גם בתים מושקעים במיוחד ומתוחזקים ברמה גבוהה סובלים מבלאי, שהולך ומצטבר. בנוסף הסיכוי שדירה תיראה מושכת ויפה גם 15-20 שנים אחרי שעוצבה לראשונה הוא נמוך מאוד. כשמוסיפים לכך את המציאות שמשתנה ללא הפסקה ואיתה הצרכים שלנו, מבינים ששיפוץ הוא תמיד רק עניין של זמן. למרות זאת יש לא מעט אנשים שנוטים לדחות את הפרויקט ההכרחי, בעיקר בגלל מגבלות תקציב. הבשורות הטובות הן שניתן לבצע גם שיפוץ דירה בתקציב נמוך, והבשורות העוד יותר טובות הן שהתוצאות יכולות להיות מרשימות מאוד.

קבלן מנוסה ואמין

מפתח חשוב אחד להשלמת שיפוץ בהוצאה סבירה הוא מציאת קבלן שיפוצים בעל ניסיון רב ולא פחות חשוב יושרה מלאה. איש מקצוע עם איכויות שכאלה חוסך לכם תשלום עבור שירותים של מעצבי פנים ואדריכלים, כשבזכות הוותק הרב והבקיאות המעמיקה בתחום הקבלן יכול לייעץ לכם בכל התלבטות בנוגע לעבודות הנדרשות בנכס.

בנוסף, קבלני שיפוצים עוזרים לכם לחסוך כסף גם בזכות ההיכרות הטובה שלהם עם כל הספקים הרלוונטיים: של חיפויי הרצפה הדרושים לחללים השונים בבית, של ארונות ורהיטים אחרים, של מקלחונים וכלים סניטריים, של דלתות ועוד ועוד. קבלן בתחום השיפוצים, ובפרט אם הוא ותיק מאוד, נהנה ממעמד מועדף בחנויות רבות וביחד אתו תזכו להנחות משמעותיות.

בלי פעולות מיותרות ופריטים שהתועלת מהם נמוכה

דגש מהותי אחר במסגרת שיפוץ דירה קומפלט בתקציב מוגבל הוא לחשוב טוב טוב על כל פעולה שמתוכננת להתבצע ולוודא שהיא אכן חיונית. באופן דומה חשוב לעבור על כל רשימת הפריטים שאתם מתכננים או רוצים לקנות, ולבחון עד כמה הם באמת צפויים לספק לכם תועלת.

במקרים רבים כשיוצאים לדרך, ישנה מחשבה שאם כבר מבצעים שיפוץ יסודי כדאי שהוא יכלול הכל. רצוי לזכור שגם אם מדובר בפרויקט של אחת ל-15-20 שנה, עדיין לא חובה להוציא לפועל כל רצון או שאיפה. למעשה יש לא מעט דברים שניתן לדחות בשנתיים-שלוש, ואולי אפילו להשאיר אותם מחוץ לתוכנית – מבלי לפגוע במידה משמעותית באפקטיביות של השינוי הגדול.

בדרך זו תוכלו לצמצם את העלות של שיפוץ כל הדירה ב-20-30% כשההשפעה על התועלת תהיה נמוכה בהרבה.

תקציב מסודר עם מרווחי ביטחון מתאימים

כשרוצים להבין איך לשדרג דירה בתקציב מוגבל כדאי לא "רק" לתעדף את הפעולות והקניות, אלא גם להבין שלא חובה לרכוש את הפריטים היקרים ביותר בכל קטגוריה. כך למשל מרצפות גדולות יכולות להיות יקרות במידה ניכרת בהשוואה למרצפות סטנדרטיות, והשאלה היא האם מדובר בהשקעה משתלמת.

בכל מקרה מומלץ לקבוע מראש מסגרת תקציב נוקשה, שכוללות גם 10-15% מרווח ביטחון עבור בלת"מים שנוטים לצוץ בזמן השיפוץ. לאחר מכן כשמתכננים את הפרויקט, מקפידים לא לפרוץ את המסגרת – אלא לבחור את הפתרונות הטובים ביותר בתוכה. עם אנשי המקצוע הנכונים הדבר כאמור אפשרי, והשדרוג של הבית משמעותי.

אתר גט דיימונדס של מכון היהלומים הישראלי נרכש ע"י פדרציית היהלומים העולמית והפך בתוך זמן קצר לפלטפורמת המסחר ביהלומים הגדולה בעולם

פדרציית היהלומים העולמית, המייצגת כ-29 בורסות יהלומים בעולם, רכשה את אתר "גט דיימונדס" של מכון היהלומים הישראלי, והפכה אותו בתקופת הקורונה לפלטפורמה הגדולה בעולם למסחר ביהלומים.

בזמן קצר מאוד, תוך חמישה שבועות, גט דיימונדס כבשה את השוק וביססה את עצמה כפלטפורמת הסחר הגדולה ביותר ליהלומים בעולם, עם למעלה מ-1.2 מיליון יהלומים, בשווי כולל של קרוב ל- 6 מיליארד דולר. באתר רשומים כבר מעל 3,500 סוחרים ויותר מ-26,000 קניינים מכל העולם.

מטרתה של הפלטפורמה היא לאפשר במה אידיאלית ליצירת קשר ישיר בין סוחרים ולקוחות מכל העולם בצורה שקופה, אובייקטיבית ובמגוון שפות: אנגלית, עברית, סינית, רוסית, הינדית ובקרוב צפויה לעלות גם גרסה בשפה הערבית.

הפלטפורמה הטכנולוגית החדשה נועדה לתת מענה למצב הקודם שבו אנשים פרטיים קבעו בעצם את המחיר, הורידו והעלו כרצונם, ונוכח משבר הקורונה שפגע קשות בתעשיית היהלומים הישראלית והעולמית מוטת היצוא. מכיוון שמשבר הקורונה מנע את האפשרות לטוס לפגישות, לקיים תערוכות וללחוץ ידיים, המסחר הופך להיות דיגיטלי.

מדובר במהלך שצפוי לשנות את הדרך שבה עושים עסקים בתעשיית היהלומים. הוא צפוי לשנות את התעשייה ואת שיטת המסחר לטווח הארוך ולהעביר חלק משמעותי מפעילויות יקרות ואיטיות כמו טיסות ותערוכות, למסחר אינטרנטי זול ומהיר. הפלטפורמה גם מאפשרת לסוחרים לפעול בשעות שהמשק הישראלי סיים לעבוד אך במדינות אחרות הוא רק מתחיל.

לדברי יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים הישראלי ונשיא הפדרציה העולמית: "משבר הקורונה שעצר את הסחר והטיסות הבינלאומיות כמעט לחלוטין, האיץ בענף שהתנהל במשך עשרות שנים באופן מסורתי, את נושא הרכישות און ליין.  מכיוון שלא ניתן לטוס, לקיים פגישות ותערוכות בינלאומיות, צפינו את המגמה והחלטנו לפתח פלטפורמה דיגיטלית חדשנית במטרה לאפשר ליהלומנים ברחבי העולם פלטפורמה נוחה, נגישה, אשר עומדת בדיני ההגבלים העסקיים. עצם העובדה שהפכה תוך חודש וחצי לפלטפורמת הסחר המובילה בעולם היא הוכחה משמעותית לחשיבות המרכז שלנו ולהכרה שהקהילה בארץ מתנהלת בשקיפות מלאה".

לדברי ד"ר גיל בפמן ודודי רזניק, ברבעון השני צפויה התכווצות חדה לעומת הרבעון הראשון, אך בהמשך צפויה התאוששות. באשר למשק האמריקאי, מעריכים השניים כי מצב התעסוקה מתחיל לגלות סימנים ראשונים של התאוששות וגם שוק הנדל"ן למגורים מתאושש

"התוצר הישראלי ברבעון השני של 2020 צפוי להתכווץ בשיעור חד מההתכווצות שנרשמה ברבעון הראשון, שעמדה על 7.1%". כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, בסקירתם השבועית של התפתחויות מקרו כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח. עם זאת, להערכתם, "אם לא יהיו גלי הדבקות משמעותיים בהמשך השנה, הרי שבמחצית השנייה של השנה צפויה התאוששות בפעילות הכלכלית. אם תוואי זה יישמר, שנת 2020 כולה תסתיים בהתכווצות התוצר בהיקף של 3%-4%, לעומת התוצר של 2019".

באשר לארה"ב, מתייחסים בפמן ורזניק לירידת התוצר האמריקאי ב5% ברבעון הראשון של 2020 וקובעים כי "המצב במשק האמריקאי פחות גרוע על רקע ירידה מתונה יחסית בצריכה הפרטית ובהשקעות. גם מצב התעסוקה מתחיל לגלות סימנים ראשונים של התאוששות". להערכתם, "יש בסיס לתקווה ששיעור האבטלה בארה"ב יירד באופן משמעותי בהמשך".

עוד מציינים בפמן ורזניק כי "שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב מתאושש. המכירות של בתים חדשים בארה"ב עלו באפריל, לאחר שרשמו שפל גדול בחודש מרץ. העלייה באפריל, למרות הסגר הנרחב בארה"ב, משקפת גם את התרומה של ירידת ריבית המשכנתאות".

בפמן ורזניק מתייחסים בהרחבה למדיניות ההרחבה הכמותית האמריקאית. לדבריהם, "ההתפתחויות הדרמטיות מצד המדיניות הכלכלית בארה"ב כללו מספר מרכיבים יוצאי דופן: מגמה של הרחבה תקציבית אדירה, שעדיין לא הגיעה לכדי מיצוי; הפחתה מהירה של ריבית הפד לאפס; תוכנית רכישות על ידי הפד בהיקף חסר תקדים מבחינת סוגי הנכסים הנרכשים והיקפי הרכישות; פעולות נוספות על ידי הפד לשיפור תנאי האשראי לסקטור הפרטי.

"מהלך ההרחבה הכמותית (QE) הנוכחי גדול ומהיר יותר מכל התוכניות ההיסטוריות של ה-QE האמריקאי. מאז ה-13 במרץ 2020 הפד כבר רכש אג"ח ממשלת ארה"ב בהיקף של 1.6 טריליון דולר. עם זאת, רכישות QE בהיקף חסר תקדים זה, לא רק שלא הביאו לצמצום שיפוע העקום, אלא שהעקום הלך ונהיה תלול.

"ניתוח של פרקי QE קודמים מלמד ששיפוע העקום של 2-10 שנים לפדיון היה צריך לרדת במידה משמעותית לנוכח היקף הרכישות בסבב הנוכחי על ידי הפד. מדוע מבנה עקום התשואות מתנהג אחרת הפעם מאשר באירועי QE קודמים? ראשית, הפעם מדובר בגירעונות תקציביים עצומים בהיקפם שלא נראו בעבר. כלומר, בעוד שתוכנית ה-QE המתמשכת הנוכחית היא חסרת תקדים בהיקפה, גם ההרחבות הפיסקליות חסרות תקדים. ארה"ב עשויה להגיע לגירעון של כ- 4.6 טריליון דולר השנה, יותר מ-20% תוצר, המחייב גידול עצום בהיצע איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות. בהתבסס על זה, היקפי הגיוס של ממשלת ארה"ב נטו (הנפקת האוצר בניכוי קניות הפד) צפויים לעלות במידה ניכרת בהמשך השנה. יתרה מזאת, האוצר האמריקאי הפתיע את השוק בכך שכלל היקף הנפקה משמעותי לטווח הארוך כבר בהנפקות חודש מאי ובכלל זה היקף גדול של הנפקות באג"ח ל-10 ול-30 שנים וכן חידוש הנפקת איגרות החוב ל-20 שנים".

אין ספק שהמגיפה העולמית לא תפסה אף אחד מוכן, בין אם אלו בתי החולים, מעבדות הבדיקה או האזרחים הפשוטים שרצו לקנות מסכות ורוקנו את הסופרים. אך ככל שהזמן עובר ניתן להגיד יותר בבירור כי עד כמה שאותו וירוס הוא מסוכן לבריאות, הנזק העיקרי שנגרם מהתפרצות המגפה הוא לעשרות אלפי העסקים הקטנים ומאות אלפי משקי הבית שאיבדו פרנסה חשובה ונכנסו לחובות. אז מה אפשר וכדאי לעשות כדי לשרוד את התקופה הקשה ובכל זאת להוציא מעז מתוק? על כך בכתבה הבאה.

עסקים קטנים קמים ונופלים על ניהול

לא משנה אם יש לכם רעיון גאוני, נדל״ן מושלם בלב העיר או צוות מובחר של מקצוענים, העסק שלכם הוא בראש ובראשונה האופן בו הוא מנוהל. קבלת ההחלטות של מנהלי העסק היא זאת שמכריעה האם הוא יצליח להתאושש גם ממשברים בלתי צפויים ועד כמה הוא יצליח לצמוח בעתיד. אז גם אם אין לכם תואר ראשון במנהל עסקים, יש לא מעט עקרונות בניהול עסק שאם תצליחו לשמור עליהם תגלו שהעסק שלכם יכול לעמוד גם בזמנים קשים.

ניהול הוצאות והכנסות

הכלי החשוב ביותר בידיו של כל מנהל הוא ניהול ההכנסות וההוצאות של העסק. המעקב על התנועות בחשבון הבנק של העסק צריך להיות יום יומי וקפדני. מהן ההוצאות של העסק? מה ניתן לצמצם ומה ניתן לחתוך לגמרי? כל הוצאה מיותרת היא כסף שלא יחזור ויכולה להיות ההבדל בין עסק שסוגר את החודש ברווח קטן לעסק מפסיד שמקצר את ימיו ומתקרב אל סופו.

גביית חובות

אם כבר פנינו לעסוק בטבלת ההוצאות של העסק, כדאי לשים לב גם להכנסות ולבחון האם יש כסף שהיה אמור להיכנס ולא הגיעה מסיבה כלשהי. עסקים רבים נופלים לחוסר סדר בנושא גביית הכספים ולעיתים לא מקפידים לוודא שהכסף אכן נגבה – בין אם באמצעות סליקת אשראי או באמצעות שיק. כל סליקת אשראי שנכשלה ופוספסה על ידי מנהלי העסק היא בעצם מוצר או שירות שניתן בחינם ללא סיבה וללא הכנה מראש.

סטטוס הלוואות

העולם המשפטי עוסק ללא הרף בשאלה האם ניתן לכנות את מגפת הקורונה העולמית כוח עליון ובכך להוביל לביטול של שלל עסקאות, חוזים והלוואות. כך או אחרת, שווה לבדוק האם הבנק שלכם יכול להקל עליכם בתנאי ההלוואה בעקבות המצב החריג. כמו כן, יש לא מעט עסקים קטנים שזכאים להטבות ממשלתיות בעקבות הקורונה ושווה לבדוק בהקדם האם גם העסק שלכם זכאי להטבות.

שיתוף פעולה בעת צרה

הקורונה הובילה עסקים רבים להתחיל בתהליכים שהיו צריכים להתחיל כבר לפני זמן רב אך נדחו מסיבות שונות. בין אם אלו עסקים שעברו דיגיטציה וכיום נגישים ברשת או עסקים אשר פתחו או הרחיבו שירותי משלוחים והפכו את העסק שלהם לזמין יותר. שווה לבדוק האם העסק שלכם זקוק לשירותים כאלו וכן אם אתם מסוגלים לספק שירותים כאלו או אחרים לספקים שלכם. כך, שני הצדדים ירוויחו משיתוף הפעולה והעסק יתקדם בזכות המשבר.

למרות הסרת הסגר, כשליש מהציבור עדיין מדווחים על תחושת לחץ וחרדה; 14.1% צמצמו את כמות האוכל בשבוע האחרון מסיבה כספית ו-16.1% חוששים לאבד את דירתם

בשבועיים האחרונים עושה המשק צעדים מדודים של חזרה לשגרה, ולעיתים נדמה כי משבר הקורונה מאחורינו, אך מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה מציאות שונה. כמעט מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 21 (44.6%), כ-2.5 מיליון איש, דיווחו כי מצבם הכלכלי הנוכחי נפגע בשל משבר הקורונה והמצב במדינה. מדובר בשיעור הנמוך רק במקצת מזה שנרשם בחודש אפריל, בו 46.1% מהציבור דיווח על החמרה במצבו הכלכלי.

הלמ"ס מפרסמת נתונים אלה במסגרת סקר שנערך בחודש מאי בנושא החוסן האזרחי לאחר סיום תקופת הסגר. על פי הממצאים, נראה שאין שיפור משמעותי בתחושת החוסן של הציבור, בהשוואה לסקר שערכה הלמ"ס לפני כשבועיים באותו הנושא, כאשר המגבלות טרם הוסרו.

אין כסף – אוכלים פחות

בסקר שנערך לאחר הקלת ההגבלות, ציינו 14.1% מהנשאלים, שהם כ-789 אלף איש, כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או את מספר הארוחות היומי מסיבות כלכליות. מדובר בשיעורים דומים לאלו שנרשמו בסקר הקודם שנערך באפריל.

20.6% דיווחו כי הם נאלצים להסתייע ברשויות הרווחה או ברשות המקומית, 22.9% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי. 44.6% מהמשיבים על הסקר מדווחים כי בעקבות משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם, 50.7% מהערבים מדווחים על החמרה במצבם הכלכלי.

כמו כן, 26.7% מהאוכלוסייה לא סבורים כי מצבם הכלכלי ישתפר ב-12 החודשים הבאים, לעומת 20.6% שבועיים קודם לכן.  54.9% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר – ירידה לעומת השיעור שהתקבל שבועיים קודם לכן (27.3%). שיעור האופטימיים בקרב הערבים (36.9%) גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (24.9%).

10.5% מבני 64-25 (439.0 אלף איש בגילי העבודה העיקריים) דיווחו כי הם נמצאים בחל"ת, 13.7% מתוך המועסקים בגילים אלה (כולל אנשים בחל"ת). בנוסף לכך נראה כי גם מי שחזרו לעבודתם אינם נהנים מתחושת ביטחון: 16.1% מהמועסקים (471.4 אלף איש) מביעים חשש גדול לאבד את מקום עבודתם.

מצב הרוח הלאומי: האזרחים עדיין בטראומה

מהנתונים שפורסמו עולה כי 33.4% מהמשיבים, שהם 1.9 מיליון איש, דיווחו על תחושות לחץ וחרדה, ו-16.2% דיווחו על תחושת דיכאון – בדומה לשיעורים שנרשמו בסקר הקודם. בפילוח על פי מגזרים נמצא כי שיעור הערבים החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (22.8% לעומת 14.7% בהתאמה).

תחום שבו נרשם שיפור מה כתוצאה מהקלת מגבלות התנועה הוא תחושת הבדידות, שמלווה כעת 18.4% מהאוכלוסייה, לעומת 23.5% שדיווחו על בדידות שבועיים קודם לכם.

עם זאת, חמישית מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 21 ומעלה), שהם כ-1.1 מיליון איש, דיווחו גם בחודש מאי כי מצבם הנפשי 'החמיר' או 'החמיר מאוד' במהלך המשבר.

על אף שחלה ירידה מעטה במילוי אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, מרבית האוכלוסייה עדיין מקפידים עליהם לדבריהם במידה רבה: 79.7% דיווחו כי הם שומרים במידה רבה על ריחוק פיזי-חברתי; 86.9% – מקפידים על חבישת מסכה; 90.3% מקפידים על היגיינה – שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי. עוד נמצא כי 39% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה (ערבים יותר מיהודים – 46.5% לעומת 37.4% בהתאמה) וכי 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'.

באופן מפתיע, נמצא כי החשש מהידבקות בנגיף בקרב האזרחים הוותיקים (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). בנוסף, בקרב בני 65 ומעלה: 31.5% מהמשתתפים בסקר, שהם כ-323.6 אלף איש, דיווחו על תחושות לחץ וחרדה; 17.1% חשים דיכאון, ו-21.9% חשים לדבריהם בדידות – שיעור נמוך מזה שנצפה בתקופת הסגר שבועיים קודם לכן –29.5%.

3,500 שקל – אלה דמי האבטלה שקיבלו מובטלי הקורונה בממוצע בחודש אפריל

המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: המצב יורע בספטמבר

עו"ד אוריאל לין האשים את הנוגעים בדבר באדישות והזהיר: "אסור שתהיה העלאה אוטומטית"

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שהשתתף בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנוגע לייקור מס הארנונה לשנת 2021 ב 1.1%, האשים את משרדי הממשלה הרלוונטיים באדישות ואמר: "אני נדהם שבסיטואציה הנוכחית, גם משרד האוצר וגם משרד הפנים לא נערכו כיאות לנושא ביטול העלאת מס הארנונה. נותנים לנוסחת ההצמדה שהייתה נהוגה עד המשבר להמשיך, כאילו לא היה משבר קורונה".

לין שכיהן בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, הוסיף: "לא פגשתי שום מס שמוצמד למדד. המע"מ אינו מוצמד לשום מדד, אבל הארנונה כן, כי אנחנו לא דורשים מהרשויות המקומיות להתייעל. נוצרה נוסחה שמזינה את עצמה. אם מאשרים נוסחה כזו, אז השכר במגזר הציבורי יעלה ואז המס יעלה וניכנס שוב לסחרור. היה פעם מקדם של 20% התייעלות שבוטל. אסור שתהיה העלאה באופן אוטומטי".

בהמשך פנה לין לנציג האוצר ואמר: "אם מדברים על הצמדת מס הארנונה למדד השכר למגזר הציבורי, מה עם חריגות השכר במגזר הציבורי? האם אתם דואגים שלא יהיו חריגות במגזר באותה נוסחה מופלאה?

"יש בעיה ביחסים בין המגזר הציבורי לבין כל משקי הבית בישראל", הדגיש לין, "העובדים במגזר הפרטי מובטלים, והממשלה תהיה מוכנה באדישות להעלות שוב את הארנונה? בכמה ירד השכר במגזר הפרטי? זה מפלג את העם! אנו נאבקים בהעלאות מס הארנונה משנת 2012 , כאשר משרד הפנים אישר העלאה גורפת וחריגה ברמה של 5% כי היה שטף של בקשות חריגות. אנחנו נרתמנו למאבק בנושא הזה".

"הגשנו הצעת חוק מאוד מפורטת, הכוללת ביטול ההצמדה למדד השכר במגזר הציבורי וכן שהבקשות החריגות יובאו לדיון בוועדת הכספים בכנסת – ולא רק בפני משרד שר הפנים ושר האוצר, שלא ייעשה במחשכים", עדכן לין.

בדבריו התייחס נשיא איגוד לשכות המסחר גם לכמה רשויות מקומיות שרצו להפחית דווקא את מס הארנונה. "במקום שניתן דוגמה להתייעלות, עושים ההפך", הוא האשים. "אנחנו נמצאים במשבר כלכלי איום שלא היה מעולם, מי שנושא בעול הוא המגזר העסקי הפרטי וכלל העובדים במגזר העסקי הפרטי. כמה המגזר הציבורי נושא בעול? בוא נהיה כנים, מעט מאוד", סיכם.

פטור מארנונה של 3 מיליארד שקל לעסקים מתעכב בגלל מחלוקת בין משרד הפנים לרשויות

עיריית תל אביב וערים נוספות ידחו את תשלום הארנונה לבעלי עסקים

חברת TCM  הישראלית היא מובילה עולמית בתחום הסחר המקוון בנדל"ן הדיגיטלי. החברה מייצרת רווחים גבוהים ביחס לכל אפיק מסורתי אחר  וצומחת יחד עם השוק המתפתח ביותר בעולם שגדל בעשרות אחוזים בשנה. 

בעקבות משבר הקורונה שגרר איתו ירידה במחירי ותשואות הנדל"ן הפיזי, הפך תחום הסחר המקוון לערוץ מרכזי בעיני קהילת המשקיעים הישראלית.  

זירות מסחר אלקטרוניות דוגמת אמזון, איביי, עלי באבא, שופיפיי ואחרים שינו את כללי המשחק במפת הסחר העולמית. זה לא סוד שסוחרים מקצוענים יודעים לייצר תשואות דו ספרתיות שנתיות בתפעול מוצלח של נכסים דיגיטליים. חנות שנמצאת באחת הפלטפורמות האלו היא נכס נדל"ני ממשי, ערכו נמצא בעלייה והרווח שהוא מייצר עולה על פני נדל"ן פיזי שמשיג  בין 3%-5% תשואה בשנה.

במקום להשקיע משאבים בשיפוץ, תחזוקה והשבחה של נכס פיזי, ניתן לרכוש, להשביח, לקדם ולמכור נכס דיגיטלי ברווח הרבה יותר גבוה. בתקופה בה חנויות, משרדים וקניונים נסגרים מסביב לגלובוס, החנויות ברשת צומחות, ומתפתחות בהיותן חסינות למגיפות, אסונות טבע, תנודות פוליטיות והשפעות נוספות. 

מייסדי החברה הבחינו בהזדמנות לפני כעשור והקימו חברת טכנולוגיה אשר מאתרת, מנהלת ומשביחה אתרי סחר מקוון לאורך שנים ארוכות. 

המייסדים והמנכ"לים המשותפים, גבי ושני בר, מספרים כי עולם הסחר המקוון צומח בקצב של 25% בשנה ומציגים את עליית כוחן של פלטפורמות הסחר  דיגיטליות מובילות.

מייסדי החברה, העומדת בפני הנפקה בבורסה האוסטרלית, ועשרות גופים מקצוענים בשוק , צופים שעד סוף 2020 סך הסחר המקוון בעולם יכפיל את עוצמתו לכיוון 30% מכלל הסחר העולמי. 

כבר מתחילת שנת 2020 אתרי הסחר צמחו בקצב של בין 65% – 95%. 

גבי בר: "בעזרת כלי אנליטיקה מבוססי AI, מערכות      Machine Learning ו-Deep Learning, כלי ניהול לביסוס וקבלת החלטות, יש ביכולתנו לבצע מהלך מקיף ומנותח היטב לגבי כדאיות ושווי אתרי סחר מקוון. בנינו מהלך מקיף ומקצועי על כל חלקיו. יש לנו יכולת לסרוק, להבין, לנתח ולנהל כל חנות הפועלת בתחום. התשתית שהקמנו כוללת מנהלי אתרי סחר, מפתחים, מקדמים, מערכות לוגיסטיקה ושרשרת אספקה. חברת TCM היא הראשונה בתחום הסחר המקוון בעלת תשתית רחבה לכל שרשרת האספקה והטכנולגיה לייצר מוצר פיננסי חדשני מהסחר המקוון העולמי. מערכת הביג דאטה והלמידה העמוקה משתלבות יחד על מנת ליצור רווחים חודשיים גבוהים. הבורסה האוסטרלית זיהתה את הכלים שבהם אנו משתמשים ואת יכולת ההשבחה הקיימת אצלנו לגבי כל חנות בתחום הסחר המקוון והצהירה על חברת TCM כאחת ההנפקות הגדולות  ביותר  לשנת 2020."

חיפשנו 3 מרכיבים והזדמנויות עיסקיות בנפרד ואת שלושתם מצאנו בחברת TCM" אמרו החתמים האוסטרלים במעמד החתימה.

שני בר: "הסטטיסטיקה בענף מגלה כי רק אחד מתוך 100 חנויות תצליח להרוויח בתחום הסחר המקוון, כיוון שהענף שינה את פניו לחלוטין בשנתיים האחרונות. זו כבר אינה התקופה בה כל אחד יכול היה לפתוח חנות דיגיטלית ולמכור בה את מרכולתו. היום התחום התמקצע, דורש מיומנויות רבות, תשתיות רכש, לוגיסטיקה ותפעול מערכתי מסועף. שחקנים מקצוענים ורשתות סחר רבות נכנסו אליו. מעל 2 מיליון חנויות נפתחות בשנה באתרים הגדולים, והתחרות קשה. האתגר המרכזי הוא איתור נכסים דיגיטליים רווחיים, ניהולם והשבחתם. חייבים לבצע שערוך אנליטי מנותח היטב לפני קבלת ההחלטה והסקת מסקנות חותכות. ברגע קבלת ההחלטה לרכוש את הנכס, צוות ניהול מקצועי, מלווה במערכות ניהול באוטומציה מלאה או חלקית, בונה תשתית להפיכת הנכס המקוון לגלובלי. הסיפור תמיד היה לשלב בין הון אנושי ערכי שחותר כל יום מחדש למצוינות ולהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. 

השליחות שלנו היא להנגיש ללקוחותינו את השפע מהסחר המקוון העולמי ולהפוך את לקוחותינו לשותפים אמיתיים לחזון החברה. 

הלקוחות מתחילים להרוויח מהחודש הראשון שלאחר רכישת הנכס. יש כאן שילוב של הכנסה מניבה ורווח הון עתידי ביום מכירת הנכס. TCM גובה דמי ניהול מתוך הרווחים של הלקוחות . הרעיון הוא שתוך כמה שנים הנכס יוצא למכירה ויספק רווח הון.  

גבי בר ושני בר מסכמים: "הקמנו תהליך מפוקח בליווי נאמן ומשרד רו"ח מוביל. לקוחות חדשים מקבלים כעת הזדמנות לקבלת $5000 דולר הטבה בהצטרפות עד תום ההנפקה".

לביקור בדף האוהדים שלנו:

https://www.facebook.com/tcmdigital/

בדיקת התאמתכם  למסלולי הסחר שלנו והצטרפות היכנסו ללינק:

http://lp2.tcmdigital.co.il/da

הוועדה המחוזית הגדירה את התוכנית – שרובה תיבנה על קרקע פרטית – כ"בשורה עבור היישוב"

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, בראשות איתמר בן דוד, החליטה להפקיד תוכנית לשכונת מגורים חדשה "אל רנדה" ביישוב דליית אל כרמל, שיזם האגף לתכנון מקומי במינהל התכנון בהובלת מיכל מריל. התוכנית ממוקמת בדרום-מערב היישוב על שטח של כ-630 דונם. מצפון לתוכנית נמצאת תוכנית שכונת "אל ונסה" אשר אושרה לפני כשנתיים ומדרום שטח גן לאומי פארק הכרמל.

התוכנית כוללת הסדרה של הבנייה הקיימת ויצירת שכונת מגורים חדשה ובה כ-2,500 יחידות דיור. הבינוי המוצע הוא 8 יחידות דיור לדונם שיוקמו במבני מגורים בני 5-4 קומות, חלקם משולבים בחזיתות מסחריות. כמו כן, התוכנית מספקת מענה הן לצרכי השכונה והן לצרכי היישוב, באמצעות קריית חינוך יסודי ועל יסודי שבהן ילמדו ילדי השכונה והשכונות הסמוכות.

התוכנית נערכה על ידי משרד אבירם אדריכלים, בהובלת אדריכלית דפנה דורפמן, והיא שמה דגש על שמירת השטחים פתוחים, ערכי הטבע והנוף הייחודיים לאזור, וכוללת טיפול בוואדיות שבתחומה – תוך חיבור לוואדיות בסביבה ולגן הלאומי. התוכנית תואמת לתוכנית המתאר הכוללנית שנמצאת לקראת הפקדה.

התוכנית ברובה מיועדת לבנייה על קרקע פרטית, וקדם לה מהלך מורכב ויסודי של שיתוף הציבור, שכלל בחינת והתאמה של המגרשים בתוכנית לבעליהם.

מהוועדה המחוזית נמסר כי "התוכנית נושאת בשורה עבור היישוב, שכן היא מספקת היצע רחב ומגוון של פתרונות דיור שיאפשר מענה לצרכי היישוב הגדל כיום ובעתיד הרחוק. התוכנית מאפשרת פיתוח מושכל ורגיש של השטח בהתאם לצרכי התושבים ונעשתה לאחר מהלך מורכב וארוך של תיאום עם התושבים ובעלי הקרקע בתחומה".

פתח תקווה: תוכנית ענק להתחדשות עירונית אושרה להפקדה

לבית משפט השלום בנתניה הוגש בשבוע שעבר כתב אישום נגד עבד אל חי אמיר וחברת א.ט.ל חוסן בניין בע"מ, בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בסכום כולל של 5,455,546 שקל.

כתב האישום הוגש בידי סגן מנהל היחידה המשפטית מחוז מרכז עו"ד כרמל קדור, בעקבות חקירה שניהלה יחידת החקירות מכס ומע"מ ירושלים.

החשוד שימש כבעלים ומנהל בפועל של חברת א.ט.ל חוסן בניין בע"מ, והיה רשום גם כעוסק מורשה בענף שיפוץ מבנים ועבודות בניין.

על פי כתב האישום ניכה הנאשם בשנים 2014-2013 מס תשומות בהיעדר מסמכים, בסך כולל של  3,284,879 שקל, בדוחות שהגיש למע"מ על שם העוסק המורשה שלו. בנוסף לכך ניכה בשנים אלה מס תשומות בהיעדר מסמכים בסך כולל של 2,170,667, בדוחות שהגיש למע"מ בשם החברה שבבעלותו. בסך הכול, ניכה החשוד מס תשומות בסכום העומד על למעלה מ-5.4 מיליון שקל בהיעדר מסמכים, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס.

סוכן ביטוח פנסיוני נחשד בהעלמת מס בשווי 2.2 מיליון שקל

רופא נשים מבית החולים הדסה עין כרם חשוד בהעלמת מס

בעקבות המהלך יוחזרו למבוטחים הסכומים שקוזזו מקצבאותיהם לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, ולא יתבצע קיזוז גם בחודש יוני • השר שמולי: "לא הסכמנו להותיר את המוחלשים ביותר מאחור"

בשורה טובה לציבור מקבלי הקצבאות: בהחלטה משותפת של משרדי האוצר והרווחה סוכם אמש על הפסקה זמנית של קיזוז דמי אבטלה מקצבאות המוסד לביטוח הלאומי. המהלך שעלותו לכל התקופה 250 מיליון שקלים בלבד, נועד לסייע לקבוצה של כ-35 אלף מבוטחים מהשכבות החלשות – שלא קיבלו מאז תחילת המשבר את דמי האבטלה שלהם הם זכאים, למרות שהוצאו לחל"ת.

לאחר דיונים מרתוניים עם נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, הודיע שר הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, כי הושגו הסכמות בעניין עצירת קיזוזי דמי האבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, נכים ושארים.

משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה, לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה – יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני. "מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקל למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור", הבהיר שמולי. "המהלך יובא לאישור מסגרת תקציב החירום בכנסת, ככל הנראה בשבוע הבא".

תחילת הפרשה בחודש מרץ, אז גילו כ-35 אלף איש, לפי הערכות הביטוח הלאומי, כי למרות שאיבדו את עבודתם בשל משבר הקורונה, הם אינם זכאים לדמי אבטלה, מפני שהם מקבלים קצבה קבועה – דוגמת מזונות, נכות או זקנה. אך למרות דרישת המוסד לביטוח לאומי, עמדת משרד האוצר הייתה כי אין מקור תקציבי לפתרון הנושא, וכי הענקת "כפל קצבאות" עלול להוות תמריץ שלילי ליציאה לעבודה, גם אם מדובר בפתרון זמני.

אלא שככל שהמשבר נמשך ואוכלוסיית מקבלי הקצבאות הלכה ונדחפה אל מתחת לקו העוני, החל הנושא לקבל חשיפה תקשורתית הולכת וגוברת, ששיאה הגיע ביום חמישי שעבר, בעקבות כתבה ששודרה בחדשות 12, ובאמצעותה נחשף לנושא שר האוצר החדש, ישראל כ"ץ.

לאחר השידור הודיע השר כ"ץ כי יפעל לפתרון המחדל ולסיוע לשכבות המוחלשות שנפגעו באופן קשה ממשבר הקורונה, ואכן השר הנחה בסוף השבוע את הגורמים המקצועיים במשרדו לגבש פתרון, ואתמול כאמור אישרה הממשלה את הסיוע לנפגעי "כפל הקצבאות" במסגרת התוכנית לחילוץ המשק ממשבר הקורונה.

לצורך כך, גיבשו משרדי האוצר והרווחה חקיקה סופית בנושא, שתובא לאישור הכנסת בשבוע הבא, לאחר אישור מסגרת תקציב החירום בגובה 14 מיליארד שקל. בהתאם לתוכנית, עם כניסת החוק לתוקף יוחזרו לזכאים רטרואקטיבית הסכומים שקוזזו בחודשים מרץ, אפריל ומאי, וכמו כן, לא יתבצע קיזוז בקצבאות חודש יוני.

3,500 שקל – אלה דמי האבטלה שקיבלו מובטלי הקורונה בממוצע בחודש אפריל

תוכנית הסיוע למשבר הקורונה: דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 וסיוע ישיר לעצמאים

מאות אלפי נוסעים שרכשו מינוי "חופשי חודשי" יפוצו בגין התקופה שבה לא יכלו להשתמש בתחבורה הציבורית

חדשות טובות לנוסעי התחבורה הציבורית: על פי מתווה משרד התחבורה והאוצר – החל מהיום (יום שלישי) יוכלו מאות אלפי נוסעים שרכשו מינוי "חופשי חודשי" לקבל פיצוי עבור התקופה שבה נבצר מהם להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית, עקב משבר הקורונה.

במהלך חודש מרס צומצמו בהדרגה שירותי התחבורה הציבורית בישראל, עד לשיעור של 25% בלבד בהיקפם. כתוצאה מכך, החליט משרד התחבורה על מתן פיצוי לנוסעים שרכשו מינויים תקופתיים לנסיעה בתחבורה הציבורית ולא יכלו לממש את זכאותם.

על פי מתווה שסוכם בין משרדי התחבורה והאוצר במטרה למנוע פגיעה כספית בנוסעים, מי שרכשו מינוי "חופשי חודשי" לחודש מרס יוכלו לקבל את הפיצוי באמצעות אחת מהאפשרויות הבאות: קבלת "חופשי חודשי" לשבועיים בחינם, רכישת "חופשי חודשי" בהנחה של 50%, או הטענת "ערך צבור" עם יתרה של רבע מעלות החוזה שהיה ברשותם.

את ההחזר ניתן לקבל דרך אפליקציות ההטענה של הרב קו, הופ-און או רב קו און ליין (https://hopon.co.il/ או https://ravkavonline.co.il/). במקרה שיש ברשות הנוסע טוען כרטיסים או טלפון חכם המתאים לטעינה, ניתן להטעין את ההחזר באמצעות הטלפון. אחרת, ניתן להזמין את הפיצוי באינטרנט ולממש אותו בתחנות הטעינה של החברה. את הפיצוי ניתן להזמין גם דרך הטלפון בקו הכשר: 03-7207406.

לתשומת לב הנוסעים, מאחר שמדובר במאות אלפי בקשות להחזר, צפויים עומסים חריגים על מערכות המחשוב של חברות ההטענה. לכן, ניתן להגיש בקשות לקבלת הפיצוי עד לסוף שנת 2020.

רב קו – איפה מטעינים, איך טוענים וכמה זה עולה?

ההגבלות החדשות: ביטול התחבורה הציבורית, יציאה מהבית – רק ברדיוס של 100 מטרים

משבר הקורונה מציב בפנינו תמרור אזהרה – לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו ■ בענף החשמל, המחירים יעלו והצריכה תרד, האם ישראל תלך בעקבות האיחוד האירופי ותחייב יצרניות להשתמש ברכיבים קלים וזולים לתיקון? והאם בעקבות המשבר תגיע שעתם הגדולה של היצרנים המקומיים?

הישראלים נחשבים לשיאנים בכל הנוגע לקניות ברשת מאתרים בחו"ל. על פי מידע שנמסר מדואר ישראל בסוף שנת 2019, התבצעו בשנה זו הזמנות מחו"ל בהיקף של כ-68 מיליון חבילות, במשקל כולל של כ-16 אלף טון. מדובר בגידול של 370% לעומת שנת 2010, אז הוזמנו כ-18.4 מיליון חבילות.

הקפיצה במשקל החבילות – שהוכפל משנת 2010 פי שמונה כמעט, היקף ההזמנות של הישראליים באתרי הסחר המקוון שצמח פי עשרה והסתכם בשנת 2019 בכ-13.1 מיליארד שקל – כל אלה בולטים מאוד לעין. אם נרצה לחשב ממוצע, התוצאה תהיה שכל אזרח ישראלי רכש מוצרים בסכום 1,456 שקל בשנה (13.1 מיליארד חלקי 9 מיליון).

המשבר הכלכלי הגלובלי שנגרם בשל נגיף הקורונה מספק לנו כצרכנים הזדמנות האולטימטיבית לעורר אותנו לחשבון נפש נרחב. חשבון נפש שחורג בהרבה מהטווח הקצר, מהשאלה של רוב הכלכלנים איזו מדיניות כלכלית יכולה להחזיר את העולם לנתיב של צמיחה. כי מה שחשוב באמת הוא היום שאחרי: העתיד והשנים שיבואו אחרי שהכלכלה העולמית תיחלץ מהבור שאליו נפלה, אחרי שתחזור לנתיב הצמיחה.

בתקופת הקורונה הקדישו רבים מאתנו זמן להרהור ולהתבוננות פנימית. ההנחה היא שמעבר להשפעה הקשה והמיידית של המגפה, בתקופה שאחריה נידרש לשינוי מבני במערכות הכלכליות שלנו, במהלכים שללא ספק ישנו את כללי המשחק במשק.

ענף מוצרי החשמל: המחירים יעלו, הצריכה תרד

על פי התחזיות האחרונות, בעקבות הפגיעה בייצור וביצוא הסיני, נגיף הקורונה צפוי להשפיע דרמטית על ענף מוצרי החשמל ולגרור אחריו עליית מחירים של עשרות אחוזים. אך מה היתרון האפשרי הגלום בעליית מחירים?

נתחיל בהסבר מקדים: המחירים הנמוכים של מוצרי החשמל גרמו לתופעה פסולה, רכישת מוצרים ללא הבחנה, ובפרט כאלו שאין בהם צורך של ממש. לרכישה העודפת תוצאות הרסניות על איכות הסביבה.

עד משבר הקורונה, הדבר הטריד בעיקר את הארגונים הירוקים. אך כעת מסתמן שישנו צד נוסף להאטה בפעילות הכלכלית. הירידה הניכרת בזיהום האוויר בסין כתוצאה מהשבתת מפעלים מזהמים, לצד העצירה שנכפתה על שגרת החיים הרגילה של מיליוני בני אדם, הובילו לשיח עולמי על נושאים שנדחקים לא אחת לשולים: תרבות הצריכה שסיגל לעצמו העולם המערבי והחשיבות החברתית שמוטלת על כולם בשמירה על הסביבה שבה אנו חיים.

את מחיר המוצרים הזולים שזרמו לישראל מסין בשנים האחרונות משלם כדור הארץ הנאבק בכמויות אדירות של פסולת אלקטרונית המוטמנת באדמתו. דרך החשיבה שפשטה בקרב הצרכנים היא שאין היגיון כלכלי לתקן יותר מוצרים שהתקלקלו ועדיף לקנות דגם חדש. זוהי תופעה פסולה ולא רק מטעמי צרכנות נבונה ודוגמה ראויה לדור העתיד על ערך כספי. בהיעדר פתרונות מחזור מפותחים, נזרקת הפסולת האלקטרונית יחד עם הפסולת הביתית, ומזהמת את הקרקע ואת מי התהום. המשוואה פשוטה – בזמן שמאות אלפי מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים נשלחו אל הצרכנים, כמות דומה של מוצרים משומשים עשו את דרכם אל פח האשפה. משבר הקורונה הוא הזדמנות לשים תמרור אזהרה. לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו.

על פי מחקר שנערך בארצות הברית, משקל הפסולת האלקטרונית הנובע מהשלכת מוצרי חשמל הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך הוא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה אנחנו מייצרים 44.7 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית, כאשר 80% ממנה יועברו למטמנות וימשיכו לפלוט גזי חממה. היקף הנזקים הסביבתיים גרם לכך שהפחתת צריכת מוצרי אלקטרוניקה נעשתה לחלק החשוב ביותר בתפיסה הצרכנית-סביבתית.

ארגונים ירוקים רבים קמו נגד דפוסי הצריכה הבזבזניים שפשטו בעולם המערבי. אך נראה שדווקא לעלייה הדרסטית במחירי המוצרים כתוצאה מהנגיף המתפשט, יש את היכולת לייצר בישראל מהפך תפיסתי. ממש כפי שהתרחש לפני חודשים ספורים באיחוד האירופי, כשהמחאה נגד תרבות הצריכה של מוצרי חשמל, רשמה הישג משמעותי.

בפעם הראשונה נוסחו באיחוד האירופי תקנות רגולטוריות וסטנדרטים חדשים למכשירי חשמל ביתיים שנוצרים בתחומיו. המשמעות היא שבתוך שנתיים נדרשות היצרניות לעבור לשימוש ברכיבים קלים וזולים לתיקון, שיהיו עמידים יותר לאורך הזמן.

ישראל טרם יישרה קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים, בשל היעדר ממשלה קבועה וכנסת פעילה עד כה. ישראל נמצאת בפיגור גם בתחום זכות האזרח לתקן. הרגולטור בישראל אינו יוצא בצעדים יזומים לכיוון של תכנון ירוק, והחוק המקומי מאפשר ליצרנים ויבואנים לקבוע תנאים ספציפיים מגבילים לאחריות שהם מעניקים, כל עוד הם מציינים זאת בתעודת האחריות. אלו למעשה פעולות המקשות על הצרכן לתקן את מוצריו הישנים. עם כאלו חסמים ומחירים נמוכים, אין פלא שהתפיסה שרווחה בקרב אזרחים רבים היא שעדיף פשוט לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן.

הפן הפסיכולוגי: לייצר ערך חיובי

רכישה של מוצרים בני קיימא, שאמורים לשרוד מספר גדול של שימושים, שונה באופן מהותי מקניית מוצרים מתכלים כמו מזון למשל, שמיועדים לשימושים בודדים. מדובר בתהליך פסיכולוגי: כאשר צרכן חושב על רכישה של מוצר בר קיימא, הוא נדרש ראשית למודעות למוצר, לאחר מכן להכרה בצורך, בהמשך הוא בודק חלופות ולבסוף מתבצעת הרכישה.

כיצד מייצרים ערך חיובי בשרשרת הצריכה? ניקח לדוגמה סיטואציה של קניית נעליים לילדים. כאשר הורים הולכים לחנות הנעלה פעם או פעמיים בשנה וקונים לילד זוג נעליים ממותג – הילד שמח, מעריך את הנעליים, מראה אותן לחבריו ושומר עליהן כמיטב יכולתו.

ערך חיובי מתקבל בהערכה, מכבדים אותו וברוב המקרים זוכרים אותו. בתהליך של ערך חיובי, יש ערך לכסף, יש ערך לחשיבה חיובית, יש ערך למערכות יחסים, למאמץ שמשקיעים ההורים, והחשוב מכל – הילד או המבוגר מרגישים שגם להם יש ערך: מתייחסים אליהם, שואלים לדעתם, קונים להם מוצר בעל ערך ומכבדים אותם.

מנגד, כאשר קונים נעליים זולות בסין, לא מתקיים תהליך הרכישה הקודם. התהליך החלופי כולל זפזופ באתרים, חיפוש אחר המוצר הזול וקניית כמה זוגות נעליים במידות שונות, כדי שאולי אחד מהם יתאים. קנייה זו מתקיימת בתדירות גבוהה, והילד מקבל את הנעליים מהוריו כדבר מובן מאליו, שיהיה עוד זוג בארון הנעליים העמוס לעייפה. אין התרגשות, אין שמחה, איך הערכה של מוצר שנקנה במיטב כספם של ההורים, גם לא מעריכים את ההורים. התוצאה: התהליך חסר משמעות כלשהי ומוריד ערך-כלכלי, משפחתי ואישי.

לסיכום, סדרי העולם לא ישתנו ככל הנראה מקצה לקצה, גם לאחר משבר הקורונה וחלק מן הדפוסים הישנים יחזרו עד מהרה. ישראלים ימשיכו להזמין בחו"ל. אבל בכל בעיה טמונה גם הזדמנות. לנוכח המצב, הם צפויים כנראה, להגדיל רכישות בארץ. גם אם רק שליש מהכסף שהוצא בשנת 2019 לרכישות מאתרים בחו"ל, יופנה לארץ, יגדלו הרכישות המקומיות ב-4.4 מיליארד שקל. זו יכולה להיות הזדמנות פז לעוסקים בענפים השונים.

כדי לממש אותה יצטרכו העסקים המקומיים להוזיל משמעותית את המחירים ולשפר את השירות. זה אפשרי וגם יוסיף להם ערך בדמות הגדלה ניכרת של הכמויות שהם צפויים למכור.

כולנו תקווה שנגיף הקורונה יתפוגג במהרה, אך גם כאשר תיעלם המגיפה מחיינו נישאר עם המסקנה שאפשר וחשוב לשים סוף לסגידה המיותרת לעגל הזהב הצרכני. בדומה למחויבות החברתית שאזרחים רבים מגלים כשהם נכנסים לבידוד, כך צריכה להתקיים סולידריות לשמירה טובה יותר על כדור הארץ שלנו, ובעקיפין גם על הבריאות של כולנו.

יום ללא קניות נגד חודש הקניות

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים