעלי עסקים, בין היתר באמצעות האגף לטיוב רגולציה במשרד רה"מ, החלטת ממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי ב-25%, לצד הרפורמה ברישוי עסקים, חיוב הצגת עלות-תועלת כלכלית בכל הצעת חוק ממשלתית, ושיפור הסביבה העסקית במסגרת ועדה בהובלת החשכ"ל- מיקומנו במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ובמדדים בינ"ל נוספים עדיין טעון שיפור".

אבירם ניצן מוסיפה כי "על מנת שצעדי הממשלה יורגשו בשטח, יש להקים בהקדם מערך דיגיטלי בפורמט של one stop shop – לניהול ממשקי הבירוקרטיה הממשלתית, ולחלץ את בעלי העסקים מתהליכים מסורבלים, זמני תגובה איטיים, חוסר תיאום בדרישות של גורמי הממשל ואף דרישות רגולטוריות סותרות".

בשנה האחרונה מקדם המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף כלל גורמי הממשל תהליכים המסייעים להקטנת הנטל הבירוקרטי, לרבות מעבר לשימוש בהצהרות, שיפור התיאום בין גורמי הממשל והמגזר העסקי והסרת חסמים לעשיית עסקים תוך חיזוק הקשר עם גופים בינלאומיים שמודדים את ישראל.