שימוש בכרטיס אשראי לביצוע רכישות נראה לנו מובן מאליו. זה זמין, זה נוח וזה לא דורש מאיתנו חיפוש שעלול להיות מייגע אחר כספומטים או בנקים. הכל נכון – הכרטיס הפך בצדק רב למכשיר פופולארי (הכי פופולארי) בתשלומי כספים, אבל צריך גם לשאול ולבדוק – עד כמה שימוש בכרטיס בטוח? התשובה בדרך כלל היא חיובית – בטוח לרכוש בכרטיס בסופר, בטוח להזמין משלוח מזון בכרטיס, אבל זה לא תמיד כך. הונאות בכרטיסי אשראי הן דבר נפוץ, כאשר בשנה נתונה בישראל יש הונאות בעשרות רבות של מיליוני שקלים. משנה לשנה דרכי הפעולה של גונבי הכרטיסים או הזהויות הולכות ומשתכללות, ואנחנו צריכים לנקוט משנה זהירות. הסכנות אורבות בכל מקום – החל משימוש בכרטיס במקום בילוי, דרך הזמנה טלפונית ועד לרכישה דרך האינטרנט. איך תוכלו להתגונן מפניהן?

נתחיל בכך שאולי אתם לא מודעים לכך, אבל יכול להיות שברגעים אילו ממש, נוכל משתמש בכרטיס האשראי שלכם בתאילנד כדי לקנות חולצה חדשה, או מזמין מגן חדש לסמארטפון שלו על חשבונכם.

הונאות בכרטיסי אשראי תופסות תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בהליך הגורם לנזק של עשרות מיליוני שקלים בשנה לחברות האשראי וגם לפחד גדול בציבור. אז חשוב לדעת מה לעשות כדי לצמצם עד כמה שניתן את הונאות כרטיסי האשראי וגם צריך כלים לבדוק האם הכרטיס נחשף להונאה. כלומר כללי זהירות וכללי בדיקה.

נתחיל בזהירות –

השאלה הראשונה: ממי קונים?

שימוש בכרטיסי אשראי מצריך מאיתנו משנה זהירות באופן ביצוע העסקה. זה מתחיל כמובן עם הגורם שמולו אנחנו מבצעים את העסקה. מיותר אולי לציין שאסור למסור את פרטי כרטיס האשראי בטלפון לגורם שאתם לא מזהים, גם עם העסקה שהוא מציע נשמעת אטרקטיבית מאד. אבל יש כמובן סייגים – אל תתנו את כרטיס האשראי לגוף שפונה אליכם ואתם לא מזהים אותו ואתם לא בטוחים בו, אבל אם אתם מתקשרים להזמים פיצה ברשת מסוימת אז כמובן שרובנו משאירים את פרטי הכרטיס. הרי זו פעולה שהתחילה ממכם, אין כאן מצב שהגנב/ נוכל תפס אתכם ברשת, אבל זה לא אומר שאם אתם האקטיבים צריך שלא לנקוט באמצעי הגנה – גם אם אתם מזמינים פיצה ונותנים את כרטיס האשראי חשוב לבדוק עם מי דיברתם וחשוב לבדוק את החיוב בהמשך.

בכל מקרה, אם אתם מקבלים ניסיונות טלמרקטינג למיניהן, ממספרים לא מזוהים או לא סטנדרטיים, צריכים לעורר חשד. בתחום הכלכלי אין בדרך כלל מתנות חינם. אין יש עסקה שנראית אטרקטיבית "מדי", יכול להיות שלא מדובר בעסקה אלא במעשה הונאה. חשוב לברר כמה שיותר פרטים על הגורם שמתקשר. בדקו מהי הכתובת הפיזית שלו, אם יש מספר שניתן לחזור אליו (מספרים חסומים צריכים להדליק נורות אזהרה) וכן שימו לב לקידומת. בניגוד למה שרבים מהאנשים חושבים שיחות שמתחילות בקידומת 072, 073 או 074 אינן בהכרח ספאם או מעשה מרמה, אבל כמובן שיש מקרים כאלה. אם אתם נמצאים מול מחשב או טלפון סלולרי, ויכולים לתפעל אותם מהיר יחסית, אתם יכולים לגגל מהר את המספר. בכל מקרה מומלץ להמתין ולא לחזור למספרים שעושים צלצול אחד וניתוק, אבל זה כבר נושא אחר.

גם אם הגורם מציג את עצמו כרשמי – נניח המוסד לביטוח לאומי שמתקשר על מנת לסגור חוב – אסור לקחת דבר כמובן מאליו. אפשר תוך כדי השיחה לעשות גוגל על המספר שחייגו ממנו כי לראות אם הוא משויך למוסד הרשמי הנתון, לשאול שאלות זיהוי וכן הלאה.

הונאת כרטיסי אשראי אפשרית גם כאשר אנחנו מבצעים רכישה "תמימה", באופן פיזי, בכרטיס האשראי. למרות שזה כמובן לא גורף, אפשר להיזהר בביצוע רכישות בחנויות שנראות מפוקפקות או ממוקמות באזורים "בעייתיים". זה נכון בישראל אבל על אחת כמה וכמה בחו"ל, בה אנחנו ממליצים באופן כללי להעדיף להשתמש כמה שפחות באשראי עקב עמלות, המרות מטבע וצרות אחרות. דוכנים המוצבים ברחוב, ובטח שרוכלים למיניהם, יכולים אף הם להעלות חשש. אם אתם משתמשים בכרטיס, רצוי לעקוב אחר האדם שלקח אותו במבט, כדי לוודא שהוא לא משתמש במשכפל כרטיסים (ניתן להשיג אותו באינטרנט תמורת סכום בסיסי), לא מצלם את פריטי הכרטיס וכן הלאה.

העוקץ הניגרי? לא בבית ספרנו

האינטרנט, עם כל היתרונות שלו, מהווה כר פורה להונאות אשראי. חלק מהן נכנסות לקטגוריה של ה"עוקץ הניגרי". אתם יכולים לקבל הודעה עם סיפור אישי מרגש (אבל שקרי כמובן), לדוגמה – נצר למשפחה עשירה מניגריה, שיוכל להעביר לכם סכום כסף גדול אם תסייעו לו בהעברת כספים. לצורך זה הוא זקוק לפרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלכם. בשנים האחרונות העוקץ השתנה ואתם תקבלו מייל מחבר שלכם שמספר לכם שהוא נתקע בלי ארנק וכרטיס אשראי והוא נמצא במצוקה, ואנא, אנא תעזרו לו – אז זהו שאסור ליפול בפח. זה לא באמת החברה שלכם.

בסוג אחר של הונאה אתם תוצגו כ"זכאים" לקבלת הלוואה או כרטיס אשראי מגורם שעשוי להתחזות לגורם רשמי כלשהו. אתם אמורים לקבל סכום  לאחר שתפקידו מקדמה. עצם הבקשה מראה שמשהו כאן לא בסדר, כי לחברות אשראי לא משלמים מראש וגם ההליך דרך הבנקים הוא כמובן מורכב ואישי יותר. כך גם לגבי בקשות לקבלת תרומות לאוכלוסייה מוגדרת, לנפגעים באסון טבע מסוים וכן הלאה. מיותר לציין שהודעות מהסוג הזה, גם אם הן נראות בעלות פן אישי, צריכות למצוא את מקומן בתיבת ה-SPAM. וזה נכון כמובן גם לפניות שונות ומשונות המגיעות למספרי הטלפון שלכם.

חשוב להיזהר לא פחות מהונאות הפישינג. אלו הן הודעות שמתחזות להיות אמיתיות, מגורמים כמו הבנקים, חברות הסלולר וכן הלאה. הפושעים הוירטואליים מקימים אתר שנראה דומה מאד למקור, מבקשים מהמשתמש להכניס את פרטיו האישיים ולפעמים גם באופן ישיר את הפרטים הפיננסיים שלו. סכנה אחרת היא התקנה של קבצים מפוקפקים במחשב שלכם, המגיעים אף הם בהודעות תמימות לכאורה. אלה מבצעים הצפנה של קבצים במחשב, כאשר כדי להחזיר אותם יש צורך בתשלום כופר. העצה הנוספת היא לא להתקין קבצים שאתם לא יודעים מה המקור שלהם, כשהצטיידות בתוכנת אנטי וירוס מעודכנת ובחומת אש (Firewall) יכולה לסייע מאוד למנוע תרחישים מהסוג הזה. למרות שזה נראה לפעמים מעיק, כן מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה (Windows ברוב המקרים) ואת הדפדפן שאתם גולשים בו.

יכול להיות שאתם קוראים את התיאורים האלה, מגחכים ואומרים "אין מצב שזה יקרה לנו". תופתעו, אבל מיליוני אנשים ברחבי העולם נופלים מדי שנה בהונאות אשראי על הבסיסים האלה בדיוק.

רכישות באתרים מקוונים

זה מפתה מאד לקנות דברים באינטרנט, אבל גם כאן הזירה המקוונת עלולה להיות פתח להונאות אשראי אלה או אחרות. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי שהקנייה באינטרנט תהיה לא רק נוחה אלא גם בטוחה. את הרכישות באינטרנט אנחנו ממליצים לכם לבצע רק באתרים מוכרים, שאתם בטוחים לגביהם שהם עומדים בכל תקני הבטיחות: בדקו תמיד את שורת הכתובת כדי לוודא שאתם נמצאים באתר האמיתי ולא אתר בעל כתובת אחרת המתחזה אליו. עליכם לוודא שהאתר מחזיק בתעודת SSL, כשסימן של מנעול בשורת הכתובת וכן כתובת המתחילה ב-https:// ולא ב-http:// הן דרישות חובה נוספות חשובות. הקפידו לנקות בתדירות גבוהה את קבצי העוגיות (Cookiez), ורצוי לא לבקש מהאתר לזכור פרטי כניסה לחשבון.

את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא להשתמש ברשתות אלחוטיות פתוחות. הסיסמאות, עם כל הקושי לזכור אותן, צריכות להיות יותר מורכבות מאשר 123456, מספר הטלפון שלכם או תעודת הזהות שלכם. מומלץ לא לבחור סיסמא אחת עבור כל האתרים הרגישים – אתרי בנק, אתרי אשראי, אתרי קניות באינטרנט וכן הלאה – וגם כאן לא לשמור את הפרטים במקום שאפשר להגיע אליו (קובץ במחשב, טיוטה במייל וכן הלאה).

שמרו על כרטיסי האשראי

גם אדם שלא מומחה להונאות באשראי,  עלול לנצל לרעה כרטיס אשראי שהפרטים שלו מגיעים אליו. חשוב לשמור על כרטיסי האשראי מכל משמר, להימנע מאחסון שלהם במקומות מועדים לפורענות (נניח בתוך הכיסוי של הטלפון החכם) ולהתקשר לחברת האשראי באופן מיידי כאשר יש יסוד להאמין שהכרטיס נגנב או הלך לאיבוד. אם אתם לא רוצים לבטל את הכרטיס במחשבה שאתם סבורים שאולי תמצאו אותו, יש את האופציה של הקפאת השימוש בכרטיס לפרק זמן מסוים.

מעבר לשימוש הפיזי בכרטיס גנוב בבתי עסק, ניתן למשוך באמצעותו כספים. לצורך זה הגנבים זקוקים כמובן לקוד האישי של הכרטיס. גם העצה הבאה נראית בסיסית מאד, ותופתעו כמה אנשים לא מקפידים עליה: אל תשמרו את הפרטים של הקוד האישי במקום שניתן יהיה להגיע אליו (נניח פתק בארנק, שעלול להיגנב יחד עם הכרטיס) וגם לא בזיכרון הטלפון שלכם. הכי טוב פשוט לשנן את הקוד של הכרטיס, או להכניס את הפרטים באופן שיקשה על האדם שנתקל בהם לפענח אותם.

חשיבותו של מעקב

יש כיום אפשרות לאתר הונאות אשראי ולבטל עסקאות שהתבצעו בכרטיס כתוצאה מכך. ברור שזה פשוט הרבה יותר לעשות את זה כאשר העסקה טרייה. לכל כרטיס יש הרי מועד חיוב שלו, כאשר עסקאות בחו"ל אמורות להתעדכן בנפרד תוך מספר ימי עסקים. חשוב לעקוב אחר רשימת החיובים ולראות האם זוכרים כל עסקה שנעשתה, וגם שהסכומים עליה הגיוניים. דרך נפוצה לבצע הונאת אשראי היא לבצע חיובים בסכומים גבוהים יותר או להוסיף לסכום כל מיני עמלות לא מוצדקות. כלומר קניתם משהו ב-20 שקל מחנות X והנה הדיווח הוא על 200 שקל מאותה חנות X – רבים מאיתנו לא זוכרים את הסכום, וברגע שהם רואים את שם החנות הם סבורים שהכל תקין, אבל חשוב להבין שניתן בטעות ושלא בטעות להעלות את סכום החיוב. לכן, חשוב מאוד לעקוב אחר רשימת החיובים בבנק (גם למי הועבר הכסף וגם הסכום). הרשימה הזו זמינה ונגישה.

כיום אפשר לעקוב אחר רשימת החיובים בכל מקום ובכל זמן, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים או חברות האשראי, אפליקציות וכן הלאה. חלק מחברות האשראי או הבנקים מציעים שירות במסגרתו ניתן לקבל מסרון על כל חיוב מעל סכום מסוים הנעשה בכרטיס האשראי, מה שיאפשר כמובן לראות אילו עסקאות נעשו ולהשוות את זה עם מה שאתם זוכרים. כשזה כל כך פשוט לעקוב אחר השימוש בכרטיס, חבל להימנע מכך.

מבחינה טכנית חברות האשראי אמורות להיות אחראיות לכיסוי חיובים או נזקים שנגרמו עקב הונאת אשראי. בחלק מהמקרים יש להן מנגנונים מתקדמים שמזהים את ההונאה עוד לפני הלקוח ואז הן עשויות להרים טלפון ללקוח, לפני החיוב, ולוודא שהוא אכן זה שביצע אותה. בכל מקרה חובת הלקוח היא לדווח לחברה מוקדם ככל האפשר, אחרת עלול להיות קנס לא נעים של כמה מאות שקלים בגין אותו איחור בדיווח.

כל אלו הם צעדים שנועדו לצמצם את הסיכוי שנעשתה הונאה מולכם – הונאת אשראי, אבל יש אמצעי זהירות ובקרה נוספים, חלקם סוג של דרך חיים שתקטין/ תפחית את הסיכוי להונאה, וגם אם היא קיימת, הפעולות האלו יעזרו לכם לחשוף את ההונאה.

אז כך תדעו האם כרטיסכם נחשף להונאה, ותמנעו הונאה עתידית:

איך מונעים הונאות – עשר עצות זהב

1. תקראו את הדואר שלכם. עד כמה שזה נשמע פשוט וטריוויאלי, לא כולנו עושים זאת. חברות האשראי מחויבות, על פי חוק, לשלוח אלינו אחת לחודש פירוט של כל העסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלנו בחודש האחרון. רבים מאיתנו מתעצלים לבדוק את את כל החיובים, וחלקנו אף מוצא את ההליך מייגע, אך יש לו חשיבות מכרעת באיתור עסקאות שלא שלנו. הדפים גם מכילים את אופי העסקה (כרטיס נוכח / לא נוכח). כמו כן, כל חברת אשראי מתחזקת אתר ואפליקציה, בהם ניתן לקבל את כל המידע אודות בתי העסק בהם רכשנו בחודש האחרון. לפני שאתם ממהרים לטלפון הקרוב כדי להתלונן על עסקה שאתם לא מזהים, בדקו את פרטי בית העסק באינטרנט, אולי הוא מופיע תחת שם שאינכם מזהים.
2. בצעו קניות באמצעות PAYPAL והימנעו מקנייה באתרים לא מאובטחים. הקניות באינטרנט הופכות אט אט לסוג הקניות המועדף על הצרכנים בכל רחבי העולם, ובפרט על הצרכן הישראלי. מנגני מוזיקה קטנים, דרך בגדי מעצבים וקניות לבית ועד ריהוט גינה, מה לא תמצאו שם. כמעט כל בית עסק שמכבד את עצמו, מתחזק גם אתר אינטרנט, בו יוכלו לקוחותיו לרכוש מוצרים בצורה מקוונת. אך העלייה במחזורי הקניות המקוונות גוררת גם עלייה בהונאות. לא רבים יודעים, אבל כשאנחנו מבצעים עסקה דרך אתר מסוים, פרטי כרטיס האשראי שלנו נשמרים במערכות המידע של בית העסק, מה שמאפשר להאקרים לפרוץ למאגרי המידע ולשלוף את פרטי כרטיס האשראי שלנו. מכאן ועד לביצוע הונאות, המרחק לא רב. לפני שאתם נכנסים לפאניקה ומבטלים את כל כרטיסי האשראי שלכם, חשוב לבדוק כמה דברים:

• נשים לב האם האתר מאובטח בתקן PCI. תקן זה הוא התקן המחמיר בעולם כיום, ועליו אמונות חברות האשראי הגדולות בעולם. הוא דורש מבתי העסק לעמוד במספר קריטריוני אבטחה מחמירים. באתרים המאובטחים בתקן זה, אחוז ההונאות קטן משמעותית והם נחשבים לאתרים מאובטחים. רצוי ואף מומלץ לבצע רכישות מקוונות באתר העומד בתקן. אם בעמוד התשלום מופיע הלוגו שלהלן, נדע כי האתר מאובטח.

• שימוש ב-PAYPAL – שיטת התשלום הפופולרית בה לא נחשפים פרטי האשראי. עיקר השיטה: שימוש באמצעות שם משתמש וסיסמא, ולא באמצעות פרטי כרטיס האשראי. שיטת התשלום הזו נחשבת למאובטחת מאוד, שכן האקרים שינסו לפרוץ לאתר, לא יוכלו לחשוף את פרטי כרטיסכם. ל-PAYPAL תקן אבטחת מידע מחמיר מאוד והשימוש בו בטוח. יש לציין כי PAYPAL אינה השחקנית היחידה בשוק, וכיום יש גם את ALIPAY ודומיהם.

3. הימנעו ממסירת פרטי האשראי שלא לצורך. האם קיבלתם לאחרונה מייל מחברת האשראי שלכם, לכאורה, עם קישור לאתר שביקש מכם להתחבר לחשבונכם ולהזין את פרטי האשראי שלכם? אם כן, יכול מאוד להיות שנפלתם קורבן להונאה מסוג "פישינג". באמצעות הודעות אלו, הנראות במבט ראשון תמימות לחלוטין, מקבלים ההאקרים בדרך פשוטה יחסית, את כל המידע הדרוש להם כדי להשתמש בכרטיסכם. המלצת חברות האשראי היא לעולם לא למסור את פרטי האשראי שלא לצורך, ואם עולה החשד כי אכן מדובר במייל מחברת האשראי – יש ליצור קשר עם החברה ולברר את העניין. ככלל, בנקים וגופי אשראי נוספים בארץ לא מבקשים מקהל לקוחותיהם למלא פרטים במייל, אלא באמצעות כניסה לאתר בלבד, כך שאין שום סיבה שנמלא את פרטי האשראי שלנו בהודעות אלו.
4. לא לפחד משיחת טלפון או הודעת SMS מחברות האשראי. חברות האשראי יכולות להציק לנו עם הרבה שיחות סרק, מכירות מוצרי אשראי או הלוואות, אך כחלק ממערך ההגנה שלהן, הן מתחזקות מערכים שלמים של ניטור ומניעת הונאה. לחברות הללו יש תוכנות אבטחה חכמות, שתפקידן להתריע על כל עסקה חשודה. לא אחת, נדרשים בקרי ההונאה לדבר עם בעל הכרטיס (לדוגמא: לקוח נמצא ברומא, ועולה החשד כי כרטיסו נגנב שם). שיחות אילו הן לרוב קצרות וענייניות, ויכולות למנוע את ההונאה באיבה. כפועל יוצא מהליכי המניעה, הרבה עסקות תקינות שלנו, שלא יתאימו לפרופיל העסקות היומיומי שלנו, ייחסמו. שיחה מחברת האשראי יכולה לאשר את העסקה מחד, ולמנוע הונאה מאידך. לאחרונה, החלו חברות האשראי גם ליישם שיטה של SMS אקטיבי, בה עלינו לאשר באמצעות הודעת SMS עסקות, או לחילופין לסרב ולחסום את הכרטיס להונאות נוספות.
5. לקרוע את הקבלה שמוצמדת למשלוח שקיבלתם. בימינו, כשהזמנות של משלוחי מזון ודברים אחרים הן פופולריות מאין כמותן, ורבים האנשים שוויתרו על תפעול המטבח בביתם לטובת שירותי וולט ודומיהם, עולה ופורחת במקביל גם "הונאת הקבלות". מדובר על נוכלים שעורכים סיורים בפחי האשפה, מלקטים את הקבלות שנותרו מוצמדות לשקיות המשלוחים שנזרקו לפח האשפה לאחר הסעודה, שולים מהם את שם כעל הכרטיס, תעודת הזהות שלו, ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי וכל פרט משהה אחר שמופיע שם, ומכאן הדרך לעלות על כל פרטי האשראי מתקצרת בהרבה. לכן, מומלץ ביותר לקרוע ולהשמיד את פתק הקבלה לפני השלכת הפסולת לזבל.
6. בילוי יקר – המכונה גם "מלכודת תיירים". נפוץ בעיקר במדינות המזרח הרחוק. התסריט זהה בכל פעם: אדם, בדרך כלל איש עסקים, מתיישב בבר מקומי ומזמין לעצמו משקה. מקומית צעירה ויפהפייה מתיישבת לידו ומבקשת ממנו להזמין אותה למשקה, וכשהאדון מתפתה להצעתה, מגיע החשבון, בו סכום החיוב גבוה בהרבה מן הסכום המקורי. כשהוא מוחה על הסכום – מיד מגיעים "מאבטחים", ומכריחים אותו לשלם את מלוא הסכום. הונאות בסכומים אילו יכולות להגיע לכדי של עשרות אלפי שקלים ללילה, בילוי לא זול בכלל. המלצתנו אליכם, במידה ואתם יוצאים לבלות במקומות אילו, היא לא לצאת לבד אף פעם, לצאת באור יום והכי חשוב להיזהר לא להיעתר לבקשתן של אותן בחורות, שכן על פי הנוהג המקומי, כל התייחסות אליהן היא בגדר הסכמה, ולכן תגרור מיד חיובים גבוהים.
7. זיוף כספומט. אחד מסוגי הזיופים הוותיקים הוא זיופי כספומט. זיופי כרטיסי האשראי במכשירי כספומט (ATM), נפוצים בכל העולם ובפרט במדינות מתפתחות (אך גם במחוזותינו). הזיופים במדינות אילו נשלטים בעיקר על ידי כנופיות, שנכנסו לאחרונה לתחום הונאות כרטיסי האשראי. חברי הכנופייה מדביקים על שפתות מכשיר הכספומט "קורא כרטיסים", המעתיק את נתוני הכרטיס, וכן מתקינים מצלמה, כדי להשיג את הקוד הסודי. לפני שאתם מבצעים את המשיכה, ודאו כי שפתות המכשיר תקינות ולא מכילות איזשהם שבבים או רכיבים אלקטרוניים אחרים, וכן הסתירו את אצבעותיכם בעת המשיכה, מכל מצלמה שלא תהא. במקרים רבים, מבצעים הזייפנים פעילות לאחר פחות מ-5 שעות מרגע שהלקוח ביקר בכספומט, מה שמקשה עוד יותר על ניטור ההונאה. אם חזרתם לאחרונה מחו"ל – בדקו את כל החיובים שלכם.

8. הכרטיס החכם. אם אין לכם כזה עדיין – גשו לסניף הבנק שלכם ובדקו אם אתם זכאים להנפיק אחד כזה. הכרטיס החכם הינו כרטיס אשראי המכיל שבב אלקטרוני (צ'יפ חכם), שידרוש מכם להזין את הקוד הסודי בכל ביצוע עסקה בחו"ל (בכפוף למכשור המתאים בבית העסק בחו"ל). השבב מקשה על הזייפנים את מלאכת הזיוף, שכן עתה יידרש הזייפן גם לזיוף השבב והשגת הקוד הסודי, ובכך מגן על כרטיס האשראי שלכם. על פי חברות האשראי, הכרטיס נחשב מאובטח מאוד ואחוז ההונאות בו מזערי. מומלץ להצטייד בכרטיס חכם לפני נסיעה לחו"ל.

   

9. העתקות פרטי כרטיס בעבודה. האם אתם מרגישים בנח במקום העבודה שלכם? ואם כן, כמה נוח? נהוג לחשוב על מקום העבודה שלנו כעל מקום בטוח, בו ניתן להשאיר את הארנק שלנו ללא השגחה מרובה על השולחן, אך חלק ניכר מהונאות האשראי מבוצע על ידי העתקת פרטי כרטיס האשראי. ההונאה פועלת בצורה הפשוטה: הנוכל ניגש לארנק הבודד, שולף ממנו את הכרטיס, מעתיק את פרטיו ומחזיר את הכרטיס לארנק. בעל הכרטיס לא מעלה על דעתו שבכרטיסו בוצעה הונאה, כשבפועל הנוכל יכול להתחיל וליהנות מכרטיס האשראי שהשיג זה עתה. במקרה הטוב זה ייעצר כשבעל הכרטיס יבחין בחיובים משונים בחשבונו, ובמקרה הפחות טוב, זה יכול להסתיים בנזק של עשרות אלפי שקלים. המסקנה המתבקשת היא לא להשאיר את כרטיס האשראי שלכם לבד.
10. היזהרו מכייסים. כמובן שסוג ההונאה הקל והנפוץ ביותר הוא כיוס. אם בעבר הנוכלים הסתפקו במזומן וזרקו את יתר הארנק, הרי שהנוכלים של ימינו מתוחכמים הרבה יותר, ופעמים רבות מחפשים במכוון דווקא את כרטיסי האשראי שלכם. הכיוסים נפוצים בכל העולם, בכל זמן. אם אתם מתכננים נסיעה בקרוב לחו"ל, ודאו כי יש ברשותכם כרטיס אשראי נוסף ליתר ביטחון, והשאירו אותו בכספת במלון. אם אתם לא מחזיקים בכרטיס נוסף, תכננו מראש האם תזדקקו לכרטיס האשראי או שתוכלו להשתמש במזומן בלבד. יכול להיות מאוד לא נעים להיתקע בחו"ל ללא כרטיס אשראי וללא האופציה למשוך מזומנים או לבצע רכישות.