אחרי וועדת בכר (שאולי עזרה מעט לשכלול שוק ההון, אבל בשורה התחתונה גם גרמה לעלייה בדמי הניהול ולריכוז הכוח בחברות הביטוח) החליטו הבנקים לשים דגש על תחום הייעוץ הפנסיוני. הבנקים הכשירו מאות רבות של יועצים פנסיונים שאמורים היו לספק שירות אובייקטיבי לקהל הלקוחות. היעוץ הפנסיוני, כך חשבו בבנקים, הוא שירות קריטי ללקוחות, אחרי הכל מדובר בכסף לפנסיה, ולכן הם ציפו לגל של לקוחות שיעזרו בשירות זה. המודל העסקי שלהם התבסס על עמלת הפצה ( 0.25%) מהצבירה בכל האפיקים הפנסיונים. במצב כזה, אין ליועץ הפנסיוני של הבנק עדיפות לשווק אפיק מסוים, אלא את הטוב ביותר ללקוח, וזה אגב, בשונה מסוכן ביטוח/ סוכן פנסיוני שמקבל תמורה מהגוף הפנסיוני ולכן הוא משווק את המכשירים הפנסיונים שעליהם הוא מקבל את העמלה הגבוהה ביותר. בנק לאומי במהלך 2008 העריך שהוא יצטרך מעל 500 יועצים פנסיונים לעבודה בסניפים ובהתאמה הכשיר כמות גדולה של עובדים. בפועל, התחום הזה בלאומי ובכל הבנקים האחרים התברר ככישלון כלכלי גדול. הציבור פשוט לא מגיע להתייעץ עם היועצים האלו, רוב הציבור נחשף לחיסכון הפנסיוני דרך מקום העבודה שלו ושם כבר סוכן הביטוח של המעביד הוא זה שמגדיר ומייעץ לחוסך / עובד (במקרים רבים ייעוץ כאמור לא אובייקטיבי). על רקע זה, שינוי בבנק לאומי את פורמט הייעוץ הפנסיוני כאשר בסה"כ יהיו בבנק לאומי 40 יועצים פנסיונים ב13 מרכזים.

"בשנת 2011 הצלחנו להשיג גידול של 50% בהתחלות הבנייה של דירות ברחבי הארץ", אמר אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי בכנס של התאחדות הקבלנים, "פרסמנו מכרזים עם הנחה על רכישת קרקע, הוצאנו מכרזים ללא מחיר מינימום לדיור בהשכרה. אנחנו נמצאים בעולם של מחנק אשראי וקשה לפעול במצב כזה; הממשלה יכולה לטפל בזה – יש להפריד את המע"מ מערבות חוק המכר, זה שווה הרבה מאוד כסף, ערבות חוק המכר אמנם תדולל אבל אם אין חמצן לנדל"ן שזה האשראי אז אין נדל"ן".

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו חיסכון צמוד מדד לתקופה של 3, 5, 7 שנים. החיסכון ל-3 שנים יכלול מענק צמוד המשולם בסוף התקופה ויניב תשואה הצמודה למד בתוספת ריבית של 1.1%. החיסכון לל-5 שנים יניב (עם המענק) תשואה מדדית בתוספת של 1.5% והחיסכון ל-7 שנים יניב (עם המענק) את תשואת המדד בתוספת 2%. סכום המינימום לחיסכון – 100 אלף שקל.

"נוצר בשנים האחרונות פער גדול  בין ביקוש הדירות להיצע הדירות, ואני בא בטענות לממשלה", אמר בנימין נתניהו בכנס של התאחדות הקבלנים, "הפער הוא של עשרות אלפי דירות וזה גורם לעליית מחירים. אנחנו פועלים לצמצום הפער. בישראל צריך 130 משכורות כדי לרכוש דירה. אנחנו רוצים להוריד את זה כדי שרמת השעבוד של הישראלי לא תהיה כזו גדולה. היום ילדים גרים עם ההורים ועוד מעט גם הנכדים יגורו עם ההורים. צריך להגדיל את היצע הקרקעות וזאת עשינו. החלטנו להסיר מחסום שהושם על ידי הממשלה הקודמת שמנע בנייה באזור המרכז. הרי כל הביקושים כאן במרכז וזה העלה את המחירים. בנוסף מתחנו תשתיות כדי לפתור את המדינה מהפקקים. אי אפשר להגיד לאנשים לגור במקום מסוים אם לוקח להם שעות להגיע לשם.  צריך לפתוח צירי תנועה דרומה וצפונה ובזה אנחנו פועלים. יש עכשיו מנכ"ל חדש למשרד ראש הממשלה. אמרתי לו לפתוח את הפנקס, לכל מי שעובד איתי יש פנקס, ולכתוב – דיור, זה הדבר הראשון שצריך לפעול למענו. להגדלת ההיצע".

"התקופה הנוכחית מעניינת ומאתגרת", אמר נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל בכנס של הבלנים וראשי המשק, "אני בענף כבר 30 שנה, ואני רוצה להגיד שכולם מדברים עכשיו על כך שהולכים לקראת משבר בענף ואני זוכר שכבר עברנו תקופות קשות מהתקופה הנוכחית. אני חושב ששנת 2012 תהיה לא פחות טובה מהשנה הקודמת, 2011 שהיתה בפני עצמה שנה טובה. אני קורא לכל הקבלנים לצאת ולבנות בשכל ובזהירות. אני נגד הגישה של ראשי המדינה שמדברים על צונאמי שיגיע ב-2012. אם נקשיב להם נצמצם את ההשקעות והנבואה שלהם תגשים עצמה. אנחנו רוצים להמשיך לבנות לקדם את ענפי המשק. אני שומע על ירידה במחירי הדיור ואני שואל – לפני שנה שמענו את ראש הממשלה אומר שיש מחסור של 100 אלף יחידות דיור. המחאה התחילה בגלל מחירי הדיור. והיום אנחנו כמה חודשים אחר כך ונראה כאילו אין יותר מחסור. זוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירה אז הם שוכרים ומחירי השכירות רק עולים"

"אין אף ענף במשק המקומי  שהצליח לגבש את עצמו מחדש, עם יכולת גמישות והתאמה, כמו ענף הבנייה בישראל", אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בכנס של התאחדות הקבלנים, "חווינו בארץ הרבה משברים, מעולם לא היה משבר שאופיין כמשבר שהגיע מענף הנדל"ן. קיים בארץ שוק משכנתאות ייחודי  שהוא שמרני מאוד ואין בו כלל את האלמנטים שהפילו את השוק האמריקאי. הוא יכול לנוע ממצב אחד למצב אחר ולהתאים עצמו. לגבי הזמן הנוכחי – הירידה בביקושים שאנו רואים אמנם מדאיגה את יזמי הנדל"ן  אבל אני חושב שהיא זמנית. יש ביקושים לדירות למגורים, האוכלוסייה גדלה והביקוש רק הולך וגדל. העלייה הבלתי סבירה במחירים שחווינו בעבר, בשנים האחרונות נבעה ממחסור בהיצע".

השמאי הממשלתי הראשי טל אלדרוטי אומר בראיון לגלובס – "אי אפשר לדעת מה יקרה למחירי הדיור. השוק נעצר, וברור שהמחאה החברתית של הקיץ עשתה משהו. ברור שהמשבר ואי הוודאות בשווקי אירופה וארה"ב עשו משהו. ברור שהאביב הערבי החדש, שאולי יהיה חורף אזורי חדש, עשו משהו. כל אלה משקפים אווירת אי ודאות, ואי ודאות זה הדבר הכי גרוע לנדל"ן. אנשים יושבים על הגדר, מחכים… במחיר סביר, הדירות עפות. אנשים עדיין צריכים דירות".
לראיון המלא בגלובס

פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך את הורדת הריבית עד ל-2% – כך סבורים בבית ההשקעות אי.בי.אי, להערכתם, בנק ישראל צפוי להגיב מהר להרעה בשווקים הפיננסים והריאלים ולהוריד את הריבית כדי לזרז צמיחה וצריכה, ולמנוע מיתון. רפי גוזלן, כלכלן ראשי של אי.בי.אי, מדגיש "בנק ישראל מגיב במהירות להרעה במצב. סביר שנראה תרחיש של עליית מדרגה מהותית במעורבות הבנק המרכזי האירופי. אנו מייחסים סבירות גבוהה יותר להרעה נוספת במצב באירופה כתנאי להגברת המעורבות של הבנק המרכזי", אומר גוזלן ומוסיף, "הכלכלה הגלובלית חשופה יותר לזעזועים שליליים בתקופה הקרובה. לפיכך, אנו מוסיפים להעריך כי בנק ישראל יוביל חזרה את הריבית הריאלית לסביבה אפסית". הריבית כיום היא 2.75%, והורדת הריבית עשויה לפגוע באחת המטרות העיקריות של הממשלה ובנק ישראל עצמו – הורדת מחירי הדירות. רוכשים פוטנציאלים רבים יושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירים, אבל דווקא ההתנהלות של בנק ישראל עשויה להחזיר אותם לשוק הדירות – ברגע שהמימון כל כך זול, ובכל זאת יש כבר כמה חודשים טובים של התייצבות מחירים ואף ירידה במקומות מסוימים, הרוכשים הפוטנציאלים האלו יתחילו לחזור לשוק.

המחשה נוספת למגמות בשוק הדירות למגורים התקבלה בימים האחרונים כאשר חברת גינדי החזקות הורידה את המחירים ב-18% ומכרה במהירות שיא 100 דירות בפרויקט מגדלי הלאום במערב ראשון לציון. מדובר בכל הדירות בפרויקט, שנמכרו בהיקף כולל של 199 מיליון שקל – 62 דירות 5 חדרים במחיר ממוצע של 1.86 מיליון שקל, 30 דירות 5.5 נמכרו במחיר ממוצע של 2 מיליון שקל, 6 דירות מיני פנטהאוז נמכרו במחיר ממוצע של 2.6 מיליון שקל ו-2 דירות פנטהאוז במחיר 3.8 מיליון שקל.
המבצע המוצלח בעקבות ההוזלה הגדולה ממחיש כאמור את המצב של שוק הדירות למגורים – רבים חושבים שתהיה ירידת מחירים ולכן יושבים על הגדר, אבל ברגע שמוצעת להם הנחה משמעותית הם מזנקים על הדירות. זו אולי דוגמה אחת, אבל היא ממחישה את הטענות של רבים בענף הנדל"ן – אולי תהיה התייצבות במחירי הדירות למגורים, אולי תהיה ירידה במחירי הדירות (היום למשל התפרסמה סקירה של לידר שוקי הון ולפיה צפויה ירידה של 10% במחירי הדירות), אבל בגלל שכמות גדולה של רוכשים פוטנציאלים יושבת על הגדר ברגע שהמחירים ירדו היא תחזור לשוק ותרכוש דירות. אחרי הכל, יש ביקוש קבוע של 45 אלף דירות (פחות או יותר) מדי שנה בשנה. בשנה שעברה התחלות הבנייה עלו על ההיקף של הביקוש, אבל במשך שנים רבות זה היה הפוך ונוצר מחסור בדירות; לא ברור מהי כמות מבקשי הדירות שמחכה בחוץ, אבל מה שברור שהיא זו שתקבע את מחירי הדירות. זאת ועוד: סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל מלבה את שוק הדירות עם ריבית נמוכה שעוד צפויה לרדת.

בבית ההשקעות לידר שוקי הון סבורים שמחירי הדירות ירדו ב-10%, "קיים קונסנזוס שמחירי הדירות למגורים נמצאים במגמת ירידה" כותב יונתן כץ, אסטרטג המאקרו של  לידר ומוסיף  – "לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשני סקרי הדיור האחרונים, מחירי הדיור ירדו ב-13% בחודשים ספטמבר אוקטובר ביחס למחירים בשנה שעברה; וזאת  לאחר עלייה של 61% במחירי הדירות מתחילת 2008. כאשר מסתכלים על הפער בין צד ההיצע ובין צד הביקוש רואים  שרמת המלאי של דירות עדיין איננו גדול. השווינו את הגידול המצטבר בהתחלות הבנייה של דירות מגורים משנת 2005 ועד עכשיו  ומנגד את הגידול במספר משקי בית בצירוף הביקוש לדירות שמגיע מחו"ל. הגידול במספר משקי הבית הינו נתון אשר מופיע בשנתון הסטטיסטי והנחנו ביקוש של כ- 2,000 יחידות דיור לשנה מתושבי חו"ל. קיבלנו שאמנם הפער בשנה שעברה, 2011  הצטמצם כתוצאה מעלייה בהתחלות בנייה ל-45 אלף יחידות דיור, אך עדיין קיים פער מצטבר בשל מספר רב של שנים, בעיקר עד 2009, שבהן  כמות התחלות הבנייה של הדירות למגורים פיגר אחרי כמות הדירות שצריך המשק כתוצאה מגידול במשקי הבית לצד ביקוש מחו"ל".

יונתן כץ מציג את רמת החוב ביחס להכנסה הפנויה (המבטאת למעשה את המינוף של משקי הבית) שעלתה ב-50% בעשור החולף – משיעור חוב (LTV –Loan To Value) של 22% בשנת 2001 לשיעור חוב של 33% בשנת 2011. כץ מסביר שעליית המדרגה החדה בשיעור החוב היתה החל מ-2008 (אז שיעור החוב היה 27%) וזה בגלל הריבית האפסית והביקוש העצום לדירות "קשה להניח עלייה ברמת המינוף" כותב כץ, "סביר יותר שמשקי הבית ישאפו להוריד את רמת המינוף בתקופה של אי ודאות כלכלית, ולכן צפוי לחץ לירידת מחירים מכיוון של ירידה בביקוש הכולל לדירות."

כץ נותן דגש  למחיר דירה ממוצעת במונחי שער עבודה חודשי. על פי חישובו  הרמה היום רחוקה בכ- 15% מהממוצע הרב שנתי משנת 1990 ועד היום, במילים פשוטות, המחירים היום עדיין גבוהים ב-15% מהממוצע, ולכן טוען כץ – "בהנחה שהשכר יעלה בכ-5% במהלך שנה, אזי  ירידה נומינאלית של כ-10% במחירי הדיור תחזיר אותנו לרמת מחירי דיור, במונחי שכר, דומה לזו ששררה בעשרים השנים האחרונות. התקופה שבחרנו עשויה להתברר כמעט בעייתית מכיוון שהיא כוללת את השפעת קליטת גל העלייה מרוסיה בראשית שנות התשעים, ולכן בהסתכלות על שנתיים קדימה ניתן להניח ירידה מצטברת (במונחי שכר) גדולה יותר מ-10%".

המהלך של אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים – הבטחה לריבית גבוהה בפיקדונות, הוא בשורה גדולה למשקי הבית. על פי הנתונים שפרסם בנק ירושלים, הציבור מפסיד 2 מיליארד שקלים בגלל ריביות נמוכות שהוא מקבל בפיקדונות בבנקים. שני שליש, כך עולה מהסקר של בנק ירושלים, לא בודק את הריביות שהוא מקבל על הפיקדונות, לא מתמקח על הריביות ומקבל בפועל ריביות אפסיות – 0.5%, ובמקרה הטוב 0.7%.

בבנק ירושלים מנסים לעורר את השורה התחתונה שלהם, אבל כל עוד זה עוזר לציבור זה כמובן מבורך – אורי פז, מנכ"ל הבנק הציג לפני ימים אחדים אסטרטגיה מהפכנית – הציבור יקבל (וזו הבטחה רשמית) 80% מריבית בנק ישראל. לא לתקופה של חודש, גם לא חודשיים – לתמיד. המשמעות היא שלא תצטרכו אחת לתקופה לבדוק אם הכל בסדר, אם אתם מקבלים את התנאים שאתם חושבים שאתם מקבלים, אם הבנק לא עובד עליכם. אתם אמורים להיות רגועים שאתם מקבלים תמיד 80% מריבית בנק ישראל. ריבית זו עומדת כעת על 2.75% והמשמעות היא שאתם יכולים לקבל 2.2% וזו כמובן בשורה – בפועל, לקוחות הבנקים מקבלים ריביות של בין 0.5% ועד 1.5% (תלוי בפרק הזמן של הפיקדונות). אבל כל זה לא היה מתאפשר ללא המהפכה האמיתית – מהפכת האינטרנט. כדי להפקיד בפיקדון של בנק ירושלים אתם לא צריכים לפתוח חשבון בנק בבנק ירושלים; אתם לא צריכים ללכת לסניף שלכם , לדבר עם הפקיד שעות (שינסה לשכנע אתכם לסגת מהמהלך); אתם לא צריכים ללכת לסניף של בנק ירושלים (ואגב, אין הרבה כאלה) ולבזבז זמן מול יועץ בבנק. כל שאתם צריכים זה לפתוח את המחשב, להתחבר לאינטרנט, לגלוש לאתר של בנק ירושלים, להפקיד בפיקדון דרך האינטרנט ולהעביר את הכסף מהחשבון עו"ד שלו לחשבון הפיקדון בבנק ירושלים – הכל בלחיצת כפתור, הכל בכמה דקות בודדות, ומבלי לפתוח חשבון עו"ש (עובר ושב) רגיל.
המהלך של אורי פז, מנכ"ל הבנק עשוי לעורר את תחום ה‎‎בנקאות הקמעונאית – עסקי הבנקאות מול המשפחות / משקי הבית. התחום הזה, יחסית לבנקאות העסקית (בנקאות מול עסקים ) נחשב לפחות תחרותי כאשר הבנקים נהנו מנאמנות לקוחות שלרוב גם לא התמקחו על העלויות. משקי הבית משלמים על הלוואות את הריביות הגבוהות ביותר (לעומת עסקים) ומנגד מקבלים על פיקדונות את הריביות הנמוכות ביותר. הם יוצאים קרחים מכאן ומכאן, ואת זה בנק ירושלים מנסה לשנות, זה התאפשר לו בזכות הסרת חסם משמעותי – עד 2002 לא ניתן היה לפתוח פיקדון בבנק שבו אין לצרכן חשבון (עו"ש) עובר ושב. במהלך 2002 בנק ישראל פרסם את הוראה 417 שבמסגרתה נקבע כי הלקוחות יוכלו להפקיד כספים בבנק, ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, בתנאי שמדובר במערכת בנקאית ממוחשבת שבה מתקיימים תנאים המבטיחים החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש שממנו נמשכו. בנק ירושלים הוא היחיד שנכנס לנישה הלכאורה מבטיחה הזו – ב-2005 הוא הקים מערכת סגורה (מערכת בנקאית ממוחשבת סגורה) שהשתכללה בחודשים האחרונים. עד היום, ההצלחה של בנק ירושלים מוגבלת, כנראה בגלל סכום המינימום להפקדה (כעת כבר אין סכום מינימום); ממשק לא כל כך ידידותי (היום, הממשק המעודכן ידידותי יותר למשתמש); העמלות של הבנקים מהם מועבר הכסף (עמלות ההעברה הבנקאית ירדו). ועל רקע זה, אולי הפעם באמת תהיה בשורה גדולה לחוסכים. כך או אחרת, גם אם אתם לא בדרך להעביר את הכסף לבנק ירושלים, זה בוודאי יכול לעזור לכם כקלף מיקוח מול הבנק שלכם – תנצלו את זה, מדובר בהרבה כסף.

"המחירים במרכז יתחילו לצנוח, כי זה יהיה בלתי אפשרי לחיות כאן", אומר שמאי אסיף, ראש מינהל התכנון לשעבר בראיון לגלובס, "לוס אנג'לס כבר עברה את התהליך הזה. הבועה התל אביבית תתפוצץ מאליה ואז תתפוצץ כל השמחה הזאת ואיתה רחמנא ליצלן כל לוקחי המשכנתא ואח"כ גם הבנקים. אפילו לנגב וגליל אי אפשר יהיה לברוח, כיוון שהם יוותרו מאחור כמוקדים של עוני ושל הזנחה. זה המצב במקומות שהם מקומות שכוחים, פריפריאליים אמיתיים. המדיניות הזאת תגרום לפריפריה להיות פריפריה".
לראיון המלא בגלובס