על פי נתוני הלמ"ס, אנחנו מוציאים יותר על בריאות. אומנם האחוז הוא רק שישית מתקציב של משק בית, לעומת מעל 20% בתחבורה ותקשורת וכ-17% על מזון. אבל ב-2018 גדל מאוד האחוז הריאלי בהוצאות על בריאות, יותר מ-5%. החמישון העליון מוציא פי שלושה מהחמישון התחתון על בריאות.

לפי מרכז אדווה, בעשר השנים האחרונות גדלו מאוד הוצאות משקי בית על בריאות. בין 2005 ל-2015 עלתה ההוצאה הממוצעת של משקי בית על בריאות מ-1.5% ל-7.5% מסך ההוצאה החודשית של משקי הבית. במונחים כספיים ריאליים מדובר בגידול של  29% – מ-674 שקלים  בחודש ל-870 שקלים בחדש

בעיקר גדלו ההוצאות על ביטוחים פרטיים, רופאים פרטיים ושירותי רפואה פרטיים. ההוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים כמעט הכפילה את עצמה: מ-170שקלים לחודש ל-323 שקלים לחודש. הסיבה ברורה: חוסר אמון שהביטוח של הקופות יספיק, גידול האוכלוסייה ומיעוט רופאים בקופות וכן  מעבר של רופאים במגזר הציבורי בשעות מסוימות לקליניקות פרטיות.

השנה ההוצאה הלאומית לבריאות זינקה בשיעור של 4.3% עד לשיא כול הזמנים – 101.2 מיליארד שקלים; שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות מגיע  לסך של 7.6% מהתמ"ג – מהנתונים הנמוכים במרבית מדינות ה-OECD; החדשות הרעות: ממשלת ישראל מממנת רק 40% מההוצאה הכוללת לבריאות, כאשר משקי הבית מממנים מכיסם כ-58% מההוצאה הכוללת לבריאות (58.7 מיליארד שקלים), דרך מיסי בריאות, רפואה פרטית, ורפואה משלימה.

בשנת 2018 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש, במונחי שווי כוח הקנייה בישראל, הסתכמה ב-2,953 דולרים, בדומה להוצאה בצ'כיה, ונמוכה כאמור מזו שבמרבית מדינות ה- OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר – 10,586 דולרים, כך שאחוז ההוצאה לבריאות בישראל נמוך ב-72% מההוצאה בארה"ב.

לאחרונה נראה שהביטוחים הפרטיים לא יכולים לענות לביקוש העולה ובוטל הביטוח הסיעודי הפרטי בכמעט כל חברות הביטוח, מה שכנראה יחזיר מבוטחים למבוטחים המשלימים. תרופות הן הוצאות עם ביקוש קשיח שלא ניתן לוותר עליו כחלק מתוכנית תקציבית, ומבוטחים רבים אף בוחרים לדלג  על תרופות ומינונים, כך שאין ברירה אלא להתערב מלמעלה.

תקציב התרופות לא יגדל – למה זה קורה?

הנחה ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות