לאומי שוקי הון מפרסמים סקירת "השבוע במאקרו", ומציינים כי בחודש יוני נרשם שיפור בציפיות העסקים במרבית הסקטורים. השיפור בולט בעיקר בענפי הבינוי והמלונאות. על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש יוני חלה הטבה במאזן הפעילות הכוללת (4.5%+). כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. נציין כי ההטבה חלה בכל הסקטורים למעט ענפי התעשייה והקמעונאות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז חודש יוני אשתקד, המלמד על עלייה מסוימת בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, על אף החולשה בפעילות היצוא.

בענף הבינוי נמדד החודש המאזן הכולל הגבוה ביותר מאז תחילת הסקר (דצמבר 2010), ומדדי הפעילות בשלושת החודשים האחרונים הם הגבוהים ביותר מתחילת 2013. בנוסף, חל שיפור גם בציפיות להיקף הפעילות בשלושת החודשים הבאים. נציין כי השיפור בפעילות הוא תוצאה של הנסיקה בביקושים לדיור מתחילת השנה. הביקושים צפויים להישאר גבוהים גם בחודשים הקרובים, עד לגיבושה המלא של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא הדיור.

בענף המלונאות, נמדד השיפור המשמעותי ביותר בסקר הנוכחי (אם כי המאזן נמצא עדיין בתחום השלילי). המאזן הכולל הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש יוני 2014, טרם פרוץ מבצע "צוק איתן". בנוסף, חל שיפור בציפיות לשלושת החודשים הבאים, אולם ההערכות נותרו שליליות במרבית המדדים ובראשם מספר לינות התיירים. בהקשר זה, נציין כי נתוני כניסות התיירים בחודש יוני מצביעים על ירידה לעומת החודש הקודם, ועל המשך התאוששות איטית ממבצע "צוק איתן" בהשוואה לאירועים בטחוניים קודמים. הסברים אפשריים לכך הם: הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה, על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה; והתייקרות במחירי החופשות בישראל עבור האירופאים, על רקע התיסוף בשערו של השקל מול האירו. כמו כן, בסקטור השירותים חלה הטבה במאזן הכולל, בעיקר על רקע שיפור בכל מדדי הציפיות לשלושת החודשים הבאים.

מנגד, בסקטור התעשייתי חלה הרעה במרבית מדדי הפעילות בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר בהיקפי המכירות, הייצור וההזמנות ליצוא. הציפיות הן להמשך ירידה בהיקף ההזמנות ליצוא, לאור החולשה בנתוני סחר החוץ מתחילת השנה (כפי שהוסבר בפיסקה הראשונה), זאת לצד שיפור בפעילות לשוק המקומי. כמו כן, בענף הקמעונאות חלה הרעה במאזן הכולל, אולם חל שיפור ניכר בציפיות לגידול במספר המועסקים. נדגיש כי לא מן הנמנע שהערכות הפירמות בהמשך השנה, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

לאומי מציינים בנוסף כי ירידה ביצוא הסחורות ברביע השני עקב חולשה במרבית הענפים הכלכליים. תחזית היצוא לשנת 2015 עודכנה כלפי מטה: יצוא הסחורות הסתכם ברביע השני של השנה בכ-11 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה משקף ירידה משמעותית של כ-7% ביחס לרביע הראשון של השנה, וירידה בשיעור דומה גם ביחס לרביע המקביל אשתקד. היקף יצוא הסחורות ברביע השני מהווה רמת שפל מאז הרביע הרביעי של שנת 2010, אם כי, ייתכן וחלק מההסבר לירידה החדה במונחי דולר נובע גם מהשפעת היחלשות האירו מול הדולר.

החולשה בפעילות היצוא ניכרת בכל הענפים (למעט מתכות בסיסיות, שהוא ענף קטן המהווה כ-1.5% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים), כולל בענפי הכלכלה המרכזיים ביצוא התעשייתי. בראשם, יצוא ענף הכימיקלים, שירד בכ-17.5% לעומת הרביע הקודם (אשר גם בו חלה ירידה של כ-17%), ובכ-33% לעומת הרביע המקביל אשתקד. נתונים אלה, מלמדים כי מגמת החולשה ביצוא הכימיקלים מתחילת השנה נמשכת, בין היתר, עקב שביתת העובדים במפעל כי"ל המהווה את עיקר פעילות היצוא בענף. ענף הכימיקלים בעל משקל משמעותי (כ-24%) בסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), ועל כן הירידה בו משפיעה על כלל הפעילות. עם זאת, גם בנטרול הענף, הסתכמה פעילות היצוא התעשייתי (כולל כרייה וחציבה וללא יהלומים) בירידה, אם כי מתונה יותר, ביחס לרביע הקודם, דבר המעיד על חולשה בכלל פעילות היצוא התעשייתי. בנוסף, נציין כי בעקבות הירידה החדה בענף הכימיקלים, נמשכת מגמת הירידה ביצוא קבוצת הטכנולוגיה המעורבת-עילית (המהווה כ-30% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים) אליה הוא משתייך.

החולשה בפעילות יצוא הסחורות עולה גם מבחינת הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר. כך, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) היה היקף היצוא נמוך בכ-6% (במונחים דולריים ונומינאליים) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובכ-5% ביחס למחצית השניה של 2014. חולשה זו, היא בעיקר תוצאה של ההאטה בפעילות הכלכלית בתחילת השנה, בקרב שותפות הסחר של ישראל, לצד התחזקותו של השקל מול סל המטבעות.

"במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015, אך בשיעור לא גבוה, זאת עקב הערכות לגידול מינורי בהיקף הסחר הבינלאומי; השיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל בעת האחרונה; ולאור הפיחות בשקל מול הדולר במהלך החודשים האחרונים של 2014, אשר נשמר בחלקו במהלך 2015 (עם זאת ביחס לאירו נרשם תיסוף משמעותי של השקל). עקב הירידה ביצוא הסחורות מתחילת השנה (שבאה לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה), עדכנו את תחזית היצוא לשנת 2015 כלפי מטה וכעת אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יצמח השנה בשיעור ריאלי (שקלי) של 2.5% במקום 4.8% בתחזית הקודמת (לעומת 1.3% ב-2014). בתוך כך, הדגש ממשיך להיות על גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה", כותבים לאומי.

לאומי מצייינים בנוסף כי הגירעון המסחרי התרחב ברביע השני של השנה, על רקע יציבות ביבוא הסחורות, וכותבים בסקירתם: יבוא הסחורות הסתכם בכ-11.6 מיליארד דולר ברביע השני של השנה (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), זאת בדומה לנתון ברביע הראשון. פעילות היבוא ברביע השני הושפעה מירידות מתונות ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה, לצד עלייה ביבוא מוצרי השקעה.

"להערכתנו, בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם בעקבות ההתאוששות הצפויה בהשקעות בבניה ובענפי המשק. זאת לצד, גידול ביבוא של מוצרי צריכה פרטית (בני-קיימא) על רקע היקפי השיא של מכירת דירות חדשות. מנגד, הגורמים אשר עשויים למתן את קצב הגידול ביבוא הם התחזקותו של הדולר אל מול השקל (בהשוואה לשנת 2014)", מעריכים לאומי ומוסיפים: "לאור הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא ברביע השני, נמדד גירעון גדול יחסית בסך של כ-700 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) הפועל להאטה בקצב הצמיחה ברביע זה. מדובר בגירעון הגבוה ביותר מאז הרביע השני של 2014. עם זאת, הגירעון במחצית הראשונה של השנה (ינואר- יוני) עמד על כ-580 מיליוני דולרים לעומת גירעון גדול יותר של כ-940 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד".

"על רקע זה, אנו מעריכים כי הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 בעקבות שיעור צמיחה מעט גבוה יותר ביצוא הסחורות לעומת יבוא הסחורות. הירידה בגירעון תתרום לשמירה על עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, דבר המהווה גורם בסיסי אשר תומך ביציבות השקל", כותבים לאומי.