בנק ישראל מפרסם מחקר בנושא השפעת המדיניות הפיסקלית, המדיניות המוניטרית, והכלכלה הגלובלית על התשואות הריאליות של איגרות חוב ממשלתיות בישראל
בנק ישראל מפרסם הבוקר מחקר בנושא השפעת המדיניות הפיסקלית, המדיניות המוניטרית, והכלכלה הגלובלית על התשואות הריאליות של איגרות חוב ממשלתיות בישראל.
על פי מחקר בנק ישראל, ליחס החוב הציבורי לתוצר השפעה מובהקת על התשואות הריאליות של אגרות החוב הממשלתיות בישראל. ההשפעה גדולה יותר ככל שאופק האיגרת ארוך יותר. למדיניות המוניטרית השפעה ניכרת על התשואות הקצרות, אך גם השפעה מובהקת, אם כי קטנה, על התשואות הארוכות.
בנק ישראל מוסר גם כי לסביבה הפיננסית העולמית, המבוטאת על ידי התשואות על איגרות החוב בארה"ב, השפעה על התשואות הריאליות המקומיות בכל האופקים, והיא התעצמה בעשור האחרון. גם השפעת החוב הממשלתי על התשואות בישראל התעצמה בעשור האחרון: מאז פרוץ המשבר העולמי עלייה של נקודת אחוז ביחס החוב הממשלתי לתוצר הפוטנציאלי פועלת לעלייה של התשואה ל-10 שנים בכ-0.1 אחוז.
עוד מוסר בנק ישראל, כי הירידה בריבית המוניטרית מסבירה חלק ניכר מירידת התשואות הקצרות והבינוניות שהתרחשה באמצע העשור הקודם, ואילו הירידה בחוב הממשלתי מסבירה חלק גדול מירידת התשואות הארוכות.
על פי מחקר בנק ישראל, המדיניות הפיסקלית, המדיניות המוניטרית והסביבה הכלכלית הגלובלית משפיעות על תשואות אגרות החוב הממשלתיות בישראל; המדיניות המוניטרית דומיננטית בהשפעה על התשואות לטווח קצר, המדיניות הפיסקלית משפיעה במיוחד על התשואות הארוכות ואילו הסביבה הפיננסית הגלובלית – כפי שהיא מתבטאת בתשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ובמדדיVIX לתנודתיות במחירי המניות – משפיעה על התשואות הריאליות המקומיות בכל האופקים. כך עולה ממחקר חדש של ד"ר עדי ברנדר וד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל. המחקר בחן גם את השינויים לאורך זמן בגורמים המשפיעים על התשואות ומצא כי ההשפעות של החוב הממשלתי ושל התשואות בארה"ב התעצמו בעשור האחרון.
בחינת השפעתם של משתני המדיניות הפיסקלית על התשואות העלתה כי המשתנה הדומיננטי הוא יחס החוב הציבורי לתוצר: עליה של יחס זה בנקודת אחוז פועלת על פני כלל תקופת המדגם (מ-2001 ועד ספטמבר 2013) לעליה ממוצעת של 4 נקודות בסיס (0.04 נקודת אחוז) בתשואה לשנה ושל 7 נקודות בסיס בתשואה ל-10 שנים. עם זאת, ההשפעה התעצמה במשך העשור, ובתקופה שמאז פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי היא הגיעה לכ-10 נקודות בסיס בריבית ל-10 שנים. במחקר הנוכחי לא נמצאה השפעה מובהקת של הגירעון הצפוי או של יעד הגירעון על התשואות, בניגוד למחקר קודם של המחברים שבחן את הנתונים לתקופה מוקדמת יותר ומצא השפעה כזאת. המשמעות היא, שהשפעת המדיניות הפיסקלית על התשואות באה לידי ביטוי באמצעות גירעון מתמשך המתבטא בצבירת חוב, המוליכה להגדלת נטל תשלומי הריבית הן בשל הגידול בחוב עצמו והן בשל העליה בתשואות, ולא באמצעות תנודות קצרות טווח בגירעון.
במאמר נמצא כי השינויים הלא צפויים בריבית בנק ישראל משפיעים בעוצמה רבה יותר על התשואות של איגרות החוב משינויים שניתן לחזות במשוואה אקונומטרית. נמצא כי למדיניות המוניטרית השפעה דומיננטית על הריביות לטווח קצר, אך גם קיימת השפעה מובהקת של שינויים בריבית בנק ישראל על התשואה לטווח ארוך – כולל השפעה של שינויים (לא צפויים) בריבית על תשואות ה-forward לתקופה של 5-10 שנים.
השפעת הכלכלה העולמית על התשואות נאמדת במחקר באמצעות שני משתנים שנמצאו כתורמים להסבר: התשואה הריאלית על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ומדד ה-VIX לתנודתיות מחירי המניות בשוק האמריקאי. שני המשתנים האלה מתואמים בצורה חיובית עם התשואות בישראל, והשפעתה של התשואה בארצות הברית גם גדלה באופן מובהק במהלך העשור האחרון. בנוסף לאפיק הישיר הריבית בארצות הברית משפיעה על התשואות בישראל גם באופן עקיף – באמצעות השפעתה על ריבית בנק ישראל.
ניתוח של הגורמים שהשפיעו על התפתחות התשואות בישראל בעשור האחרון מלמד כי הירידה בריבית המוניטרית מסבירה את מרבית הירידה בתשואות לטווח קצר ואילו המדיניות הפיסקלית מסבירה את מרבית הירידה בתשואות לטווח ארוך. חלוקה של גורמי ההשפעה על הריבית בין גורמים מקומיים לכלכלה העולמית מלמדת כי לגורמים הגלובליים הייתה השפעה ניכרת על ירידת התשואות בכל הטווחים, וכי זו התעצמה במחצית השניה של העשור.
היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן
היכנסו כאן לתחזית מעודכנת של הראל על מדד תשומות הבניה
כלכלני הראל מעריכים כי מדד תשומות הבנייה מחודש דצמבר ועד חודש פברואר 2015 (שלושת החודשים הבאים) צפוי לרדת ב-0.1%. להערכתם, מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יירד ב-1% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יירד בשיעור של 0.5%. כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.5%.
מדד תשומות הבנייה, נדגיש, הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות. מדד זה משמש להצמדת החוב שעדיין לא שולם לקבלנים. מדד תשומות הבנייה שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.
כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).
מה חשוב בקניית דירה – כל המדריכים שלנו בתחום!
ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין אומר:״ לצערי מחלקת המחקר במשרדי צופה ממש סחרור מחירים מחודש, עד כדי עלייה של 5-7 אחוזים באזורי הביקוש במחצית השנה הקרובה"
מומחי נדל״ן מעריכים הבוקר כי השוק צפוי לסחרור בשל הגידול במשכנתאות, הריבית הנמוכה, העולים החדשים ואי אמון בממשלה.
ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין אומר:״ לצערי מחלקת המחקר במשרדי צופה ממש סחרור מחירים מחודש, עד כדי עלייה של 5-7 אחוזים באזורי הביקוש במחצית השנה הקרובה. תורמות לכך 6 סיבות עיקריות: האחת, אכזבה רבתי ממחדלי הממשלה היוצאת בתחום הנדל"ן, ובעיקר ביטול המעמ אפס. השנייה, המחסור המחריף והולך של התחלות בנייה".
כהן כותב כי " כיום חסרות בדוק להערכתנו כ-110 אלפי דירות והמצב יחמיר עוד יותר בשנים הקרובות. שלוש, הריבית הנמוכה על המשכנתאות שהביאה אותן בדצמבר האחרון לשיא של כל הזמנים, כ-5.5 מיליארדי שקלים לחודש. ארבע, העדר הרפורמה בחוק התכנון והבנייה מה שממשיך להביא לתהליכי אישור מייגעים, ארוכים ומיותרים. חמש, אימפוטנציה כמעט מוחלטת של מקבלי ההחלטות בתחום ההתחדשות העירונית. שש, התוספת של עוד כשלושת אלפי בתי אב לפחות מצרפת ומערב אירופה בשנה הקרובה, ובכלל, ובמיוחד בערי חוף המועדפות על ידם, דוגמת אשדוד ונתניה״.
נדב ברזילי, מבעלי קבוצת ברזילי סבור כי: ״אין לי ספק שהבנקים מעודדים את הלקוחות, ביניהם הרבה זוגות צעירים, לקחת משכנתאות ענק שרבים לא יוכלו כלל לעמוד בהחזרה שלהן וזה בא לידי ביטוי בזינוק ללא תקדים של 30 אחוזים בלקיחת משכנתאות. זהו מצב מסוכן מאוד: הוא גם ימשיך להוסיף שמן למדורת מחירי הנדל"ן, כולל הזנקת המחירים בפריפריה, גם יסכן אלפי משקי בית וגם יביא לכך שרבים מהזוגות הצעירים ומשפרי הדיור לא יוכלו כלל לעמוד ביעד של רכישת דירה".
ברזילי כותב כי "המדינה לא עושה כלום על מנת למנוע את כדור השלג הזה ובמהלך השנתיים האחרונות, לדוגמא הכפילה את עלויות הקרקע והפיתוח בעיר פריפריאלית דוגמת עפולה. כעת, כשיש הזדמנות פז לקלוט אלפי משפחות עולים מצרפת וממערב אירופה, נוצר עוול כפול ומכופל: גם הישראלים הוותיקים יסבלו כתוצאה מעליות מחירים מחודשות וגם העולים, רובם הגדול מוגבלי אמצעים, יתקשו מאוד, אם בכלל לרכוש דירה. הפתרון: לתגמל ולעודד הן ישראלים ותיקים והן עולים חדשים שירכשו דירה בפריפריה. זוהי לדידי הזדמנות שאסור להחמיץ".
אסטרטג הנדל"ן אדי כספי, הבעלים של כספי גרופ: ״בפרויקטים שאנחנו שיווקנו בשנה האחרונה, דוגמת הבית בארלוזורוב רמת גן, הייתה בעליל עלייה בולטת בקרב מגזר משקיעי חו״ל, כולל מהמעמד הבינוני, ששקלו עוד לפני הפיגועים עלייה לישראל. כעת נוצר פרדוקס: מצד אחד, לכאורה, שוק הנדל"ן חוזר לפרוח וצפויים ביקושים אדירים בקרב משקיעים ועולים ממערב אירופה. מצד שני, לפי הנתונים שברשותנו, אחוז הישראלים שיצליחו בעשור הקרוב להגיע לדירה ילך ויקטן מכ-64 אחוזים כיום לכ-58 אחוזים בלבד בעוד עשור. הבעיה תהיה חמורה שבעתיים בקרב צעירים יחסית עד גיל 40, כשאחוז בעלי הדירות מתוכם יקטן לכ44 אחוזים בלבד ב-2025. זהו פעמון אזעקה.״
מדריכים נוספים:
ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?
הפרויקט מאפשר לדייר שיחתום על חוזה במתחם להתגורר בו 5 שנים עם אופציה להארכה ב- 5 שנים נוספות. מחירי הדירות להשכרה יפוקחו ויוצמדו למדד המחירים לצרכן בלבד
ועדת המכרזים הבין-משרדית של משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון בחרה היום (ב', 12.1.15) בחברת אשטרום לפיתוח והשקעות בע"מ, כזוכה במכרז לבניית 268 יחידות דיור בחיפה. 142 יחידות מיועדות להשכרה ארוכת טווח ו- 126 דירות למכירה מיידית. מתוך 142 הדירות המיועדות להשכרה, 25% יושכרו במחיר מפוקח הנמוך ב- 20% ממחיר השוק. חברת אשטרום התחייבה במסגרת המכרז להשכיר ולתפעל את הדירות המיועדות להשכרה במשך 20 שנה. לאחר מכן תוכל החברה למכור את הדירות.
הפרויקט מאפשר לדייר שיחתום על חוזה במתחם להתגורר בו 5 שנים עם אופציה להארכה ב- 5 שנים נוספות. מחירי הדירות להשכרה יפוקחו ויוצמדו למדד המחירים לצרכן בלבד.
הצעתה הזוכה של חברת אשטרום לרכישת הקרקע עומדת על 22 מיליון ₪. אשטרום מצטרפת לחברת אפריקה ישראל שזכתה במכרז להשכרת ארוכת טווח בהרצליה, ולחברת אביב שזכתה במכרז דומה ברמת השרון.
המכרז בחיפה פורסם בפעם השנייה לאחר ששונו תנאי המכרז המקוריים, כך שכמות הדירות המיועדות למכירה הוגדלה מ- 68 ל- 126. המכרז לווה משפטית על ידי עו"ד אלדר דוכן, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר.
הוט מובייל, גולן טלקום, פרטנר, מרתון 018 וסלקום זכו כל אחת ברצועה אחת; פלאפון – זכתה בשלוש רצועות במחיר של 6.4 מלש"ח למה"צ; כל חברה הציגה הון עצמי של מאה מיליון ₪
המכרז למתן שירותי דור רביעי הגיע לסיומו אמש: 6 חברות זכו במכרז להפעלת רשתות הדור הרביעי בסלולר.
להלן סכומי הזכייה ורצועות התדרים של הזוכים במכרז: הוט מובייל – רצועה אחת במחיר של 6.9 מלש"ח למה"ץ; גולן טלקום – רצועה אחת במחיר של 6.8 מלש"ח למה"ץ; פרטנר – רצועה אחת במחיר 6.7 מלש"ח למה"ץ; מרתון 018 – רצועה אחת במחיר של 6.6 מלש"ח למה"ץ; סלקום – רצועה אחת במחיר של 6.5 מלש"ח למה"ץ; פלאפון – שלוש רצועות במחיר של 6.4 מלש"ח למה"ץ.
משרד התקשורת מדווח כי כל חברה הציגה הון עצמי של מאה מיליון ₪. משרד התקשורת צופה כי במהלך 2015 החברות יחלו להעניק את שירותי דור רביעי לתושבי ישראל. באמצעות שירותי הדור הרביעי, העלאת קבצים והורדתם תגדל בין פי שלושה עד לפי חמישה מהקצב היום. כתוצאה מכך, הצרכן ייהנה מאפליקציות ושירותים רבים, בתחומי החינוך, בריאות, ביטחון וניהול משק הבית. יידרש יחס פרישה זהה של הרשת, בפריפריה ובמרכז הארץ. בעקבות המכרז נוסף שחקן חדש לשוק הסלולר.
אבי ברגר, יו"ר הוועדה: "שירותי הדור הרביעי יאפשרו אספקת שירותים ויישומים מתקדמים בקצבי גלישה גבוהים
הרשת החדשה תצעיד את ישראל קדימה תוך אספקת שירותים חדשניים. אנו מצפים מהחברות לעשות שימוש מהיר בתדרים לטובת האזרחים."
מאת אלון הדר
עדכוני פוזיציות לחודש דצמבר 2014
טרם הצגת החברה והפוזיציה האפשרית בה נתעדכן במצב הפוזיציות לחודש דצמבר 2014 שהועלו באתר :
- מניית חברת מלאנוקס (MLNX) שהייתה בשער 43.41 דולר ב- 21.12.2014 נמצאת נכון לסגירת המסחר אמש בבורסה האמריקאית בשער 45.57 דולר. רווח של כ- 5% על אחזקה ישירה במניה. לעומת זאת פוזיציית כתיבת פוט 40 דולר לחודש מרץ 2015 ששערה היה 285 דולר ניתנת לסגירה באמצעות רכישת האופציה תמורת 140 דולר בלבד. רווח של כ- 50%. מכיוון שנראה כי המניה טרם מיצתה את כושר העלייה שלה ניתן לסגור רק חלק מהפוזיציה ולהמתין להתפתחויות.
- מניית חברת סמית & ווסון (SWHC) שעלתה ב- 28.12.2014 בשער 9.92 דולר נמצאת נכון לסגירת המסחר אמש בבורסה האמריקאית בשער 10.29 דולר. רווח של כ – 3.7% על אחזקה ישירה במניה. לעומת זאת פוזיציית כתיבת פוט 9 דולר לחודש מרץ 2015 ששערה היה 40 דולר ניתנת לסגירה באמצעות רכישת האופציה תמורת 30 דולר בלבד. רווח של כ – 25%. מכיוון שנראה כי המניה טרם מיצתה את מהלך העלייה שלה ניתן לסגור רק חלק מהפוזיציה ולהמתין להתפתחויות.
פוזיציות שהוצעו במהלך חודש ינואר 2015 יעודכנו בהמשך לאחר שיבשילו או יגיעו לסטופ.
לפידות חלץ יהש
לפידות חלץ יהש הינה שותפות מוגבלת הנסחרת בבורסה לניירות ערך של ת"א בשווי שוק של כ – 160 מיליון שח. השותפות פועלת בתחום האנרגיה ויש לה אחזקה בשדה נפט מניב, רישיון חלץ. ברישיון חלץ יש רזרבות מוכחות של כ – 8.5 מיליון חביות ובראשית דצמבר 2014 החברה הודיעה כי במסגרת מבחני הפקה בקידוח חדש בשדה חלץ היא הגיעה לקצב זרימה סופי בחישוב יומי של 116 חביות מהשכבה העמוקה בלבד (יש עוד 2 שכבות עליונות שהחברה טרם התייחסה אליהן). כמו כן לחברה יש אחזקה של 41.5% ברישיון עוז הממוקם בים במרחק 65 ק"מ מת"א וכן 6% ברישיון אריה. תוצאות פענוח הסקרים ברישיון עוז שפורסמו באפריל 2014 העלו כי ישנה הסתברות של 27% – 23% להימצאות תגלית גז בהיקף 2.5 TCF.
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2014 הונה העצמי של לפחל עומד על כ – 170 מיליון שח, כמעט כולו נכסים שוטפים (ומתוכם מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של 158 מיליון שח). לשותפות חובות בהיקף של כ – 12 מיליון שח בלבד. לפחל הציגה הכנסות מצטברות ב- 9 החודשים הראשונים של 2014 בסך 22 מיליון שח שמחציתן מגיע מהפקת ומכירת נפט (משדה חלץ) ומחציתן הכנסות מניירות ערך (הנמדדות בשווי הוגן) והכנסות מימון. בשורה התחתונה מציגה השותפות רווח נקי של כ – 11 מיליון שח.
מבחינה טכנית ניתן לראות בגרף השבועי כי היהש (יחידת השתתפות שדינה שונה מדין מניה אולם המסחר בה מתקיים באופן דומה) הגיע לתחתית תעלה יורדת אמינה. התעלה רחבה מאוד והמחירים נעים בין קווי המגמה התוחמים אותה במשרעת תנודה של עשרות אחוזים. למעשה תנודות חדות אלה הן המאפשרות לייצר רווח ממסחר ביהש. מתנד המחזור נראה במגמה חיובית ולמעשה קיימת סטייה שורית חלשה בינו לבין גרף המחיר.
אופן הפעולה הוא רכישת היהש ברמות המחיר 11.5 – 10.7 (תחתית התעלה היורדת) ומיקום סטופ בסגירה מתחת לשער 10.7. אפשרות נוספת היא רכישת מנה אחת ברמות שצוינו ורכישת מנה כפולה באזור שער 9.7 שהווה תמיכה חזקה בעבר, במידה ושער היהש יגיע אליה, במקרה זה סטופ ימוקם בסגירה מתחת לשער 9.7. יעד הרווח המיידי הינו כ- 10% (שערי 12-12.5).
הכותב אינו יועץ השקעות. אין לראות בכתוב המלצה (מכל סוג ); הנכתב הוא לדעת הכותב בלבד. הכותב יכול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במאמר. כל משקיע צריך להתייעץ עם יועץ השקעות בבואו להשקיע בניירות ערך
נתניהו ביקר ב'היפר כשר' שבפריז, ואמר: "אני מצפה מכל המנהיגים, שצעדנו יחד ברחובות פריז, שיילחמו בטרור באשר הוא, גם כשהוא מופנה כלפי ישראל ויהודים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום בצהריים ב'היפר כשר' בפריז, בו אירע פיגוע הטרור ביום שישי. ראש הממשלה פגש שם את סלין שהייתה בין בני הערובה במקום וסיפרה לרה"מ על שאירע במהלך הפיגוע. כמו כן התלוו לראש הממשלה נציגים של הקהילה היהודית בפריז.
בסיום הביקור אמר ראש הממשלה: "קו ישר מוביל בין ההתקפות של האסלאם הקיצוני ברחבי העולם להתקפה שהייתה פה, בהיפר מרקט הכשר כאן בלב פריז. אני מצפה מכל המנהיגים, שצעדנו יחד ברחובות פריז, שיילחמו בטרור באשר הוא, גם כשהוא מופנה כלפי ישראל ויהודים. במידה שהדבר תלוי בי, אני תמיד אדאג לכך שישראל תצעד בשורה הראשונה של המדינות בכל מה שקשור לביטחונה ולעתידה."
ד"ר בן שחר הציג, בכנס השנתי של פניה החברה, שקיימו היום במשותף מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלמ"ס, נתונים ממחקר שערך שמעלים כי מספר המשכורות שצריך בפועל כדי לרכוש דירה גדול ב-7 מהנתון הרשמי – נכון לסוף 2012 נדרשו 141 משכורות לרכישת דירה
איך יודעים שמחירי הדירות גבוהים?
מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימו כנס שנתי של פני החברה, בו נדונו הנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי, בהם מצוקת הדיור בישראל ואפקטיביות במעורבות השלטון המרכזי בניהול הרשויות המקומיות.
מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, אמרה כי הדוח השנה עוסק ב-43% מהאוכלוסייה, שבחרו לגור ב-14 הערים הגדולות. לדבריה, ממצאי הדוח מרתקים, בהם בין היתר הנתון לפיו 85.7% מהתושבים מרוצים מהחיים, אך 61% מהמועסקים מודאגים שהכנסתם לא תאפשר חיים בכבוד לאחר הפרישה. ד"ר אברמי אף ציינה כי הדוחות שמפיקים הן הלמ"ס והן מרכז המחקר והמידע של הכנסת נועדו לשמש מצע לקבלת החלטות, הן לקובעי מדיניות ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. בכנס הוצגה גם תערוכת מפות "תופעות חברתיות במבט מרחבי", שנתנה ביטוי חזותי וגאוגרפי לתופעות החברתיות המופיעות בדוח.
ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, הציג בכנס ממצאים חדשים של מחקר שערך בנושא מצוקת הדיור, שבדק כ-790 אלף עסקאות משנת 1998 ועד 2012. בן שחר הסביר כי המחקר שערך בדק את יכולת רכישת הדירה המתוקננת – כלומר הדירה האפקטיבית המתאימה למאפייני משק הבית, בשונה מהנתונים שהתפרסמו עד היום. לפי ממצאי המחקר מצוקת הדיור גדולה בהרבה ממה שעלה עד כה בנתונים הרשמיים. לדבריו, למעשה רכישת דירה אפקטיבית תצריך 7 חודשי הכנסה נטו נוספים לעומת הנתון הרשמי, אם לפי הנתונים הרשמיים נדרשו בסוף 2012 134 משכורות לרכישת דירה ממוצעת – למעשה כדי לרכוש דירה אפקטיבית שתענה על הצרכים נדרשו 141 משכורות. עוד ציין ד"ר בן שחר כי המצב של הצעירים אף קשה יותר. "תיקנון צריכת הדיור בהתאם לצרכים של האוכלוסייה מעלה הערכת חסר קבועה של מצוקת הדיור", אמר.
פרופ' אבי בן בסט הציג נתונים של מחקר שבדק את אפקטיביות המעורבות של השלטון המרכזי בניהול הרשויות המקומיות. הוא ציין כי ניהול רשות מקומית אפקטיבי יותר ככל שסיעתו של ראש העיר גדולה יותר, ואמר כי ככל שסיעתו של ראש העיר קטנה יותר גירעונות העיר גדולים יותר – "ראש העיר צריך לשלם יותר כדי לקנות, במובן הפוליטי, את שותפיו", אמר. הוא הוסיף כי עצם ההתערבות של השלטון המרכזי ברשויות המקומיות תורמת רק ככל שהיא מתמשכת, ומביאה בעיקר לצמצום הוצאות השכר. בדיקת סוגי ההתערבות השונים, בהם מינוי חשב מלווה, מינוי ועדה קרואה או הפעלת תכנית הבראה מעלה כי ההתערבות האפקטיביות ביותר היא במינוי חשב מלווה, שעולה מעט ותורם הרבה יותר, לעומת תכנית הבראה שעולה הרבה ולא משפיעה. מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, שהתייחס לממצאים אמר בתגובה כי האתגר העיקרי של המדינה והלמ"ס צריך להיות פיצוח נתונים ברשויות שזקוקות לעזרת המדינה, כמו הרשויות הערביות, הדרוזיות והצ'רקסיות והרשויות בפריפריה. הוא הוסיף כי מענקי האיזון לרשויות צריכים לעמוד על 3.2 מיליארד שקל בשנה, אך למעשה אם לפני 12 שנים המדינה שילמה 4 מיליארד שקל בשנה מאז ירד הסכום עד ל-1.8 מיליארד בשנה ומאז החל לעלות. הוא קיווה כי הכנסת הבאה תתחשב בדרישת הרשויות ותעלה את הסכום חזרה ל-3.2 מיליארד בהתאם לדרישת הרשויות.
המדען הראשי של הלמ"ס, ד"ר דימיטרי רומנוב, הציג את הדוח ואמר כי הערים הגדולות ממתגות את עצמן בצורות שונות. הוא ציין כי תל אביב למשל מגדירה עצמה כ"עיר ללא הפסקה", ירושלים כ"עיר ששווה לחיות בה" וחיפה כ"יפה בערי ישראל", ואמר כי הדוח השתמש בסטטיסטיקה חברתית כדי לבחון האם יש התאמה בין המוטו שגיבשה העיר לסטטיסטיקה. הוא ציין כי ירושלים, למשל, היא העיר עם תחושת העוני הגדולה ביותר בין הערים הגדולות, אך עם האוכלוסייה הרבה ביותר שגרה בה 30 שנה ויותר. בתל אביב, למשל, ערך הנכסים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות, אך כשם שמרבה נכסים מרבה דאגה היא גם העיר עם הכי הרבה נפגעים מעבירות רכוש מבין 14 הערים הגדולות.
שירי ספקטור בן-ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה נתונים ממחקרים שנעשו במרכז בנושא העושר המוניציפאלי – גבולות ודרכי חלוקה. לדבריה, 99.8% מהארנונה הממשלתית מועברת לרשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, בהן מתגוררים 85% מהאוכלוסייה, בעוד 0.2% מועבר לרשויות ערביות בהן מתגוררים 15% מהאוכלוסייה.
הכנס נחתם בפאנל ראשי רשויות שעסק באתגרי השלטון המקומי, בו השתתפו ראש עיריית יהוד מונוסון יעלה מקליס, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק וסגנית ראש עיריית ירושלים רחל עזריה. ראשי הרשויות אמרו כי האתגר הגדול ביותר של הרשויות והמדינה יהיה לקרב את הפריפריה למרכז, באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים ושיפור תשתיות התחבורה הציבורית שיאפשרו לתושבי הפריפריה לעבוד במרכז ולרכוש דירה במחירים סבירים. הם אף קראו לשנות מהיסוד את שיטת ניהול השלטון המקומי, ובראש ובראשונה לאסור על רשימות שיש להן ייצוג מפלגתי בכנסת להתמודד בבחירות לרשויות מקומיות. לדברי קוניק: "שיטת הניהול של השלטון המקומי ישנה, ארכאית, מימי המנדט ושואבת אותך לעשות דברים בניגוד לרצונך. אח"כ מתפלאים כשיש פרשיות שחיתות. יש לתת לראש רשות לנהל את הרשות כעסק לכל דבר, כך למשל הוא זה שיביא את האנשים וגם יוכל להגביל את השכר. שכר בעירייה לא צריך לעלות מעבר ל- 30% מתקציבה".
איך יודעים שמחירי הדירות גבוהים?
עידן אזולאי מתייחס למסחר עד כה: "לפי שעה, נראה שהאפיק הקונצרני ואגרות החוב במח"מים הארוכים ימשיכו להיתמך על ידי הגורמים האלו"
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אפסילון, מפרסם סקירה המתייחסת להתנהלות המסחר עד כה. אזולאי סבור כי ישנם מספר גורמים אשר תומכים בשוק האג"ח.
"ראשית, מחירי הנפט שממשיכים לרדת", אומר אזולאי. "במקביל, סקר מגמות בעסקים ומדד אמון הצרכנים שפורסמו אתמול הצביעו על המשך מגמה שלילית בציפיות של המגזר העסקי ועל ירידה נוספת ברמת אמון הצרכנים. כל אלו מורידים עוד יותר את הציפיות האינפלציה וכנגזרת גם את הסיכוי לשינוי בריבית. לפי שעה, נראה שהאפיק הקונצרני ואגרות החוב במחמים הארוכים ימשיכו להיתמך על ידי הגורמים האלו".
ובכן, למרות התחזית הזו ותחזיות דומות מהזמן האחרון, מסתבר שמדד המחירים לא נכנע – הוא מסרב לעלות בקצב שבנק ישראל היה מצפה. המדד בשנים האחרונות אפסי, ולא נראה שמשהו ישתנה בהמשך – גם לא מחירי הנפט, וזה בעיקר בגלל מדידה בעייתית של סל המדד ובשל החולשה שצפויה גם בהימשך במט"ח.
פתיחת החשבון תתאפשר בתהליך נוח ופשוט, ללקוחות פרטיים, מעל גיל 18, שקיים בבעלותם חשבון עו"ש בדיסקונט או בבנקים אחרים
החל מהיום, מציע דיסקונט ללקוחות פרטיים, מכל הבנקים, לפתוח חשבון באמצעות האינטרנט וללא צורך בהגעה פיזית לסניף הבנק.
מדיסקונט נמסר כי פתיחת החשבון תתאפשר בתהליך נוח ופשוט, ללקוחות פרטיים, מעל גיל 18, שקיים בבעלותם חשבון עו"ש בדיסקונט או בבנקים אחרים. התהליך מתבצע בשילוב הזנת פרטים באתר האינטרנט של הבנק ובשיחת וידאו –צ'ט עם הבנקאי. עם פתיחת החשבון באינטרנט יוכל הלקוח לבצע מגוון פעולות בנקאיות וזאת בכפוף למגבלות שקבע בנק ישראל.
פתיחת החשבון באינטרנט, מצטרפת למגוון שירותים שמציע הבנק בערוצים הישירים ובסלולאר. לאחרונה השיק הבנק את "דיסקונט טאצ'" שמאפשר כניסה לאפליקציית דיסקונט בזיהוי טביעת אצבע, אתר שיווקי חדש לעסקים וחידושים באפליקציות הסלולאריות.
לקוחות הבנק שיפתחו חשבון באמצעות האינטרנט יוכלו לבחור להמשיך ולהתנהל במתכונת זו וכן יוכלו להגיע לסניף, במועד שנוח להם כדי להשלים את התהליכים הנדרשים על מנת להפוך את החשבון שנפתח באינטרנט לחשבון בנק רגיל המאפשר ביצוע כל הפעולות ללא מגבלות.
מדובר בפעם הראשונה שסך הביצועים חוצה את רף ה-5 מיליארד שקל מזה למעלה משנה
בנק ישראל מעדכן היום את סך ביצועי המשכנתאות עד חודש דצמבר 2014 בהתפלגות על פי מסלולי הצמדה שונים. על פי נתוני בנק ישראל, סך ביצועי המשכנתאות לחודש דצמבר 2014 הוא כ-5.5 מיליארד ₪ – מדובר בזינוק חד מ-4 מיליארד שקל בנובמבר 2014. מדובר בפעם הראשונה שסך הביצועים חוצה את רף ה-5 מיליארד שקל מזה למעלה משנה.
על פי נתוני בנק ישראל, כמחצית מהמשכנתאות ניתנו בריבית משתנה (2.77 מיליארד שקל), והיתר ניתנו בריבית קבועה (2.73 מיליארד שקל). סך המשכנתאות שניתנו בצמוד למדד הסתכמו ב-2 מיליארד שקל, אולם רובן אינן צמודות מדד – 3.4 מיליארד שקל.
מדריכים נוספים:
ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?
דברי עו"ד שוב בכנס בנושא רשות מקרקעי ישראל: "גופי תכנון חדשים לא יספקו את הסחורה – אין סיבה להמציא את הגלגל מחדש. צריך לחזק ולתגבר את הוועדות הקיימות, ולדאוג שהן יעמדו ביעדי הביצוע הנדרשים"
"למדינה אין מדיניות בנוגע לקרקעות המנוהלות על ידה. מאז בג"צ הקשת המזרחית, שבעקבותיו בוטלו החלטות 717,727 ו-737, החלטות שבהם נתנו תמריץ לקיבוצים ומושבים לשחרר קרקעות, אין תמריץ לגופים המחזיקים בחוזי חכירה לקדם תכנון, אלא ההיפך. למדינה יש שטחים רבים שיכלו כבר מזמן לתת פתרון הולם למצוקת הדיור בישראל, אולם המדינה צריכה לקבל החלטה, כך גם הדבר לגבי השטחים המוחזקים מקום המדינה על ידי מחזיקים שונים שיושבו שם על ידי המדינה", כך אמר עו"ד צבי שוב, מייסד משרד עוה"ד צבי שוב, בכנס מיוחד שערך המשרד בנושא "עסקאות במקרקעי ישראל – משלב התכנון ועד שלב הביצוע".
עו"ד שוב אמר עוד כי "אין שום סיבה להקים ועדות שונות ומשונות ולהמציא את הגלגל מחדש. פשוט צריך לחזק ולתגבר את הוועדות הקיימות, ולדאוג שהן יעמדו ביעדי הביצוע הנדרשים. גופי תכנון חדשים לא יספקו את הסחורה".
בין המרצים שנשאו דברים בכנס: עו"ד צבי שוב, ממשרד עוה"ד צבי שוב, שמאי המקרקעין ארז כהן ממשרד ברק פרידמן כהן ושות', עו"ד ורוח אמיל בן עטר, ממשרד נמדר בן עטר בנדל ושות', עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון ושות', עו"ד אלי וילצ'יק ממשרד כהן וילצ'יק קמחי ושות', חנן מור, בעל קבוצת חנן מור, עו"ד רונן ירדני ממשרד המבורגר עברון ושות' ועו"ד רועי בר ממשרד אברהם בר עורכי דין.
במסגרת הכנס הייתה הסכמה בין חברי הפאנל כי המדינה צריכה לקבל החלטה מה היא עושה לגבי מדיניות תכנון הקרקעות שלה. המדינה מקימה ועדות חלופיות שונות, בעוד שכבר יש לה גוף תכנוני עיקרי – הוועדות המחוזיות. כאשר המדינה מקימה ועדות נוספות היא בעצם מודה בפועל שהיא איננה סומכת על הגוף המתכנן העיקרי שלה.
הביקורת כללה אף את הטענות שכל החידושים והשינויים בחקיקה לא יועילו ולא יפתרו את הבעיה העיקרית שמחקיקת חוקים לא בונים דירות. על מנת לבנות דירות צריך לשווק קרקע ולייעל את הוועדות שמאשרות את התכניות וכן את נושא הרישוי, נושא שממילא לא נכנסים לפעולה השינויים המתייחסים לגביו בשנה הקרובה.
הסכמה נוספת בין חברי הפאנל היתה כי המינהל הופך פחות ופחות דומיננטי בקרב התכנון ונכנס יותר לשיווק, וטוב שכך.