חדשות    

לקוחות חוששים: חוק חדלות פירעון עלול להגדיל את מספר מסורבי האשראי

חשבון בנק, קרדיט: shutterstock
מעודכן ל-09/2019

הרפורמה בחוק חדלות פירעון ובניית מאגר נתוני האשראי נועדו לשפר את מצב הלווים, אך לצד זאת הם עשויים להגדיל את סירובי האשראי במערכת הבנקאית

לפני ימים אחדים נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה גדולה בתחום חדלות הפירעון ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק החדש, המחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה, מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב וקובע, בין היתר, כי תהליך השיקום של חייבים יוגבל ל-4 שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו.

חקיקה זו מצטרפת לרפורמה גדולה אחרת שמתרחשת לאחרונה – מאגר נתוני האשראי של אזרחי ישראל, שעלו לאוויר בחודש אפריל השנה.

מאחורי שתי המהפכות המשמעותיות האלה בשוק האשראי הצרכני עומדות כוונות טובות: מאגר נתוני האשראי מאפשר לנותני האשראי (בנקים וגופים חוץ בנקאיים) לראות את התמונה המלאה של הלקוחות ולהתרשם ממוסר התשלומים ומדירוג האשראי שלהם. שקיפות המידע תאפשר לחברות להציע ללקוח הלוואות במחיר המתאים לסיכון שלו, ותשפר את התחרות על הלווים הטובים; וחוק חדלות פירעון מסדיר את תהליך חדלות הפירעון בהלוואות שלוקחים אנשים פרטיים וחברות. אחת ממטרותיו היא להסיר חסמים בירוקרטיים המאפיינים את התהליך הזה, ולסייע ללווה שנקלע לקשיים להשתקם ולחזור למסלול תקין.

אך אליה וקוץ בה – למהלכים אלה עלול להיות אפקט שלילי על הלווים החלשים. בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בכמות הליכי פשיטת רגל. בין 2014 ל-2017 זינקה כמות הבקשות לצווי כינוס ב-46% והגיעה ליותר מ-20 אלף. בבנקים הופתעו לגלות לווים שגם בגלל חוב של 30 אלף שקל העדיפו לרוץ להליך פשיטת רגל, מה שהביא במקרים רבים למחיקתו של רוב החוב.

הירידה במוסר התשלומים במשק עוררה את הבנקים וגרמה להם לשפר את שיטות הגבייה וניטור הבעיות בשלב מוקדם, על מנת שלא למצוא עצמם מול לווים שפונים לפשיטת רגל ומשאירים אותם מול שוקת שבורה. מאגר נתוני אשראי מסייע להם בכך. כעת הם יוכלו לגלות, למשל, שלקוח עם חוב קטן יחסית אצלם הוא בעל חובות רבים בגופים נוספים.

גורמים במערכת הבנקאית מעריכים כי במקרים שכאלה הבנקים לא ייתנו ללקוחות אשראי נוסף, ואולי אף ילחצו עליהם לפרוע הלוואות קיימות. כל בנק מבין שאם יהיה האחרון שיישאר עם הלוואה פתוחה מול לקוח שנטל הלוואות רבות, סביר שלא יראה את כספו בחזרה. כתוצאה מכך, הלחץ על לווים בסיכון גבוה צפוי לגדול.

חשש מריבוי פשיטות רגל

מגמת הלחץ של הבנקים לאתר לקוחות בעייתיים מתעצמת על רקע החוק החדש לחדלות פירעון.

בבסיס החוק ניצבת התפישה שלפיה התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם, החוק החדש יקל במידה משמעותית על חייבים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהיפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים לסוגיהם.

החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון – לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה נוכלות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר אל מי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל מעשי רמייה, אל מי שנוהג בחוסר תום-לב ואל מי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.

אולם, מאחר שחוק זה מקל עוד יותר על הליך פשיטת הרגל לטובת הלווה על חשבון הנושים, בבנקים חוששים שקצב פתיחת הליכים כאלה יגבר. בנוסף, החוק החדש מצמצם את יכולת הנושים (המלווים) לממש שעבודים שנטלו, מה שפוגע ביכולת הגבייה שלהם.

בשורה התחתונה, הירידה ביכולת הגבייה של הבנקים צפויה לגרום להם להקשיח את מדיניות האשראי, ולהיות שמרניים יותר לעומת השנים האחרונות. על פי מדגם שנערך, כ-12% מהציבור מוגדרים כבעלי התנהגות פיננסית כושלת – וסביר שכבר היום לא יוכלו לגייס אשראי מהבנקים – ועוד כ-14% מוגדרים כבעלי התנהלות פיננסית לקויה. עד לפני כמה שנים סביר שגם לקוחות אלה היו מצליחים לקבל אשראי, אך בעולם החדש הבנקים כנראה יסרבו להם. אולי אותם לווים יצליחו לקבל אשראי בגופים החוץ בנקאיים, אך גם אם כן הוא יינתן במחיר גבוה.

מהו חוק חדלות הפירעון החדש ולמה הוא מעצבן עורכי דין

מאגר האשראי – כל מה שצריך לדעת