המיזם מזמין נהגים ונוסעים לתעד עבירות תנועה באפליקציה ייעודית, שמעבירה את הדיווחים החמורים לטיפולה של המשטרה ■ במקרים חמורים פחות יקבלו העבריינים מכתב הביתה, שבו תיעוד העבירה וחומר הסברה
מנתונים שפרסמה השבוע הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) נחשפת עלייה מדאיגה במספר התאונות וההרוגים בדרכים. הנתונים, שפורסמו במסגרת שבוע הבטיחות בדרכים, מעלים כי חלק גדול מהתאונות נובע מהתנהגות הנהגים בכבישים, וגורמי מקצוע מסכימים כי יש צורך בהגברת האכיפה ובפעולות חינוכיות והסברתיות בנושא.
מיזם "שומרי הדרך" מנסה למלא את החוסר הקיים בתחומים אלה, ומאפשר למתנדבים לדווח על עבירות תנועה מסכנות חיים שהיו עדים להן. לפי נתוני הרלב"ד, מאז הושק המיזם ב–2016 נשלחו דרך האפליקציה שלו למעלה מ-90 אלף דיווחים; 11 אלף מתוכם הובילו לשליחת מכתבים לנהגים שנתפסו מבצעים עבירה; ו-10,000 דיווחים על עבירות מסכנות חיים הועברו למשטרה. מהנתונים עולה גם כי יותר מ-600 נהגים נתפסו יותר מפעם אחת כשהם מבצעים עבירת תנועה.
המיזם החל כיוזמה אזרחית של עמותת ,נתיב בטוח", והיוא מופעל כיום בשיתוף המשטרה והרלב"ד. מטרתו העיקרית היא לרתום את ציבור הנהגים והנוסעים בכבישים לשינוי תרבות הנהיגה בישראל. במסגרת הפעילות, המתנדבים מצלמים עבירות תנועה מסכנות חיים, שחלקן מועברות בהמשך לטיפול המשטרה. בנוסף לסנקציות כספיות ופליליות, המיזם גם מבקש לשנות את התנהגות הנהגים באמצעים חינוכיים — ובהם שליחת מכתבים לנהג שתועד מבצע עבירה, יחד עם תצלום המתעד את העבירה והסבר על משמעותה. ואולם במקרים שבהם אותו נהג תועד מבצע עבירות קשות, המידע יועבר למשטרה להמשך טיפול.
המתנדבים מעבירים את הדיווחים על העבירות שנתקלו בהן באמצעות אפליקציה ייעודית שפותחה על ידי עמותת נתיב בטוח. האפליקציה מצלמת את הכביש באופן רציף, וכאשר המתנדב מזהה רכב שמבצע עבירה, הוא מדווח ומקליט את הפרטים באמצעות טכנולוגיית זיהוי קולי.
המערכת מתרגמת את המסר המוקלט להודעה כתובה (Speeche to Text), וזו מועברת למרכז סינון ובקרה. עבירות מסכנות חיים — ובהן עקיפה בקו הפרדה רצוף או אי־מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה — מועברות לטיפול משטרת התנועה.
בשם האב
הרוח החיה מאחורי המיזם הוא יאיר נתיב, ממייסדי עמותת נתיב בטוח, שבין חברי מועצת הנאמנים שלה גם פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור. נתיב הקים את העמותה לפני ארבע שנים, בעקבות מותו של אביו בתאונת דרכים.
"שנינו נסענו ברכב", מספר נתיב, "ומערבל בטון, שהנהג שלו נסע עם שאריות סם בדמו, עבר באור אדום ופגע בנו. זה היה הטריגר להקים את המיזם עבורי ועבור כמה שותפים, מתוך הבנה שאם מעורבות אזרחית וכלים נכונים נוכל לסייע למאבק על שינוי תרבות הנהיגה".
המיזם אינו שם עצמו כתחליף למשטרה, ולמתנדבים בו אין סמכויות אכיפה. מפעיליו סבורים כי שיתוף הפעולה עם הנהגים אינו מסיר את האחריות מכתפי הממשלה אלא מגדיל את כוחה ויכולתה לטפל בנושא. לדברי נתיב, "השאיפה שלנו היא להגיע בקרוב ל-100 אלף מתנדבים שיעבדו יחד עם הרשויות. אם יותר אזרחים יצטרפו אלינו ויבינו שהפתרון להצלת חיים בדרכים נמצא בידיים שלהם, נוכל לאפשר לכולם לצאת בשלום ולחזור בשלום. זוהי חוכמת ההמונים האמיתית".
מנתונים שפרסמה השבוע הרלב"ד עולה כי מתחילת 2019 נהרגו בכבישים 300 בני אדם, מדובר בעלייה של 9% לעומת התקופה המקבילה ב–2018. בשבוע שחלף התרחשו שבע תאונות דרכים קטלניות שבהן נהרגו שבעה בני אדם, ושניים נוספים נפטרו מפצעיהם מאוחר יותר. מתחילת 2019 עלה מספר התאונות הקטלניות ב–11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הנתונים, כשליש מההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים בעשור האחרון היו הולכי רגל.
מנכ״לית הרלב״ד, עו״ד רחלי טבת ויזל: "מעבר להיותו מכפיל אכיפה, מיזם שומרי הדרך הוא מיזם חשוב מבחינה חברתית. אמנם יש הרתעה משמעותית בתיעוד עבירות, שהחמורות שבהן מועברות לאגף התנועה ומתורגמות לדוחות והליכי משפט, אך יש חשיבות לא פחותה בהתגייסות האזרחית. אני מאמינה שאזרח שמחליט להיות שומר דרך ינהג בצורה בטוחה יותר, ישפיע על הסביבה שלו ויהווה חלק משינוי תרבות הנהיגה בישראל".