מחר (22 באוגוסט) תתקיים ישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שבה תתקבל ההחלטה לגבי גובה הריבית במשק. עד לאחרונה ציפו רוב הכלכלנים להעלאת ריבית של 0.5%, רביעית ברציפות, במטרה לרסן את ההתפרצות האינפלציונית במשק.

אלא ששני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר, עשויים לדרבן את בנק ישראל להעלאת ריבית חדה אף יותר. הראשון הוא מדד חודש יולי, שזינק ב-1.1%, קצב אינפלציה שנתי של 5.2%, הרבה מעל כל התחזיות. הנתון השני הוא הצמיחה במשק שהסתכמה בקצב שנתי של 6.8% ברבעון השני, גם כן נתון גבוה מהציפיות.

פירושם של שני הנתונים הוא מחד שהאינפלציה, נכון לעכשיו, לא נבלמת, ודרושות העלאות ריבית נוספות על מנת לרסנה, ומאידך שהפעילות הכלכלית במשק עדיין חזקה מאוד, כך שהעלאות הריבית שבוצעו עד כה לא פגעו בה, ועל כן אפשר בנק ישראל יוכל להמשיך במהלך.

אז בכמה תעלה הריבית? אם לפני הנתונים שלעיל סברו רוב הכלכלנים כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5%, הרי שעכשיו חלקם צופים העלאה חדה אף יותר, בשיעור של 0.75%.

מיטב: הריבית תעלה ב-0.75%. תעמוד על 3% בסוף השנה

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בנק ישראל יעלה ריבית השבוע ב-0.75%. ואלה, לדבריו, השיקולים העיקריים בעד ההחלטה:

• להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק.
• קצב האינפלציה בישראל אומנם נמוך יותר מהמדינות האחרות, אך כפי שהצגנו קודם, האינפלציה בסעיפים המקומיים שמושפעים יותר מהמדיניות של בנק ישראל, כגון מחירי השירותים, לא שונה מהמדינות האחרות.
• תחזית האינפלציה של מיטב ל-12 החודשים ברמה של 2.8% מניחה שלא יוחזר מס על הדלק. אם המס יחזור לגובה המקורי אחרי הבחירות, שזאת הנחה סבירה לדעתנו, התחזית תעלה בכ-0.5% מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. נציין שהתחזית בינתיים גם לא כוללת את הירידה הצפויה במחיר הדלק בספטמבר בעקבות הירידה במחיר נפט והתחזקות השקל.
• ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים, כמו גם תחזיות החזאים ל-12 החודשים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות.
• השקל אומנם התחזק בכ-8% לשיא של כל הזמנים מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת. אולם, בנק ישראל כמעט לא משפיע היום על שערו של השקל. הוא יכול להעלות ריבית בשיעור של 0.75%, אך אם שוק המניות יעבור לירידות, השקל צפוי להיחלש כמעט ללא קשר לריבית. לפיכך, להסתמך על התחזקות השקל כשיקול נגד עליית ריבית בשיעור גבוה יותר, זה כמו להסתמך על שוק המניות שלא ירד.
• צריך גם לציין שבנק ישראל לא צריך לחשוש מאוד מהתחזקות השקל. השקל התחזק בכ-13% מול סל המטבעות ב-2020-2021, מה שלא הפריע ליצוא הסחורות והשירותים לצמוח בקצב גבוה מאוד בשנתיים האחרונות.
• קונצנזוס רחב של הכלכלנים אומנם צופה שהריבית תעלה ב-0.5%, אך הריבית ל-3 חודשים בעוד חודש בשוק עומדת ברמה של 2.23% ומגלמת בהסתברות מאוד גבוהה עלייה בשיעור של 0.75%.
• אין מגבלות לגייס אשראי בישראל. קצב הגידול באשראי העסקי והפרטי, למעט המשכנתאות, אפילו האיץ.
• מדד מחירי הסחורות של בלומברג עלה ב-6% מאז החלטת הריבית הקודמת.
• בארה"ב ניכרת אומנם ירידה באינפלציה תוך הקלה בשרשרת ההספקה. אולם, האינפלציה באירופה, שמשפיעה יותר על ישראל, צפויה להאיץ בעקבות העלייה החדה האחרונה במחירי הגז. ציפיות האינפלציה באירופה עלו במהירות לאחרונה.
• לבסוף, נושא האינפלציה הפך למרכזי בשיח בישראל, במיוחד לפני הבחירות. הלחצים על בנק ישראל, שמוצב לשמור על יציבות המחירים, גוברים. הוא מצופה לעשות כל מה שנדרש כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. אם יעלה ריבית מהר וגבוה מדי הביקורת עליו תהיה קטנה יותר מאשר במקרה שהאינפלציה תמשיך לברוח.

לפי התחזית של מיטב, קצב האינפלציה ב-12 החודשים אחורה צפוי להישאר בסביבות 5% עד סוף השנה, מה שאמור לתמוך בהמשך עליית ריבית במינונים יחסית גבוהים. בהמשך קצב האינפלציה צפוי להיות מעל יעד האינפלציה בכל המחצית הראשונה של 2023.

פסגות: הסתברות של 50% שהריבית תעלה ב-0.75%

לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, יש הסתברות של יותר מ-50% שבנק ישראל יעלה את הריבית ב0.75% בהחלטתו מחר. לדבריו, בישראל או בארה"ב האינפלציה של צד הביקוש הולכת וצוברת תאוצה כאשר שוק העבודה הדוק מאוד. לכן, בנק ישראל, הפד ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות. נכון, הבנק המרכזי מקווה שהוא גם יידע לעצור את העלאות הריבית בזמן כדי שהתהליך יסתיים בכמה שפחות נפגעים אבל ההיסטוריה מראה שבדרך כלל מדובר על מטרה שלא מושגת.

אגב, כשקוראים את פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הפד ומסתכלים על התמונה הרחבה ניתן לראות שבפד מבינים טוב מאוד לאן הדברים הולכים. לפי הפרוטוקול, חברי הפד מעריכים שהמדיניות המוניטארית צריכה להפוך להיות מצמצמת ולאפשר לאינפלציה לחזור ליעד. בנוסף, חברי הפד מעדיפים שההחלטות שלהם יתקבלו על פי הנתונים השוטפים אך גם מבינים שההשפעה על הכלכלה הריאלית עדיין לא באה לידי ביטוי בגלל שלוקח למדיניות לא מעט זמן להשפיע. לכן, לא מעט מחברי הפד טענו לפי הפרוטוקול כי הם מבינים שהם עלולים לגרום כלכלה להצטמצם יתר על המידה אך גם שאין ברירה אלא להמשיך במדיניות הנוכחית כי האינפלציה גבוהה מדי ורוחבית מדי.

מזרחי טפחות: בכל מקרה, הריבית תעלה בחדות

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ההערכות בשוק הן כי הריבית תעלה ב-0.5% או 0.75%

כך או כך, מדובר בהעלאה גבוהה נוספת, שתגיע במצטבר ל-1.75%-2% מתחילת השנה.

ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים,  מדד יולי והתמ"ג, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי.

ככלל, העלאת ריבית של 0.75% מתאימה למדיניות ה-front loading (הקדמה של העלאות הריבית ובשיעורים חדים יותר) שנוקט בנק ישראל כמו עמיתיו בעולם.

עם זאת, אין לשלול העלאת ריבית של 0.5% "בלבד" וזאת משום ממספר סיבות:

המדדים הבאים אמורים להיות נמוכים יותר והקצב השנתי של האינפלציה עשוי לרדת שוב מתחת ל-5%.

העלאת ריבית חדה יותר עשויה לגרום למהלך נוסף של ייסוף השקל, בהמשך לייסוף החד של החודש האחרון.

ייסוף השקל אמנם יכול לשמש בלם להתחממות האינפלציה במשק, אך הוא יקשה על היצואנים  בתקופה של האטה בסחר החוץ.

לבסוף, אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח.

זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר. כך או כך, ככל שיבחר בחלופה המרסנת יותר, הדבר יקצר את סבב העלאות הריבית ויגרום לכך שההעלאות הבאות תהיינה מתונות יותר.

בתאריך 17.08.2022 אושרו בוועדת הכספים של הכנסת כמה תקנות, שעשויות להשפיע על עלות ניהול קרן הפנסיה של כל אחד מאיתנו. בראש וראשונה, ביטלה ועדת הכספים את המגבלה על עמלת ההוצאות הישירות. יחד עם זאת, אושרה גם תקנה המחייבת את הגופים הפנסיוניים השונים בישראל, בשקיפות מלאה, שתקל על החוסכים בקרנות לבצע השוואות יעילות בין הקרן שלהם לקרנות האחרות.

המגבלה על ההוצאות הישירות והמשמעות שלה

כאמור, השינוי הראשון הינו ביטוח המגבלה על עמלת "הוצאות ישירות", שהן בעצם עלות הניהול של הכספים בידי גורם חיצוני, שגופי הפנסיה גובים מכספי החוסכים. על מנת להבין טוב יותר מהי עמלת הוצאות ישירות, חשוב להכיר את העמלות שנגבות מכל אחד מהחוסכים בקרנות הפנסיה. העמלות כאמור הן עמלה עבור הצבירה, עמלה עבור ההפקדות, וכן עמלות הוצאות ישירות.

עמלה עבור הצבירה

עמלה עבור הצבירה היא עמלה שהגוף הפנסיוני גובה מההון שכבר נחסך בקרן הפנסיה. למרות שלכאורה מדובר באחוזים נמוכים, הרי שלאורך השנים יכול להגיע הסכום שנגבה לאלפים רבים של שקלים. בקרנות הפנסיה השונות, אחוזי העמלה עבור הצבירה משתנים. כך למשל בקרן פנסיה מקיפה, אחוז העמלה המרבי יכול להגיע לכדי 0.5% מהצבירה. בקרן פנסיה כללית, העמלה יכולה להגיע לכדי 1.05% מהצבירה. גם בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, אחוז העמלה דומה. יחד עם זאת, מרבית קרנות הפנסיה וקופות הגמל גובים אחוזים המוכים בהרבה מהמצוין לעיל. קרנות ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות במיוחד.

עמלה עבור ההפקדות

עמלה עבור ההפקדות היא עמלה שנגבית עבור ההון שמופקד מדי חודש לקופה למעשה, זוהי עמלה שיכולה להשתנות בהתאם לגובה השכר וגובה ההפקדה החודשית לפנסיה. בקרנות המקיפות, העמלה יכולה להגיע לכדי 6% מגובה ההפקדות. בקרנות הכלליות היא יכולה להגיע לכדי 4% מההפקדות החודשיות לכל היותר, וגם בקופות הגמל וביטוחי המנהלים, שיעורי העמלה דומים. גם כאן, קרנות פנסיה ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות באופן משמעותי מאלה המתוארות לעיל. בנוסף, מרבית קרנות הפנסיה גובות עמלות נמוכות מהמקסימום המותר. משא ומתן מול קרן הפנסיה עשוי להוריד את גובה העמלות.

עמלת הוצאות ישירות והמשמעות שלה

בנוסף על שתי העמלות המתוארות לעיל, גובות קרנות הפנסיה השונות גם עמלות הוצאות ישירות. העמלות האלה נגבות מדי שנה בדיעבד עבור שימוש באנשי השקעות מחוץ לחברת הניהול, או עבור הוצאות נלוות אחרות שנעשות בהשקעות מורכבות. עם ההוצאות הללו ניתן למנות תשלומים לעורכי דין, מתווכים בעסקאות השונות ועוד. עד לא מכבר, גובה העמלות עבור ההוצאות הישירות יכול היה להגיע לכדי 0.25% מהסכום בקרן הפנסיה. מצד אחד, החוסכים היו מוגנים מפני גביית עודף עמלות עבור הוצאות ישירות. מצד שני, מרבית החוסכים כלל לא היו מודעים לעצם הגבייה של העמלה הזאת, כיוון שהיא "התחבאה" בתוך הדיווח שנמסר להם. רק על מנת לסבר את העין – 0.25% ממיליון שקל, הם 2,500 שקל בשנה. לאורך עשרים שנה, מדובר בעמלה בגובה 50,000 שקל – סכום לא מבוטל לכל הדעות. הגדלה של העמלה הזאת עשויה להגדיל את ההוצאות של החוסך בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

החלטת ועדת הכספים והמשמעות שלה

כאמור, ועדת הכספים ביטלה את ההגבלה על גובה עמלת ההוצאות הישירות, ומכאן ואילך יכולים הגופים הפיננסיים השונים להגדיל אותה. יחד עם זאת, הם יצטרכו להציג בתחילת השנה את השיעור המקסימלי של 'העלויות החיצוניות' שנגבו. כמו כן, הם מחויבים להציג בסוף השנה גם את התשואה נטו בקרן, בניכוי כל דמי הניהול, לרבות ההוצאות הישירות שנגבו לאורך השנה. בנוסף, כל אחת מקרנות הפנסיה תחויב לפתוח מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים, שכולו סחיר ללא 'הוצאות ישירות' בכלל. חוסכים שיבחרו במסלול הזה, יוכלו להיות בטוחים שהעמלה הזאת לא תיגבה מהם. יחד עם זאת, הם גם לא יכולות ליהנות מהתועלת הרבה הגלומה בקרנות שבהן העמלה הזאת נגבית. בנוסף, מחויבים הגופים הפנסיוניים לפתוח מסלול בדמי ניהול משתנים  – שזה אומנם דמי ניהול שישתנו על פי התשואות בפועל. כך יוכל החוסך לדעת שאמנם ההוצאות היו גבוהות, אבל גם הביצועים של הקרן היו טובים.

ציבור החוסכים בישראל ובדיקת ההוצאות בקרנות הפנסיה

למרבה הצער, הציבור הישראלי בכללותו היה בעבר ועודנו גם היום פאסיבי למדי בהתייחסות שלו לחיסכון הפנסיוני שלו. זאת, למרות העובדה שמדובר אולי בחיסכון המשמעותי והגדול ביותר עבור כולנו כאחד. בקרנות הפנסיה השונות נחסכו עד היום סכומים שמגיעים לכדי טריליון וחצי שקל ויותר. גם השינויים המתוארים לעיל עברו בשקט יחסי, ללא דיון ציבור או בדיון ציבורי זניח. בדיון בוועדת הכספים נחשפה העובדה שהדימוי של העמלות הללו כבלתי חשובות וזניחות, טופח בכוונה תחילה על ידי הגופים המנהלים את כספי של הציבור. זאת משום שכשאף אחד לא מבין כמה לוקחים לו על דמי הניהול ולמה, הרבה יותר קל לקחת, ולא לעמוד בפני הביקורת הנלווית לכך.

האם נושא העמלות הוא באמת נורא מסובך?

התשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית – לא מסובך בכלל להבין את נושא העמלות. יחד עם זאת, בגלל שבדוחות התקופתיים יכול החוסך לראות הורדות בסכומים נמוכים לכאורה, הוא לא תמיד מבין את המשמעות של הסכומים הללו וההצטברות שלהם לאורך זמן. הוא רואה בדוח הורדה של עמלות בסך מאות בודדות של שקלים, אבל הוא רואה מצד שני את גובה החיסכון הפנסיוני, ולכאורה זה נראה מאוד הגיוני ואפילו זול. ואמנם לגופים שמנהלים את הכספים בקרנות הפנסיה, יש אינטרס ברור לקבע בדיוק את אורח החשיבה הזה. אבל במציאות זה לא מסובך, והצגה ברורה ומובנת של העמלות תגרום לכל חוסך להבין היטב את משמעות הכסף שהוא משלם לקרנות הפנסיה.

למה בכלל יש הוצאות על קרן הפנסיה?

רבים מקרב החוסכים לפנסיה תוהים לא אחת על משמעות העמלות. לכאורה, הכסף שוכב בקרן הפנסיה ולא עושה שם שום דבר, אז למה בעצם יש עבורו הוצאות? התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. ניהול הכספים בקרן הפנסיה הוא מלאכה לכל דבר ועניין, ומי שמבצע אותה ראוי לתגמול, בדיוק כמו תשלום לספר, למניקוריסטית או לרופא. כאשר מדובר בעמלת 'הוצאות ישירות'. היא נגבית תמורת העברת הכספים לקרן אחרת, קרן מתמחה שתשקיע במקומה, בתחומים שאנשי המקצוע של קרן הפנסיה עצמה אינם מבינים ואינם עוסקים בהם. את העלויות שגובות הקרנות האלה, קרנות הפנסיה מטילות על הלקוחות. כבר בשנת 2014, הבינה דורית סלינגר, מי שהייתה ממונה על רשות שוק ההון עד שנת 2018, שהעלויות הללו הן נסתרות, לא שקופות ואינן מובנות מספיק ללקוחות, ולכן הגבילה את העלות ל-0.25% מסך נכסי הקרן בסוף השנה שעברה. ועדת הכספים הסירה, כאמור, את המגבלה, אבל קבעה סייגים לגביית העמלות.

הסרת ההגבלה בהוצאות הישירות – יתרונות וחסרונות

ההגבלה שהטילה סלינגר בזמנו, מנעה מחברות וגופים פיננסיים שונים לגבות עמלות גבוהות, תוך העדר שקיפות. יחד עם זאת, כל הצדדים, קרי גם קרנות פנסיה וגם גופים אזרחיים שונים, התקוממו כנגדה. ועדת יפה, שהוקמה בסוף יוני 2021 (ההודעה על הקמת הוועדה יצאה בתאריך 28.06.2021), המליצה לבסוף כי כל קרן תיתן מחיר אחד לעלויות הניהול אצלה, בלי שום עלות נסתרת. המשמעות – החוסכים בקרנות יקבלו בדוחות שלהם מספר סופי, המגלם בתוכו את העלויות הצפויות. כך הם יוכלו להשוות ביעילות את העמלות שהם משלמים, לעמלות שמוצעות להם, למשל, על ידי גופים פיננסיים אחרים בהקשר לחיסכון שלהם. גופים מוסדיים שונים, כמו גם רשות שוק ההון, התנגדו להחלטה, משום שלטענתם היא תפחית את המוטיבציה שלהם להשקיע בקרנות חיצוניות, שלעיתים קרובות מייצרות רווחים עודפים. ההתנגדות הזאת מעוררת תהייה מסוימת, שכן אם ההשקעות הללו אכן כל כך רווחיות, הרי התועלת שלהן גם לגופים המשקיעים היא משמעותית, כך שהם ממש לא מפסידים. אבל האמת היא, שבניתוח שביצעו בוועדת יפה, התברר שהקרנות החיצוניות כמעט ולא השיגו תשואות עודפות על פני ההשקעות הרגילות בתוך הקרנות. מכאן שהעמלות שנגבו היו מיותרות, ונגבו עבור השקאות שלא הניסו לחוסכים תועלת עודפת כלל ועיקר.

החלטות ועדת יפה והמשמעויות שלה

על פי ההחלטה של ועדת יפה, הגופים הפנסיונים יחויבו להודיע לחוסכים על העלות המרבית של ההוצאות הישירות. כך יוכלו החוסכים לדעת אל נכון כמה ייגבה מהם, ויוכלו אגב כך להשוות בין הקרן שלהם לקרנות אחרות, על בסיס אותה האמירה עצמה, של הקרנות האחרות. גם בסוף השנה, כפי שכבר הוזכר לעיל, יחויבו הקרנות השונות להציג את הרווחים בניכוי ההוצאות הישירות. אולי למנהלי הקרנות זה לא ממש נוח, אבל לחוסכים זה משקף בצורה הולמת את עלות החיסכון שלהם.

בתאריך 17.08.2022, פרסמה רשות שוק ההון טיוטה שלישית לעדכון ההוראות בענף רכב רכוש לצורך קבלת הערות אחרונות. מדובר ברפורמת השמאים והמוסכים, שאותה היא מקדמת. אם וכאשר תצא הרפורמה לפועל, היא עשויה להשפיע לטובה על תביעות ביטוח רכב, ובעצם על הכיס של כלל בעלי הרכב. עם המרכיבים המשמעותיים של הרפורמה ניתן למנות את הגדלת מספר המוסכים והשמאים איתן מתקשרות חברות הביטוח, שתביא להגברת התחרות על המחיר וטיב השירות למבוטחים. אבל התועלת המשמעותית ביותר לכלל בעלי הרכבים, עשויה להיות חיוב חברת הביטוח ליידע את המבוטחים, בעת מכירת הפוליסה, בנוגע להשלכות של תביעת ביטוח על תנאי ומחיר הפוליסה בעתיד. אמת המידה הזאת, שהייתה מוקש עיקרי בדרך לרכישת פוליסת ביטוח לרכב, עשויה לשפר את יכולת ההשוואה בין חברות הביטוח בצורה מושכלת יותר.

מטרות הרפורמה המוצעת של רשות שוק ההון

המטרה העיקרית והמשמעותית ביותר של הרפורמה היא הרחבה משמעותית של כמות המוסכים והשמאים שיוכלו לספק שירות לציבור המבוטחים, זאת לצד צמצום ניגודי העניינים שלמרבה הצאר נוצרים לעיתים מזומנות של  חברות הביטוח, סוכני הביטוח, שמאים ומוסכים. האמצעי המשמעותי ביותר להשגת המטרה הוא פתיחת התחרות בתחום, הורדת מחירי החלפים, הגברת טיב התיקון ושיפור איכות השירות הניתן למבוטחים ובכלל.

חברת החשמל משדרגת את השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה, והפעם הכוונה היא להטמיע ארנקים דיגיטליים לתשלום חשבונות החשמל.

לצורך העניין פרסמה חברת החשמל מכרז לספקי אפליקציות ארנקים דיגיטליים לתשלום חשבונות החשמל.

המכרז פונה לבנקים, חברות אשראי, ובעלי ניסיון מוכח של שנתיים לפחות להציע הצעות במכרז.

בחברת החשמל מעריכים כי כל הספקים ייקחו חלק בהליך ומלכתחילה קבעו כי אינם מחויבים להתקשרות עם ספק אחד בלבד.

מדובר בעוד קפיצת שירות דיגיטלי שחברת החשמל מוסיפה הכוללים גם את שדרוג אתר האינטרנט הקיים, שירות ווטצאפ ועמדות תשלום היברידיות.

לדברי אורן הלמן, סמנכ"ל שירות בחברת החשמל, "חברת החשמל פועלת כל הזמן ליצור חוויית לקוח מצוינת מותאמת לבחירת הלקוחות ולצורכיהם, אם בקפיצת מדרגה בכלים דיגיטליים והשירות העצמי, ואם בפתרונות יצירתיים ויעילים בשטח. המכרז פתוח לשיתופי פעולה ארוכי טווח ואני מקווה להיענות מלאה של מיטב הספקים בענף. הכניסה של חברת החשמל לתחום הארנקים הדיגיטליים היא בשורה חשובה ללקוחות״.

האינפלציה בבריטניה ממשיכה בינתיים בכיוון אחד – מעלה. מדד המחירים לצרכן הבריטי לחודש יולי עלה לקצב שנתי של 10.1%, מעל התחזיות לקצב של 9.8% ומעל מדד יוני שעלה ב-9.4%. זהו שיא של 40 שנה בשיעור האינפלציה בבריטניה.

הגורמים לעלייה החדה הם מחירי המזון והאנרגיה, שממשיכים להעלות את יוקר המחיה בממלכה.

אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי האנרגיה, המזון, האלכוהול והטבק, טיפסה ל-6.2%, לעומת 5.8% ביוני.

בנק אוף אינגלנד העלה את הריבית כבר שש פעמים ברציפות בניסיון לרסן את האינפלציה, כאשר בתחילת אוגוסט ביצע את ההעלאה החדה ביותר מאז 1995, 50 נקודות בסיס, שהביאו את הריבית בבריטניה לרמה של 1.75%. הבנק המרכזי אף חזה כי בריטניה בדרך להיכנס למיתון ארוך. עוד צפה הבנק כי האינפלציה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה וכי היא צפויה להגיע אף ל-13.3% באוקטובר, לפני שתתחיל לרדת. למרות הפעולות שנקט, סופג הבנק המרכזי ביקורת על התמהמהותו בהתנעת מהלך העלאות הריבית, מה שתרם להאצת האינפלציה.

למרות הלחץ הגובר להוריד את יוקר המחיה, ממשלת בריטניה מצויה כעת בשיתוק לאחר התפטרותו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון ביולי בעקבות שרשרת שערוריות. בספטמבר צפויות להתקיים בחירות לראשות מפלגת השלטון ולמעשה לראשות ממשלת בריטניה, בהן יתמודדו שרת החוץ הנוכחית ליס טראס ושר האוצר לשעבר רישי סונאק.

הבנק הדיגיטלי וואן זירו (ONE ZERO) השלים את תקופת ההרצה ומגביר את קצב גיוס הלקוחות בקרב הציבור הרחב.

הבנק האינטרנטי הראשון בישראל נוסד ב-2019. ב-2021 קיבל את אישור בנק ישראל להתחיל בפעילות, ובתחילת 2022 הוסרו כל ההגבלות על פעילותו, והוא קיבל מעמד של בנק לכל דבר.

עד תום תקופת ההרצה הצטרפו לבנק יותר מ-12 אלף לקוחות, כאשר 35% מהם מעבירי משכורת או 5,000 שקל מידי חודש, שמחזיקים בעו״ש ובפיקדונות יותר מ-200 מיליון שקל. הבנק פותח בחודשים האחרונים מאות חשבונות מדי יום.

הבנק מציע ללקוחותיו בחירה בין שלושה מסלולים:

מסלול One – חבילת דמי מנוי 'הכל כלול' בעלות של 49 שקל לחודש, המקנה לראשונה בישראל מנהל כספים אישי לכל לקוח. מדי יום, טכנולוגיה חכמה מבוססת בינה מלאכותית סורקת את החשבון ואת הכרטיסים (כולל חשבונות אחרים בכפוף לאישור 'בנקאות פתוחה') ומעדכנת את הלקוחות בכל אירוע חריג, בעיה או הזדמנות עם מאות המלצות ותובנות. מנהלי הכספים עובדים, מנתחים את התובנות ומעניקים שירות פרואקטיבי במטרה לסייע ללקוחות בניהול הפיננסים שלהם: לשמור על בריאות פיננסית אישית ומשפחתית, למנוע אירועים חריגים שיפגעו בחוסן הפיננסי ולמקסם את הפוטנציאל הכספי לטובת רווחה כלכלית.

חבילת דמי המנוי תחליף מאות עמלות תעריפון (בכפוף למגבלת שימוש סביר נדיבות כמפורט בתעריפון הבנק) ותייצר ודאות ושקיפות, כך שכל ההמלצות של מנהלי הכספים יתבססו אך ורק על ראיית טובת הלקוחות. בנוסף, לקוחות מסלול One ייהנו מריביות גבוהות על פיקדונות ובקרוב גם משירות ייעוץ פנסיוני מתמשך (לראשונה עם עדכונים חודשיים) ומעמלות מוזלות על מסחר בני"ע (כשהשירות יושק בתחילת 2023).

מסלול One+ – משלב בין מסלול One ובין חבילת מסחר 'הכל כלול' בני"ע (תחילה בבורסות בארה"ב ובהמשך בבורסה הישראלית) ללא עמלות מינימום ועמלות קניה ומכירה (עד ל-15 פעולות בחודש) במחיר כולל של 119 שקל בחודש. בנוסף, הבנק לא יגבה דמי ניהול חשבון ני"ע במסלולי דמי המנוי. מדובר בעמלה הנגבית היום על עצם החזקת תיק ניירות ערך ועבור לקוחות החבילות של ONE ZERO היא לא תיגבה כלל. מסלול זה יושק עם השקת פעילות המסחר בני"ע בתחילת 2023. חבילת One+ עתידה לכלול בהדרגה מעטפת פיננסית מלאה שתכלול גם חבילות ייעוצים נוספים שיחשפו בהדרגה, בדומה לשרות ה'פמילי אופיס' הנגיש כיום רק לבעלי ממון.

מסלול Zero – כולל בנק דיגיטלי מלא, שירות של בנקאים מקצועיים 24/6 ללא עמלות עו"ש, ללא דמי כרטיס, ללא עמלות אנכרוניסטיות כמו עמלת הקצאת אשראי או עמלת פתיחת תיק הלוואה ותשלום מבוסס תעריפון הוגן על שירותים נוספים. זהו המסלול הבנקאי הזול בארץ, ללא אותיות קטנות כגון ״רק לסטודנטים״, ״רק למעבירי משכורת״, ״רק לשנה ראשונה״ וכו׳. המסלול לא כולל את הצ׳ק אפ הפיננסי היומי ואת ניהול הכספים האישי. מסלול זה יושק בתחילת 2023.

ONE ZERO השיק במרץ אשתקד פיילוט סגור לחברים ובני משפחה לאחר פחות מ-15 חודשים ממועד קבלת הרישיון הזמני מבנק ישראל. בינואר האחרון, לאחר קבלת רישיון הקבע מבנק ישראל, החל הבנק לצרף בהדרגה לקוחות מרשימת ההמתנה שמנתה מעל 80 אלף נרשמים.

הלקוחות שהצטרפו עד כה, זכו להגדרת Founders ומעבירים מידי חודש משכורת או סכום של 5,000 שקל לפחות. אלו הלקוחות הראשונים של הבנק שהביעו בו אמון בשלבים הראשונים וחוו את חבלי הלידה של תקופת ההרצה, שלחו משובים וסייעו בבניית הבנק.

כיצד פותחים חשבון?

הלקוחות שיצטרפו לבנק החל מה-16 באוגוסט 2022, ישויכו לחבילת הפרימיום המרכזית של הבנק הנקראת One, הכוללת שירות ניהול כסף אישי פרו אקטיבי מסביב לשעון. מכיוון שמדובר בשירות ובמודל תמחור חדשני שהציבור הישראלי טרם חווה ומפני שהבנק נמצא בשלבים אחרונים של השלמת מעטפת השירותים, הפעולות ופתרון התקלות, הבנק יחל לגבות את דמי המנוי החודשיים רק החל מינואר 2023.

עד אז, הלקוחות שיקדימו להצטרף, ייהנו מתקופת התנסות בחבילה ללא עלות. לפני סיום תקופת ההטבה, הלקוחות יקבלו מספר תזכורות יזומות ויוכלו לבחור אם להמשיך להנות מחבילת הפרימיום או לעבור למסלול Zero המבוסס על מודל העמלות המסורתי וללא שירות ניהול הכספים. לצד זאת, הלקוחות יוכלו לבחור בתחילת 2023 במסלול מורחב, One+ המבוסס על הטבות מסלול One ועל חבילת מסחר "הכל כלול" בניירות ערך.

החל מהיום, מי שירצה לפתוח חשבון ימלא את פרטיו בדף נחיתה ייעודי המופיע באתר הבנק ולאחר מכן יקבל קישור להורדת האפליקציה לצורך פתיחת החשבון. הבנק ימשיך לצרף לקוחות בהדרגתיות ובאופן נשלט, בקצב שיאפשר לו לשמור על רמת שירות גבוהה.

תהליך פתיחת החשבון מתבצע באופן דיגיטלי מלא תוך דקות ספורות, כאשר בסוף התהליך הלקוחות בוחרים בכרטיס חיוב ונהנים ממסגרת עו"ש מיידית. בזכות טכנולוגיית החיתום החכמה של הבנק, 75% מלקוחות הבנק קיבלו עד כה מסגרת עו"ש זהה או גבוהה יותר מזו שהם זכאים לה בבנק הקודם שלהם, מה שמאפשר להם לנייד פעילות בקלות, נוחות ומהירות.

הבנק נמצא בימים אלו בפיילוט סגור של פתיחת חשבונות משותפים ועתיד להשיק את השירות במהלך הרבעון הרביעי של 2022. במקביל, החל לאחרונה פיילוט סגור לפעילות מסחר בני"ע זרים ופעילות מסחר כאמור צפויה להיות מושקת בתחילת 2023.

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "תוך פחות מ-3 שנים מאז יצאנו לדרך, הצלחנו להקים לא רק בנק שלם עם כל השירותים והמוצרים שיש בכל בנק אחר, אלא אנחנו מתחילים להציע לראשונה בישראל ובעולם שירות בנקאות פרימיום באמצעות מנהל כספים אישי שזמין 24/6 לנהל עבור הלקוחות שלנו את כל הכסף במקום אחד – בדרך לחזון של בנקאות פרטית דיגיטלית לכולם, לא רק לבעלי הממון. עוד ועוד שירותים פיננסים יצטרפו בהדרגה ובמהלך הדרך לא הכל יהיה מושלם, אבל אנחנו רצים ממש מהר והמסלול מאד ברור. אנחנו כאן עבור כל מי שרוצה לחסוך זמן, התעסקות וכאב ראש בניהול הכסף".

מי שחשב שקצב העלאות הריבית של בנק ישראל יצנן את הפעילות הכלכלית במשק עד כדי האטה ואולי אף מיתון, יצטרך כנראה להמתין עוד הרבה אם בכלל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של מדינת ישראל עלה ב-6.8% ברבעון השני של 2022 לעומת הרבעון הקודם, שבו נרשמה ירידה של 2.7%. לעומת הרבעון המקביל ב-2021 מדובר על עלייה של 7.4% בתמ"ג.

נתון הצמיחה המהירה מצטרף לנתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שהראו האצה באינפלציה לקצב שנתי של 5.2%.

בלמ"ס מציינים כי החזרה לשגרת חיים רגילה ברבעון השני השפיעה על העלייה בתמ"ג, כך שענפי האירוח, ההסעדה, שירותי ההובלה האווירית ברכיב הצריכה הפרטית כמו גם שירותי התיירות הנכנסת ברכיב היצוא תרמו בצורה משמעותית לעליית התוצר ברבעון זה.

על פי הנתונים, התמ"ג לנפש עלה ב-4.5% ברבעון השני.

במחצית הראשונה של השנה עלה התמ"ג ב-4.8% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 12.5% במחצית השנייה של 2021 ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה של 2021.

ברכיבי התמ"ג ניתן לציין ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון עלייה של 5% בתמ"ג ללא מסים נטו על היבוא, עלייה של 8.5% בתמ"ג העסקי, עלייה של 10.4% בהוצאה לצריכה פרטית, עלייה של 7.7% בהשקעות בנכסים קבועים, עלייה של 5% בהוצאה לצריכה ציבורית, עלייה שך 10.3% ביבוא הסחורות והשירותים ועלייה של 3.5% ביצוא הסחורות והשירותים.

לעומת הרבעון המקביל ב-2021 נרשמה עלייה של 7.2% בתמ"ג ללא מסים נטו על היבוא, עלייה של 8.8% בתמ"ג העסקי, עלייה של 7.5% בהוצאה לצריכה פרטית, עלייה של 11.7% בהשקעות בנכסים קבועים, עלייה של 0.7% בהוצאה לצריכה ציבורית, עלייה של 10.8% ביצוא הסחורות והשירותים ועלייה של 14.3% ביבוא הסחורות והשירותים.

אם כן, כאמור, לבנק ישראל יש עוד הרבה עבודה לפני שהמשק יצטנן ואיתו, בתקווה, גם האינפלציה הדוהרת. יחד עם זאת, לצעדים כגון הידוק מוניטרי לוקח זמן לחלחל כך שייתכן שאת תוצאותיהם נראה ברבעונים הבאים.

רשות שוק ההון פרסמה את מדד השירות לשנת 2021 בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני

המדד נועד להגברת השקיפות לציבור החוסכים והמבוטחים, לצד הגברת התחרות בתחום השירות במגוון תחומי הביטוח השונים. עם התחומים שנסקרו ניתן למנות ביטוחי רכב, ביטוחי בריאות, וביטוח תאונות אישיות. בנוסף, נסקרו בדו"ח רמות השירות בביטוח הסיעודי, וכן ביטוח נסיעות לחו"ל. בנוסף, נסקרו רמות השירות בנושא החיסכון הפנסיוני – קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי החיים וביטוחי אובדן כושר העבודה.

מהו מדד השירות בחברות הביטוח

מדד השירות בחברות הביטוח מורכב מחמישה נדבכים:

תשלום תביעות: תשלום תביעות (40% מהציון) פירושו אחוז התביעות שאושרו ושולמו, ומהירות הטיפול בהן. מצד אחד, תפקידה של חברת הביטוח הוא לחקור ולבדוק, על מנת לברר את אמינות התביעה. מצד שני, אחוז התביעות ששולמו מצביע בדרך כלל על מגמתיות מסוימת.

שביעות רצון: שביעות רצון הלקוחות (30% מהציון) מצביעה על מידת שביעות הרצון מהשירות ועל המלצת הלקוחות או העדר המלצה על חברות הביטוח.

תלונות הציבור: נושא תלונות הציבור מהווה 15% מהציון הכולל שח חברת הביטוח. בבדיקת תלונות הציבור, נבדק למעשה מספר התלונות שהוגשו כנגד חברות הביטוח לבירור ברשות. ככל שמספר התלונות נמוך, כך רמת השירות של חברת הביטוח היא גבוהה יותר.

זמני מענה: זמני המענה של חברות הביטוח ללקוח מהווים 10% מהציון הכללי של החברה. מדובר במהירות מתן מענה טלפוני במוקדי השירות של חברות הביטוח על ידי הנציגים במוקד. מענה מהיר פירושו מספר מספיק של מוקדנים, וכן העדר עומס תלונות, המצביע על התנהלות נכונה של החברה.

כלים דיגיטליים: הכלים הדיגיטליים שהעסק מעמיד לרשות הלקוחות, מהווים 5% מהציון הכולל הכלים הללו מעניקים ללקוחות את האפשרות לבצע פעולות בצורה דיגיטלית. כמו כן נמדדת מידת שבעות הרצון מהשירותים הדיגיטליים. עד כה מדד כלים דיגיטליים בחן את אופן שילוב הכלים הדיגיטליים במערך השירות של חברות הביטוח. במדד של השנה התווספה מדידת שביעות הרצון של הלקוחות מהשירותים הדיגיטליים שניתנו על-ידי חברות הביטוח. זאת בהתאם לתוצאות סקר שביעות הרצון מהשירותים הדיגיטליים.

אילו חברות ביטוח הציגו את התוצאות הטובות ביותר

החברות שהציגו את הביצועים הטובים לפי המוצרים השונים הן כדלקמן:

בתחום ביטוח רכב חובה: ווישור, שומרה, הפניקס

ביטוח רכב רכוש: שומרה, ביטוח חקלאי, ביטוח ישיר

ביטוח דירה: שומרה, ליברה, הפניקס

ביטוח בריאות: ביטוח ישיר, איילון, הפניקס

ביטוח תאונות אישיות: AIG, איילון, ביטוח ישיר

ביטוח נסיעות לחו"ל: דיוד שילד, הפניקס, AIG

ביטוח חיים סיכון בלבד: איילון, הפניקס, מגדל

ביטוח אובדן כושר עבודה: הפניקס, הכשרה, מגדל

ביטוח סיעודי פרט: מגדל, איילון, מנורה

השנה ניתן לראות שיפור קל בכל מוצרי הביטוח כאשר שיעור השיפור הממוצע בשוק עומד על כ-1.7 נקודות.

מדד השירות בחיסכון הפנסיוני

מדד השירות בחיסכון הפנסיוני מורכב מארבעה נדבכים:
1. שביעות רצון והמלצת לקוחות: שביעות רצון והמלצת לקוחות מהווים 65% מהציון הכולל שקבלו החברות הנמדדות בסקירה. מדובר במידת שביעות הרצון של לקוחות שפנו לגוף המוסדי.

2. תלונות הציבור: תלונות הציבור מהוות 20% מהציון הכולל שאותו קבלה החברה הנסקרת. הציון משקף את כמות הפניות שנפתחו מול הגוף המוסדי, וכן את כמות הפניות שבגינן התקבל סעד לפונה.

3. זמני מענה טלפוני: זמני המענה מגלמים 10% מהציון. מהירות המענה הטלפוני במוקדי השירות של הגוף המוסדי מהווה אינדיקציה משמעותית לרמת השירות ומידת המחויבות של החברה ללקוחות.

4. שביעות רצות מהכלים הדיגיטליים: שביעות רצון משימוש בכלים הדיגיטליים שהחברה מעמידה לרשות הלקוחות שלה, מהווה 5% מהציון הכולל. מדובר במידת שביעות הרצון של לקוחות שהשתמשו בכלים הדיגיטליים של הגוף המוסדי בתקופה הנסקרת.

לראשונה השנה שולב פרמטר שביעות הרצון משימוש דיגיטלי במדדי השירות. הפרמטר בנוי מסקרי שביעות רצון של לקוחות שהשתמשו בכלים הדיגיטליים שמציע הגוף המוסדי. מטרת הכנסת הפרמטר היא לעודד את הגופים המוסדיים להמשיך ולפתח ערוצי שירות דיגיטליים איכותיים לציבור. הערוצים הדיגיטליים עשויים לייעל את השירות ולתת, במקרים רבים, מענה לצורכי הלקוחות. במקרים רבים, מענה דיגיטלי עשוי לבוא במקום מענה אנושי ולחסוך ללקוח המתנה ארוכה. נציגי השירות, על פי הקונספט הזה, יתנו מענה רק במקום שבו השירותים הדיגיטליים לא מעניקים מענה הולם, או לחילופין לאנשים שאינם יודעים איך להשתמש בערוצים הדיגיטליים.

החברות שהציגו את הביצועים הטובים ביותר לפי המוצרים השונים הם כדלקמן:

קרנות הפנסיה: הראל, כלל ומגדל

קופות הגמל: ילין לפידות, אינפיניטי ומור גמל

במוצרי ביטוח חיים משולב חיסכון: מגדל ומנורה

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת: אמר: "מדד השירות נועד לשקף לציבור החוסכים והמבוטחים את רמת השירות הניתן על ידי הגופים המוסדיים, בתחומי הביטוח והחיסכון. מדובר בכלי חשוב, שמוכיח כי שקיפות מייצרת ערך. הגופים המוסדיים מתייחסים ברצינות למדד, ומשפרים את מערכי השירות שלהם בהתאם בשנים האחרונות. רשות שוק ההון תמשיך לפעול, במטרה לשפר את טיב השירות הניתן על ידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים לצד הגברת תחרות עידוד חדשנות ודחיפת השימוש בדיגיטציה וכלים טכנולוגיים נוספים".

ביטוחי רכב – כל מה שצריך לדעת

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת

מדד המחרים לצרכן לחודש יולי עלה ב-1.1%, משמעותית גבוה מהתחזית. ההפתעות העיקריות היו בסעיף הדיור והנסיעות לחו"ל. אולם, גם סעיפי הבריאות, החינוך והתרבות היו גבוהים מהתחזית שלנו. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות במיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, בתגובה לנתוני מדד יולי.

לדבריהם, קצב האינפלציה השנתי עלה ל-5.2%, כאשר המדד ללא אנרגיה עלה ב-4.5% ב-12 החודשים האחרונים (תרשים 1). סעיף הדיור תרם כ-1.2% לאינפלציה השנתית, המזון והדלק כ-0.8% כל אחד, תרומה של התייקרות המכוניות הייתה כ-0.6%, של הנסיעות לחו"ל כ-0.4%  ותחזוקת הבית תרמה כ-0.3% (תרשים 2). קצב האינפלציה  השנתי בניכוי העונתיות בחצי השנה האחרונה עלה מ-6.0% ביוני ל-6.8%. לפני שלושה חודשים הוא עמד על 5.4%.

מדד יולי מסמן לא רק עלייה בקצב האינפלציה, אלא גם התרחבותה. מדד מחירי השירותים עלה לקצב שנתי של 5.1%, הגבוה ביותר מאז 2002. קצב עליית מחירי החינוך, הבריאות, תחזוקת הבית, התרבות נמצא בעלייה. אינפלציית השירותים בדרך כלל מתמידה יותר כי היא פחות תלויה בפרמטרים החיצוניים כגון מחירי הסחורות, שיבושים בשרשרת ההספקה או שער החליפין. עוד ביטוי של הרחבת סביבת האינפלציה הייתה העובדה שבממוצע כמעט 70% ממשקל הסעיפים במדד רשמו עלייה ב-12 החודשים האחרונים.

עוד אומרים במיטב כי במבט ל-12 החודשים הבאים סביבת האינפלציה צפויה להתמתן בהשפעת הירידה במחירי הסחורות, הקלה בשרשרת ההספקה, התחזקות השקל והשפעה ממתנת של ריסון מוניטארי.

יחד עם זאת, קיימת אי ודאות ניכרת בקשר להאטה באינפלציה. הסעיפים שתרומתם לאינפלציה המשמעותית ביותר צפויים להמשיך ולעלות. לפי תחזית מיטב, קצב העלייה בסעיף הדיור צפוי לעלות מכ-5% בשנה האחרונה לכ-5.5% ב-12 החודשים הבאים. לפי העלייה החדה במדד התשומות בענף החקלאות ב-3.7% בחודש יולי לקצב שנתי של כ-13%, מחירי המזון צפויים להמשיך ולהתייקר בקצב גבוה.

עוד צופים כלכלני מיטב כי מדד חודש אוגוסט יירד ב-0.1%. הירידה תתרחש בעיקר מהוזלת הדלק. צפויה גם ירידה במחירי הנסיעות לחו"ל בעקבות ייסוף השקל, ההלבשה והריהוט וציוד. מנגד, מחירי החשמל יעלו. צפויה עליית מחירים בסעיף התרבות, החינוך, הבריאות, הדיור והמזון.

מדד ספטמבר צפוי להישאר ללא שינוי. לפי ההתפתחות של מחירי הנפט בשקלים, מחיר הדלק עשוי לרדת בספטמבר בשיעור ניכר, אך לא ברור אם משרד האוצר לא ינצל זאת ויחזיר חלק מהמס על הדלק. בינתיים, הנחנו שמחיר הדלק לא ישתנה.

התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עומדת על 2.8%.

בנק ישראל צפוי להעלות ריבית בהחלטה הקרובה ב-0.5%, אך קיים סיכוי גם ל-0.75%. עלה הסיכוי לעלייה בשיעור גבוה מרבע אחוז גם בהחלטת הריבית באוקטובר.

מדד יולי שעלה ב-1.1% הפתיע את כל החזאים כאשר טיפס הרבה מעל הציפיות. אם עד כה האינפלציה בישראל נראתה כמתונה יחסית, הרי שהמדד האחרון טרף את הקלפים.

כעת מופנות כל העיניים אל בנק ישראל ואל החלטת הריבית הקרובה שלו, ב-22 באוגוסט. כלכלנים מנסים לחזות כיצד יפעל.

גיא בית-אור, פסגות

את הסימנים הראשונים ראינו בחודש יוני, אך מדד יולי כבר הביא את האינפלציה לישראל בגדול. הגורם המרכזי להפתעה באינפלציה בחודש יולי – סעיף הדיור שזינק ב-1.1% (צפי שלנו עמד על 0.7%+) כאשר להערכתנו הוא ימשיך להאיץ גם בחודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1.1% (קונצנזוס: 0.63%, פסגות – 0.66%) וקצב האינפלציה השנתי האיץ מ-4.4% ל-5.2%. מדד הליבה עלה ב-1.0% וקצב אינפלציית הליבה השנתי זינק מ-4.1% ל-4.7%.

ההפתעות במדד יולי היו רוחביות למעט סעיף המזון שדווקא הפתיע כלפי מטה. בסך הכל, 8 מתוך 10 הסעיפים המרכזיים רשמו האצה בקצב האינפלציה השנתי.

כאמור, במיוחד ראינו האצה דרמטית בסעיף הדיור שכבר עלה לקצב של 5.0% וביחד איתו מחירי המזון זינקו ב-5.5% בשנה האחרונה, ומחירי התחבורה והתקשורת זינקו ב-11.3%.

במדד חודש יולי ניכר כי כובד המשקל בלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי עובר מהמוצרים לשירותים – דיור, חינוך, פנאי, שירותים מקצועיים ועוד – כולם מאיצים בסימן לכך שהדינאמיקה הפנימית בין שוק העבודה ההדוק והאינפלציה הולכת וגוברת.

בלמ"ס התחילו באופן מבורך לפרט על מקור השינויים במדגם הדירות שלהם וציינו כי עבור 10% מהשוכרים במדגם חודש חוזה בתקופה הנסקרת ובו נרשמה עלייה של 3.5% בממוצע בשכר הדירה. בנוסף, 4.0% מהשוכרים בדירות בהן הייתה תחלופת שוכר נרשמה עליה של 7.0% בשכר הדירה החודשי.

עוד בשוק הדיור, מחירי הדיור המשיכו להתחמם כאשר בחודשים מאי-יוני המחירים זינקו ב-2.0% לאחר עליה של 1.5% בחודשים אפריל-מאי, מה שהוביל את קצב העלייה השנתי לעלות מ-16.1% ל-17.8% – עליית מחירי הדיור מבטיחה כי הלחץ על סעיף הדיור במדד יימשך גם בשנה הקרובה.

אנו מקפידים לציין כבר חודשים רבים כי הסיכונים סביב תחזיות האינפלציה מוטים כלפי מעלה. למרות שבחודשיים האחרונים המדד הפתיע כלפי מטה, מגמות הבסיס אותתו בבירור על התגברות הלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי. מדד יולי מביא את הלחצים האינפלציוניים לקדמת הבמה ונותן איתות מאוד מובהק לבנק ישראל – ללחוץ על הבלמים.

יש הטוענים כי הייסוף בשקל עשוי לקרר במידת מה את הרצון של בנק ישראל להעלות בחדות את הריבית אך לפחות להערכתנו, בימים אלו השקל לא מהווה שיקול מרכזי, במיוחד לא בטווח הקצר שכן השקל התחזק באופן משמעותי בתקופה האחרונה בעיקר בשל העליות בשווקים.

להערכתנו נתוני חודש יולי ביחד עם מכלול הנתונים האחרים מהכלכלה הריאלית יובילו את בנק ישראל אף לשקול מהלך של 0.75 נ"ב בהחלטה שלו בשבוע הבא.

יונתן כץ, לידר שוקי הון

 לאחר מספר חודשים שהמדדים החודשיים הפתיעו כלפי מטה, בא תיקון משמעותי כלפי מעלה בחודש יולי. מסתמנת האצה של ממש במחירי הדיור ב- 1.2% ובקצב שנתי של 5%,  מחירי נסיעות לחו״ל עלו ב – 8.8% ביולי, ומחירי המכוניות ממשיכים לעלות (0.7%).

ישראל מצטרפת למדינות אחרות בעולם אשר חוות האצה משמעותית באינפלציה, גם בצד הביקושים. בנק ישראל צפוי לעלות את הריבית ב-0.5% ב-22 באוגוסט, זאת למרות הייסוף החד בשקל.

יוסי פריימן, פריקו

הזינוק הכי גבוה במדד המחירים לצרכן מזה עשור, יביא את בנק ישראל להעלאת ריבית ודאית של 0.5% לפחות. ייתכן שישראל מגיבה באיחור לזינוק באינפלציה מעבר לים ובנק ישראל ידביק את קצב העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, אם קצב האינפלציה לא יירד. הממשלה נכשלה בטיפול בתפוח האדמה הלוהט של שוק הדיור ועליית האינפלציה תגלגל מהר מאוד שוב למחירי השכירות שצפויים לזנק"

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.5% בחודש יולי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.8%. (מחשבון מדד תשומות הבנייה)

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים – סך כולל" שעלה ב-0.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי בטון מובא ב-4.0%, טיט ב-3.3%, חול לסוגיו ב-3.2% ומיזוג אוויר ב-2.3%. לעומת זאת, ירדו מחירי מוליכים ב-5.0%, עץ לבניה ב-3.4% ורשתות ברזל ב-2.9%.

מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.3% בחודש יולי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-17.3%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: מוצרי נפט מזוקק (ב-8.6%) ומוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ב-1.5%). לעומת זאת, ירדו מחירי מוצרי הלבשה (ב-11.1%), מתכות בסיסיות (ב-3.1%) ומוצרי עץ (ב-1.6%).

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה. המדד מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.

לאחרונה אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה, שעל פיה מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

כאמור, מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

האינפלציה בישראל מאיצה: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-1.1%, הרבה מעבר לציפיות. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.2%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים שעלו ב-8.5%, תחבורה שעלה ב- 3.3%, דיור שעלה ב-1.2%, תרבות ובידור שעלה ב-1.2% ושונות שעלה ב-1.0%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה שירד ב- 4.0%.

סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.6%.

יצוין כי 86% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 10% מהשוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של כ-3.5%.

עבור 4% מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-7%.

העלייה בשיעור שנתי של5.2% מציבה את האינפלציה בישראל הרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. כעת נשאר לראות כיצד יגיב בנק ישראל לעליית המדד. עד כה העלה בנק ישראל את הריבית שלוש פעמים ברציפות בשיעור מצטבר של 1.25%, ונכון לעכשיו התחזיות הן להעלאה נוספת בשיעור של 0.5% בישיבת הוועדה המוניטרית הקרובה ב-22 באוגוסט.

מחירי הדירות עלו ב-2% במאי-יוני, עלייה שנתית של 17.8%

בהודעה נפרדת פרסמה הלמ"ס את נתוני מחירי הדירות. אלה רשמו עלייה של 2% בחודשים מאי-יוני 2022 לעומת אפריל-מאי 2022, ובכך השלימו עלייה של 17.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מאי– יוני 2021). יצוין, כי זוהי עליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים מאי–יוני 2022 לעומת החודשים אפריל–מאי 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים 3.0%, צפון 2.6%, חיפה 2.3%, מרכז 1.7%, תל-אביב 2.0% ודרום 1.0%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מאי–יוני 2022, לעומת מאי–יוני 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (20.5%), ירושלים (18.3%), תל אביב (17.6%), חיפה (16.4%), צפון (14.6%) ודרום (14.3%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן עלו ב-2.1% בחודשים מאי–יוני 2022 לעומת החודשים אפריל–מאי 2022, והשלימו בכך עלייה של 17.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אפריל–מאי 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 26.8% בהשוואה ל-28.5% בתקופה הקודמת (אפריל–מאי 2021).

ברבעון השני של שנת 2022 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,880.9 אלף שקל, עלייה של 4.4% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (1,801.6 אלף שקל).