חדשות    

למה לא נוהרים למאגר נתוני האשראי

מאגר נתוני האשראי כבר יצא לדרך, אבל הלווים לא ממהרים שיתגלה להם מידע והבנקים לא ממהרים להחתים

מאגר נתוני האשראי המדובר כבר החל לפעול, אבל הציבור טרם הגיע והמערכת טרם ברורה לכולם. זהו פרויקט של בנק  ישראל שמטרתו להגדיל את התחרות בשוק האשראי הצרכני, כך שלמלווים יהיה יותר מידע על הצרכנים. בינתיים בבנקים ובגופים החוץ בנקאיים מוטרדים  ממורכבות הפרויקט מבחינה טכנולוגית ומבחינה תפעולית. עוד חוששים שהמערכת דווקא תגרום למחנק אשראי ועליית ריביות, בעיקר ללקוחות החלשים.

חלק מהבנקים מתכוונים לעשות זאת רק כשלקוחות יבקשו הלוואה חדשה. חלק מהבנקים כבר ניסו להחתים לקוחות קיימים, אך לא זכו להיענות וחלק התעוררו רק בשבוע האחרון.

הבנקים זכו משום כך לביקורת,  הרי חוק נתוני האשראי החדש קיים כבר מזה כ-3 שנים, ובתקשורת כבר דובר עליו הרבה.  אבל בנק ישראל שלח אל הבנקים מכתב רק במהלך חודש ינואר האחרון, שבו ביקש להעביר אליו את נוסח טופס הסכמת הלקוח לקבלת הנתונים. כך שלא היה לבנקים זמן רב להחתים מראש את הלקוחות על קבלת הנתונים עליהם מהמאגר.

המאגר אמור לכלול נתונים על מצבת החוב של כל לווה ועל רצון ויכולת החחזר שלו. כך המלווים – בנק או חברת אשראי חוץ בנקאי – יוכלו לדעת את רמת הסיכון של הלווה ולהתאים לו הצעה ראויה, בעוד היום רק לבנקים יש את התמונה המלאה יותר, ואילו החוץ בנקאיים מלווים בריבית גבוהה יותר, כדי להיות מוגנים מהסיכון.

מי שייפגע מכך, לפחות בטווח הקצר, הם הלווים החלשים, משום שיתקשו יותר לגייס הלוואות, אם כל מלווה יידע על הלוואות אחרות שלקח הלווה.

החשש הוא שהבנקים יגלו על לקוחות מסוימים שהם ממונפים יותר מכפי שחשבו, ובמצב זה לקוח שיתגלה שזה מצבו, הבנק מיד יצמצם הלוואות.  הפתרון עבור הלקוחות הוא לא להסכים שגופי האשראי יקבלו עליהם את המידע. או להיגרע לחלוטין מהמאגר, כך שהמידע על ההלוואות הרבות שנטל לא ייחשף. אבל אם יעשו זאת יסומנו מראש על ידי הגופים הפיננסים כ"בעייתיים", ונותני האשראי צפויים להירתע מלהציע להם הלוואות, כאשר אין להם מספיק מידע עליהם.

אז מה כן יוכלו לעשות? לפי החוק גופי האשראי הקטנים המנהלים פחות מ-250 מיליון שקל לא מחוברים למאגר נתוני אשראי. אבל אלו נותנים הלוואות בריביות גבוהות מאוד, הגבוהות אף יותר מבשוק החוץ בנקאי.  אך למרות שהלקוחות ייפגעו, בטווח הקצר, בטווח הארוך הגופים יהיו מוגנים מהלוואות בסיכון גבוה ומהעדר החזרים וגם הלווים לא יסתבכו עם חובות שלא יוכלו להחזירם

שיפור ללקוחות הטובים

בעוד הלקוחות הבעייתיים סובלים בטווח הארוך, התחרות תשתפר בעקבות המאגר בעיקר בעבור הלקוחות הטובים. לקוחות אלה שבויים כיום בידי בנק האם שלהם, שהוא כמעט היחיד שיודע שהם אכן לקוחות טובים.

השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני – בניגוד לאשראי העסקי שם יש תחרות – מאפשרת לבנקים להמשיך ולשמור על מרווחים גבוהים בתחום זה. למעשה האשראי הצרכני, על אף הירידה בו במערכת הבנקאית,  הוא הכנסה חשובה של המערכת הבנקאית. כך למשל מנתוני בנק ישראל עולה כי המרווח הממוצע באשראי הצרכני עמד ב-2017 על 5.87% לעומת כ-2.5% במגזר העסקים הבינוניים והגדולים. אז נכון שאשראי צרכני מסוכן יותר מאשראי עסקי שמגובה לרוב בביטחונות ועדיין, אחת הסיבות למרווח הגבוה הוא שלבנקים לא הייתה תחרות אמיתית על הלקוח.

הציפייה היא שברגע שהמידע על הלקוחות יהיה פתוח לכלל נותני האשראי השונים, הם יוכלו לתמחר טוב יותר את ההלוואות – ובעיקר להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות הטובים – ולהתחרות בבנקים. ייתכן כי גם מוסדיים וחברות פרטיות ייכנסו לתחום.

איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

אושר בממשלה: יוקם מאגר מרכזי לנתוני אשראי לטובת הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני

מאגר האשראי – כל מה שצריך לדעת