בנק ירושלים בניהולו של אורי פז ממשיך לנסות לפתות לקוחות של בנקים אחרים. אחרי שהחליט על הענקת ריבית שוטפת גבוה ללקוחות – ריבית בגובה 80% מריבית בנק ישראל (ריבית נוכחית של 2.2% – 80% מריבית בנק ישראל 2.75%), מודיע הבנק ריבית זהה לריבית בנק ישראל – 2.75% למשך תקופה של חודש וחצי. נראה שהמהלך של בנק ירושלים נועד למשוך לקוחות לפתוח פיקדונות בבנק (דרך האינטרנט) ובכך למעשה לשבור את המחסום הפסיכולוגי שבמעבר לבנק אחר. כיום, רק נזכיר, כדי להשקיע בפיקדונות לא צריך לפתוח חשבון בנק, לא צריך להגיע פיזית לסניף בנק, כל מה שצריך זה לפתוח פיקדון באתר האינטרנט של בנק ירושלים ולהעביר לשם כסף בהעברה בנקאית מהחשבון הקיים. בסוף תקופת החיסכון , בנק ירושלים מעביר את הכסף לחשבון של הלקוח. בבנק סבורים ככל הנראה שאחרי הפעם הראשונה יהיה קל יותר ללקוח לפתוח חסכונות ופיקדונות בבנק ירושלים, ולכן הם מציעים פיקדון לטווח קצר עם תנאים מרשימים ביותר.

בחיסכון הפנסיוני אתם משלמים שני סוגים של דמי ניהול – למה? ככה, פשוט כי אפשר! נכון, זה אולי מקובל בחלקים גדולים של העולם המערבי, אבל זה עדיין לא גושפנקא לקחת ממכם כספים, וזה לא סתם לקחת – דמי הניהול בארץ בחיסכון הפנסיוני , בעיקר בביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה  הם גבוהים במידה מפחידה – בממוצע שליש מהפנסיה מופרש לטובת דמי הניהול וזה גבוה משמעותית מהממוצע בעולם המערבי.  ועל מה אנחנו משלמים דמי ניהול? אנחנו משלמים כאמור שני סוגים של דמי ניהול – דמי ניהול מההפקדות החודשיות ודמי ניהול מהחיסכון המצטבר (הצבירה). שוב פעם – למה? ככה. ועובדה – בקרנות הנאמנות משלמים דמי ניהול על הצבירה לא על ההפקדות, וזה , חייבים להודות, די הגיוני.  צבחינתכם – באם אתם חוסכים צעירים  שצברו סכום יחסית קטן ואתם מתכננים להפקיד עוד שנים ארוכות, כדאי לכם להתמקח עם חברת הביטוח / בית ההשקעות על דמי הניהול בהפקדות.  אם אתם חוסכים וותיקים שצברו כבר סכום נכבד בחיסכון וההפקדות שלכם בטווח יחסית קרוב אמורות להסתיים,  כדאי לכם להפעיל לחץ בעיקר על הפחתת דמי הניהול על הצבירה.

מסתבר שרוב החוסכים בכלל לא יודע להבדיל באיזה אפיק פנסיוני הוא חוסך, למרות שזה כמובן חשוב ביותר – אבל, כאלה אנחנו , לא ממש רוצים לחשוב ולהתעסק בתקופת הפנסיה, כשאנחנו צעירים אנחנו ממש מתרחקים מזה זה פשוט נראה מאוד רחוק וכשאנחנו כבר מתבגרים אנחנו לא רוצים לחשוב על זה כי זה נראה לנו קרוב, וככה , אנחנו מאבדים הרבה כסף.

ככלל, החיסכון הפנסיוני מתחלק על פני שלוש אפיקים  – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. קופת גמל כיום היא כבר לא ממש נתפסת כחיסכון טהור לטווח ארוך, בעיקר בגלל שהיא לא מאפשרת קצבה בגיל פנסיה (אלא משיכה חד פעמית). למעשה, קופות הגמל שעד לפני מספר שנים נתפסו כהשקעה לפנסיה, איבדו את היתרון המיסוי שלהם ברגע שהממשלה החליטה שהיא מעוניינת בחיסכון שיביא בסופו של דבר לקצבה בעת הפנסיה. המדינה עודדה את המכשירים שמעניקים קצבה – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, והמצב כיום שלקופות גמל יש עדיין יתרון מיסוי אבל נחות ביחס לשני האפיקים האחרים. לכן, פרקטית, חיסכון לפנסיה מתייחס בעיקר לשני אפיקים – קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. ומה ההבדל הגדול בינהם? קרן פנסיה מחזיקה ב-30% מתיק ההשקעות שלה באגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת. בביטוחי המנהלים זה לא קיים.

מנגד, היתרון של ביטוח המנהלים הוא בעובדה שהקצבה הפנסיונית של החוסכים לא תיפגע כתוצאה משינוי בתחולת החיים. במילים פשוטות, אם אורך החיים יגדל זה לא ישפיע על הקצבה שלכם. בעוד שאם התוחלת חיים תגדל ואתם חוסכים דרך קרנות פנסיה אתם תפגעו – העוגה פשוט תתחלק על פני יותר שנים ליותר אנשים, אתם תממנו את העלייה בתוחלת החיים. קופת גמל, אגב, אם נחזיר אותה לדיון – היא מוצר בלי ביטוח שלא כמו שני המוצרים האחרים.

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של בית ההשקעות ילין לפידות מנצחות במבחן התשואה ארוך הטווח – קופת הגמל, ילין לפידות הניבה בחמש השנים האחרונות תשואה של 38.1% כשאחריה בדירוג הקופות הגדולות (מעל 1 מיליארד שקל של נכסים) דש תגמולים עם תשואה של 32.5%, ואחריה תמר של כלל ביטוח עם תשואה של 31.5%. ילין לפידות גם מוביל בקרנות ההשתלמות. קופת הגמל ילין לפידות השתלמות מובילה בחמש השנים האחרונות עם תשואה מצרפית של 38%, אחריה בדירוג הקרנות השתלמות הגדולות (מעל מיליארד שקל של נכסים) מגדל השתלמות עם תשואה של 35.6%, ושלישית בדירוג אלטשולר שחם השתלמות עם תשואה של 29%.

היקף המשכנתאות ב-2011 הסתכם ב-44.7 מיליארד שקל, לעומת 47.3 מיליארד שקל בשנת 2010 – כך עולה מנתונים שפרסם הפיקוח על הבנקים. הממוצע החודשי ב-2011 עמד על 3.7 מיליארד שקל, לעומת 3.9 מיליארד שקל בשנת 2010. מהנתונים עולה כי במחצית השנייה של 2011 חלה ירידה דרמטית בביצועי המשכנתאות – בעוד במחצית הראשונה עמד הממוצע החודשי על 4.2 מיליארד שקל, הרי שביצועי המשכנתאות במחצית השנייה עמדו על 3.25 מיליארד שקל בממוצע חודשי. הסיבה לירידה היא התקררות שוק הנדל"ן למגורים, כאשר בשלב זה, נראה שרוכשים פוטנציאלים רבים מחכים להתמתנות מחיירם נוספת, וכן – התייקרות המשכנתאות לאור הגבלות רגולטוריות של בנק ישראל, כשהמשמעותית בינהן היא הגבלת החלק מהמשכנתא שנלקח בריבית משתנה – עד שליש.

יעקב רויטר, מנהל תחום המשכנתאות בבנק המוביל בתחום זה – בנק מזרחי טפחות, אמר בפאנל של התאחדות הקבלנים "ב-2010 היקף האשראי למשכנתאות עמד על 48 מיליארד שקל, ב-2011 מסתכם ההיקף ב-45 מיליארד שקל וב-2012 הצפי הוא 41 מיליארד שקל. אני צופה ירידה בהיקף המשכנתאות , הירידה נובעת מכך שחלק גדול מהמשקיעים בשוק הנדל"ן יצאו מהשוק. היתה אופנה שלכל אחד יש דירה נוספת, אבל זה נגמר. זה אמנם נכון שבאוקטובר היה 2.3 מיליארד שקל ביצוע במשכנתאות, בנובמבר הייתה עלייה ל-2.9 מיליארד שקל בדצמבר הייתה עליה ל-3.1 מיליארד שקל, אבל עדיין המגמה היא של ירידה בביצועי המשכנתא ונראה את זה גם בשנת 2012.  שואלים אותנו האם המפקח על הבנקים פעל נכון כשצינן את השוק. ב-2010 היה מצב שפישר היה חייב להתערב, הוא דאג לשפיות בענף. התוצאה הייתה שיש פחות ביצוע של משכנתאות מאחר והבנקים היו צריכים להקצות יותר הון".

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים לא קונה את ירידת המחירים בשוק הדירות,"סעיף מחירי הדיור ממשיך אמנם לרדת זה החודש השלישי ברציפות , אבל אנחנו עדיין לא קונים תרחיש שבו הם ימשיכו לרדת גם בחודשים הבאים",  העריך אמיר כהנוביץ' בתגובה לפרסום מדד חודש דצמבר שנותר ללא שינוי, עם ירידה של 0.1% במחירי הדיור, "אנו מעריכים כי יותר סביר מירידת מחירים בשוק הדירות, שמגמת העליות הארוכה פשוט מתמתנת".

כהנוביץ' סבור שסטנלי פישר נגיד בנק ישראל (בשיתוף המועצה) יפחית בסוף החודש את הריבית במשק  מ-2.75% ל-2.5%. נזכיר כי לאחרונה התפרסמו הערכות של כלכלני בתי ההשקעות הגדולים – פסגות, אי.בי.אי שהריבית במשק תרד בהדרגה כשהאגרסיביים ביורת מעריכים שהיא תרד עד ל-2%.

מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר 2011 הוא…אפס.  מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי מדד המחירים לצרכן בשנת 2011 כולה הסתכם ב-2.2%. מדד מחירי הדיור ירד במהלך חודש דצמבר ב-0.1%, כשמנגד מדד מחירי שכר הדירה עלה ב-0.3%.

מדד מחירי הדיור יורד זה מספר חודשים , ובהקשר זה טוענים כלכלני הלמ"ס כי בפועל ייתכן והירידה אף חדה יותר. על כל פנים, ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2010 (התקופה המקבילה) מציינים בלמ"ס כי מחירי הדירות עלו ב7%.

בנק ישראל מספק תוואי למדד המחירים לצרכן, כאשר בשנים האחרונות וכך ביחס לשנים קדימה – מדד המחירים להערכת בנק ישראל ינוע בין 1% ל-3%.

מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי בחודש נובמבר 2011 ירדו מחירי הדירות בממוצע ב-0.3%, לאחר שבחודש אוקטובר ירדו המחירים ב-0.9% ובחודש ספטמבר ירדו המחירים ב-0.3%.  במקביל פרסמה הלמ"ס כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% (עלות הדיור המורכבת גם שמכירות והוצאות נלוות).

הירידה בחודש נובמבר היא השלישית ברציפות וזה לאחר שמאז ינואר 2009 ועד אוגוסט 2011 נרשמו רק עליות מחירים כשבסה"כ עלו בתקופה זו המחירים ב-38%.

בסוף הרבעון השלישי של 2011 עמד מחיריה הממוצע של דירה יד שנייה על 1.08 מיליון שקל, ירידה של 3.2% ביחס לרבעון קודם. על פי הציפיות גם ברבעון האחרון חלה ירידת מחירים. הנתון בפועל יתפרסם בחודש הבא.

בשנה האחרונה מנסים באוצר לפשט לחוסכים בקרנות הפנסיה את הדוחות השוטפים שהם מקבלים מהקרנות. הדוחות האלו עמוסים במידע, לא ברורים למשקיעים ויוצרים רתיעה גדולה. למעשה, הדוחות העמוסים האלו הם תוצאה של עבודת מטה באוצר (מלפני כשש שנים) שחייבה את הקרנות לשקיפות מלאה ולעומס הנתונים הזה. אבל, עכשיו התברר שעומס הנתונים הזה כאמור מזיק, ומקשה על העמית להבין את הדברים הבסיסים ביותר – כמה הוא הרוויח, כמה הוא שילם דמי ניהול, כמה הוא הפקיד במך התקופה, במה הכסף מושקע, מה התנאים שלו.

באוצר החליטו בשנה האחרונה להפוך את הדוח כאמור לפשוט וברור – הדוח יכלול עמוד אחד ובו יופיעו עד 7 נתונים מרכזיים בצורה ידידותית – העמית יקבל מידע על  הסכום שהיה לו בתחילת השנה; על ההפקדות במהלך השנה; על התשואה בתקופה; על הרווח / הפסד בתקופה; על דמי הניהול – באחוזים ובסכום; על הסכום בסוף התקופה.

כך או אחרת, עד שהדוח הברור והפשוט יגיע ייקח כנראה זמן – באוצר מתכוונים בחודשים הקרובים להעלות את העניין במסגרת החקיקה.

קצבה ממוצעת בפנסיה – כמה זה? והאם זה מספיק? שימו לב לנתון הבא – הקצבה הממוצעת של החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות מסתכמת ב-3.8 אלף שקל בלבד – כך עולה מנתוני קרנות הפנסיה החדשות הגדולות.

הקרנות הוותיקות עשויות לשנות מעט את התמונה – שם, על רקע התנאים הטובים יותר, סכום הקצבה אמור להיות גבוה יותר, ועדיין – זו תמונה מפחידה – אחרי הכל, הקרנות החדשות יהפכו להיות היחידות בטווח של עשרות שנים. הסכום הזה – 3.8 אלף שקל, הוא עדיין לא סוף הסיפור, הוא תחת הנחות מסוימות ובבעיקר תחת הנחת גיל פרישה וגיל תמותה מסוימים, אבל בהינתן שגיל הפרישה של נשים – 62 שנים וגיל הפרישה של גברים – 67 שים ובהינתן שארוך החיים הולך וגדל, הקצבה החודשית עלולה לרדת. על פי יועצים פנסיונים סכום הקצבה יכול אף לרדת מתחת ל-2.5 אלף שקל. מנגד, היום חוסכים יותר מבעבר על רקע הרפורמה מהשנים האחרונות יש חובה לחסוך בחיסכון פנסיוני כששיעורי החיסכון הולכים וגדלים. מגמהזו עשוי לקזז את הירידה הצפויה בקצבה ואפילו להביא לעלייה בקצבה ביחס לקצבה הנוכחית. אבל, איך שלא מסתכלים על זה – מדובר בקצבה נמוכה, מדובר בפצצת זמן שעלולה להתפוצץ לנו בפרצוף. צריך לעשות משהו מהר ועכשיו כדי שעוד כמה שנים לא יהיה מאוחר מדיץ

זה נשמע לא הגיוני, זה נשמע מופרך, אבל כמו שאמרה לנו יועצת פנסיונית וותיקה, "הציבור לא מודע לכמה הוא משלם דמי ניהול, בפועל הוא משלם עוד פנסיה שלמה לבתי ההשקעות" וזה נכון!, תשלום שנתי של דמי ניהול סביב 2% במשך כמה עשרות שנים זה כבר פנסיה מלאה בפני עצמה . ואם עושים את החישוב המדויק יותר ומנסים לענות על השאלה הקשה – כמה דמי ניהול גובים מאיתנו קרנות הפנסיה / ביטוחי המנהלים / קופות הגמל, אז יש לנו תשובה – בערך שליש מהיקף הכספים שלכם מופרש לדמי ניהול. זה הממוצע, יש מקומות שזה הרבה יותר – אפילו חצי מהפנסיה הולך על דמי ניהול ויש מקומות (בעיקר דרך וועדי העובדים הגדולים) ששם דמי הניהול נמוכים והתשלום הכולל מגיע ל-15% מיקף הפנסיה הכולל. כן, זה מדהים – יש אפליה ענקית בין העובדים השונים – אם אתם "סתם" עובדים שליש מהפנסיה שלכם הולך לדמי ניהול, אם אתם בחברה גודלה ומיוחסת (או במוסד ציבורי) אתם תשלמו לפנסיה 15% מערך החיסכון – זה פער ענק, אבל יש מה לעשות – להילחם על דמי הניהול זה ביידים שלכם – תרימו את הטלפון לחברת הביטוח או בית ההשקעות ותתמקחו – פשוט תגידו שאם לא תקבלו תנאים טובים יותר אתם עוזבים ובמקביל תבדקו במקומות אחרים מה דמי הניהול שם. זה שווה – כל פיפס של אחוז מתורגם לעשרות אלפי שקליםפ בפניה. אל תוותרו על זה.