הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את שבוע המסחר הראשון בחודש נובמבר. מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-1.9% ומתחילת השנה עלה בכ-9.2%. מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה עלה בכ-7.3%. מדד ת"א-תקשורת עלה השבוע ב-1.3% ומתחילת השנה עלה בכ-10.0%. מדד ת"א יתר-50 ירד השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה ירד בכ-10.3%.

השבוע בוצעו בשוק המניות שתי הנפקות לציבור בסך כ-6.3 מיליון שקל. בסיכום מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-6.6 מיליארד שקל באמצעות מניות, לעומת כ-6.1 מיליארד שקל שגויסו בכל שנת 2013.

השבוע הונפקה תעודת סל מורכבת חדשה – שילוב של מדדי מניות בארה"ב, המצטרפת ל-71 תעודות סל חדשות שהונפקו מתחילת השנה. כיום נסחרות בבורסה 591 סדרות של תעודות, ביניהן 108 תעודות מורכבות.

משרד האוצר ביצע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של 0.8 מיליארד שקל. בסיכום מתחילת השנה גייס האוצר כ-46 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח בתל-אביב, לאחר גיוס של כ-65.8 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

הבורסה השיקה ב-2 בנובמבר את מדד "תל בונד-ריבית משתנה". המדד מורכב מאיגרות החוב התאגידיות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה. במדד כלולות 17 סדרות של איגרות חוב בשווי שוק של כ-13.7 מיליארד שקל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור האבטלה במשק עלה לכ-6.5% בספטמבר לעומת כ-6.4% בחודש הקודם וכ-6.3% בממוצע שנת 2013. כמו כן, שיעור האבטלה עלה לכ-6.4% ברבעון השלישי של 2014, לעומת כ-6.1% ברבעון השני של השנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת,  המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לרישוי שירותים לרכב, שנועדה לקדם את התחרות בענף ולהוזיל את מחירי המכוניות החדשות והחלפים. הוועדה אישרה היום את הפרק המסדיר את העיסוק בשמאות רכב. הפרק נועד להסדיר את הגדרת תפקיד שמאי הרכב והשמאות, להסדיר את רישוי שמאי הרכב, החובות והאתיקה המקצועית שתחול על השמאים וכן דין משמעתי ונושאים נוספים.

במהלך הדיון הקודם וגם בדיון היום עלו התייחסויות באשר לקשר שבין השמאים לחברות הביטוח. סמנכ"ל מינהל התנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, הסביר כי השמאי הוא הגורם המאזן שצריך להיות האובייקטיבי ביותר בענף הרכב. לדברי פלור, במקרה של נשק או תאונה הלקוח רוצה להחזיר את המצב לקדמותו ולקבל את התיקון הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר, בעוד המוסך רוצה לתת שירות ולקבל את המחיר הגבוה ביותר וחברת הביטוח שרוצה לשלם את המינימום. בתוך כל זה, הסביר פלור, השמאי הוא המאזן וצריך להציג חוות דעת אובייקטיבית והוא אמור להיות נטול אינטרסים.

מנהל המחלקה הכלכלית באיגוד חברות הביטוח, שמואל מלכיס, אמר כי לא השמאי אחראי על מערכת היחסים בין המבוטח לחברת הביטוח, אלא המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ומשרד התחבורה אחראי על ההפעלה המקצועית של השמאים. הוא הוסיף כי "שמאי לא צריך להיות אובייקטיבי, אלא לוודא שהתיקון נעשה לפי הקבוע בפוליסת הביטוח. הוא לא צריך לתת את התיקון הטוב ביותר, אלא תיקון לפי הפוליסה", אמר מלכיס. היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן, אמר כי השמאי הוא הצומת החשובה ביותר לקביעת נזק, הלקוח לוחץ עליו לקבל כמה שיותר וחברת הביטוח לוחצת לשלם כמה שפחות. יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, הוסיף כי השמאי מקבל שכר מחברות הביטוח וקשה לצפות ממנו להיות אובייקטיבי.

היועץ המשפטי של איגוד השמאים, עו"ד שלמה תוסיה כהן הודה כי השמאים מתמודדים עם לחצים, מצד חברות הביטוח וצדדים נוספים, ולכן צריך להגן עליהם. הוא אף קרא להוסיף להצעה סעיפים שיחזקו את עצמאות השמאים, ובכלל זה למנוע מהם לעסוק בתיווך מכירת רכב או תיווך בסחר של חלקי רכבים שמוכרזים כ"אבדן גמור". נציגת משרד המשפטים, עו"ד יערה למברגר, ציינה כי נושא ניגוד העניינים הוסדר באופן כללי בסעיף אחר בהצעת החוק שהוועדה כבר אישרה, המסמיך את שר התחבורה לקבוע תקנות בעניין.

בדיון היום אישרה הוועדה כי שמאות תינתן אך ורק על סמך בדיקה פיזית של השמאי, והסמיכה את שר התחבורה להסדיר בתקנות את מועד הבדיקה. זאת בניגוד לעמדת נציג איגוד חברות הביטוח ומנכ"ל חברת שלמה סיקסט, דידי רוזנפלד, שטענו כי הטכנולוגיה כיום מאפשרת קביעת שמאות ללא נוכחות פיזית. סמנכ"ל התנועה פלור התייחס לדברים ואמר כי "רכב שצריך לחזור לכביש בצורה בטיחותית מחייב בדיקה פיזית". כמו כן אישרה הוועדה את דרישת היו"ר ברוורמן, לקבוע כי במועצת שמאי הרכב יכהן נציג ציבור מבין ארגוני הצרכנים, בעל ידע בתחום השמאות, או הרכב או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה. כמו כן במועצה יהיו חברים גם שלושה עובדי משרד התחבורה, שאחד מהם יהיה היו"ר, שלושה שמאי רכב לפי המלצת הארגון הארצי ושאינם מועסקים ישירות בחברות הביטוח, נציג של הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, נציג הארגון המייצג את רוב חברות הביטוח ונציג המשטרה.

היו"ר ברוורמן התייחס לשני הנושאים ואמר כי המטרה היא להשתדל שהתהליך יהיה צודק ככל האפשר, כדי לדאוג לטובת הצרכים שלא פעם מרגישים נפגעים ממאבק האינטרסים. הוא הוסיף כי צריך להגביר את הפיקוח על חברות הביטוח ועל היחסים בינן לבין השמאים. באשר למינוי נציג ציבור מארגון צרכנים אמר ח"כ ברוורמן כי הפוליטיקאים בדרך כלל ממנים את אנשי שלומם, והתיקון שהציע נועד להביא לכך שבמועצה יהיה נציג שישמיע את קולו של הציבור וירחיק את הפוליטיקאים ממינויים.

בדיון הקודם אישרה הוועדה את הגדרת המקצוע והשומה, וקבעה כי שמאות היא הערכת נזק הכוללת פירוט תיקונים שצריך לבצע כדי להחזיר רכב לקדמותו. הוועדה החריגה מההגדרת את קביעת השווי של הרכב, שכן לפי משרד התחבורה קביעת שווי רכב זה לא דבר מיוחד שמבצע אך ורק שמאי רכב.

במהלך הדיון היום התברר עוד כי משרד התחבורה מבקש לבטל דיון נוסף בהצעת החוק שנקבע ליום ראשון הקרוב, מאחר שנוסח ההצעה לישיבה הבאה ככל הנראה לא יהיה מוכן במועד. היו"ר ברוורמן נענה לבקשה לבטל את הדיון ביום ראשון, והודיע כי הישיבה הבא בהצעה תתקיים כמתוכנן ביום שלישי הקרוב.

השר אריאל  הודיע על כוונתו להגביר את השקיפות במועצת מקרקעי ישראל על ידי העברת דיוני המועצה בשידור חי, און ליין, ממש כמו שידורי ועדות הכנסת. זאת בנוסף לחומרים שמפורסמים שבועיים לפני התכנסות המועצה, ולאתר השיווקים החדש שהשיקו משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל ומאפשר לציבור לעקוב אחר תוכניות השיווקים בשנתיים הקרובות. אריאל הסביר כי המטרה היא "שגם מי שלא נמצא בישיבות המועצה יוכל להתכתב עם דיוני המועצה ועם ההחלטות ולהיות חלק מפתרון מצוקת הדיור. אני בודק את זה ברמה הטכנית וברמה החוקית ומקווה ממש בקרוב שנוכל להתחיל להציג את הישיבות הללו לציבור הרחב. כל מידע שאני אקבל כדי להיות יותר שקופים ויותר נגישים אני אבחן ואקבל".

בהתייחסו לתוכניות הממשלתיות להוזלת מחירי הדיור, מחיר מטרה ומע"מ אפס פנה השר אריאל לציבור הרוכשים: "הציבור חיכה להורדת מחירי הדיור אבל יותר מדי שנים לא היה אור בקצה המנהרה. עכשיו אנחנו מוציאים לדרך את תוכניות מחיר מטרה ומע"מ אפס, כאשר חוק מע"מ 0 יאושר לא יאוחר מה19 לנובמבר ועד סוף חודש נובמבר יהיו שיווקים במחיר מטרה. האור הזה יהיה משמעותי. בסוף 2014 המחירים ייבלמו וב 2015 המחירים יירדו".

שר הבינוי הוסיף: "אנחנו יודעים ששם המשחקים הוא שיווקים. אנחנו עולים ב 10% כל שנה בשיווקים, אבל מי שיודע להדביק פערים של 10 שנים בשנה אחת שיקום. אני בעדכם. אני רוצה שהקבלנים ירוויחו. קבלנים שלא מרוויחים לא בונים וזה לא טוב. בלעדיכם לא תהיה סחורה. אבל אנחנו צריכים להביא את הסחורה במחירים כאלו שהילדים שלנו יוכלו לקנות בית בישראל".

ממשלת ישראל אישרה את שינוי שם המשרד, שם אשר מלווה את המשרד מאז הקמתו בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת. משרדנו הפך להיות גורם מרכזי בענף הבנייה ולאחר תהליך מיתוג שנעשה לאורך חודשים וכלל מחקרים ובדיקות הוחלט על שינוי השם ל"משרד הבינוי", השם הראוי לאור האתגרים העומדים לפתחו של המשרד.

כחלק מתהליך מיתוג ואסטרטגיה כולל שעובר המשרד, נבחנה האפשרות לשנות את שמו של המשרד, ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) התבקשה להגיש את המלצתה המקצועית בנושא. הדבר נדון במספר ישיבות נרחבות עם גורמים מקצועיים מהמשרד ומחוצה לו.

בציבור הרחב ובאמצעי התקשורת שמו של המשרד השתנה מפרסום לפרסום ומדובר לדובר – משרד הבינוי והשיכון, משרד השיכון, משרד השיכון והבינוי ומשרד הבינוי. כמובן שמצב זה אינו רצוי, ולכן הוחלט לקצר את שם המשרד לשם בן מילה אחת בלבד, כדי ליצור שם קליט ואחיד. שם של מילה אחת הוא דבר נכון יותר ברמה המקצועית על מנת לייצר זכירות והטמעה שלו בקרב הקהל הרחב, ברוח מטרות המשרד.

עם צמיחת המדינה, שגשוגה והגידול באוכלוסייה, אופי ומטרות המשרד השתנו משמעותית במשך השנים – כמו במשרדים רבים אחרים שהחליפו את שמותיהם, יותר מפעם אחת.

למשרד הוצגו כמה אפשרויות לשם בן מילה אחת ולבסוף הוחלט על משרד הבינוי – השם שמתאר בצורה הטובה ביותר את הפעילות הרחבה של המשרד ברמת המאקרו גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני וגם בטווח הארוך.

חשוב לציין כי אנו לא מוותרים ולא מתעלמים חלילה מתחום הפעילות החשוב של הסיוע בדיור.

תחום זה בא לידי ביטוי בשתי צורות מרכזיות:

1. בסיסמה שהוגדרה כפיתוח הפרסומי של חזון המשרד – "להגיע לבית בישראל" – אשר תופיע בכל החומרים המיתוגיים (כרטיס ביקור, ניירת משרד, תבנית מודעה ועוד).

2. בנראות של הלוגו החדש, ואשר במרכזו מופיעים בתים נגישים ומופשטים.

הנתונים ממשיכים לבלב. מצד אחד מספרים לנו שיש קיפאון בשוק  הדירות בחודשים האחרונים על רקע דחייה ביישום תוכנית מע"מ אפס, ומצד שני עכשיו מתפרסם שבספטמבר חל גידול במכירת דירות חדשות. ובכלל, הנתונים על שוק הדירות, לרבות היקף המכירות בשוק, השינויים במחירי הדירות, אינן עקביים ואינם מתיישבים בין המשרדים – משרד האוצר ומשרד השיכון פעמים רבות מדווחים נתונים שונים ואף סותרים, והלמ"ס בכלל מספק תמונה ותובנות אחרות לגמרי. אז מה הפעם?

על פי נתוני הלמ"ס, בחודש ספטמבר האחרון נמכרו ברחבי הארץ 2,006 דירות חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז פברואר השנה. מדובר בעלייה ניכרת בהשוואה לחודש הקודם, חודש אוגוסט, בו נמכרו רק 1,661 יחידות דיור. מספר הדירות החדשות שנמכרו בספטמבר גם גבוה ממספר הדירות שנמכרו בחודש המקביל אשתקד, ספטמבר 2013 שעמד עד 1,728 יחידות דיור חדשות.

בספטמבר 2014 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) על כ-3,430 יחידות, מתוכן כ-2,010 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,420 דירות שלא למכירה (לשימוש עצמי של בעל הקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) . כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית (הנתונים לשלושת החודשים האחרונים חלקיים ועשויים להשתנות במידה ניכרת , הנערכים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמה ובמימון של משרד הבינוי והשיכון, ומנתוני סקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך במשרד הבינוי והשיכון.

כ-53% מהכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) נבנו על קרקעות בבעלות פרטית . הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) בחודשים ינואר-ספטמבר 2014 הייתה נמוכה ב-15.1% מזו שבתקופה המקבילה אשתקד.

בינואר-ספטמבר 2014 בירושלים נרשמה הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות (כ-1,820 דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה). בתקופה זו חלה ירידה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, של כ-52% בבאר שבע, של כ-31% ברחובות, של כ-23% בראשון לציון, של כ-21% בירושלים, של כ-20% בחדרה, של כ-17% בתל אביב-יפו, של כ-16% בפתח תקווה, של כ-15% בכל אחד מהיישובים אשקלון וחיפה. לעומת זאת, חלה עלייה של פי 3 ברעננה, של כ-84% בעפולה, של כ-71% ברמת גן ושל כ- 65% בראש העין.

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי האבטלה בישראל תעלה בתקופה הקרוב ל-6.6% מרמה של 6.3% כיום. בסקירה שפרסמו הם מוצאים כי ברביע השלישי של השנה חלה עליה מתונה מאד, של כחמשת אלפים מועסקים, במשק הישראלי (נתונים מנוכי עונתיות). בסך הכל, מתחילת השנה חלה עליה של כ-60 אלף מועסקים. עליה זו משקפת קצב גידול שנתי של 2.2% במספר המועסקים במונחים שנתיים. מדובר בקצב שנתי מתון ביחס לשנים קודמות. בנוסף, ברביע השלישי חלה עליה של כ-12 אלף במספר המובטלים, ושיעור האבטלה הממוצע עלה, רביע שלישי ברציפות, ל-6.4% לעומת 6.1% ברביע השני. יש לציין כי שיעור האבטלה בחודש ספטמבר לבדו היה גבוה יותר מהממוצע הרבעוני ברביע השלישי ועמד על 6.5%. במקביל, שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי ביחס לסך האוכלוסייה בגילאי 15 ומעלה) נותר יציב ברביע השלישי ביחס לרביע הקודם ועמד על 64.3% . כלומר, העלייה בשיעור האבטלה ברביע השלישי לא נבעה מעליה בשיעור ההשתתפות כפי שקרה בשלושת הרביעים הקודמים.

בחינת נתוני התעסוקה בקבוצת הגילאים 25-64 ("גילאי העבודה העיקריים"), המהווה כ-80% מסך המשתתפים במשק והינה המשפיעה ביותר על הפעילות הכלכלית במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי העבודה צעירים יותר), מצביעה על ירידה קטנה בשיעור האבטלה מ-5.3% ל-5.2%. עם זאת, מקורה של ירידה זו היא בירידת שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים עלה בהיקף מתון מאד בפלח גילאים זה), זה רביע שני ברציפות, בניגוד למגמה ארוכת הטווח.

לסיכום, הנתונים לרביע השלישי מעידים על האטה בגידול מספר המועסקים, עליה בשיעור האבטלה ובלימת מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות. בנוסף, כמחצית מהגידול במספר האבסולוטי של המשתתפים בכוח העבודה במשק בארבעת הרביעים האחרונים, מקורו במועסקים בגילאי 15-24. רמת ההכנסה של פלח מועסקים זה נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים. על פי נתונים אלה ולאור העלייה המתונה בשכר הריאלי למשרת שכיר במשק ואמון הצרכנים הנמוך יחסית, איננו צופים שיפור משמעותי בביקושים המקומיים בטווח הקצר. לאור ההאטה בפעילות הכלכלית במשק והרעה בציפיות העסקים לגבי שינוי במספר המועסקים בטווח הקצר, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה עשוי לעלות ולעמוד ב-2015 על 6.6% (בממוצע) לעומת 6.3% ב-2014. יש לציין כי עדיין מדובר בשיעור אבטלה נמוך בראיה היסטורית.

"הודעת הבנק המרכזי של יפן ביום שישי האחרון על הרחבת תוכנית ההרחבה הכמותית, יחד עם החלטת קרן הפנסיה הגדולה ביפן, להגדיל השקעותיה במניות, כבר העלו את מדד הניקיי ב-8% לשיא של 7 שנים. האם זו רק ההתחלה?". כך שואלים האנליסטים של הראל פיננסים, יאיר מנדלסון ורן זינגר. הם מוסיפים כי "מי שמחליט להמר על כל הקופה בטוח בניצחונו או שכבר אין לו מה להפסיד – במקרה של יפן, נראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה".

בהראל מציינים כי "באופן שלחלוטין לא נראה מקרי, ההודעה של הבנק המרכזי ביפן התקבלה בדיוק יומיים לאחר שהבנק המרכזי של ארה"ב החליט לסיים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו באופן סופי. השאלה הגדולה היא אם הפעם תצליח יפן להגיע להישגים דומים: ההרחבה הכמותית בארה"ב ייצבה את השווקים הפיננסים, החלישה את הדולר ובהמשך תרמה לצמיחת הכלכלה וירידה באבטלה – ובתוך כל אלה הזניקה אל על את שוקי המניות שם".

להערכתם, בטווח הקצר יש כמה השלכות לסדרת הצעדים שהוכרזו ביפן: "המטבע היפני כרגע בשפל של 6 שנים מול הדולר, וכמו שהדברים נראים כעת יש סיכוי גבוה יותר שהוא ימשיך להיחלש. ההיחלשות הזו תשפר את כושר התחרות של היצואניות הגדולות, בדיוק כמו שהדולר החלש סייע לחברות רבות בארה"ב, במיוחד במגזר התעשייה ולחברות הגלובליות.

"אך בניגוד לארה"ב, בטווח הארוך השיפור בחברות ביפן יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר שיפן היא מדינה עניה (יחסית) במשאבי טבע עם תלות מובנית ביבוא מוצרים כמו ברזל, החיוני לתעשיית הרכב הגדולה (טויוטה, הונדה ואחרות) וכן באנרגיה. ההיחלשות הדרמתית של הין מאז החלה תוכנית ההרחבה הנוכחית שיפרה אמנם את כושר התחרות של היצואניות הגדולות, אך המחיר שלה היה ייקור משמעותי של כל המוצרים המיובאים, כך שבשורה התחתונה רווחיות החברות לא השתפרה משמעותית".

לדברי הראל, זו בדיוק אחת הסיבות לשאלה האם מה שהצליח בארה"ב לא בהכרח יצליח גם ביפן: "מעבר לעובדה שהמדינות שונות מבחינה דמוגרפית (אוכלוסיית ארה"ב גדלה מגידול טבעי והגירה, בעוד שביפן היא מתכווצת), תוכניות ההרחבה הכמותית בארה"ב התבצעו במקביל למהפכת האנרגיה שם, שהקטינה מאוד את התלות של ארה"ב ביבוא נפט וגז ויצרה שינוי כלכלי עמוק שאיפשר לתעשייה האמריקאית להתאושש עם פחות תלות בגורמי חוץ".

כמו כן, צופים בהראל כי ההשלכה הדרמתית מעבר לין עשויה להיות בשוק המניות: "הזרמת ביקושים של יותר מ-150 מיליארד דולר לשוקי המניות ביפן מצד הבנק המרכזי וקרן הפנסיה צפויים בטווח הקצר להעלות את מחירי הנכסים ולהשפיע לחיוב על שוק המניות. בכל מקום שבו יושמה עד היום תוכנית הרחבה כמותית, המניות הגיבו בעליות חדות. בהתחשב בעובדה שההרחבה ביפן היא הגדולה ביותר (במונחי תוצר) שהוצגה עד היום, ייתכן כי גם ההשפעות שלה על שוקי המניות יהיו הדרמתיות ביותר.

"מה יוכל לפגוע בחגיגה בשוק המניות? התוכנית לא פותרת את הבעיות המבניות של יפן, את תלותה ביבוא מזון ואנרגיה, הירידה בתחרותיות, התכווצות האוכלוסייה וכמובן החוב הציבורי העצום. בנוסף, ראש הממשלה, שינזו אבה, יידרש בחודשים הקרובים להחלטה לא פשוטה בנוגע להעלאת מס הצריכה ל-10%, בהתאם לתכנון. המס שהוטל השנה נחשב לאחד הגורמים שפגעו בשוק המניות, ולאור הנתונים החלשים בחודשים האחרונים נראה היה כי יוחלט לדחות את העלאה המתוכננת. אם התוכנית החדשה תיתן ’דחיפה’ לכלכלה, ייתכן כי הוא יקבל את הביטחון להשליםאת המהלך הזה", סיכמו בהראל פיננסים.

בית ההשקעות רוטשילד ממזג את קרן הנאמנות "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" (מס' קרן: 5106661) וקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים" (מס' קרן: 5106679). המיזוג נעשה בהתאם להחלטת דירקטוריון מנהל הקרן מיום  14/09/2014 כמו כן,  נאמן הקרנות, יובנק חברה לנאמנות אישר ביום  17/09/2014 כי אין מניעה לביצוע המיזוג.

המיזוג בוצע באופן המפורט להלן:

1. המיזוג בוצע בהתאם להוראות סעיף 100 לחוק באופן שקרן הנאמנות "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" (מס' קרן: 5106661) (הקרן הנקלטת) מוזגה לתוך הקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים" (מס' קרן: 5106679) (הקרן הקולטת).

2. למען הסר ספק יובהר, כי לאחר מועד המיזוג הקרן הנקלטת אינה קיימת עוד.

3. מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, והמיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת.

4. כתוצאה מהמיזוג, לא חל שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת.

5. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת קיבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

6. במועד המיזוג פקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ואין לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת בוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן עוד לפדותן.

7. בהתאם לאישור שהתקבל מרשות המיסים בישראל בדבר תוכנית המיזוג, המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת פטורה ממס רווחי הון.

8. להלן מחירי הפדיון ליום 04/11/2014 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:

שם הקרן                                                                        מחיר הפדיון ערב המיזוג

"אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל"                                              67.41

"אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים"                              115.91

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" מקנה למחזיק בה  0.5815719 יחידות בקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים".

למען הסדר הטוב, להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת נכון למועד פרסום דיווח מיידי זה:

1.רוב נכסי הקרן יהיו חשופים למניות של חברות הנסחרות ו/או המאוגדות במדינות המזרח הרחוק, מזרח אירופה, המזרח התיכון (למעט ישראל), אפריקה ואמריקה הלטינית (להלן: "שווקים מתעוררים").

2.שיעור חשיפת נכסי הקרן למניות לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

3.שיעור חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

4.שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה^ לא יעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

5.השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל עשוי לעלות על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

6.יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.

זה אולי נשמע מגוחך, אבל זה מה שיש ומסתבר שזה באופן יחסי הרבה – בנק ירושלים מציע ריבית של 0.5% לשנה בפיקדון שקלי.  הריבית נקבעת בהתאם לפריים, והלקוחות יכולים למשוך את הפיקדון בהודעה של 60 יום מראש. זה מעט, אם נתייחס להיסטוריה (הריבית רק לפני שנה וחצי היתה מעל 2%, ולפני ארבע וחמש שנים היא הגיעה ל-4%-5%, אבל בעידן שריבית בנק ישראל היא 0.25%, אז מסתבר ש-0.5% זה לא מעט, זה אפילו הרבה!

ביחס לכל הבנקים במערכת הבנקאית, ההצעה של בנק ירושלים היא נדיבה. אז מה לעשות – להעביר את הכסף לבנק ירושלים? זאת אפשרות, אבל רגע לפני שאתם עושים זאת, כדאי לכם ללכת (או להתקשר כמובן) ליועץ ההשקעות, או אחד מבכירי הסניף , ולהגיד לו שאתם עומדים להעביר לבנק ירושלים סכום מסוים בגלל ששם מקבלים0.5% ריבית. מאוד יכול להיות שאחרי שתגידו זאת, יעלו את הריבית שמציעים לכם!

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסמה היום מתווה חדש לגופים המוסדיים הקובע כי תמהיל ההשקעות והסיכון הגלום בפנסיה יותאם למאפייני החוסכים לפנסיה.  ההנחיות החדשות נועדו למנוע חשיפה גבוהה מדי של חוסכים מבוגרים לתנודתיות בשוק ההון. מתווה זה יחול באופן אוטומטי על כל המצטרפים החדשים למעגל החוסכים. בנוסף, לכל חוסך קיים תינתן האפשרות להעביר את כספו למסלול השקעות מותאם לגיל. ההנחיות האלו מגיעות לאחר בדיקה של הממונה על שוק ההון והבנה שאין התאמה בין הפנסיות ותמהיל הפנסיות (מבחינת הסיכונים) ובין גילאי החוסכים. לשיטה הזו קוראים המודל הצ'יליאני – זו שיטה שכבר ניסו להפנים אותה כאן לפני כשנתיים, אבל ללא הצלחה. נקווה שהפעם זה יצליח!

המשבר הפיננסי שפקד את שוקי ההון בארץ ובעולם בשנת 2008, העלה את הצורך בהתאמת מסלולי ההשקעה למאפייני החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני השונים (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים). כיום, מרבית כספי החוסכים, צעירים ומבוגרים, מנוהלים יחד על אף שמאפייניהם וצרכיהם שונים זה מזה. ההסדרה שצפויה להיכנס לתוקף בתאריך 1.1.16, כוללת גם הוראות בנוגע לשמות מסלולי ההשקעה השונים במוצרי החיסכון הפנסיוני. נקבעו שמות אחידים לכל מסלול במטרה להקל על חוסכים להחליט מהו אפיק ההשקעה המתאים לצורכיהם.

שר האוצר, יאיר לפיד: "מדובר במהלך צרכני המבטיח ודאות גבוהה יותר לחוסכים לפנסיה בישראל ושיוביל להגנה גבוהה יותר על כספי הפנסיה של האוכלוסייה המבוגרת בארצנו״. מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: אנו פועלים למנוע פגיעה בגובה הקצבה של חוסכים עקב תנודתיות בשוק ההון בשנים שלפני יציאתם לפנסיה. מהלך זה של התאמת רמת סיכון ההשקעה לגיל החוסך הינו חלק ממדיניות כוללת של משרד האוצר לנושא החיסכון הפנסיוני". הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "עלינו לשמור על כספי החיסכון ולוודא כי גם ברמת תנודתיות גבוהה בשוק ההון, חוסכים מבוגרים יושפעו במידה פחותה. המתווה החדש צפוי להגן באופן טוב יותר על כספי החיסכון הפנסיוני וליצור התאמה טובה יותר של השקעות לצורכי החוסכים בסמוך לתקופת פרישתם לגמלאות".

שאלות ותשובות – מתווה מותאם גיל

1. מהו המתווה ומהי מטרתו? גופים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וקופות ביטוח), יידרשו להקים מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בקבוצות גיל שונות. בנוסף, הגופים המוסדיים יוכלו להרחיב את המודל ולהפריד בין כספי החוסכים גם על פי מאפיינים נוספים. למשל, העדפת סיכון, מצב כלכלי וכדומה. מטרת המתווה היא להתאים את החיסכון הפנסיוני למאפייני העמית ובעיקר לגילו. המתווה גובש על מנת למנוע מחוסך הקרוב לגיל פרישה לספוג הפסדים כתוצאה מתנודות חריפות בשווקי ההון.

2. כיצד מצטרפים למתווה? חוסכים חדשים ישויכו באופן אוטומטי למתווה, כל עוד לא בחרו מסלול השקעה אחר. כמו כן, הגופים המוסדיים יפנו לחוסכים קיימים ויציעו להם לעבור למתווה זה.

3. מה תהיה מדיניות ההשקעה החדשה? החברה המנהלת תקבע את מדיניות ההשקעה של כל מסלולי השקעה עבור כל קבוצת גיל. סביר להניח כי מסלולים שמיועדים לחוסכים מבוגרים יהיו סולידיים יותר ומסוכנים פחות ממסלולים עבור חוסכים צעירים. בנושא זה, ניתן להתייעץ עם סוכן ביטוח, או יועץ פנסיוני או לפנות ישירות לחברה. בנוסף, ניתן לעקוב אחר מדיניות ההשקעה, בפרסומים של "מדיניות השקעה צפויה" שהחברה המנהלת מחויבת להעלות באתר האינטרנט שלה

4. אילו מסלולי השקעה יוקמו במסגרת המתווה? כל חברה המנהלת כספים במוצרי חיסכון פנסיוני (קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח חיים) תקים מתווה השקעות מותאם גיל המכיל את המסלולים הבאים: • מסלול השקעה לחוסכים מתחת לגיל 50; • מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 50 עד 60; • מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 60 ומעלה; • מסלול השקעה למקבלי קצבה. בנוסף, ימשיכו להתקיים מסלולי השקעה "מתמחים" כגון: מניות, אג"ח, שקלי, טווח קצר וכדומה. חוסכים שעדיין לא החלו לקבל קצבה רשאים להעביר את כספם.

5. מהו השינוי במסלול השקעה "מתמחה"? עד היום, מסלול "מתמחה" אופיין בכך שלפחות 50% מהכספים הנמצאים בו מושקעים באפיק השקעה מסוים כמניות, אג"ח, שקלי וכדומה. מטרת מסלולים מסוג זה היא לאפשר לחוסכים לבחור באפיק המתאים ביותר למאפייניהם ולצרכיהם.

6. מהו מסלול השקעה בו מנוהלים הכספים כיום? רוב כספי החיסכון הפנסיוני מנוהלים כיום במסלולי השקעה "כלליים", שאינם לוקחים בחשבון את מאפייניהם השונים של החוסכים. במסלולים אלה נמצאים כספים של חוסכים בגילאים שונים. במסלול "כללי" ניהול ההשקעות נעשה בהתאם לשיקול דעתה של החברה המנהלת את כספי החיסכון הפנסיוני.

7. באיזה מסלול מנוהלים הכספים שלי? ניתן לפנות לחברה המנהלת את כספי החיסכון ולברר זאת עמה. בנוסף, חוסך רשאי להעביר את כספיו מהמסלול ה"כללי" למסלול השקעה מתמחה.

8. מדוע חשוב מסלול ההשקעה שלי? כספי החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני משויכים למסלולי השקעה שונים, כאשר הכספים בכל מסלול מושקעים באופן שונה, סולידיים יותר או פחות. התשואה שמניבים כספי החוסכים בכל מסלול השקעה נגזרת, בין השאר, מרמת הסיכון אליה חשופים הכספים באותו המסלול. כלומר, בחירה במסלול ההשקעה משפיעה על רמת הסיכון.

9. כיצד אדע מהי רמת הסיכון המתאימה לי? חיסכון פנסיוני הוא חיסכון ארוך טווח, הנצבר על פני עשרות שנים. ככל שמשקל ההשקעות במניות או באגרות חוב של חברות בסך החיסכון הפנסיוני גבוה יותר, החוסך צפוי לתנודות חדות יותר. מצד שני, חיסכון המושקע בעיקר בפיקדונות או באגרות חוב ממשלתיות הוא תנודתי פחות, אך לאורך זמן צפוי להניב תשואות נמוכות יותר. השפעתן של תנודות חדות בתקופה קצרה אינה מהווה סיכון לחיסכון ארוך טווח, ולא מומלץ לקבל החלטות שהשפעתן מכרעת על סמך ירידות או עליות חדות שבועיות או חודשיות. לפני כל החלטה חשוב לפנות לגורם מוסמך בתחום (יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני) שיעזור בבחירת התכנית או המסלול המתאימים ביותר.

10. אני חוסך במסלול "כללי" ומעוניין להישאר בו. האם אני יכול לעשות זאת? כן. חוסכים קיימים במסלול "כללי" יורשו להמשיך לנהל בו את כספם.

11. אני חוסך בן 62, האם אוכל לבחור במסלול מנייתי? כן, כל עוד לא התחלת לקבל קצבה, תמיד תוכל לבחור במסלול "מתמחה", לרבות במסלול מנייתי. חשוב להדגיש כי הזכות לבחור היכן ינוהלו כספי החיסכון הפנסיוני נמצאת בידי החוסך בלבד. החוסך רשאי להיוועץ ביועץ או בסוכן ביטוח פנסיוני כדי לבצע את הבחירה המושכלת והמתאימה ביותר לצרכיו ולהעדפותיו.

12. האם המודל יחול על קרן השתלמות? המודל יחול רק על חיסכון פנסיוני המיועד לשימוש החוסכים לאחר גיל הפרישה: כספים בקופות גמל לתגמולים, בקופות גמל לא משלמות לקצבה, בקרנות הפנסיה החדשות ובקופות ביטוח (הידועות גם כפוליסות ביטוח מנהלים). המודל לא יחול על מוצרי חיסכון שאינם מיועדים לגיל פרישה דוגמת קרן השתלמות, קופת גמל לדמי מחלה, קופה מרכזית לפיצויים, קופות אישיות לפיצויים ועוד.

13. האם המודל יחול על כספי פיצויים? כן, כספי הפיצויים יכולים להוות מרכיב מרכזי בחיסכון לגיל הפרישה, ויתאפשר לנהלם במסגרת המתווה.

14. היכן אני יכול למצוא מידע על המתווה של חברות המנהלות מוצרי חסכון פנסיוני? מידע נרחב ניתן למצוא באתרי האינטרנט של החברות לניהול מוצרי חסכון פנסיוני. בנוסף, ניתן לפנות לחברות בטלפון או בכתב.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום נתונים על הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית 2013. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה ממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה היא 9,030 ש"ח, עלייה ריאלית של 1.4% בהשוואה לשנת 2012. ההכנסה החציונית עמדה על 6,578 ש"ח, עלייה ריאלית של 3.3% לחודש לעומת שנת 2012.

עוד עולה מהנתונים כי מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע הוא 41.6, וההכנסה ברוטו הממוצעת לשעת עבודה – 52.0 ש"ח. הגיל הממוצע של שכיר הוא 39.5, ומספר שנות הלימוד הממוצע לשכיר הוא 14.0.

התפלגות השכירים לפי עשירונים ומין: 51.4% מהשכירים הם גברים, ו-48.6% נשים. ממוצע שנות לימוד של גבר שכיר הוא 13.8 ושל אישה שכירה הוא 14.1. בעשירונים התחתונים, שיעור הנשים השכירות גבוה יותר משיעור הגברים השכירים, וככל שמתקדמים בעשירונים שיעור הנשים השכירות הולך וקטן.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר היא 10,683 ש"ח ולשעה 55.4 ש"ח, ואילו ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה היא 7,280 ש"ח ולשעה 47.4 ש"ח. ההכנסה החציונית ברוטו לחודש לגבר שכיר היא 7,657 ש"ח ולאישה שכירה 5,615 ש"ח. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של אישה שכירה מהווה 68.2% מהכנסת גבר, הכנסה הממוצעת ברוטו לשעה היא 85.6% מהכנסת הגבר וההכנסה החציונית לחודש היא 73.3% מההכנסה החציונית של הגבר.

הכנסה ממוצעת ברוטו מעבודה שכירה לפי קבוצות אוכלוסייה: ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 9,566 ש"ח – והחציונית 6,971 ש"ח. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה הערבית היא 6,076 ש"ח – והחציונית 5,414 ש"ח. הפערים בהכנסות בין שכירים ערבים לשכירים יהודים גבוהים יותר בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה מאשר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היא 11,652 ש"ח, לעומת ההכנסה לגבר שכיר בקרב האוכלוסייה הערבית שהיא 6,453 ש"ח לחודש – פער של 44.6%. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה יהודית היא 7,555 ש"ח, לעומת ההכנסה לאישה שכירה בקרב אוכלוסייה ערבית שהיא 5,210 ש"ח לחודש – פער של 31%.

ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר מבין ענפי הכלכלה היא בענף המידע והתקשורת – 15,705 ש"ח ברוטו לחודש. ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר מבין משלחי היד היא בקרב מנהלים (16,489 ש"ח) לחודש. במשלח יד זה גם שעות העבודה השבועיות הרבות ביותר – 48.3 שעות בממוצע לשבוע.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למנהל שכיר היא 18,096 ש"ח, וההכנסה למנהלת שכירה היא 13,567 ש"ח לחודש – פער של 25%.

ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו. ההכנסה ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היא 78.6 ש"ח, לעומת הכנסה של 30.8 ש"ח ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים.

שר האוצר, יאיר לפיד, פנה לוועדת המחירים בבקשה לבחון את האפשרות להטיל פיקוח מחירים על רשימת המוצרים הבאה: שמן קנולה, לחם מחיטה מלאה, יוגורט, מעדני חלב, חלב סויה, ירקות קפואים ונייר טואלט.

במכתב ששלח שר האוצר, יאיר לפיד, הבוקר (5.11) ליו"ר ועדת המחירים ציין השר כי משרדו הציב את המאבק ביוקר המחיה, הפחתת הוצאות והגדלת ההכנסה הפנויה של השכבות החלשות ושל מעמד הביניים הישראלי כיעד מדיניות מרכזי: "אין מנוס מנקיטה בכלים הנוקשים ביותר, ובכלל פיקוח מחירים, כדי להחזיר את המחירים לרמה שהציבור יכול להרשות לעצמו".

עוד הוסיף שר האוצר במכתבו: ״המטרה שלנו היא להגיע לרמת מחירים נמוכה יותר, אשר תאפשר לאזרחים כוח קניה דומה לזה הקיים במדינות המפותחות״.  שר האוצר ומשרדו ימשיכו לנקוט בצעדים כמו הסרת חסמים והגברת יבוא כחלק מתכנית רחבה למלחמה ביוקר במחיה בישראל. כבר בינואר הקרוב צפויה הורדה במחירי החשמל בכ- 12-15% ובמהלך שנת 2015 ירידה במחירי המים בכ-10% לפחות.

רשימת המוצרים מבוססת על בחינה ראשונית שנעשתה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד

האוצר. בבחינה נבדק השינוי שחל במחירי המוצרים בשנים האחרונות, מחיר המוצרים

בהשוואה בינלאומית וכן מידת הריכוזיות בכל תחום.