אושרה סופית תוכנית המתאר למתחם הבורסה ברמת גן. התוכנית קובעת מדיניות וכלים להתחדשות מתחם הבורסה המשלב בתוכו בניינים ומגדלים חדשים לצד מבנים ותיקים עם תמהיל שימושים של משרדים, מסחר, מגורים, מלונאות מעונות סטודנטים ושטחי ציבור. כעת, עם אישור התוכנית על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב,  ניתן יהיה לקדם תוכניות מפורטות מכוחה.

התוכנית מאפשרת הקמת 1,750 יחידות דיור, 1,500 חדרי מלון, 400 יחידות דיור לטובת דיור מוגן, 500 חדרי מעונות סטודנטים ועד 3 מיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה ו-200,000 מ"ר עבור שטחי מסחר.

במרכז המתחם ייקבעו בתוכניות מפורטות שני מרכזים ציבוריים משמעותיים לטובת תרבות וספורט בהיקף של 8,000-10,000 מ"ר כל אחד, וזאת מתוך כוונה להפוך את הבורסה למוקד של פעילויות תרבות וספורט לצד מרכז עסקים ראשי במטרופולין.

בחלקה הצפון מערבי של הבורסה מתוכנן להיבנות מוסד חינוכי לצד מגדלי תעסוקה בהיקף שטח של 7200 מ"ר.

כמו כן, במסגרת התוכנית נקבעו הנחיות לשיפור ושדרוג המרחב הציבורי, לרבות נטיעות של עצי צל ושינוי חתך הרחוב, בהעדפה  ליצירת שבילי אופניים וצירי הולכי רגל  אשר יקשרו את מתחם הבורסה לאזורים הסובבים אותו, וזאת לצד החובה בהקמת חזיתות מסחריות לאורך הרחובות במטרה להפוך את האזור למקום מזמין להולכי רגל וידידותי  למשתמש, ומתוך מגמה לעודד את הפעילות המסחרית במתחם מעבר לשעות העבודה של המשרדים.

מתחם הבורסה נקבע כאזור לתוספת זכויות בנייה, אזור בו ניתן בתכניות מפורטות להגדיל את זכויות הבנייה מזכויות  בסיסיות לזכויות מרביות וזאת בכפוף לביצוע תועלת ציבורית שתהיה מחוץ למתחם הבורסה שמוגדרת  בתכנית לשימור, חיזוק והתחדשות עירונית. מדובר בכלי תכנוני חשוב המאפשר לרשות המקומית לשמר בניינים ברחבי העיר, לחזק  מבנים  או להביא להתחדשות של מתחמים מבלי שיהיו לנטל על הקופה הציבורית.

בהיבט התחבורתי, היות ומתחם הבורסה גובל ברחוב ז'בוטינסקי המשורת היטב על ידי תחבורה ציבורית וכן ממוקמות בו תחנות רכבת קלה של הקו האדום והמתחם סמוך לתחנת רכבת כבדה, נקבע בתוכנית כי תקן החניה לרכב יהיה מצומצם, וזאת במטרה לעודד שימוש באמצעי התחבורה הציבורית השונים ובנוסף שימוש ברכב דו גלגלי ואופניים. בנוסף, מתחת לדרכים הציבוריות במתחם ניתן יהיה להקים חניונים ציבוריים מתוך מטרה לתת מענה גם לאמצעי תחבורה של הרכב הפרטי ומתוך כוונה לאגם חניות.

התוכנית כוללת גם התייחסות למבנים היסטוריים בתחום התוכנית וקובעת הנחיות לבחינה כוללת של מתחם המלטשות הישן.

מתחם הבורסה ששטחו 343 דונם תחום בין שלושה צירים מרכזיים, דרך ז'בוטינסקי מדרום, דרך אבא הלל ממזרח ורחוב ביאליק מצפון ודרך איילון ממערב היה בתחילה לאזור לתעשייה זעירה ומלאכה כשהקמת מגדל שמשון באמצע שנות השישים היה לסנונית הראשונה להתפתחותו כאזור תעסוקה וכבורסת יהלומים. במשך השנים נבנו במתחם מגדלי משרדים נוספים ובשנת 2017 החל תהליך של פיתוח הרחובות המרכזיים לטובת הולכי הרגל.

כ-56 אלף דירות חדשות נמכרו בשנת 2021 בישראל. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על זינוק של 37% לעומת הנתון בשנת 2020, שבה נמכרו כ-40 אלף דירות.

בלמ"ס מציינים גם את הכמות המבוקשת לדירות חדשות, אשר עמדה ב-2021 על כ-70,500 דירות, עלייה של 27.6% לעומת שנת 2020.

על פי נתוני למ"ס, כשליש מכלל הדירות החדשות שנמכרו במהלך 2021 מתרכז ביישובים תל אביב-יפו (4,111 דירות, עלייה של 35% לעומת 2020), אשקלון (4,070 דירות, עלייה של 51% לעומת 2020), ירושלים (2,848 דירות), רמת גן (2,464 דירות), ובת ים  (2,057 דירות).

בין היישובים שבהם נרשמה עלייה ניכרת משנת 2020 ל-2021 במספר הדירות שנמכרו נמצאים בת ים, אור עקיבא, מודיעין-מכבים-רעות, גבעת שמואל ובני ברק.

בבית שמש ובקרית גת נצפתה ירידה במספר הדירות שנמכרו בין 2020 ל-2021.

מגמת העלייה באינפלציה בארה"ב נמשכה גם בינואר, עם עלייה של 0.6% במדד הכללי ובאינפלציה הבסיסית, שהובילה לקצבים שנתיים של 7.5% ו-6%, בהתאמה. תמהיל האינפלציה בארה"ב כבר אינו משקף רק את השפעות המשבר (סחורות, שרשרת אספקה ופתיחת המשק) אלא ממשיך לבטא התרחבות של עליות המחירים לעבר ענפי השירותים. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) בסקירת מאקרו  שפרסם. לדבריו, בהתחשב בכך שהנתונים האחרונים משוק העבודה הצביעו על האצה בשכר, התפתחות שצפויה לתמוך בהמשך עלייה באינפלציית השירותים, הרי שהדגש מבחינת המדיניות המוניטרית יהיה להוביל להקשחת התנאים הפיננסיים כולל לחץ על מחירי הסחורות, מאחר שירידה באינפלציית השירותים היא תהליך ממושך יותר.

לדברי כלכלני אי.בי.אי, שני ימי המסחר האחרונים בשבע החולף התאפיינו בירידות חדות במדדי המניות המובילים בארה"ב, תחילה בהשפעת המשך העלייה המהירה בציפיות להעלאת הריבית (בעקבות מדד ינואר) ולאחר מכן על רקע ההרעה במישור הגיאו-פוליטי בעקבות החשש למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. התגברות הלחצים האינפלציוניים בארה"ב הובילה לעליית תשואות לאורך העקום, אך העלייה בסיכון הגיאו-פוליטי תורגמה ל-risk off, כלומר לירידה בנכסי הסיכון ולריצה לחוף מבטחים והובילה להתחזקות של הדולר בעולם ולירידת תשואות באיגרות החוב הארוכות בארה"ב, כך שהן נותרו בסיכום שבועי כמעט ללא שינוי.

לעומת זאת, אפיק הסחורות התנהג באופן חלקי בלבד בדומה לאירועי risk-off בעבר, כלומר עם ירידה במחירי המתכות התעשייתיות (אינדיקטור לצמיחה), וזאת לעומת עלייה במחירי הנפט והסחורות החקלאיות, הנובעת מהמשקל הגבוה של רוסיה ואוקראינה בשווקים אלו. המשך העלייה במחירי הסחורות, ובפרט בנפט ובחקלאיות, מגביר את הקושי בהתמודדות עם העלייה בסביבת האינפלציה בעולם. אמנם עלייה זו, בפרט בנפט, מהווה מעין מס על הצרכן ופוגעת בהכנסה הפנויה ולכן מהווה גורם ממתן לצמיחה, אך על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה, הדבר מוביל להמשך עלייה בציפיות לאינפלציה למרות שהגורם לעליית המחירים הוא שלילי בבסיסו.

עליית מדרגה נוספת בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב

ההאצה באינפלציה הובילה לעליית מדרגה נוספת בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, והחוזים על ריבית ה-FED עברו לתמחר בימים האחרונים העלאה מצטברת של כ-150 נ"ב עד לסוף השנה, לריבית של 1.5%-1.75%, כלומר עלייה של כ-25 נ"ב ביחס לתמחור בסוף השבוע הקודם. מבחינת החלטת הריבית הקרובה במרץ, התמחור ממשיך לגלם הסתברות חלקית להעלאה של 50 נ"ב, ונראה כי השווקים ממתינים לאיתותים ברורים יותר מצד חברי ה-FED, על רקע חילוקי הדעות בין הדוברים האחרונים. באי.בי.אי מעריכים כי תמונת המצב הנוכחית, הכוללת סביבת אינפלציה גבוהה ותנאים פיננסיים שעדיין נוחים, תוביל את ה-FED להקשיח את הטון בתקופה הקרובה, כדי לבלום עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה, שרק תרחיק אותו עוד יותר מהשגת היעד.

לעומת התגברות הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, הציפיות באירופה נותרו כמעט ללא שינוי, וזאת בין היתר בהשפעת המסרים המרגיעים מצד יו"רית הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, בכיוון של צמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית כדי שלא לפגוע בהתאוששות של כלכלת הגוש.

גם בישראל השינוי בציפיות להעלאת הריבית (בשוק הבין בנקאי) היה מתון יחסית, לאחר ההתבטאות של המשנה לנגיד אנדרו אביר, בדבר סבלנות מצד הבנק בכל הנוגע לשינוי בריבית, התבטאות שכיוונה לצנן את הציפיות להעלאת ריבית רק בשל כך שקצב האינפלציה השנתי יחרוג בחודשים הקרובים מעל לגבול העליון של היעד (3%).

המשק הישראלי המשיך לצמוח בשנת 2021 למרות משבר הקורונה. זאת בעזרת מבצע התחסנות האוכלוסייה ובתמיכת המדיניות הפיסקלית והמוניטרית. עם זאת, לפי תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל הפעילות במשק תגיע לסביבה שהייתה צפויה לפני המשבר רק אחרי 2023. כך עולה מדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי שמפרסם בנק ישראל.

עוד אומרים מחברי הדוח כי מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל המשיכו לעלות. מדדי תמחור מראים כי הפער בין מחירי הנכסים הפיננסיים לרווחי החברות גדול יותר מאשר בעבר.

ההסתברות לירידת מחירי הדירות נמוכה

הדוח מתייחס באופן מיוחד למחירי הדירות בישראל. על פי הממצאים, מחירי הדירות עלו במהלך משבר הקורונה בקצב גבוה מזה של עליית מחירי השכירות, והעלייה אף הואצה בחודשים האחרונים. עם זאת, אומרים בבנק ישראל כי עליית מחירי הדירות היא תופעה בינלאומית וכי קצב העלייה בישראל נמוך מן הממוצע במדינות ה-OECD. לדברי כלכלני הבנק, ההסתברות לירידת מחירים בטווח הקצר נראית כעת נמוכה, עקב עליית הביקוש ולנוכח רמה יציבה של התחלות בנייה והאטה מסוימת בסיומי הבנייה; עליית מחירי הקרקעות במכרזי רשות מקרקעי ישראל עלולה לפעול לעלייתם של מחירי הדירות בשנים קרובות.

בהתאם לזאת, ביצועי המשכנתאות בשנת 2021 היו גבוהים בהסתכלות היסטורית, בהתאם לרמה גבוהה של העסקאות בשוק הדיור, אומרים בבנק ישראל. לעומת הגידול המהיר של יתרת החוב לדיור, יתרת החוב שלא לדיור גדלה במתינות לאחר ירידה חדה בשנת 2020 בעיצומו של משבר הקורונה, אך גידולה הואץ בחודשים האחרונים.

נכון לסוף נובמבר 2021 טרם חודשו התשלומים במלואם בכ-9% מהמשכנתאות שנדחו וב-1% מהאשראי שלא לדיור. איכות סך האשראי למשקי הבית טובה מאשר בתקופה שלפני המשבר.

יותר משכנתאות נלקחו בצמוד להלוואה נוספת

התייחסות מיוחדת נמצאת בדוח היציבות לשימוש בהלוואות צרכניות בסמוך למימון רכישת דירה. על רקע העלייה בביצועי המשכנתאות בחנו כלכלני הבנק את השימוש בהלוואות אלה ("הלוואות לכל מטרה") ואת ההשפעה שלהן על יחסי המינוף של נוטלי משכנתאות חדשות בישראל. נמצא שלפחות 15% מהמשכנתאות החדשות שניתנו בין ספטמבר 2017 ליוני 2021 נלקחו יחד עם הלוואה צרכנית משלימה מבנק או מחברת כרטיסי אשראי. בנוסף נמצא שכמחצית מההלוואות המשלימות היו בשיעור של מעל 5% משווי הדירה הנרכשת. לדברי כלכלני הבנק, לתופעה זו יכולות להיות השפעות רגולטוריות דרך השפעתן על יחס המינוף-בפועל של נוטל המשכנתא, על רמת הסיכון של המשכנתא וכן על חישוב משקל נכסי הסיכון של הבנק וריתוק ההון שלו לצורך עמידה בדרישות הלימות ההון.

מחירי השכירות צפויים לעלות

בבנק ישראל מציינים כי עליית מחירי הדירות מאז פרוץ משבר הקורונה הייתה מהירה הרבה יותר מעליית מחירי השכירות. התפתחות זו של מחירי הדירות ביחס למחירי השכירות מעלה את השאלה אם הפער בין עליית מחירי הדירות לעליית מחירי השכירות יכול להתקיים לאורך זמן. לדברי כלכלני בנק ישראל, פער זה יכול להצטמצם כתוצאה מירידת מחירי הדירות או כתוצאה מעליית מחירי השכירות. עליית מחירי השכירות נראית כתרחיש סביר בטווח הקצר – תוצאה של התפתחות הביקוש וההיצע: ראשית, על רקע סיום התוכנית "מחיר למשתכן" וכתוצאה מכך שתוכנית "מחיר מטרה 1.2" מציעה הנחה מצומצמת יותר (עד 300 אלף שקל בלבד), עליית מחירי הדירות תרחיק מרכישת דירה משקי בית שאין באפשרותם לצבור הון עצמי מספיק ו/או לעמוד בתשלומי משכנתה, ובכך תעלה את הביקוש לשכירות; שנית, כתוצאה מהתפתחות לא אחידה של מחירי הדירות ומחירי השכירות, התשואה השוטפת על דירות להשקעה נמוכה יחסית, במיוחד באזורי הביקוש, שבהם עלו מחירי הדירות בקצב מהיר. שוק השכירות המוסדי לטווח ארוך עדיין אינו מפותח דיו בישראל, למרות התעוררותו לאחרונה, שפירותיה יבשילו רק בעוד כמה שנים.

באשר לחוב של המגזר העסקי, מציינים בבנק ישראל כי הוא  גדל במהירות ב-12 החודשים האחרונים, בעיקר זה של ענף הנדל"ן. החוב ביחס לתוצר גדל בשנה האחרונה, אולם הוא עדיין נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות ועומד על 73.26%. לדברי בנק ישראל, חוב משקי הבית בישראל נמוך בהשוואה לעולם.

הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו על יציבות בתקופת הדוח, והם נהנים מיחסי הון איתנים, תוך שהשוק מעריך את הסיכון שלהם כנמוך מאוד.

הסיכונים העיקריים: עליית האינפלציה, ירידת מחירי נכסים חדה וגל תחלואה נוסף

אשר לעולם אומרים בבנק ישראל כי התנאים הפיננסיים ברוב מדינות העולם אמנם נותרו מרחיבים, אך בקרב משקיעים ישנם עדיין חששות להאטה של קצב ההתאוששות, בעיקר במשקים המתפתחים, וכן להתמשכות של האינפלציה העולמית.

בבנק ישראל מסמנים כתרחישי סיכון עיקריים לכלכלה הגלובלית את הסיכון לעלייה של רמת האינפלציה, הסיכון לירידה חדה של מחירי הנכסים הפיננסיים והסיכון לגל תחלואה חדש ומשמעותי בגלל נגיף הקורונה.

דוח היציבות של בנק ישראל כולל התייחסות להיבטים כלכליים נוספים שחלקם פורסמו בנפרד מבעוד מועד. כך למשל התייחסות לעלייה בפעילותם של נותני אשראי חוץ בנקאיים ולהתרכזותם בענף הנדל"ן (להרחבה – ראו כאן); והתייחסות לשוק הקריפטו המקומי, שגם בו ניכרת עלייה בפעילות, אך עדיין מדובר בשוק קטן יחסית למערכת הפיננסית הגלובלית, פלטפורמות למסחר בנכסי קריפטו עדיין לא שולבו בשווקים הפיננסיים המסורתיים בישראל, והחשיפה הישירה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק זה מוגבלת מאוד (להרחבה – ראו כאן).

אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התיקון המוצע לחוק, שעל פיו מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השלב הבא הוא אישור הצעת החוק בכנסת (מהו מדד תשומות הבנייה – ראו כאן)

השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה  משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

כאשר רוכשים דירה, לרוב לא משלמים את כל התמורה בתשלום אחד, אלא התשלומים נפרסים, וכל תשלום מוצמד למדד תשומות הבנייה שמשתנה כאמור בהתאם למחירי הרכיבים בו. כלומר, ככל שהמדד גבוה יותר,  כך מחיר הדירה עולה, אף על פי שמחיר הקרקע אינו מושפע מעליית שאר רכיבי המדד. כשמדובר על מחירי דירות של מיליוני שקלים, המחיר עולה בצורה משמעותית.

על פי הצעת החוק, רק חלק מיתרת החוב יוצמד למדד כשהחלק שיוצמד יהיה סכום השווה למכפלה של 5,500 שקל כפול שטח הדירה. 5,500 שקל הם העלות הממוצעת המקובלת לבנייה למטר רבוע בישראל. ככל שהקונה יחויב רק בחלק מהתשלום, הסכום יחושב באופן יחסי.

אם תאושר ההצעה בכנסת, משמעותה היא למעשה הוזלה של מחירי הדירות, אם כי ההערכות הן שקבלנים וחברות בנייה פשוט יעלו  את מחיריהן כדי לפחות על הירידה הצפויה.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

שחקנית חדשה בשוק הסיבים הסיטונאי: קבוצת התקשורת פרטנר, בראשות המנכ"ל אבי צבי, תאפשר לספקיות תקשורת להציע לצרכנים שירותים במודל סיטונאי על בסיס תשתית הסיבים האופטיים שלה. זאת לאחר שהגיעה לפרישה משמעותית של תשתית הסיבים בכל רחבי הארץ, המאפשרת מהירות גלישה גבוהה ועוצמתית.

עד כה, החברות היחידות שאפשרו לספקיות תקשורת להשתמש בתשתיות הסיבים שלהן הן בזק ו-IBC.

בעבות הצעד, החברה חתמה לאחרונה על הסכמים ראשונים עם הספקיות 099 ו-ITC, והסכמים נוספים צפויים להיחתם בהמשך.

מהלך זה של פרטנר מגיע כחלק מאסטרטגיה מתמשכת של החברה להיות קבוצת התקשורת המובילה בישראל, המספקת תשתיות ושירותים. פרטנר תציע לספקיות מחירים תחרותיים ביחס למחירים בשוק, ובכך למעשה צפויה להגדיל את ההיצע ולהוזיל לצרכן הסופי את העלות החודשית. כלומר, צרכן יוכל עתה להתחבר לסיבים של פרטנר גם דרך הצעות של חברות מתחרות.

על פי נתוניה לרבעון השלישי של 2021, פרטנר פרשה תשתית סיבים עצמאית ליותר מכ-660 אלף משקי בית בכל רחבי הארץ, לרבות בפריפריה וביישובים צמודי קרקע. החברה צופה כי עד סוף שנת 2022 היא תגיע לכמיליון משקי בית מחוברים. מספר מנויי הסיבים של החברה עומד על למעלה מכ-200 אלף משקי בית.

רק לאחרונה הודיעה פרטנר על שתי עסקאות משמעותיות בתחום הסיבים. הראשונה היא הסכם מול חברת IBC כך שפרטנר תוכל, במסלול ההפוך, להציע שירותים על בסיס התשתית של IBC. השנייה היא הרחבת הפרישה של תשתית הסיבים בישראל במטרה לספק למפעילות תקשורת בינלאומיות גישה ותמסורת בין המזרח הרחוק ומדינות המפרץ לאירופה ובכך לאפשר חלופה בת קיימא לחיבורים הקיימים כיום דרך תעלת סואץ.

לאחר שנים רבות שבהן יעד האינפלציה של מדינת ישראל לא השתנה, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית עליה הודיע נגיד בנק ישראל לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם (מהי אינפלציה – ראו כאן).

יעד האינפלציה הנוכחי עומד על 1%-3% בשנה.

בהתאם לזאת כעת, בנק ישראל מזמין את הציבור הישראלי – ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים – להגיש חוות דעת בנושא. חוות הדעת צריכה להתמקד ביתרונות ובחסרונות של יעד האינפלציה הנוכחי ביחס לתנאי המשק בישראל, ובהתאמות אפשריות שונות כדוגמת טווח אחר, יעד נקודתי  במקום טווח, יעד מקסימלי בלבד, מדד מחירים אחר, וכיו"ב.

חוק בנק ישראל מגדיר את מטרתו הראשונה של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים. וכך נכתב על כך באתר בנק ישראל: "השמירה על ערך הכסף חשובה להשגת יציבות ואיתנות כלכלית, וליצירת התנאים הדרושים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה. ערך הכסף משקף את המחירים שאנו נדרשים לשלם עבור סחורות ושירותים. עליית מחירים – אינפלציה – היא ירידה של ערך הכסף, כך שהוא קונה פחות מוצרים. תהליך אינפלציוני יוצר אי-ודאות לגבי ערך הכסף בעתיד, וכתוצאה מכך הפרטים והיחידות הכלכליות משקיעים זמן ומשאבים בפעילות פיננסית שמטרתה להתגונן בפני השחיקה בערך הכסף ואי הוודאות  – פעילות המתבטאת בירידת היעילות והפריון ומרחיקה את המשק ממיצוי פוטנציאל הייצור שלו. אי הוודאות לגבי ערך הכסף שיתקבל בעתיד פוגעת גם בכדאיותן של השקעות, מרתיעה מהשקעות לטווח ארוך ומעלה את פרמיות הסיכון שדורשים המשקיעים והחוסכים. אינפלציה גבוהה פוגעת גם בדירוג האשראי של המשק, ובכך מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן לו".

יעד יציבות המחירים עצמו אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע בהחלטת ממשלה בהתייעצות עם הנגיד. בשנת 2000 הממשלה החליטה שהחל משנת 2003 היעד יוגדר כתחום של עליית מחירים שבין 1% ל-3% בשנה. שיעור עליית המחירים נמדד על פי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחינת יעד האינפלציה היא תהליך מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. תהליך כזה הסתיים לאחרונה בבנק הפדרלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. יודגש, כי התהליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח; התהליך החל בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר. אולם, ההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.

במסגרת התהליך, בנק ישראל מבצע מזה זמן מספר עבודות מחקר, אשר עתידות לצאת לאור במהלך שנת 2022 במסגרת ספר שבנק ישראל יערוך ויפרסם. עבודות אלו נידונו בכנס שערך בנק ישראל בשיתוף כלכלנים בכירים מהארץ והעולם. בנוסף, הבנק קיים כנס מחקרי בינלאומי, בשיתוף ה-CEPR, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה, כלכלנים מובילים  מהארץ והעולם, ונגידי  הבנקים המרכזיים של שבדיה, שווייץ וצ'כיה, ונשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק. שלבים נוספים של התהליך יפורסמו בהמשך.

יתרת המזומנים בקופת האוצר שוב עלתה בחדות מעל 80 מיליארד שקל, כתוצאה מהעודף של כ-18.5 מיליארד שקל בתקציב הממשלה בינואר. מדובר על כ-40-50 מיליארד שקל יותר מרמות שהיו נהוגות לפני משבר הקורונה. עודפים אלה יכולים לשמש לצורך הורדת חוב (הקטנת הנפקות/קנייה חוזרת של אג"ח) או לצעדים פיסקליים מרחיבים כגון הפחתת מסים ו/או הגדלת הוצאות הממשלה בהתאם למסגרת התקציב וליכולת לשנות מדרגות המס. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, ספק שמשרד האוצר יקטין עוד יותר את גודל ההנפקות שכבר כעת די נמוכות או יבצע רכישה חוזרת של אג"ח. על כן סביר מאוד שהממשלה תשתמש בעודפי גביית מסים כדי לנקוט צעדים כלכליים נוספים להגדלת הכנסות של משקי בית ו/או להורדת יוקר המחיה. אחד הצעדים הקלים ליישום שמוריד מחירים יכול להיות הורדת המע"מ. גם אם חלק גדול מהעסקים אינם מגלגלים אותה על הצרכן, היא מאפשרת לחברות להימנע או לעכב את התייקרות המחירים שנובעת מהגדלת העלויות.

אשר לתוכנית הכלכלית שפרסם משרד האוצר אומרים במיטב דש כי זו צפויה לחזק את הצריכה הפרטית שעוד לפני התוכנית הייתה צפויה לצמוח בכ-8% השנה. להערכתם, ההשפעה הכוללת (כולל הפחתת התייקרות תעריף החשמל) על מדד המחירים של כלל הצעדים עליהם הכריזה הממשלה צפויה להסתכם בהורדת התחזית השנתית בכ-0.1%.

הסקרים מאותתים: הסיכון האינפלציוני עולה

ככלל, אומרים במיטב דש, סקרים שונים מצביעים על הגברת הסיכון האינפלציוני. לדבריהם, סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס הציג התרחבות יחסית מהירה בפעילות בחודש ינואר ברוב הענפים למרות גל התחלואה. למעט ענף המלונאות, כל הענפים רשמו שיפור לעומת חודש דצמבר. בנוסף, התחזקו ציפיות העסקים לעליית מחירים. כ-30% מהעסקים בתחום המסחר הקמעונאי וקרוב ל-20% בתחום השירותים דיווחו שהם צופים עליית מחירים מעבר לעונתיות הרגילה. גם מסקר אמון הצרכנים עולה תמונה של עלייה בציפיות האינפלציה, כאשר שיעור הנשאלים שצופים שהאינפלציה תהיה גבוהה נמצא ברמות הגבוהות היסטוריות.

 עוד מציינים במיטב דש בקשר להשפעות על המחירים, שבמקרה של מלחמה באוקראינה יעלו מחירי הנפט וחלק מהסחורות האחרות. מחירי הנפט כבר עלו בחדות ביום שישי. נציין גם שהשקל המשיך להיחלש מהר יותר מהמטבעות האחרים בעולם, במיוחד בתגובה להחרפת הסיכון הגיאופוליטי.

אם סביבת האינפלציה בעלייה, בנק ישראל יידרש לפניית פרסה

באשר לכיוון הריבית, אומרים במיטב דש כי בנק ישראל נותן הבטחות שהבנקים המרכזיים האחרים לא הצליחו לקיים. לדבריהם, המשנה לנגיד בנק ישראל הדגיש בשבוע שעבר שהבנק יהיה סבלני כלפי עליית ריבית גם אם האינפלציה תחרוג זמנית מהיעד. הם מסבירים כי במציאות הנוכחית צריכים להתייחס בזהירות למסרים מסוג זה של הבנקים המרכזיים. אם סביבת האינפלציה נמצאת בעלייה, מה שלהערכתם מתרחש אכן מתרחש, בנק ישראל יצטרך לעשות פניית פרסה, כמו שעשו לפניו הבנקים המרכזיים האחרים בעולם. להערכתם, בסופו של דבר בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית בתגובה לעלייה באינפלציה. הפחתה חד פעמית של המחירים או עיכוב של עליית מחירים כתוצאה מפעולות הממשלה לא ישנו את המגמה שמתבססת על הכוחות המבניים של שוק העבודה ההדוק, עלייה במחירי היבוא ועלייה בציפיות לעליית מחירים. כל עוד בנק ישראל לא מרסן את המדיניות המוניטארית, הסיכון לאינפלציה גבוהה וממושכת צפוי להישאר גבוה.

האינפלציה בארה"ב: מארעית למבנית?

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים במיטב דש כי עולה הסיכון שהאינפלציה בארה"ב הופכת מארעית למבנית. אם הכוחות שמניעים את האינפלציה הופכים למבניים, נדרשת מדיניות מוניטרית מרסנת יותר. החוזים על הריבית כבר מגלמים עלייה עד לגובה של 1.6% השנה ואף סיכוי גבוה לעליית ריבית בשיעור של 0.5% בחודש מרץ. אולם, העלייה בתחזית הריבית ל-2022 התרחשה במקביל להורדת התחזית לעליית ריבית ב-2023 מ-0.7% בתחילת ינואר לכ-0.5% היום. ב-2024 השוק צופה רק עליית ריבית אחת של כ-0.25% ולגבי 2025 ההערכות המגולמות בחוזים בכלל ירדו מעלייה של כ-0.1% לירידה של כ-0.5%. בסופו של דבר, הריבית בשיא צפויה להגיע לכ-2.3% בלבד.

לדברי כלכלני מיטב דש, מאז שנות ה-50 לא היה מקרה שבו אינפלציית הליבה בארה"ב חזרה מעלייה מעל גובה של 3% בלי שריבית ה-FED לא עלתה מעל גובה האינפלציה.

לדבריהם, יש כאן שתי אפשרויות:

1. ה-FED יצטרך להעלות ריבית הרבה מעל הערכות השוק לרמות של 3%-4%. בתסריט זה, תשואות האג"ח עוד יעלו משמעותית. להערכתנו, המשק האמריקאי יכול לעמוד בעליית ריבית זו בתנאי שהמשק ימשיך לצמוח בהתאם לתחזיות הצמיחה הקיימות תוך ירידה בקצב האינפלציה.
2. האינפלציה בארה"ב תיבלם בעקבות האטה משמעותית בצמיחה כתוצאה משחיקה בהכנסות הריאליות של הצרכנים אם ה-FED לא יפעל במהירות ובעוצמה כדי לבלום התפתחות האינפלציה.

מבין שתי האפשרויות, נראה שעולה הסיכון למימוש האפשרות השנייה, גרועה יותר בעקבות התבססות סביבת האינפלציה. כמו כן, מתחילים להופיע סימנים יותר מדאיגים בנתונים הכלכליים ובסקרים. למרות הירידה בתחלואה, הסנטימנט של העסקים הקטנים בארה"ב ירד בחודש ינואר לרמה הנמוכה מאז מרץ אשתקד. סנטימנט הצרכנים בסקר של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר לרמה הנמוכה ביותר מאז 2011.

באשר לאירופה, אומרים במיטב דש כי שתי התפתחויות שהתרחשו לאחרונה מעלות סיכון למשק האירופאי. ראשית, עלייה בסיכון הגיאופוליטי שקשור לסיכון למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. שנית, עליית ריבית אפשרית באירופה ובמיוחד הפסקת רכישות אג"ח ע"י ה-ECB עלולה להיות מאתגרת ל-ECB נוכח העלייה המסתמנת במרווחי אג"ח של מדינות דרום אירופה ביחס לאג"ח הגרמנית.

אפליקציית המסרים המיידיים וואטסאפ (וואצאפ), שבבעלות פייסבוק (ששינתה את שמה בסוף 2021 למטא) לא שוקטת על שמריה, ולא מפסיקה לחפש דרכים לשיפור וטיוב חוויית המשתמש. מתחילת 2022 היא הציגה כמה וכמה עדכונים ושינויים מעניינים לטובת יותר מ-2 מיליארד משתמשיה ברחבי העולם.

חלק מהשינויים נמצאים עדיין בפיתוח, כך שהם לא נמצאים בשימוש נרחב אלא רק בגרסת בטא של האפליקציה.

ואלה העדכונים החדשים:

יציאה שקטה מקבוצה – העדכון החדש יאפשר לצאת מקבוצה מבלי לעדכן את החברים בה על היציאה, כך שרק מנהל הקבוצה יידע.

שליטה על סטטוס "נראה לאחרונה" – אם עד כה מצב הנראות של המשתמשים באפליקציה היה גורף לכל אנשי הקשר, מעכשיו אפשר יהיה לקבוע מי יראה ש"נראיתם לאחרונה" ומי לא.

מניעת צילומי מסך של הודעות חד פעמיות – לא יתאפשר צילום מסך של תכני מדיה, תמונות או סרטונים, שנשלחים לנמענים לצפייה חד פעמית. זאת על מנת למנוע שימוש במידע רגיש.

הארכת זמן מחיקת הודעה – האפשרות למחוק הודעות באפליקציה לאחר כתיבתן ושליחתן קיימת כבר לא מעט זמן, אלא שעד כה היא היתה מוגבלת לשמונה שעות בלבד לאחר משלוח ההודעה. לאחר העדכון החדש, האופציה למחוק את ההודעות תתארך משמעותית ותתאפשר עד יומיים וחצי אחרי שליחתן.

הקלת המעבר בין אנדרואיד ל-IOS – אחד הקשיים שבהם נתקלים אנשים שמבקשים להחליף טלפונים בעלי מערכות הפעלה שונות – אנדרואיד ו-IOS שהיא מערכת ההפעלה באייפונים של אפל, היה שנתונים רבים היו הולכים לאיבוד במעבר, ובעיקר ההודעות והמסרונים בוואטסאפ. לאחר העדכון שבדרך, המעבר בין מערכות ההפעלה השונות יתאפשר ביתר קלות, כנראה באמצעות כבל פיזי, כך שהצ'אטים בוואצאפ יישמרו גם במכשיר החדש.

תמונת הפרופיל של שולח ההודעה – גם על מסך הנעילה – אם עד כה בעת שליחת הודעה, רק שם השולח הופיע על מסך הבית של מקבל ההודעה, הרי בעקבות העדכון תופיע גם תמונת השולח על מסך הבית, מה שיקל על מניעת בלבול במקרה של שמות שולחים דומים.

מנהלי קבוצה ימחקו הודעות של חברים בקבוצה – כדי להשליט יותר סדר ולמנוע שיח לא מכבד בקבוצות גדולות של משתמשים, וואטסאפ תאפשר למנהלי הקבוצות למחוק הודעות של חברים בקבוצה, תוך ציון שם המנהל שמחק את ההודעה. כך יימנעו מבוכות, פגיעות והעלבות פוטנציאליות בין חברי הקבוצה.

האזנה לקבצים קוליים גם אחרי יציאה מהצ'אט שבו נשלחו – אם עד כה ההאזנה לקובץ קולי שנשלח ממשתמש אחר בוואטסאפ התאפשרה רק אם מקבל הקובץ נשאר בתוך הצ'אט, העדכון החדש יאפשר לקובץ הקולי להישמע גם אם מי שקיבל אותו ייצא מהצ'אט, כך שהוא יוכל עשות גם דברים אחרים בעת ההאזנה.

טווחי זמן חדשים להודעות נעלמות – נכון לעכשיו קיימת בוואטסאפ התכונה "הודעות נעלמות", שמאפשרת ניהול צ'אט שההודעות בו לא יישמרו. אבל אם עד כה אפשר להעלים את ההודעות אחרי 24 שעות, שבוע או 90 יום, הרי שבעדכון החדש וואצאפ תאפשר שתי אופציות נוספות – יומיים ו-12 שעות.

תגובה באימוג'י על הודעה – במקום להגיב על הודעה בצ'אט באמצעות טקסט או בכל דרך אחרת, אפשר יהיה ללחוץ על ההודעה ולהגיב באמצעות אימוג'ים מובנים שמציעים את עצמם בעת הלחיצה.

מציירים בוואטסאפ – עדכון חדש יאפשר עוד דרכים וכלים לציור על התמונות והסרטונים שנשלחים באפליקציה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. על פי ההצעה, מבצע עבודות שיפוצים בתשלום יהיה אחראי במשך תקופת אחריות של שנה לפחות לכל אי-התאמה בעבודתו או בטובין שסיפק. עוד מוצע כי הסכם לביצוע עבודות שיפוצים ייערך בכתב, וכי אם אי-ההתאמה שהתגלתה ניתנת לתיקון, מבצע עבודות השיפוצים יתקנה בתוך זמן סביר.

בדברי ההסבר נכתב: "במדינת ישראל לא קיימת חובת אחריות על ביצוע עבודה על ידי קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קבלני שיפוצים). בשל כך, אזרחים רבים הנעזרים בשירות זה נופלים קורבן לעבודות רשלניות, שלעתים מתגלות כעבור חודשים רבים ממועד השיפוץ ולא מקימות עילת תביעה. כמו כן, מאחר שאין הוראה בדין המחייבת כי חוזה שיפוצים ייעשה בכתב, התקשרויות בענף זה מתבצעות על ידי הצדדים בעל פה.

עלותו של שיפוץ ממוצע נעה בין 45,000 שקל ל-100,000 שקל, ועלותו של שיפוץ נרחב, הכולל הוספת חדרים לדירה, עשויה להגיע ל-200,000 שקל ומעלה. כחלק מעליית הוצאות משקי הבית הגידול בהוצאות על שיפוצים גדל בעשרות אחוזים ותוספת עלויות תיקון עלולה לגרור משפחה להוצאות כבדות ובלתי מתוכננות תוך פרק זמן קצר.

כדי לתת מענה לקשיים אלה, מוצע לקבוע כי חוזה שיפוצים יהיה בכתב ובחתימת הצדדים. כמו כן, מוצע לעגן את אחריותו של קבלן השיפוצים לעבודה במשך שנה לפחות בפני מזמין העבודה. כך תובטח איכות השירות שניתן על ידי קבלני שיפוצים רשומים לצרכנים תוך יצירת הסדר ברור לפיצוי במקרה שבו נפל פגם בביצוע עבודה או שירות קבלנות.

גירעון המדינה בינואר עומד על 3.3%, ירידה של כ-1.2 נקודות אחוז לעומת החודש הקודם. הירידה בגירעון נבעה משילוב של ירידה בהוצאות המדינה ועלייה בהכנסות ממסים.

ההוצאות בינואר הסתכמו בכ-29.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-15% לעומת ינואר אשתקד. הירידה נובעת מקיטון בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי בחודש זה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-47.4 מיליארד שקל בחודש ינואר 2022. מדובר על עלייה של 27.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר.

כתוצאה מהעלייה בגביית המסים, ירד גירעון המדינה בינואר ל-3.3%, ירידה של כ-1.2 נקודות אחוז לעומת החודש הקודם.

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-29.5 מיליארד שקל בינואר 2022, עלייה של כ-28% לעומת ינואר 2021. מס הכנסה מעצמאים ומחברות הסתכם ב-15.6 מיליארד שקל, עלייה של 31%.

שני נתונים מעניינים במיוחד הם הכנסות המדינה מניכויים וההכנסות ממיסוי מקרקעין.

ההכנסות מניכויים, שמרכזות בתוכן ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון, הסתכמו בינואר 2022 ב-14.7 מיליארד שקל, עלייה של 25%. העלייה מוסברת בחלקה על ידי גידול משמעותי מגבייה בגין מימוש אופציות על ידי עובדים במסגרת אקזיטים בענף ההייטק.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל, לעומת 1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בגבייה ממס שבח נרשמה עלייה של 145%. בגבייה ממס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 115%. לדברי האוצר, העלייה בגבייה ממסי נדל"ן נובעת, בין היתר, מגידול ברכישות דירות טרם העלאת מס הרכישה על דירה שנייה.

הקלות במס הכנסה, הפחתת מכסים על מוצרי צריכה, והפחתת שיעור העלייה במחירי החשמל. אלה הסעיפים שעומדים בלבה של התוכנית הכלכלית להפחתת יוקר המחיה שהציגו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. התוכנית גובשה בעקבות ביקורת חריפה שהושמעה נגד הממשלה על רקע גל נרחב של התייקרויות במשק (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות החודשיות שלכם? – היכנסו למחשבון ובידקו).

התוכנית, בעלות כוללת של כ-4.4 מיליארד שקל, כוללת שורה של צעדים לשנת 2022 שיגדילו את ההכנסה הפנויה ויעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות צעירות ועובדים בשכר נמוך.

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן, "הטיפול ביוקר המחיה אינו בגדר נוסחת קסם. מדובר בתהליכים מורכבים על פני זמן. יחד עם זאת, אנחנו איננו מרפים בנושא וממשיכים גם היום לקחת אחריות. גיבשנו צעדים חשובים שיעודדו תעסוקה, יגדילו את ההכנסה ויפחיתו את יוקר המחיה. הפעם באמצעות מודל מהפכני במסגרתו אנו מתמקדים באזרחים שעובדים ומשלמים מסים". עוד הוסיף ליברמן כי "זאת לא החבילה האחרונה. יהיו צעדים נוספים".

בנוסף לתוכנית עצמה, הכריזו ראש הממשלה והשרים על הקמת ועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון. הוועדה תמפה את שוק המזון, השחקנים, נתחי השוק, רמת הרווחיות, רמות המחירים ומיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות תוך השוואה למדינות מפותחות בעולם, ותמליץ על צעדים אקטיביים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות, ואף על תיקוני חקיקה ככל שיידרשו.

ואלה הצעדים שיינקטו במסגרת התוכנית:

צעדים להגדלת ההכנסה הפנויה ועידוד תעסוקה של מעמד הביניים, עובדים בשכר נמוך ומשפחות צעירות:

 הטבת מס למשפחות צעירות עובדות

משפחות עובדות שמשלמות מסים ייהנו מנקודת זיכוי נוספת לכל אחד מבני הזוג בשנת 2022, עבור כל ילד בגילאי 6-12. שווי ההטבה במשפחה שבה שני בני הזוג עובדים, מגיע עד ל-5,352 שקל בשנה לכל ילד. מההטבה צפויים ליהנות כ-530 אלף הורים משלמי מסים.

לדוגמה, משפחה עם שני ילדים בגילאי 6-12 שבה שני ההורים מרוויחים שכר ממוצע, תזכה להטבת מס בגובה של כ-10,500 שקל בשנה, שהם כ-875 שקל בחודש.

לשם יישום הצעד יקודם תיקון חקיקה בכנסת.

עלות הצעד נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל.

הגדלת הסבסוד לצהרונים למשפחות במעמד הביניים באשכולות 4-5

סבסוד תכנית "ניצנים" לצהרונים לילדים בגילאי 3-8 יגדל באופן מידי בסך של כ- 2,500 שקל לשנת לימודים לכל ילד, למשקי בית באשכול חברתי-כלכלי 4 ו-5.

כך, משפחה עם שני ילדים בגילאי 3-8 בצהרונים באשכולות החברתיים הרלוונטיים תחסוך כ-5,000 שקל בשנה. מההטבה ייהנו כ-60 אלף ילדים.

עלות הצעד נאמדת ב-150 מיליון שקל.

זאת, בנוסף לאשכולות 1-3 שזכאים לסבסוד כיום.

הגדלת מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך

כ-300 אלף העובדים הזכאים למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) יקבלו תוספת חד פעמית של 20% למענק בגין עבודה בשנת 2022. סכום התוספת הממוצעת עומד על 800 שקל בשנה לכל עובד ויכול להגיע עד ל-1,700 שקל בשנה לאימהות לשלושה ילדים. על מנת להקל על הזכאים גם מבחינה תזרימית, ישולמו מקדמות בחודש יולי בגין המענק המשוער. לשם יישום הצעד יקודם תיקון חקיקה בכנסת.

עלות הצעד נאמדת ב-250 מיליון שקל.

צעדים להפחתת מחירים:

ביטול הבלו על הפחם – הפחתת העלייה בתעריף החשמל

בשל עליית המחירים החריגה שהתרחשה בעולם במחירי הפחם, משרד האוצר מפחית באופן חד פעמי לשנת 2022 את הבלו על הפחם. הצעד ימתן את העלייה בתעריף החשמל למשקי הבית, העסקים והתעשייה. המשמעות למשק בית טיפוסי תהיה מיתון העלייה בכ-2.4%. זאת, לצד מחויבות הממשלה לגמילה משימוש בפחם וצמצום השימוש בדלקים מזהמים בשנים הקרובות.

הצעד דורש אישור מליאת רשות החשמל.

עלות הצעד נאמדת ב-600 מיליון שקל.

הפחתת מכסים רוחבית על מגוון מוצרי מזון

הפחתת יוקר המחיה בתחום המזון על ידי ביטול מכסים והגדלת מכסות פטורות באופן שיאפשר הוזלה של מוצרי ייבוא ויגדיל את התחרותיות של המשק הישראלי. התכנית כוללת את ביטול המכס על בשר בקר, דגי ים, מזון מן הים, שימורי טונה, נקניקים, רטבים, פירות יבשים, עוגות ועוגיות וקמח. בנוסף יורחבו באופן משמעותי המכסות הפטורות שיחולקו במכרז מחיר מינימום לצרכן בשמן זית, ביצים ודבש.

לשם יישום הצעד יחתום שר האוצר על צו.

עלות הצעד נאמדת ב-260 מיליון שקל.

ביטול מכסים על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה

ביטול רוחבי משמעותי של מכסים בשנת 2022 בסך של כמיליארד שקל על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה. המוצרים כוללים בין היתר: מוצרים לבית ובהם ריהוט, כלי אוכל, מוצרי טקסטיל, שטיחים, תחבושות היגייניות, אופניים חשמליים ועוד; חומרי גלם ומכונות לתעשייה; חומרי גלם לענף הבניה; ציוד רפואי; וחלקי חילוף לרכב.

ביטול המכסים צפוי להביא לירידת מחירים לצרכן והגדלת הפריון למפעלים בתעשייה בשל הוזלת עלויות חומרי הגלם. בנוסף, ביטול המכס צפוי להקל על יבואנים מקבילים ויאפשר גם להם להנות מהפטור ממכס ללא הצגת תעודות מקור. הפחתת המכסים בענף הבניה צפויה להביא לירידה במחירי הדירות, זאת בדגש על דירות באזורי הפריפריה שבהן מחיר הדירה מושפע כמעט באופן מלא מעלות בניית הדירה.

עלות הצעד נאמדת במיליארד שקל.